Home |  About Us |  Breaking Idols |  Resources |  Topical Index |  Links |  Daily Read |  Parshiyot |  Hebrew–English Tanakh
Thu, 21 Nov 2024 05:23:02 -0600 Yom Chamishi, Chodesh Teshi'i 18, 6024 — יום חמישי חדש תשעי יח ו׳כד

Tanakh
Book of Proverbs, Chapter:   1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31

Proverbs

Chapter 1

משלי שלמה בן־דוד מלך ישראל׃ א 1 The proverbs of Solomon the son of David, king of Israel;
לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃ ב 2 To know wisdom and instruction; to comprehend the words of understanding;
לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃ ג 3 To receive the discipline of wisdom, justice, and right, and equity;
לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃ ד 4 To give prudence to the simple, to the young man knowledge and discretion;
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃ ה 5 That the wise man may hear, and increase in learning, and the man of understanding may attain unto wise counsels;
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃ ו 6 To understand a proverb, and a figure; the words of the wise, and their dark sayings.
יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃ פ ז 7 The fear of Yehovah is the beginning of knowledge; but the foolish despise wisdom and discipline. {P}
שמע בני מוסר אביך ואל־תטש תורת אמך׃ ח 8 Hear, my son, the instruction of thy father, and forsake not the teaching of thy mother;
כי ׀ לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃ ט 9 For they shall be a chaplet of grace unto thy head, and chains about thy neck.
בני אם־יפתוך חטאים אל־תבא׃ י 10 My son, if sinners entice thee, consent thou not.
אם־יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃ יא 11 If they say: 'Come with us, {N} let us lie in wait for blood, let us lurk for the innocent without cause;
נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃ יב 12 Let us swallow them up alive as the grave, and whole, as those that go down into the pit;
כל־הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃ יג 13 We shall find all precious substance, we shall fill our houses with spoil;
גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃ יד 14 Cast in thy lot among us; let us all have one purse'--
בני אל־תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃ יה 15 My son, walk not thou in the way with them, restrain thy foot from their path;
כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך־דם׃ יו 16 For their feet run to evil, and they make haste to shed blood.
כי־חנם מזרה הרשת בעיני כל־בעל כנף׃ יז 17 For in vain the net is spread in the eyes of any bird;
והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃ יח 18 And these lie in wait for their own blood, they lurk for their own lives.
כן ארחות כל־בצע בצע את־נפש בעליו יקח׃ פ יט 19 So are the ways of every one that is greedy of gain; it taketh away the life of the owners thereof.
חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃ כ 20 Wisdom crieth aloud in the streets, she uttereth her voice in the broad places;
בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃ כא 21 She calleth at the head of the noisy streets, at the entrances of the gates, in the city, she uttereth her words:
עד־מתי ׀ פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו־דעת׃ כב 22 'How long, ye thoughtless, will ye love thoughtlessness? {N} And how long will scorners delight them in scorning, and fools hate knowledge?
תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃ כג 23 Turn you at my reproof; behold, I will pour out my spirit unto you, I will make known my words unto you.
יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃ כד 24 Because I have called, and ye refused, I have stretched out my hand, and no man attended,
ותפרעו כל־עצתי ותוכחתי לא אביתם׃ כה 25 But ye have set at nought all my counsel, and would none of my reproof;
גם־אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃ כו 26 I also, in your calamity, will laugh, I will mock when your dread cometh;
בבא כשואה כשאוה ׀ פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃ כז 27 When your dread cometh as a storm, and your calamity cometh on as a whirlwind; {N} when trouble and distress come upon you.
אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃ כח 28 Then will they call me, but I will not answer, they will seek me earnestly, but they shall not find me.
תחת כי־שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃ כט 29 For that they hated knowledge, and did not choose the fear of Yehovah;
לא־אבו לעצתי נאצו כל־תוכחתי׃ ל 30 They would none of my counsel, they despised all my reproof.
ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃ לא 31 Therefore shall they eat of the fruit of their own way, and be filled with their own devices.
כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃ לב 32 For the waywardness of the thoughtless shall slay them, and the confidence of fools shall destroy them.
ושמע לי ישכן־בטח ושאנן מפחד רעה׃ פ לג 33 But whoso hearkeneth unto me shall dwell securely, and shall be quiet without fear of evil.' {P}



Chapter 2

בני אם־תקח אמרי ומצותי תצפן אתך׃ א 1 My son, if thou wilt receive my words, and lay up my commandments with thee;
להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה׃ ב 2 So that thou make thine ear attend unto wisdom, and thy heart incline to discernment;
כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך׃ ג 3 Yea, if thou call for understanding, and lift up thy voice for discernment;
אם־תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה׃ ד 4 If thou seek her as silver, and search for her as for hid treasures;
אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא׃ ה 5 Then shalt thou understand the fear of Yehovah, and find the knowledge of God.
כי־יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה׃ ו 6 For Yehovah giveth wisdom, out of His mouth cometh knowledge and discernment;
יִצְפֹּ֣ן וצפן לַ֭יְשָׁרִים תּוּשִׁיָּ֑ה מָ֝גֵ֗ן לְהֹ֣לְכֵי תֹֽם׃ ז 7 He layeth up sound wisdom for the upright, He is a shield to them that walk in integrity;
לנצר ארחות משפט ודרך חסידיו חסידו ישמר׃ ח 8 That He may guard the paths of justice, and preserve the way of His godly ones.
אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל־מעגל־טוב׃ ט 9 Then shalt thou understand righteousness and justice, and equity, yea, every good path.
כי־תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם׃ י 10 For wisdom shall enter into thy heart, and knowledge shall be pleasant unto thy soul;
מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה׃ יא 11 Discretion shall watch over thee, discernment shall guard thee;
להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות׃ יב 12 To deliver thee from the way of evil, from the men that speak froward things;
העזבים ארחות ישר ללכת בדרכי־חשך׃ יג 13 Who leave the paths of uprightness, to walk in the ways of darkness;
השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע׃ יד 14 Who rejoice to do evil, and delight in the frowardness of evil;
אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם׃ יה 15 Who are crooked in their ways, and perverse in their paths;
להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃ יו 16 To deliver thee from the strange woman, even from the alien woman that maketh smooth her words;
העזבת אלוף נעוריה ואת־ברית אלהיה שכחה׃ יז 17 That forsaketh the lord of her youth, and forgetteth the covenant of her God.
כי שחה אל־מות ביתה ואל־רפאים מעגלתיה׃ יח 18 For her house sinketh down unto death, and her paths unto the shades;
כל־באיה לא ישובון ולא־ישיגו ארחות חיים׃ יט 19 None that go unto her return, neither do they attain unto the paths of life;
למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר׃ כ 20 That thou mayest walk in the way of good men, and keep the paths of the righteous.
כי־ישרים ישכנו ארץ ותמימים יותרו בה׃ כא 21 For the upright shall dwell in the land, and the whole-hearted shall remain in it.
ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה׃ פ כב 22 But the wicked shall be cut off from the land, and the faithless shall be plucked up out of it. {P}



Chapter 3

בני תורתי אל־תשכח ומצותי יצר לבך׃ א 1 My son, forget not my teaching; but let thy heart keep my commandments;
כי ארך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך׃ ב 2 For length of days, and years of life, and peace, will they add to thee.
חסד ואמת אל־יעזבך קשרם על־גרגרותיך כתבם על־לוח לבך׃ ג 3 Let not kindness and truth forsake thee; {N} bind them about thy neck, write them upon the table of thy heart;
ומצא־חן ושכל־טוב בעיני אלהים ואדם׃ פ ד 4 So shalt thou find grace and good favour in the sight of God and man.
בטח אל־יהוה בכל־לבך ואל־בינתך אל־תשען׃ ה 5 Trust in Yehovah with all thy heart, and lean not upon thine own understanding.
בכל־דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך׃ ו 6 In all thy ways acknowledge Him, and He will direct thy paths.
אל־תהי חכם בעיניך ירא את־יהוה וסור מרע׃ ז 7 Be not wise in thine own eyes; fear Yehovah, and depart from evil;
רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך׃ ח 8 It shall be health to thy navel, and marrow to thy bones.
כבד את־יהוה מהונך ומראשית כל־תבואתך׃ ט 9 Honour Yehovah with thy substance, and with the first-fruits of all thine increase;
וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו׃ פ י 10 So shall thy barns be filled with plenty, and thy vats shall overflow with new wine.
מוסר יהוה בני אל־תמאס ואל־תקץ בתוכחתו׃ יא 11 My son, despise not the chastening of Yehovah, neither spurn thou His correction;
כי את אשר יאהב יהוה יוכיח וכאב את־בן ירצה׃ יב 12 For whom Yehovah loveth He correcteth, {N} even as a father the son in whom he delighteth.
אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה׃ יג 13 Happy is the man that findeth wisdom, and the man that obtaineth understanding.
כי טוב סחרה מסחר־כסף ומחרוץ תבואתה׃ יד 14 For the merchandise of it is better than the merchandise of silver, and the gain thereof than fine gold.
יקרה היא מפנינים מפניים וכל־חפציך לא ישוו־בה׃ יה 15 She is more precious than rubies; and all the things thou canst desire are not to be compared unto her.
ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד׃ יו 16 Length of days is in her right hand; in her left hand are riches and honour.
דרכיה דרכי־נעם וכל־נתיבותיה שלום׃ יז 17 Her ways are ways of pleasantness, and all her paths are peace.
עץ־חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר׃ פ יח 18 She is a tree of life to them that lay hold upon her, and happy is every one that holdest her fast. {P}
יהוה בחכמה יסד־ארץ כונן שמים בתבונה׃ יט 19 Yehovah by wisdom founded the earth; by understanding He established the heavens.
בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו־טל׃ כ 20 By His knowledge the depths were broken up, and the skies drop down the dew.
בני אל־ילזו מעיניך נצר תשיה ומזמה׃ כא 21 My son, let not them depart from thine eyes; keep sound wisdom and discretion;
ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרתיך׃ כב 22 So shall they be life unto thy soul, and grace to thy neck.
אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף׃ כג 23 Then shalt thou walk in thy way securely, and thou shalt not dash thy foot.
אם־תשכב לא־תפחד ושכבת וערבה שנתך׃ כד 24 When thou liest down, thou shalt not be afraid; yea, thou shalt lie down, and thy sleep shall be sweet.
אל־תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא׃ כה 25 Be not afraid of sudden terror, neither of the destruction of the wicked, when it cometh;
כי־יהוה יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד׃ כו 26 For Yehovah will be thy confidence, and will keep thy foot from being caught.
אל־תמנע־טוב מבעליו בהיות לאל ידך ידיך לעשות׃ כז 27 Withhold not good from him to whom it is due, when it is in the power of thy hand to do it.
אל־תאמר לרעך לרעיך ׀ לך ושוב ומחר אתן ויש אתך׃ כח 28 Say not unto thy neighbour: 'Go, and come again, and to-morrow I will give'; when thou hast it by thee.
אל־תחרש על־רעך רעה והוא־יושב לבטח אתך׃ כט 29 Devise not evil against thy neighbour, seeing he dwelleth securely by thee.
אל־תריב תרוב עם־אדם חנם אם־לא גמלך רעה׃ ל 30 Strive not with a man without cause, if he have done thee no harm.
אל־תקנא באיש חמס ואל־תבחר בכל־דרכיו׃ לא 31 Envy thou not the man of violence, and choose none of his ways.
כי תועבת יהוה נלוז ואת־ישרים סודו׃ לב 32 For the perverse is an abomination to Yehovah; but His counsel is with the upright.
מארת יהוה בבית רשע ונוה צדיקים יברך׃ לג 33 The curse of Yehovah is in the house of the wicked; but He blesseth the habitation of the righteous.
אם־ללצים הוא־יליץ ולענוים ולעניים יתן־חן׃ לד 34 If it concerneth the scorners, He scorneth them, but unto the humble He giveth grace.
כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון׃ פ לה 35 The wise shall inherit honour; but as for the fools, they carry away shame. {P}

Chapter 4

שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה׃ א 1 Hear, ye children, the instruction of a father, and attend to know understanding.
כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל־תעזבו׃ ב 2 For I give you good doctrine; forsake ye not my teaching.
כי־בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי׃ ג 3 For I was a son unto my father, tender and an only one in the sight of my mother.
וירני ויאמר לי יתמך־דברי לבך שמר מצותי וחיה׃ ד 4 And he taught me, and said unto me: 'Let thy heart hold fast my words, keep my commandments, and live;
קנה חכמה קנה בינה אל־תשכח ואל־תט מאמרי־פי׃ ה 5 Get wisdom, get understanding; forget not, neither decline from the words of my mouth;
אל־תעזבה ותשמרך אהבה ותצרך׃ ו 6 Forsake her not, and she will preserve thee; love her, and she will keep thee.
ראשית חכמה קנה חכמה ובכל־קנינך קנה בינה׃ ז 7 The beginning of wisdom is: Get wisdom; yea, with all thy getting get understanding.
סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה׃ ח 8 Extol her, and she will exalt thee; she will bring thee to honour, when thou dost embrace her.
תתן לראשך לוית־חן עטרת תפארת תמגנך׃ ט 9 She will give to thy head a chaplet of grace; a crown of glory will she bestow on thee.'
שמע בני וקח אמרי וירבו לך שנות חיים׃ י 10 Hear, O my son, and receive my sayings; and the years of thy life shall be many.
בדרך חכמה הרתיך הדרכתיך במעגלי־ישר׃ יא 11 I have taught thee in the way of wisdom; I have led thee in paths of uprightness.
בלכתך לא־יצר צעדך ואם־תרוץ לא תכשל׃ יב 12 When thou goest, thy step shall not be straitened; and if thou runnest, thou shalt not stumble.
החזק במוסר אל־תרף נצרה כי־היא חייך׃ יג 13 Take fast hold of instruction, let her not go; keep her, for she is thy life.
בארח רשעים אל־תבא ואל־תאשר בדרך רעים׃ יד 14 Enter not into the path of the wicked, and walk not in the way of evil men.
פרעהו אל־תעבר־בו שטה מעליו ועבור׃ יה 15 Avoid it, pass not by it; turn from it, and pass on.
כי לא ישנו אם־לא ירעו ונגזלה שנתם אם־לא יכשילו יכשולו׃ יו 16 For they sleep not, except they have done evil; and their sleep is taken away, unless they cause some to fall.
כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו׃ יז 17 For they eat the bread of wickedness, and drink the wine of violence.
וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד־נכון היום׃ יח 18 But the path of the righteous is as the light of dawn, that shineth more and more unto the perfect day.
דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו׃ פ יט 19 The way of the wicked is as darkness; they know not at what they stumble. {P}
בני לדברי הקשיבה לאמרי הט־אזנך׃ כ 20 My son, attend to my words; incline thine ear unto my sayings.
אל־יליזו מעיניך שמרם בתוך לבבך׃ כא 21 Let them not depart from thine eyes; keep them in the midst of thy heart.
כי־חיים הם למצאיהם ולכל־בשרו מרפא׃ כב 22 For they are life unto those that find them, and health to all their flesh.
מכל־משמר נצר לבך כי־ממנו תוצאות חיים׃ כג 23 Above all that thou guardest keep thy heart; for out of it are the issues of life.
הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך׃ כד 24 Put away from thee a froward mouth, and perverse lips put far from thee.
עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך׃ כה 25 Let thine eyes look right on, and let thine eyelids look straight before thee.
פלס מעגל רגלך וכל־דרכיך יכנו׃ כו 26 Make plain the path of thy feet, and let all thy ways be established.
אל־תט־ימין ושמאול הסר רגלך מרע׃ כז 27 Turn not to the right hand nor to the left; remove thy foot from evil. {P}

Chapter 5

בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט־אזנך׃ א 1 My son, attend unto my wisdom; incline thine ear to my understanding;
לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃ ב 2 That thou mayest preserve discretion, and that thy lips may keep knowledge.
כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃ ג 3 For the lips of a strange woman drop honey, and her mouth is smoother than oil;
ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃ ד 4 But her end is bitter as wormwood, sharp as a two-edged sword.
רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃ ה 5 Her feet go down to death; her steps take hold on the nether-world;
ארח חיים פן־תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃ פ ו 6 Lest she should walk the even path of life, her ways wander, but she knoweth it not. {P}
ועתה בנים שמעו־לי ואל־תסורו מאמרי־פי׃ ז 7 Now therefore, O ye children, hearken unto me, and depart not from the words of my mouth.
הרחק מעליה דרכך ואל־תקרב אל־פתח ביתה׃ ח 8 Remove thy way far from her, and come not nigh the door of her house;
פן־תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃ ט 9 Lest thou give thy vigour unto others, and thy years unto the cruel;
פן־ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃ י 10 Lest strangers be filled with thy strength, and thy labours be in the house of an alien;
ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃ יא 11 And thou moan, when thine end cometh, when thy flesh and thy body are consumed,
ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃ יב 12 And say: 'How have I hated instruction, and my heart despised reproof;
ולא־שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא־הטיתי אזני׃ יג 13 Neither have I hearkened to the voice of my teachers, nor inclined mine ear to them that instructed me!
כמעט הייתי בכל־רע בתוך קהל ועדה׃ יד 14 I was well nigh in all evil in the midst of the congregation and assembly.'
שתה־מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃ יה 15 Drink waters out of thine own cistern, and running waters out of thine own well.
יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי־מים׃ יו 16 Let thy springs be dispersed abroad, and courses of water in the streets.
יהיו־לך לבדך ואין לזרים אתך׃ יז 17 Let them be only thine own, and not strangers' with thee.
יהי־מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃ יח 18 Let thy fountain be blessed; and have joy of the wife of thy youth.
אילת אהבים ויעלת־חן דדיה ירוך בכל־עת באהבתה תשגה תמיד׃ יט 19 A lovely hind and a graceful doe, {N} let her breasts satisfy thee at all times; with her love be thou ravished always.
ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃ כ 20 Why then wilt thou, my son, be ravished with a strange woman, and embrace the bosom of an alien?
כי נכח ׀ עיני יהוה דרכי־איש וכל־מעגלתיו מפלס׃ כא 21 For the ways of man are before the eyes of Yehovah, and He maketh even all his paths.
עוונותיו ילכדנו את־הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃ כב 22 His own iniquities shall ensnare the wicked, and he shall be holden with the cords of his sin.
הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃ פ כג 23 He shall die for lack of instruction; and in the greatness of his folly he shall reel. {P}



Chapter 6

בני אם־ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃ א 1 My son, if thou art become surety for thy neighbour, if thou hast struck thy hands for a stranger--
נוקשת באמרי־פיך נלכדת באמרי־פיך׃ ב 2 Thou art snared by the words of thy mouth, thou art caught by the words of thy mouth--
עשה זאת אפוא ׀ בני והנצל כי באת בכף־רעך לך התרפס ורהב רעיך׃ ג 3 Do this now, my son, and deliver thyself, seeing thou art come into the hand of thy neighbour; {N} go, humble thyself, and urge thy neighbour.
אל־תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃ ד 4 Give not sleep to thine eyes, nor slumber to thine eyelids.
הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃ פ ה 5 Deliver thyself as a gazelle from the hand [of the hunter], and as a bird from the hand of the fowler. {P}
לך־אל־נמלה עצל ראה דרכיה וחכם׃ ו 6 Go to the ant, thou sluggard; consider her ways, and be wise;
אשר אין־לה קצין שטר ומשל׃ ז 7 Which having no chief, overseer, or ruler,
תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃ ח 8 Provideth her bread in the summer, and gatherest her food in the harvest.
עד־מתי עצל ׀ תשכב מתי תקום משנתך׃ ט 9 How long wilt thou sleep, O sluggard? When wilt thou arise out of thy sleep?
מעט שנות מעט תנומות מעט ׀ חבק ידים לשכב׃ י 10 'Yet a little sleep, a little slumber, a little folding of the hands to sleep'--
ובא־כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃ פ יא 11 So shall thy poverty come as a runner, and thy want as an armed man. {P}
אדם בליעל איש און הולך עקשות פה׃ יב 12 A base person, a man of iniquity, is he that walketh with a froward mouth;
קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו׃ יג 13 That winketh with his eyes, that scrapeth with his feet, that pointeth with his fingers;
תהפכות ׀ בלבו חרש רע בכל־עת מדינים מדנים ישלח׃ יד 14 Frowardness is in his heart, he deviseth evil continually; he soweth discord.
על־כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא׃ פ יה 15 Therefore shall his calamity come suddenly; on a sudden shall he be broken, and that without remedy. {P}
שש־הנה שנא יהוה ושבע תועבת תועבות נפשו׃ יו 16 There are six things which Yehovah hateth, yea, seven which are an abomination unto Him:
עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם־נקי׃ יז 17 Haughty eyes, a lying tongue, and hands that shed innocent blood;
לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃ יח 18 A heart that deviseth wicked thoughts, feet that are swift in running to evil;
יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃ פ יט 19 A false witness that breatheth out lies, and he that soweth discord among brethren. {P}
נצר בני מצות אביך ואל־תטש תורת אמך׃ כ 20 My son, keep the commandment of thy father, and forsake not the teaching of thy mother;
קשרם על־לבך תמיד ענדם על־גרגרתך׃ כא 21 Bind them continually upon thy heart, tie them about thy neck.
בהתהלכך ׀ תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃ כב 22 When thou walkest, it shall lead thee, when thou liest down, it shall watch over thee; and when thou awakest, it shall talk with thee.
כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר׃ כג 23 For the commandment is a lamp, and the teaching is light, and reproofs of instruction are the way of life;
לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃ כד 24 To keep thee from the evil woman, from the smoothness of the alien tongue.
אל־תחמד יפיה בלבבך ואל־תקחך בעפעפיה׃ כה 25 Lust not after her beauty in thy heart; neither let her captivate thee with her eyelids.
כי בעד־אשה זונה עד־ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃ פ כו 26 For on account of a harlot a man is brought to a loaf of bread, but the adulteress hunteth for the precious life. {P}
היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃ כז 27 Can a man take fire in his bosom, and his clothes not be burned?
אם־יהלך איש על־הגחלים ורגליו לא תכוינה׃ כח 28 Or can one walk upon hot coals, and his feet not be scorched?
כן הבא אל־אשת רעהו לא ינקה כל־הנגע בה׃ כט 29 So he that goeth in to his neighbour's wife; whosoever toucheth her shall not go unpunished.
לא־יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃ ל 30 Men do not despise a thief, if he steal to satisfy his soul when he is hungry;
ונמצא ישלם שבעתים את־כל־הון ביתו יתן׃ לא 31 But if he be found, he must restore sevenfold, he must give all the substance of his house.
נאף אשה חסר־לב משחית נפשו הוא יעשנה׃ לב 32 He that committeth adultery with a woman lacketh understanding; he doeth it that would destroy his own soul.
נגע־וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃ לג 33 Wounds and dishonour shall he get, and his reproach shall not be wiped away.
כי־קנאה חמת־גבר ולא־יחמול ביום נקם׃ לד 34 For jealousy is the rage of a man, and he will not spare in the day of vengeance.
לא־ישא פני כל־כפר ולא־יאבה כי תרבה־שחד׃ פ לה 35 He will not regard any ransom; neither will he rest content, though thou givest many gifts. {P}



Chapter 7

בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃ א 1 My son, keep my words, and lay up my commandments with thee.
שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃ ב 2 Keep my commandments and live, and my teaching as the apple of thine eye.
קשרם על־אצבעתיך כתבם על־לוח לבך׃ ג 3 Bind them upon thy fingers, write them upon the table of thy heart.
אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃ ד 4 Say unto wisdom: 'Thou art my sister', and call understanding thy kinswoman;
לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃ ה 5 That they may keep thee from the strange woman, from the alien woman that maketh smooth her words.
כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃ ו 6 For at the window of my house I looked forth through my lattice;
וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר־לב׃ ז 7 And I beheld among the thoughtless ones, I discerned among the youths, a young man void of understanding,
עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃ ח 8 Passing through the street near her corner, and he went the way to her house;
בנשף־בערב יום באישון לילה ואפלה׃ ט 9 In the twilight, in the evening of the day, in the blackness of night and the darkness.
והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃ י 10 And, behold, there met him a woman with the attire of a harlot, and wily of heart.
המיה היא וסררת בביתה לא־ישכנו רגליה׃ יא 11 She is riotous and rebellious, her feet abide not in her house;
פעם ׀ בחוץ פעם ברחבות ואצל כל־פנה תארב׃ יב 12 Now she is in the streets, now in the broad places, and lieth in wait at every corner.
והחזיקה בו ונשקה־לו העזה פניה ותאמר לו׃ יג 13 So she caught him, and kissed him, and with an impudent face she said unto him:
זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃ יד 14 'Sacrifices of peace-offerings were due from me; this day have I paid my vows.
על־כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃ יה 15 Therefore came I forth to meet thee, to seek thy face, and I have found thee.
מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃ יו 16 I have decked my couch with coverlets, with striped cloths of the yarn of Egypt.
נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃ יז 17 I have perfumed my bed with myrrh, aloes, and cinnamon.
לכה נרוה דדים עד־הבקר נתעלסה באהבים׃ יח 18 Come, let us take our fill of love until the morning; let us solace ourselves with loves.
כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃ יט 19 For my husband is not at home, he is gone a long journey;
צרור־הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃ כ 20 He hath taken the bag of money with him; he will come home at the full moon.'
הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃ כא 21 With her much fair speech she causeth him to yield, with the blandishment of her lips she enticeth him away.
הולך אחריה פתאם כשור אל־טבח יבוא וכעכס אל־מוסר אויל׃ כב 22 He goeth after her straightway, as an ox that goeth to the slaughter, or as one in fetters to the correction of the fool;
עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל־פח ולא־ידע כי־בנפשו הוא׃ פ כג 23 Till an arrow strike through his liver; as a bird hasteneth to the snare-- {N} and knoweth not that it is at the cost of his life.
ועתה בנים שמעו־לי והקשיבו לאמרי־פי׃ כד 24 Now therefore, O ye children, hearken unto me, and attend to the words of my mouth.
אל־ישט אל־דרכיה לבך אל־תתע בנתיבותיה׃ כה 25 Let not thy heart decline to her ways, go not astray in her paths.
כי־רבים חללים הפילה ועצמים כל־הרגיה׃ כו 26 For she hath cast down many wounded; yea, a mighty host are all her slain.
דרכי שאול ביתה ירדות אל־חדרי־מות׃ פ כז 27 Her house is the way to the nether-world, going down to the chambers of death. {P}



Chapter 8

הלא־חכמה תקרא ותבונה תתן קולה׃ א 1 Doth not wisdom call, and understanding put forth her voice?
בראש־מרומים עלי־דרך בית נתיבות נצבה׃ ב 2 In the top of high places by the way, where the paths meet, she standeth;
ליד־שערים לפי־קרת מבוא פתחים תרנה׃ ג 3 Beside the gates, at the entry of the city, at the coming in at the doors, she crieth aloud:
אליכם אישים אקרא וקולי אל־בני אדם׃ ד 4 'Unto you, O men, I call, and my voice is to the sons of men.
הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב׃ ה 5 O ye thoughtless, understand prudence, and, ye fools, be ye of an understanding heart.
שמעו כי־נגידים אדבר ומפתח שפתי מישרים׃ ו 6 Hear, for I will speak excellent things, and the opening of my lips shall be right things.
כי־אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע׃ ז 7 For my mouth shall utter truth, and wickedness is an abomination to my lips.
בצדק כל־אמרי־פי אין בהם נפתל ועקש׃ ח 8 All the words of my mouth are in righteousness, there is nothing perverse or crooked in them.
כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת׃ ט 9 They are all plain to him that understandeth, and right to them that find knowledge.
קחו־מוסרי ואל־כסף ודעת מחרוץ נבחר׃ י 10 Receive my instruction, and not silver, and knowledge rather than choice gold.
כי־טובה חכמה מפנינים וכל־חפצים לא ישוו־בה׃ יא 11 For wisdom is better than rubies, and all things desirable are not to be compared unto her.
אני־חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא׃ יב 12 I wisdom dwell with prudence, and find out knowledge of devices.
יראת יהוה שנאת רע גאה וגאון ׀ ודרך רע ופי תהפכות שנאתי׃ יג 13 The fear of Yehovah is to hate evil; {N} pride, and arrogancy, and the evil way, and the froward mouth, do I hate.
לי־עצה ותושיה אני בינה לי גבורה׃ יד 14 Counsel is mine, and sound wisdom; I am understanding, power is mine.
בי מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו צדק׃ יה 15 By me kings reign, and princes decree justice.
בי שרים ישרו ונדיבים כל־שפטי צדק׃ יו 16 By me princes rule, and nobles, even all the judges of the earth.
אני אהבי אהביה אהב ומשחרי ימצאנני׃ יז 17 I love them that love me, and those that seek me earnestly shall find me.
עשר־וכבוד אתי הון עתק וצדקה׃ יח 18 Riches and honour are with me; yea, enduring riches and righteousness.
טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר׃ יט 19 My fruit is better than gold, yea, than fine gold; and my produce than choice silver.
בארח־צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט׃ כ 20 I walk in the way of righteousness, in the midst of the paths of justice;
להנחיל אהבי ׀ יש ואצרתיהם אמלא׃ פ כא 21 That I may cause those that love me to inherit substance, and that I may fill their treasuries.
יהוה קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז׃ כב 22 Yehovah made me as the beginning of His way, the first of His works of old.
מעולם נסכתי מראש מקדמי־ארץ׃ כג 23 I was set up from everlasting, from the beginning, or ever the earth was.
באין־תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי־מים׃ כד 24 When there were no depths, I was brought forth; when there were no fountains abounding with water.
בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי׃ כה 25 Before the mountains were settled, before the hills was I brought forth;
עד־לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל׃ כו 26 While as yet He had not made the earth, nor the fields, nor the beginning of the dust of the world.
בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג על־פני תהום׃ כז 27 When He established the heavens, I was there; when He set a circle upon the face of the deep,
באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום׃ כח 28 When He made firm the skies above, when the fountains of the deep showed their might,
בשומו לים ׀ חקו ומים לא יעברו־פיו בחוקו מוסדי ארץ׃ כט 29 When He gave to the sea His decree, that the waters should not transgress His commandment, when He appointed the foundations of the earth;
ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשעים יום ׀ יום משחקת לפניו בכל־עת׃ ל 30 Then I was by Him, as a nursling; and I was daily all delight, playing always before Him,
משחקת בתבל ארצו ושעשעי את־בני אדם׃ פ לא 31 Playing in His habitable earth, and my delights are with the sons of men. {P}
ועתה בנים שמעו־לי ואשרי דרכי ישמרו׃ לב 32 Now therefore, ye children, hearken unto me; for happy are they that keep my ways.
שמעו מוסר וחכמו ואל־תפרעו׃ לג 33 Hear instruction, and be wise, and refuse it not.
אשרי אדם שמע לי לשקד על־דלתתי יום ׀ יום לשמר מזוזת פתחי׃ לד 34 Happy is the man that hearkeneth to me, watching daily at my gates, waiting at the posts of my doors.
כי מצאי מצא מצאי חיים ויפק רצון מיהוה׃ לה 35 For whoso findeth me findeth life, and obtaineth favour of Yehovah.
וחטאי חמס נפשו כל־משנאי אהבו מות׃ פ לו 36 But he that misseth me wrongeth his own soul; all they that hate me love death.'



Chapter 9

חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה׃ א 1 Wisdom hath builded her house, she hath hewn out her seven pillars;
טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה׃ ב 2 She hath prepared her meat, she hath mingled her wine; she hath also furnished her table.
שלחה נערתיה תקרא על־גפי מרמי קרת׃ ג 3 She hath sent forth her maidens, she calleth, upon the highest places of the city:
מי־פתי יסר הנה חסר־לב אמרה לו׃ ד 4 'Whoso is thoughtless, let him turn in hither'; as for him that lacketh understanding, she saith to him:
לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי׃ ה 5 'Come, eat of my bread, and drink of the wine which I have mingled.
עזבו פתאים וחיו ואשרו בדרך בינה׃ ו 6 Forsake all thoughtlessness, and live; and walk in the way of understanding.
יסר ׀ לץ לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו׃ ז 7 He that correcteth a scorner getteth to himself shame, and he that reproveth a wicked man, it becometh unto him a blot.
אל־תוכח לץ פן־ישנאך הוכח לחכם ויאהבך׃ ח 8 Reprove not a scorner, lest he hate thee; reprove a wise man, and he will love thee.
תן לחכם ויחכם־עוד הודע לצדיק ויוסף לקח׃ פ ט 9 Give to a wise man, and he will be yet wiser; teach a righteous man, and he will increase in learning.
תחלת חכמה יראת יהוה ודעת קדשים בינה׃ י 10 The fear of Yehovah is the beginning of wisdom, and the knowledge of the All-holy is understanding.
כי־בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים׃ יא 11 For by me thy days shall be multiplied, and the years of thy life shall be increased.
אם־חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא׃ יב 12 If thou art wise, thou art wise for thyself; and if thou scornest, thou alone shalt bear it.'
אשת כסילות המיה פתיות ובל־ידעה מה׃ יג 13 The woman Folly is riotous; she is thoughtless, and knoweth nothing.
וישבה לפתח ביתה על־כסא מרמי קרת׃ יד 14 And she sitteth at the door of her house, on a seat in the high places of the city,
לקרא לעברי־דרך המישרים ארחותם׃ יה 15 To call to them that pass by, who go right on their ways:
מי־פתי יסר הנה וחסר־לב ואמרה לו׃ יו 16 'Whoso is thoughtless, let him turn in hither'; and as for him that lacketh understanding, she saith to him:
מים־גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם׃ יז 17 'Stolen waters are sweet, and bread eaten in secret is pleasant.'
ולא־ידע כי־רפאים שם בעמקי שאול קראיה׃ פ יח 18 But he knoweth not that the shades are there; that her guests are in the depths of the nether-world.

Chapter 10

משלי שלמה פבן חכם ישמח־אב ובן כסיל תוגת אמו׃ א 1 {S} The proverbs of Solomon. {N} A wise son maketh a glad father; but a foolish son is the grief of his mother.
לא־יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות׃ ב 2 Treasures of wickedness profit nothing; but righteousness delivereth from death.
לא־ירעיב יהוה נפש צדיק והות רשעים יהדף׃ ג 3 Yehovah will not suffer the soul of the righteous to famish; but He thrusteth away the desire of the wicked.
ראש עשה כף־רמיה ויד חרוצים תעשיר׃ ד 4 He becometh poor that dealeth with a slack hand; but the hand of the diligent maketh rich.
אגר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש׃ ה 5 A wise son gathereth in summer; but a son that doeth shamefully sleepeth in harvest.
ברכות לראש צדיק ופי רשעים יכסה חמס׃ ו 6 Blessings are upon the head of the righteous; but the mouth of the wicked concealeth violence.
זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב׃ ז 7 The memory of the righteous shall be for a blessing; but the name of the wicked shall rot.
חכם־לב יקח מצות ואויל שפתים ילבט׃ ח 8 The wise in heart will receive commandments; but a prating fool shall fall.
הולך בתם ילך בטח ומעקש דרכיו יודע׃ ט 9 He that walketh uprightly walketh securely; but he that perverteth his ways shall be found out.
קרץ עין יתן עצבת ואויל שפתים ילבט׃ י 10 He that winketh with the eye causeth sorrow; and a prating fool shall fall.
מקור חיים פי צדיק ופי רשעים יכסה חמס׃ יא 11 The mouth of the righteous is a fountain of life; but the mouth of the wicked concealeth violence.
שנאה תעורר מדנים ועל כל־פשעים תכסה אהבה׃ יב 12 Hatred stirreth up strifes; but love covereth all transgressions.
בשפתי נבון תמצא חכמה ושבט לגו חסר־לב׃ יג 13 In the lips of him that hath discernment wisdom is found; but a rod is for the back of him that is void of understanding.
חכמים יצפנו־דעת ופי־אויל מחתה קרבה׃ יד 14 Wise men lay up knowledge; but the mouth of the foolish is an imminent ruin.
הון עשיר קרית עזו מחתת דלים רישם׃ יה 15 The rich man's wealth is his strong city; the ruin of the poor is their poverty.
פעלת צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת׃ יו 16 The wages of the righteous is life; the increase of the wicked is sin.
ארח לחיים שומר מוסר ועוזב תוכחת מתעה׃ יז 17 He is in the way of life that heedeth instruction; but he that forsaketh reproof erreth.
מכסה שנאה שפתי־שקר ומוצא דבה הוא כסיל׃ יח 18 He that hideth hatred is of lying lips; and he that uttereth a slander is a fool.
ברב דברים לא יחדל־פשע וחשך שפתיו משכיל׃ יט 19 In the multitude of words there wanteth not transgression; but he that refraineth his lips is wise.
כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט׃ כ 20 The tongue of the righteous is as choice silver; the heart of the wicked is little worth.
שפתי צדיק ירעו רבים ואוילים בחסר־לב ימותו׃ כא 21 The lips of the righteous feed many; but the foolish die for want of understanding.
ברכת יהוה היא תעשיר ולא־יוסף עצב עמה׃ כב 22 The blessing of Yehovah, it maketh rich, and toil addeth nothing thereto.
כשחוק לכסיל עשות זמה וחכמה לאיש תבונה׃ כג 23 It is as sport to a fool to do wickedness, and so is wisdom to a man of discernment.
מגורת רשע היא תבואנו ותאות צדיקים יתן׃ כד 24 The fear of the wicked, it shall come upon him; and the desire of the righteous shall be granted.
כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם׃ כה 25 When the whirlwind passeth, the wicked is no more; but the righteous is an everlasting foundation.
כחמץ ׀ לשנים וכעשן לעינים כן העצל לשלחיו׃ כו 26 As vinegar to the teeth, and as smoke to the eyes, so is the sluggard to them that send him.
יראת יהוה תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה׃ כז 27 The fear of Yehovah prolongeth days; but the years of the wicked shall be shortened.
תוחלת צדיקים שמחה ותקות רשעים תאבד׃ כח 28 The hope of the righteous is gladness; but the expectation of the wicked shall perish.
מעוז לתם דרך יהוה ומחתה לפעלי און׃ כט 29 The way of Yehovah is a stronghold to the upright, but ruin to the workers of iniquity.
צדיק לעולם בל־ימוט ורשעים לא ישכנו־ארץ׃ ל 30 The righteous shall never be moved; but the wicked shall not inhabit the land.
פי־צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות תכרת׃ לא 31 The mouth of the righteous buddeth with wisdom; but the froward tongue shall be cut off.
שפתי צדיק ידעון רצון ופי רשעים תהפכות׃ לב 32 The lips of the righteous know what is acceptable; but the mouth of the wicked is all frowardness.



Chapter 11

מאזני מרמה תועבת יהוה ואבן שלמה רצונו׃ א 1 A false balance is an abomination to Yehovah; but a perfect weight is His delight.
בא־זדון ויבא קלון ואת־צנועים חכמה׃ ב 2 When pride cometh, then cometh shame; but with the lowly is wisdom.
תמת ישרים תנחם וסלף בוגדים ישדם ושדם׃ ג 3 The integrity of the upright shall guide them; but the perverseness of the faithless shall destroy them.
לא־יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות׃ ד 4 Riches profit not in the day of wrath; but righteousness delivereth from death.
צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע׃ ה 5 The righteousness of the sincere shall make straight his way; but the wicked shall fall by his own wickedness.
צדקת ישרים תצילם ובהות בגדים ילכדו׃ ו 6 The righteousness of the upright shall deliver them; but the faithless shall be trapped in their own crafty device.
במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה׃ ז 7 When a wicked man dieth, his expectation shall perish, and the hope of strength perisheth.
צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו׃ ח 8 The righteous is delivered out of trouble, and the wicked cometh in his stead.
בפה חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים יחלצו׃ ט 9 With his mouth the impious man destroyeth his neighbour; but through knowledge shall the righteous be delivered.
בטוב צדיקים תעלץ קריה ובאבד רשעים רנה׃ י 10 When it goeth well with the righteous, the city rejoiceth; and when the wicked perish, there is joy.
בברכת ישרים תרום קרת ובפי רשעים תהרס׃ יא 11 By the blessing of the upright a city is exalted; but it is overthrown by the mouth of the wicked.
בז־לרעהו חסר־לב ואיש תבונות יחריש׃ יב 12 He that despiseth his neighbour lacketh understanding; but a man of discernment holdeth his peace.
הולך רכיל מגלה־סוד ונאמן־רוח מכסה דבר׃ יג 13 He that goeth about as a talebearer revealeth secrets; but he that is of a faithful spirit concealeth a matter.
באין תחבלות יפל־עם ותשועה ברב יועץ׃ יד 14 Where no wise direction is, a people falleth; but in the multitude of counsellors there is safety.
רע־ירוע כי־ערב זר ושנא תקעים בוטח׃ יה 15 He that is surety for a stranger shall smart for it; but he that hateth them that strike hands is secure.
אשת־חן תתמך כבוד ועריצים יתמכו־עשר׃ יו 16 A gracious woman obtaineth honour; and strong men obtain riches.
גמל נפשו איש חסד ועכר שארו אכזרי׃ יז 17 The merciful man doeth good to his own soul; but he that is cruel troubleth his own flesh.
רשע עשה פעלת־שקר וזרע צדקה שכר אמת׃ יח 18 The wicked earneth deceitful wages; but he that soweth righteousness hath a sure reward.
כן־צדקה לחיים ומרדף רעה למותו׃ יט 19 Stedfast righteousness tendeth to life; but he that pursueth evil pursueth it to his own death.
תועבת יהוה עקשי־לב ורצונו תמימי דרך׃ כ 20 They that are perverse in heart are an abomination to Yehovah; but such as are upright in their way are His delight.
יד ליד לא־ינקה רע וזרע צדיקים נמלט׃ כא 21 My hand upon it! the evil man shall not be unpunished; but the seed of the righteous shall escape.
נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם׃ כב 22 As a ring of gold in a swine's snout, so is a fair woman that turneth aside from discretion.
תאות צדיקים אך־טוב תקות רשעים עברה׃ כג 23 The desire of the righteous is only good; but the expectation of the wicked is wrath.
יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך־למחסור׃ כד 24 There is that scattereth, and yet increaseth; and there is that withholdeth more than is meet, but it tendeth only to want.
נפש־ברכה תדשן ומרוה גם־הוא יורא׃ כה 25 The beneficent soul shall be made rich, and he that satisfieth abundantly shall be satisfied also himself.
מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר׃ כו 26 He that withholdeth corn, the people shall curse him; but blessing shall be upon the head of him that selleth it.
שחר טוב יבקש רצון ודרש רעה תבואנו׃ כז 27 He that diligently seeketh good seeketh favour; but he that searcheth for evil, it shall come unto him.
בוטח בעשרו הוא יפל וכעלה צדיקים יפרחו׃ כח 28 He that trusteth in his riches shall fall; but the righteous shall flourish as foliage.
עוכר ביתו ינחל־רוח ועבד אויל לחכם־לב׃ כט 29 He that troubleth his own house shall inherit the wind; and the foolish shall be servant to the wise of heart.
פרי־צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם׃ ל 30 The fruit of the righteous is a tree of life; and he that is wise winneth souls.
הן צדיק בארץ ישלם אף כי־רשע וחוטא׃ לא 31 Behold, the righteous shall be requited in the earth; how much more the wicked and the sinner!



Chapter 12

אהב מוסר אהב דעת ושנא תוכחת בער׃ א 1 Whoso loveth knowledge loveth correction; but he that is brutish hateth reproof.
טוב יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע׃ ב 2 A good man shall obtain favour of Yehovah; but a man of wicked devices will He condemn.
לא־יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל־ימוט׃ ג 3 A man shall not be established by wickedness; but the root of the righteous shall never be moved.
אשת־חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה׃ ד 4 A virtuous woman is a crown to her husband; but she that doeth shamefully is as rottenness in his bones.
מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה׃ ה 5 The thoughts of the righteous are right; but the counsels of the wicked are deceit.
דברי רשעים ארב־דם ופי ישרים יצילם׃ ו 6 The words of the wicked are to lie in wait for blood; but the mouth of the upright shall deliver them.
הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד׃ ז 7 The wicked are overthrown, and are not; but the house of the righteous shall stand.
לפי־שכלו יהלל־איש ונעוה־לב יהיה לבוז׃ ח 8 A man shall be commended according to his intelligence; but he that is of a distorted understanding shall be despised.
טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר־לחם׃ ט 9 Better is he that is lightly esteemed, and hath a servant, than he that playeth the man of rank, and lacketh bread.
יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי׃ י 10 A righteous man regardeth the life of his beast; but the tender mercies of the wicked are cruel.
עבד אדמתו ישבע־לחם ומרדף ריקים חסר־לב׃ יא 11 He that tilleth his ground shall have plenty of bread; but he that followeth after vain things is void of understanding.
חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן׃ יב 12 The wicked desireth the prey of evil men; but the root of the righteous yieldeth fruit.
בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק׃ יג 13 In the transgression of the lips is a snare to the evil man; but the righteous cometh out of trouble.
מפרי פי־איש ישבע־טוב וגמול ידי־אדם ישיב ישוב לו׃ יד 14 A man shall be satisfied with good by the fruit of his mouth, and the doings of a man's hands shall be rendered unto him.
דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם׃ יה 15 The way of a fool is straight in his own eyes; but he that is wise hearkeneth unto counsel.
אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום׃ יו 16 A fool's vexation is presently known; but a prudent man concealeth shame.
יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה׃ יז 17 He that breatheth forth truth uttereth righteousness; but a false witness deceit.
יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא׃ יח 18 There is that speaketh like the piercings of a sword; but the tongue of the wise is health.
שפת־אמת תכון לעד ועד־ארגיעה לשון שקר׃ יט 19 The lip of truth shall be established for ever; but a lying tongue is but for a moment.
מרמה בלב־חרשי רע וליעצי שלום שמחה׃ כ 20 Deceit is in the heart of them that devise evil; but to the counsellors of peace is joy.
לא־יאנה לצדיק כל־און ורשעים מלאו רע׃ כא 21 There shall no mischief befall the righteous; but the wicked are filled with evil.
תועבת יהוה שפתי־שקר ועשי אמונה רצונו׃ כב 22 Lying lips are an abomination to Yehovah; but they that deal truly are His delight.
אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת׃ כג 23 A prudent man concealeth knowledge; but the heart of fools proclaimeth foolishness.
יד־חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס׃ כד 24 The hand of the diligent shall bear rule; but the slothful shall be under tribute.
דאגה בלב־איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה׃ כה 25 Care in the heart of a man boweth it down; but a good word maketh it glad.
יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם׃ כו 26 The righteous is guided by his friend; but the way of the wicked leadeth them astray.
לא־יחרך רמיה צידו והון־אדם יקר חרוץ׃ כז 27 The slothful man shall not hunt his prey; but the precious substance of men is to be diligent.
בארח־צדקה חיים ודרך נתיבה אל־מות׃ כח 28 In the way of righteousness is life, and in the pathway thereof there is no death.



Chapter 13

בן חכם מוסר אב ולץ לא־שמע גערה׃ א 1 A wise son is instructed of his father; but a scorner heareth not rebuke.
מפרי פי־איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס׃ ב 2 A man shall eat good from the fruit of his mouth; but the desire of the faithless is violence.
נצר פיו שמר נפשו פשק שפתיו מחתה־לו׃ ג 3 He that guardeth his mouth keepeth his life; but for him that openeth wide his lips there shall be ruin.
מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן׃ ד 4 The soul of the sluggard desireth, and hath nothing; but the soul of the diligent shall be abundantly gratified.
דבר־שקר ישנא צדיק ורשע יבאיש ויחפיר׃ ה 5 A righteous man hateth lying; but a wicked man behaveth vilely and shamefully.
צדקה תצר תם־דרך ורשעה תסלף חטאת׃ ו 6 Righteousness guardeth him that is upright in the way; but wickedness overthroweth the sinner.
יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב׃ ז 7 There is that pretendeth himself rich, yet hath nothing; there is that pretendeth himself poor, yet hath great wealth.
כפר נפש־איש עשרו ורש לא־שמע גערה׃ ח 8 The ransom of a man's life are his riches; but the poor heareth no threatening.
אור־צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך׃ ט 9 The light of the righteous rejoiceth; but the lamp of the wicked shall be put out.
רק־בזדון יתן מצה ואת־נועצים חכמה׃ י 10 By pride cometh only contention; but with the well-advised is wisdom.
הון מהבל ימעט וקבץ על־יד ירבה׃ יא 11 Wealth gotten by vanity shall be diminished; but he that gathereth little by little shall increase.
תוחלת ממשכה מחלה־לב ועץ חיים תאוה באה׃ יב 12 Hope deferred maketh the heart sick; but desire fulfilled is a tree of life.
בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישלם׃ יג 13 Whoso despiseth the word shall suffer thereby; but he that feareth the commandment shall be rewarded.
תורת חכם מקור חיים לסור ממקשי מות׃ יד 14 The teaching of the wise is a fountain of life, to depart from the snares of death.
שכל־טוב יתן־חן ודרך בגדים איתן׃ יה 15 Good understanding giveth grace; but the way of the faithless is harsh.
כל־ערום יעשה בדעת וכסיל יפרש אולת׃ יו 16 Every prudent man dealeth with forethought; but a fool unfoldeth folly.
מלאך רשע יפל ברע וציר אמונים מרפא׃ יז 17 A wicked messenger falleth into evil; but a faithful ambassador is health.
ריש וקלון פורע מוסר ושומר תוכחת יכבד׃ יח 18 Poverty and shame shall be to him that refuseth instruction; but he that regardeth reproof shall be honoured.
תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע׃ יט 19 The desire accomplished is sweet to the soul; and it is an abomination to fools to depart from evil.
הוֹלֵ֣ךְ הלוך אֶת־חֲכָמִ֣ים יֶחְכָּ֑ם וחכם וְרֹעֶ֖ה כְסִילִ֣ים יֵרֽוֹעַ׃ כ 20 He that walketh with wise men shall be wise; but the companion of fools shall smart for it.
חטאים תרדף רעה ואת־צדיקים ישלם־טוב׃ כא 21 Evil pursueth sinners; but to the righteous good shall be repaid.
טוב ינחיל בני־בנים וצפון לצדיק חיל חוטא׃ כב 22 A good man leaveth an inheritance to his children's children; and the wealth of the sinner is laid up for the righteous.
רב־אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט׃ כג 23 Much food is in the tillage of the poor; but there is that is swept away by want of righteousness.
חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר׃ כד 24 He that spareth his rod hateth his son; but he that loveth him chasteneth him betimes.
צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר׃ פ כה 25 The righteous eateth to the satisfying of his desire; but the belly of the wicked shall want.



Chapter 14

חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו׃ א 1 Every wise woman buildeth her house; but the foolish plucketh it down with her hands.
הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו׃ ב 2 He that walketh in his uprightness feareth Yehovah; but he that is perverse in his ways despiseth Him.
בפי־אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם׃ ג 3 In the mouth of the foolish is a rod of pride; but the lips of the wise shall preserve them.
באין אלפים אבוס בר ורב־תבואות בכח שור׃ ד 4 Where no oxen are, the crib is clean; but much increase is by the strength of the ox.
עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר׃ ה 5 A faithful witness will not lie; but a false witness breatheth forth lies.
בקש־לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל׃ ו 6 A scorner seeketh wisdom, and findeth it not; but knowledge is easy unto him that hath discernment.
לך מנגד לאיש כסיל ובל־ידעת שפתי־דעת׃ ז 7 Go from the presence of a foolish man, for thou wilt not perceive the lips of knowledge.
חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה׃ ח 8 The wisdom of the prudent is to look well to his way; but the folly of fools is deceit.
אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון׃ ט 9 Amends pleadeth for fools; but among the upright there is good will.
לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא־יתערב זר׃ י 10 The heart knoweth its own bitterness; and with its joy no stranger can intermeddle.
בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח׃ יא 11 The house of the wicked shall be overthrown; but the tent of the upright shall flourish.
יש דרך ישר לפני־איש ואחריתה דרכי־מות׃ יב 12 There is a way which seemeth right unto a man, but the end thereof are the ways of death.
גם־בשחוק יכאב־לב ואחריתה שמחה תוגה׃ יג 13 Even in laughter the heart acheth; and the end of mirth is heaviness.
מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב׃ יד 14 The dissembler in heart shall have his fill from his own ways; and a good man shall be satisfied from himself.
פתי יאמין לכל־דבר וערום יבין לאשרו׃ יה 15 The thoughtless believeth every word; but the prudent man looketh well to his going.
חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח׃ יו 16 A wise man feareth, and departeth from evil; but the fool behaveth overbearingly, and is confident.
קצר־אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא׃ יז 17 He that is soon angry dealeth foolishly; and a man of wicked devices is hated.
נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת׃ יח 18 The thoughtless come into possession of folly; but the prudent are crowned with knowledge.
שחו רעים לפני טובים ורשעים על־שערי צדיק׃ יט 19 The evil bow before the good, and the wicked at the gates of the righteous.
גם־לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים׃ כ 20 The poor is hated even of his own neighbour; but the rich hath many friends.
בז־לרעהו חוטא ומחונן ענוים עניים אשריו׃ כא 21 He that despiseth his neighbour sinneth; but he that is gracious unto the humble, happy is he.
הלוא־יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב׃ כב 22 Shall they not go astray that devise evil? But mercy and truth shall be for them that devise good.
בכל־עצב יהיה מותר ודבר־שפתים אך־למחסור׃ כג 23 In all labour there is profit; but the talk of the lips tendeth only to penury.
עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת׃ כד 24 The crown of the wise is their riches; but the folly of fools remaineth folly.
מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה׃ כה 25 A true witness delivereth souls; but he that breatheth forth lies is all deceit.
ביראת יהוה מבטח־עז ולבניו יהיה מחסה׃ כו 26 In the fear of Yehovah a man hath strong confidence; and his children shall have a place of refuge.
יראת יהוה מקור חיים לסור ממקשי מות׃ כז 27 The fear of Yehovah is a fountain of life, to depart from the snares of death.
ברב־עם הדרת־מלך ובאפס לאם מחתת רזון׃ כח 28 In the multitude of people is the king's glory; but in the want of people is the ruin of the prince.
ארך אפים רב־תבונה וקצר־רוח מרים אולת׃ כט 29 He that is slow to anger is of great understanding; but he that is hasty of spirit exalteth folly.
חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה׃ ל 30 A tranquil heart is the life of the flesh; but envy is the rottenness of the bones.
עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון׃ לא 31 He that oppresseth the poor blasphemeth his Maker; but he that is gracious unto the needy honoureth Him.
ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק׃ לב 32 The wicked is thrust down in his misfortune; but the righteous, even when he is brought to death, hath hope.
בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע׃ לג 33 In the heart of him that hath discernment wisdom resteth; but in the inward part of fools it maketh itself known.
צדקה תרומם־גוי וחסד לאמים חטאת׃ לד 34 Righteousness exalteth a nation; but sin is a reproach to any people.
רצון־מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש׃ לה 35 The king's favour is toward a servant that dealeth wisely; but his wrath striketh him that dealeth shamefully.



Chapter 15

מענה־רך ישיב חמה ודבר־עצב יעלה־אף׃ א 1 A soft answer turneth away wrath; but a grievous word stirreth up anger.
לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת׃ ב 2 The tongue of the wise useth knowledge aright; but the mouth of fools poureth out foolishness.
בכל־מקום עיני יהוה צפות רעים וטובים׃ ג 3 The eyes of Yehovah are in every place, keeping watch upon the evil and the good.
מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח׃ ד 4 A soothing tongue is a tree of life; but perverseness therein is a wound to the spirit.
אויל ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערם׃ ה 5 A fool despiseth his father's correction; but he that regardeth reproof is prudent.
בית צדיק חסן רב ובתבואת רשע נעכרת׃ ו 6 In the house of the righteous is much treasure; but in the revenues of the wicked is trouble.
שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא־כן׃ ז 7 The lips of the wise disperse knowledge; but the heart of the foolish is not stedfast.
זבח רשעים תועבת יהוה ותפלת ישרים רצונו׃ ח 8 The sacrifice of the wicked is an abomination to Yehovah; but the prayer of the upright is His delight.
תועבת יהוה דרך רשע ומרדף צדקה יאהב׃ ט 9 The way of the wicked is an abomination to Yehovah; but He loveth him that followeth after righteousness.
מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות׃ י 10 There is grievous correction for him that forsaketh the way; and he that hateth reproof shall die.
שאול ואבדון נגד יהוה אף כי־לבות בני־אדם׃ יא 11 The nether-world and Destruction are before Yehovah; how much more then the hearts of the children of men!
לא יאהב־לץ הוכח לו אל־חכמים לא ילך׃ יב 12 A scorner loveth not to be reproved; he will not go unto the wise.
לב שמח ייטב פנים ובעצבת־לב רוח נכאה׃ יג 13 A merry heart maketh a cheerful countenance; but by sorrow of heart the spirit is broken.
לב נבון יבקש־דעת ופי ופני כסילים ירעה אולת׃ יד 14 The heart of him that hath discernment seeketh knowledge; but the mouth of fools feedeth on folly.
כל־ימי עני רעים וטוב־לב משתה תמיד׃ יה 15 All the days of the poor are evil; but he that is of a merry heart hath a continual feast.
טוב־מעט ביראת יהוה מאוצר רב ומהומה בו׃ יו 16 Better is little with the fear of Yehovah, than great treasure and turmoil therewith.
טוב ארחת ירק ואהבה־שם משור אבוס ושנאה־בו׃ יז 17 Better is a dinner of herbs where love is, than a stalled ox and hatred therewith.
איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב׃ יח 18 A wrathful man stirreth up discord; but he that is slow to anger appeaseth strife.
דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה׃ יט 19 The way of the sluggard is as though hedged by thorns; but the path of the upright is even.
בן חכם ישמח־אב וכסיל אדם בוזה אמו׃ כ 20 A wise son maketh a glad father; but a foolish man despiseth his mother.
אולת שמחה לחסר־לב ואיש תבונה יישר־לכת׃ כא 21 Folly is joy to him that lacketh understanding; but a man of discernment walketh straightforwards.
הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום׃ כב 22 For want of counsel purposes are frustrated; but in the multitude of counsellors they are established.
שמחה לאיש במענה־פיו ודבר בעתו מה־טוב׃ כג 23 A man hath joy in the answer of his mouth; and a word in due season, how good is it!
ארח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה׃ כד 24 The path of life goeth upward for the wise, that he may depart from the nether-world beneath.
בית גאים יסח ׀ יהוה ויצב גבול אלמנה׃ כה 25 Yehovah will pluck up the house of the proud; but He will establish the border of the widow.
תועבת יהוה מחשבות רע וטהרים אמרי־נעם׃ כו 26 The thoughts of wickedness are an abomination to Yehovah; but words of pleasantness are pure.
עכר ביתו בוצע בצע ושונא מתנת יחיה׃ כז 27 He that is greedy of gain troubleth his own house; but he that hateth gifts shall live.
לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות׃ כח 28 The heart of the righteous studieth to answer; but the mouth of the wicked poureth out evil things.
רחוק יהוה מרשעים ותפלת צדיקים ישמע׃ כט 29 Yehovah is far from the wicked; but He heareth the prayer of the righteous.
מאור־עינים ישמח־לב שמועה טובה תדשן־עצם׃ ל 30 The light of the eyes rejoiceth the heart; and a good report maketh the bones fat.
אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין׃ לא 31 The ear that hearkeneth to the reproof of life abideth among the wise.
פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב׃ לב 32 He that refuseth correction despiseth his own soul; but he that hearkeneth to reproof getteth understanding.
יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה׃ לג 33 The fear of Yehovah is the instruction of wisdom; and before honour goeth humility.



Chapter 16

לאדם מערכי־לב ומיהוה מענה לשון׃ א 1 The preparations of the heart are man's, but the answer of the tongue is from Yehovah.
כל־דרכי־איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה׃ ב 2 All the ways of a man are clean in his own eyes; but Yehovah weigheth the spirits.
גל אל־יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך׃ ג 3 Commit thy works unto Yehovah, and thy thoughts shall be established.
כל פעל יהוה למענהו וגם־רשע ליום רעה׃ ד 4 Yehovah hath made every things for His own purpose, yea, even the wicked for the day of evil.
תועבת יהוה כל־גבה־לב יד ליד לא ינקה׃ ה 5 Every one that is proud in heart is an abomination to Yehovah; my hand upon it! he shall not be unpunished.
בחסד ואמת יכפר עון וביראת יהוה סור מרע׃ ו 6 By mercy and truth iniquity is expiated; and by the fear of Yehovah men depart from evil.
ברצות יהוה דרכי־איש גם־אויביו ישלם אתו׃ ז 7 When a man's ways please Yehovah, He maketh even his enemies to be at peace with him.
טוב־מעט בצדקה מרב תבואות בלא משפט׃ ח 8 Better is a little with righteousness than great revenues with injustice.
לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו׃ ט 9 A man's heart deviseth his way; but Yehovah directeth his steps.
קסם ׀ על־שפתי־מלך במשפט לא ימעל־פיו׃ י 10 A divine sentence is in the lips of the king; his mouth trespasseth not in judgment.
פלס ׀ ומאזני משפט ליהוה מעשהו כל־אבני־כיס׃ יא 11 A just balance and scales are Yehovah's; all the weights of the bag are His work.
תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא׃ יב 12 It is an abomination to kings to commit wickedness; for the throne is established by righteousness.
רצון מלכים שפתי־צדק ודבר ישרים יאהב׃ יג 13 Righteous lips are the delight of kings; and they love him that speaketh right.
חמת־מלך מלאכי־מות ואיש חכם יכפרנה׃ יד 14 The wrath of a king is as messengers of death; but a wise man will pacify it.
באור־פני־מלך חיים ורצונו כעב מלקוש׃ יה 15 In the light of the king's countenance is life; and his favour is as a cloud of the latter rain.
קנה־חכמה מה־טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף׃ יו 16 How much better is it to get wisdom than gold! yea, to get understanding is rather to be chosen than silver.
מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו׃ יז 17 The highway of the upright is to depart from evil; he that keepeth his way preserveth his soul.
לפני־שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח׃ יח 18 Pride goeth before destruction, and a haughty spirit before a fall.
טוב שפל־רוח את־ענוים עניים מחלק שלל את־גאים׃ יט 19 Better it is to be of a lowly spirit with the humble, than to divide the spoil with the proud.
משכיל על־דבר ימצא־טוב ובוטח ביהוה אשריו׃ כ 20 He that giveth heed unto the word shall find good; and whoso trusteth in Yehovah, happy is he.
לחכם־לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח׃ כא 21 The wise in heart is called a man of discernment; and the sweetness of the lips increaseth learning.
מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת׃ כב 22 Understanding is a fountain of life unto him that hath it; but folly is the chastisement of fools.
לב חכם ישכיל פיהו ועל־שפתיו יסיף לקח׃ כג 23 The heart of the wise teacheth his mouth, and addeth learning to his lips.
צוף־דבש אמרי־נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם׃ כד 24 Pleasant words are as a honeycomb, sweet to the soul, and health to the bones.
יש דרך ישר לפני־איש ואחריתה דרכי־מות׃ כה 25 There is a way which seemeth right unto a man, but the end thereof are the ways of death.
נפש עמל עמלה לו כי־אכף עליו פיהו׃ כו 26 The hunger of the labouring man laboureth for him; for his mouth compelleth him.
איש בליעל כרה רעה ועל־שפתו שפתיו כאש צרבת׃ כז 27 An ungodly man diggeth up evil, and in his lips there is as a burning fire.
איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף׃ כח 28 A froward man soweth strife; and a whisperer separateth familiar friends.
איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא־טוב׃ כט 29 A man of violence enticeth his neighbour, and leadeth him into a way that is not good.
עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה׃ ל 30 He that shutteth his eyes, it is to devise froward things; he that biteth his lips bringeth evil to pass.
עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא׃ לא 31 The hoary head is a crown of glory, it is found in the way of righteousness.
טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר׃ לב 32 He that is slow to anger is better than the mighty; and he that ruleth his spirit than he that taketh a city.
בחיק יוטל את־הגורל ומיהוה כל־משפטו׃ לג 33 The lot is cast into the lap; but the whole disposing thereof is of Yehovah.



Chapter 17

טוב פת חרבה ושלוה־בה מבית מלא זבחי־ריב׃ א 1 Better is a dry morsel and quietness therewith, than a house full of feasting with strife.
עבד־משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה׃ ב 2 A servant that dealeth wisely shall have rule over a son that dealeth shamefully, and shall have part of the inheritance among the brethren.
מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃ ג 3 The refining pot is for silver, and the furnace for gold; but Yehovah trieth the hearts.
מרע מקשיב על־שפת־און שקר מזין על־לשון הות׃ ד 4 A evil-doer giveth heed to wicked lips; and a liar giveth ear to a mischievous tongue.
לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה׃ ה 5 Whoso mocketh the poor blasphemeth his Maker; and he that is glad at calamity shall not be unpunished.
עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃ ו 6 Children's children are the crown of old men; and the glory of children are their fathers.
לא־נאוה לנבל שפת־יתר אף כי־לנדיב שפת־שקר׃ ז 7 Overbearing speech becometh not a churl; much less do lying lips a prince.
אבן־חן השחד בעיני בעליו אל־כל־אשר יפנה ישכיל׃ ח 8 A gift is as a precious stone in the eyes of him that hath it; whithersoever he turneth, he prospereth.
מכסה־פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף׃ ט 9 He that covereth a transgression seeketh love; but he that harpeth on a matter estrangeth a familiar friend.
תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃ י 10 A rebuke entereth deeper into a man of understanding than a hundred stripes into a fool.
אך־מרי יבקש־רע ומלאך אכזרי ישלח־בו׃ יא 11 A rebellious man seeketh only evil; therefore a cruel messenger shall be sent against him.
פגוש דב שכול באיש ואל־כסיל באולתו׃ יב 12 Let a bear robbed of her whelps meet a man, rather than a fool in his folly.
משיב רעה תחת טובה לא־תמוש תמיש רעה מביתו׃ יג 13 Whoso rewardeth evil for good, evil shall not depart from his house.
פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש׃ יד 14 The beginning of strife is as when one letteth out water; therefore leave off contention, before the quarrel break out.
מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם־שניהם׃ יה 15 He that justifieth the wicked, and he that condemneth the righteous, even they both are an abomination to Yehovah.
למה־זה מחיר ביד־כסיל לקנות חכמה ולב־אין׃ יו 16 Wherefore is there a price in the hand of a fool to buy wisdom, seeing he hath no understanding?
בכל־עת אהב הרע ואח לצרה יולד׃ יז 17 A friend loveth at all times, and a brother is born for adversity.
אדם חסר־לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃ יח 18 A man void of understanding is he that striketh hands, and becometh surety in the presence of his neighbour.
אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש־שבר׃ יט 19 He loveth transgression that loveth strife; he that exalteth his gate seeketh destruction.
עקש־לב לא ימצא־טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה׃ כ 20 He that hath a froward heart findeth no good; and he that hath a perverse tongue falleth into evil.
ילד כסיל לתוגה לו ולא־ישמח אבי נבל׃ כא 21 He that begetteth a fool doeth it to his sorrow; and the father of a churl hath no joy.
לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש־גרם׃ כב 22 A merry heart is a good medicine; but a broken spirit drieth the bones.
שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט׃ כג 23 A wicked man taketh a gift out of the bosom, to pervert the ways of justice.
את־פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה־ארץ׃ כד 24 Wisdom is before him that hath understanding; but the eyes of a fool are in the ends of the earth.
כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃ כה 25 A foolish son is vexation to his father, and bitterness to her that bore him.
גם ענוש לצדיק לא־טוב להכות נדיבים על־ישר׃ כו 26 To punish also the righteous is not good, nor to strike the noble for their uprightness.
חושך אמריו יודע דעת יקר־רוח וקר איש תבונה׃ כז 27 He that spareth his words hath knowledge; and he that husbandeth his spirit is a man of discernment.
גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃ כח 28 Even a fool, when he holdeth his peace, is counted wise; and he that shutteth his lips is esteemed as a man of understanding.

Chapter 18

לתאוה יבקש נפרד בכל־תושיה יתגלע׃ א 1 He that separateth himself seeketh his own desire, and snarlest against all sound wisdom.
לא־יחפץ כסיל בתבונה כי אם־בהתגלות לבו׃ ב 2 A fool hath no delight in understanding, but only that his heart may lay itself bare.
בבוא־רשע בא גם־בוז ועם־קלון חרפה׃ ג 3 When the wicked cometh, there cometh also contempt, and with ignominy reproach.
מים עמקים דברי פי־איש נחל נבע מקור חכמה׃ ד 4 The words of a man's mouth are as deep waters; a flowing brook, a fountain of wisdom.
שאת פני־רשע לא־טוב להטות צדיק במשפט׃ ה 5 It is not good to respect the person of the wicked, so as to turn aside the righteous in judgment.
שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא׃ ו 6 A fool's lips enter into contention, and his mouth calleth for strokes.
פי־כסיל מחתה־לו ושפתיו מוקש נפשו׃ ז 7 A fool's mouth is his ruin, and his lips are the snare of his soul.
דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי־בטן׃ ח 8 The words of a whisperer are as dainty morsels, and they go down into the innermost parts of the belly.
גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית׃ ט 9 Even one that is slack in his work is brother to him that is a destroyer.
מגדל־עז שם יהוה בו־ירוץ צדיק ונשגב׃ י 10 The name of Yehovah is a strong tower: the righteous runneth into it, and is set up on high.
הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכיתו׃ יא 11 The rich man's wealth is his strong city, and as a high wall in his own conceit.
לפני־שבר יגבה לב־איש ולפני כבוד ענוה׃ יב 12 Before destruction the heart of a man is haughty, and before honour goeth humility.
משיב דבר בטרם ישמע אולת היא־לו וכלמה׃ יג 13 He that giveth answer before he heareth, it is folly and confusion unto him.
רוח־איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה׃ יד 14 The spirit of a man will sustain his infirmity; but a broken spirit who can bear?
לב נבון יקנה־דעת ואזן חכמים תבקש־דעת׃ יה 15 The heart of the prudent getteth knowledge; and the ear of the wise seeketh knowledge.
מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו׃ יו 16 A man's gift maketh room for him, and bringeth him before great men.
צדיק הראשון בריבו ובא־רעהו יבא וחקרו׃ יז 17 He that pleadeth his cause first seemeth just; but his neighbour cometh and searcheth him out.
מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד׃ יח 18 The lot causeth strife to cease, and parteth asunder the contentious.
אח נפשע מקרית־עז ומדינים ומדונים כבריח ארמון׃ יט 19 A brother offended is harder to be won than a strong city; and their contentions are like the bars of a castle.
מפרי פי־איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע׃ כ 20 A man's belly shall be filled with the fruit of his mouth; with the increase of his lips shall he be satisfied.
מות וחיים ביד־לשון ואהביה יאכל פריה׃ כא 21 Death and life are in the power of the tongue; and they that indulge it shall eat the fruit thereof.
מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה׃ כב 22 Whoso findeth a wife findeth a great good, and obtaineth favour of Yehovah.
תחנונים ידבר־רש ועשיר יענה עזות׃ כג 23 The poor useth entreaties; but the rich answereth impudently.
איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח׃ כד 24 There are friends that one hath to his own hurt; but there is a friend that sticketh closer than a brother.

Chapter 19

טוב־רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל׃ א 1 Better is the poor that walketh in his integrity than he that is perverse in his lips and a fool at the same time.
גם בלא־דעת נפש לא־טוב ואץ ברגלים חוטא׃ ב 2 Also, that the soul be without knowledge is not good; and he that hasteth with his feet sinneth.
אולת אדם תסלף דרכו ועל־יהוה יזעף לבו׃ ג 3 The foolishness of man perverteth his way; and his heart fretteth against Yehovah.
הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד׃ ד 4 Wealth addeth many friends; but as for the poor, his friend separateth himself from him.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט׃ ה 5 A false witness shall not be unpunished; and he that breatheth forth lies shall not escape.
רבים יחלו פני־נדיב וכל־הרע לאיש מתן׃ ו 6 Many will entreat the favour of the liberal man; and every man is a friend to him that giveth gifts.
כל אחי־רש ׀ שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לו־המה לא׃ ז 7 All the brethren of the poor do hate him; how much more do his friends go far from him! He that pursueth words, they turn against him.
קנה־לב אהב נפשו שמר תבונה למצא־טוב׃ ח 8 He that getteth wisdom loveth his own soul; he that keepeth understanding shall find good.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד׃ פ ט 9 A false witness shall not be unpunished; and he that breatheth forth lies shall perish. {P}
לא־נאוה לכסיל תענוג אף כי־לעבד ׀ משל בשרים׃ י 10 Luxury is not seemly for a fool; much less for a servant to have rule over princes.
שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על־פשע׃ יא 11 It is the discretion of a man to be slow to anger, and it is his glory to pass over a transgression.
נהם ככפיר זעף מלך וכטל על־עשב רצונו׃ יב 12 The king's wrath is as the roaring of a lion; but his favour is as dew upon the grass.
הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה׃ יג 13 A foolish son is the calamity of his father; and the contentions of a wife are a continual dropping.
בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת׃ יד 14 House and riches are the inheritance of fathers; but a prudent wife is from Yehovah.
עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃ יה 15 Slothfulness casteth into a deep sleep; and the idle soul shall suffer hunger.
שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו ימות יומת׃ יו 16 He that keepeth the commandment keepeth his soul; but he that despiseth His ways shall die.
מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם־לו׃ יז 17 He that is gracious unto the poor lendeth unto Yehovah; and his good deed will He repay unto him.
יסר בנך כי־יש תקוה ואל־המיתו אל־תשא נפשך׃ יח 18 Chasten thy son, for there is hope; but set not thy heart on his destruction.
גְּֽדָל־חֵ֭מָה גרל נֹ֣שֵׂא עֹ֑נֶשׁ כִּ֥י אִם־תַּ֝צִּ֗יל וְע֣וֹד תּוֹסִֽף׃ יט 19 A man of great wrath shall suffer punishment; for if thou interpose, thou wilt add thereto.
שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃ כ 20 Hear counsel, and receive instruction, that thou mayest be wise in thy latter end.
רבות מחשבות בלב־איש ועצת יהוה היא תקום׃ כא 21 There are many devices in a man's heart; but the counsel of Yehovah, that shall stand.
תאות אדם חסדו וטוב־רש מאיש כזב׃ כב 22 The lust of a man is his shame; and a poor man is better than a liar.
יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל־יפקד רע׃ כג 23 The fear of Yehovah tendeth to life; and he that hath it shall abide satisfied, he shall not be visited with evil.
טמן עצל ידו בצלחת גם־אל־פיהו לא ישיבנה׃ כד 24 The sluggard burieth his hand in the dish, and will not so much as bring it back to his mouth.
לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת׃ כה 25 When thou smitest a scorner, the simple will become prudent; and when one that hath understanding is reproved, he will understand knowledge.
משדד־אב יבריח אם בן מביש ומחפיר׃ כו 26 A son that dealeth shamefully and reproachfully will despoil his father, and chase away his mother.
חדל־בני לשמע מוסר לשגות מאמרי־דעת׃ כז 27 Cease, my son, to hear the instruction that causeth to err from the words of knowledge.
עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע־און׃ כח 28 An ungodly witness mocketh at right; and the mouth of the wicked devoureth iniquity.
נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים׃ כט 29 Judgments are prepared for scorners, and stripes for the back of fools.



Chapter 20

לץ היין המה שכר וכל־שגה בו לא יחכם׃ א 1 Wine is a mocker, strong drink is riotous; and whosoever reeleth thereby is not wise.
נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא נפשו׃ ב 2 The terror of a king is as the roaring of a lion: he that provoketh him to anger forfeiteth his life.
כבוד לאיש שבת מריב וכל־אויל יתגלע׃ ג 3 It is an honour for a man to keep aloof from strife; but every fool will be snarling.
מחרף עצל לא־יחרש ושאל ישאל בקציר ואין׃ ד 4 The sluggard will not plow when winter setteth in; therefore he shall beg in harvest, and have nothing.
מים עמקים עצה בלב־איש ואיש תבונה ידלנה׃ ה 5 Counsel in the heart of man is like deep water; but a man of understanding will draw it out.
רב־אדם יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא׃ ו 6 Most men will proclaim every one his own goodness; but a faithful man who can find?
מתהלך בתמו צדיק אשרי בניו אחריו׃ ז 7 He that walketh in his integrity as a just man, happy are his children after him.
מלך יושב על־כסא־דין מזרה בעיניו כל־רע׃ ח 8 A king that sitteth on the throne of judgment scattereth away all evil with his eyes.
מי־יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי׃ ט 9 Who can say: 'I have made my heart clean, I am pure from my sin'?
אבן ואבן איפה ואיפה תועבת יהוה גם־שניהם׃ י 10 Divers weights, and divers measures, both of them alike are an abomination to Yehovah.
גם במעלליו יתנכר־נער אם־זך ואם־ישר פעלו׃ יא 11 Even a child is known by his doings, whether his work be pure, and whether it be right.
אזן שמעת ועין ראה יהוה עשה גם־שניהם׃ יב 12 The hearing ear, and the seeing eye, Yehovah hath made even both of them.
אל־תאהב שנה פן־תורש פקח עיניך שבע־לחם׃ יג 13 Love not sleep, lest thou come to poverty; open thine eyes, and thou shalt have bread in plenty.
רע רע יאמר הקונה ואזל לו אז יתהלל׃ יד 14 'It is bad, it is bad', saith the buyer; but when he is gone his way, then he boasteth.
יש זהב ורב־פנינים וכלי יקר שפתי־דעת׃ יה 15 There is gold, and a multitude of rubies; but the lips of knowledge are a precious jewel.
לקח־בגדו כי־ערב זר ובעד נכריה נכרים חבלהו׃ יו 16 Take his garment that is surety for a stranger; and hold him in pledge that is surety for an alien woman.
ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא־פיהו חצץ׃ יז 17 Bread of falsehood is sweet to a man; but afterwards his mouth shall be filled with gravel.
מחשבות בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה׃ יח 18 Every purpose is established by counsel; and with good advice carry on war.
גולה־סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו לא תתערב׃ יט 19 He that goeth about as a talebearer revealeth secrets; therefore meddle not with him that openeth wide his lips.
מקלל אביו ואמו ידעך נרו באשון באישון חשך׃ כ 20 Whoso curseth his father or his mother, his lamp shall be put out in the blackest darkness.
נחלה מבהלת מבחלת בראשנה ואחריתה לא תברך׃ כא 21 An estate may be gotten hastily at the beginning; but the end thereof shall not be blessed.
אל־תאמר אשלמה־רע קוה ליהוה וישע לך׃ כב 22 Say not thou: 'I will requite evil'; wait for Yehovah, and He will save thee.
תועבת יהוה אבן ואבן ומאזני מרמה לא־טוב׃ כג 23 Divers weights are an abomination to Yehovah; and a false balance is not good.
מיהוה מצעדי־גבר ואדם מה־יבין דרכו׃ כד 24 A man's goings are of Yehovah; how then can man look to his way?
מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר׃ כה 25 It is a snare to a man rashly to say: 'Holy', and after vows to make inquiry.
מזרה רשעים מלך חכם וישב עליהם אופן׃ כו 26 A wise king sifteth the wicked, and turneth the wheel over them.
נר יהוה נשמת אדם חפש כל־חדרי־בטן׃ כז 27 The spirit of man is the lamp of Yehovah, searching all the inward parts.
חסד ואמת יצרו־מלך וסעד בחסד כסאו׃ כח 28 Mercy and truth preserve the king; and his throne is upheld by mercy.
תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה׃ כט 29 The glory of young men is their strength; and the beauty of old men is the hoary head.
חברות פצע תמרוק תמריק ברע ומכות חדרי־בטן׃ ל 30 Sharp wounds cleanse away evil; so do stripes that reach the inward parts.



Chapter 21

פלגי־מים לב־מלך ביד־יהוה על־כל־אשר יחפץ יטנו׃ א 1 The king's heart is in the hand of Yehovah as the watercourses: He turneth it whithersoever He will.
כל־דרך־איש ישר בעיניו ותכן לבות יהוה׃ ב 2 Every way of a man is right in his own eyes; but Yehovah weigheth the hearts.
עשה צדקה ומשפט נבחר ליהוה מזבח׃ ג 3 To do righteousness and justice is more acceptable to Yehovah than sacrifice.
רום־עינים ורחב־לב נר רשעים חטאת׃ ד 4 A haughty look, and a proud heart--the tillage of the wicked is sin.
מחשבות חרוץ אך־למותר וכל־אץ אך־למחסור׃ ה 5 The thoughts of the diligent tend only to plenteousness; but every one that is hasty hasteth only to want.
פעל אוצרות בלשון שקר הבל נדף מבקשי־מות׃ ו 6 The getting of treasures by a lying tongue is a vapour driven to and fro; they [that seek them] seek death.
שד־רשעים יגורם כי מאנו לעשות משפט׃ ז 7 The violence of the wicked shall drag them away; because they refuse to do justly.
הפכפך דרך איש וזר וזך ישר פעלו׃ ח 8 The way of man is froward and strange; but as for the pure, his work is right.
טוב לשבת על־פנת־גג מאשת מדינים ובית חבר׃ ט 9 It is better to dwell in a corner of the housetop, than in a house in common with a contentious woman.
נפש רשע אותה־רע לא־יחן בעיניו רעהו׃ י 10 The soul of the wicked desireth evil; his neighbour findeth no favour in his eyes.
בענש־לץ יחכם־פתי ובהשכיל לחכם יקח־דעת׃ יא 11 When the scorner is punished, the thoughtless is made wise; and when the wise is instructed, he receiveth knowledge.
משכיל צדיק לבית רשע מסלף רשעים לרע׃ יב 12 The Righteous One considereth the house of the wicked; overthrowing the wicked to their ruin.
אטם אזנו מזעקת־דל גם־הוא יקרא ולא יענה׃ יג 13 Whoso stoppeth his ears at the cry of the poor, he also shall cry himself, but shall not be answered.
מתן בסתר יכפה־אף ושחד בחק חמה עזה׃ יד 14 A gift in secret pacifieth anger, and a present in the bosom strong wrath.
שמחה לצדיק עשות משפט ומחתה לפעלי און׃ יה 15 To do justly is joy to the righteous, but ruin to the workers of iniquity.
אדם תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח׃ יו 16 The man that strayeth out of the way of understanding shall rest in the congregation of the shades.
איש מחסור אהב שמחה אהב יין־ושמן לא יעשיר׃ יז 17 He that loveth pleasure shall be a poor man; he that loveth wine and oil shall not be rich.
כפר לצדיק רשע ותחת ישרים בוגד׃ יח 18 The wicked is a ransom for the righteous; and the faithless cometh in the stead of the upright.
טוב שבת בארץ־מדבר מאשת מדינים מדונים וכעס׃ יט 19 It is better to dwell in a desert land, than with a contentious and fretful woman.
אוצר ׀ נחמד ושמן בנוה חכם וכסיל אדם יבלענו׃ כ 20 There is desirable treasure and oil in the dwelling of the wise; but a foolish man swalloweth it up.
רדף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד׃ כא 21 He that followeth after righteousness and mercy findeth life, prosperity, and honour.
עיר גברים עלה חכם וירד עז מבטחה׃ כב 22 A wise man scaleth the city of the mighty, and bringeth down the stronghold wherein it trusteth.
שמר פיו ולשונו שמר מצרות נפשו׃ כג 23 Whoso keepeth his mouth and his tongue keepeth his soul from troubles.
זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון׃ כד 24 A proud and haughty man, scorner is his name, even he that dealeth in overbearing pride.
תאות עצל תמיתנו כי־מאנו ידיו לעשות׃ כה 25 The desire of the slothful killeth him; for his hands refuse to labour.
כל־היום התאוה תאוה וצדיק יתן ולא יחשך׃ כו 26 There is that coveteth greedily all the day long; but the righteous giveth and spareth not.
זבח רשעים תועבה אף כי־בזמה יביאנו׃ כז 27 The sacrifice of the wicked is an abomination; how much more, when he bringeth it with the proceeds of wickedness?
עד־כזבים יאבד ואיש שומע לנצח ידבר׃ כח 28 A false witness shall perish; but the man that obeyeth shall speak unchallenged.
העז איש רשע בפניו וישר הוא ׀ יבין יכין דרכו דרכיו׃ כט 29 A wicked man hardeneth his face; but as for the upright, he looketh well to his way.
אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד יהוה׃ פ ל 30 There is no wisdom nor understanding nor counsel against Yehovah. {P}
סוס מוכן ליום מלחמה וליהוה התשועה׃ לא 31 The horse is prepared against the day of battle; but victory is of Yehovah.



Chapter 22

נבחר שם מעשר רב מכסף ומזהב חן טוב׃ א 1 A good name is rather to be chosen than great riches, and loving favour rather than silver and gold.
עשיר ורש נפגשו עשה כלם יהוה׃ ב 2 The rich and the poor meet together--Yehovah is the maker of them all.
ערום ׀ ראה רעה ונסתר ויסתר ופתיים עברו ונענשו׃ ג 3 A prudent man seeth the evil, and hideth himself; but the thoughtless pass on, and are punished.
עקב ענוה יראת יהוה עשר וכבוד וחיים׃ ד 4 The reward of humility is the fear of Yehovah, even riches, and honour, and life.
צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם׃ ה 5 Thorns and snares are in the way of the froward; he that keepeth his soul holdeth himself far from them.
חנך לנער על־פי דרכו גם כי־יזקין לא־יסור ממנה׃ ו 6 Train up a child in the way he should go, and even when he is old, he will not depart from it.
עשיר ברשים ימשול ועבד לוה לאיש מלוה׃ ז 7 The rich ruleth over the poor, and the borrower is servant to the lender.
זורע עולה יקצר־און יקצור ושבט עברתו יכלה׃ ח 8 He that soweth iniquity shall reap vanity; and the rod of his wrath shall fail.
טוב־עין הוא יברך כי־נתן מלחמו לדל׃ ט 9 He that hath a bountiful eye shall be blessed; for he giveth of his bread to the poor.
גרש לץ ויצא מדון וישבת דין וקלון׃ י 10 Cast out the scorner, and contention will go out; yea, strife and shame will cease.
אהב טהר־לב טהור חן שפתיו רעהו מלך׃ יא 11 He that loveth pureness of heart, that hath grace in his lips, the king shall be his friend.
עיני יהוה נצרו דעת ויסלף דברי בגד׃ יב 12 The eyes of Yehovah preserve him that hath knowledge, but He overthroweth the words of the faithless man.
אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחבות ארצח׃ יג 13 The sluggard saith: 'There is a lion without; I shall be slain in the streets.'
שוחה עמקה פי זרות זעום יהוה יפל־שם יפול׃ יד 14 The mouth of strange women is a deep pit: he that is abhorred of Yehovah shall fall therein.
אולת קשורה בלב־נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו׃ יה 15 Foolishness is bound up in the heart of a child; but the rod of correction shall drive it far from him.
עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך־למחסור׃ יו 16 One may oppress the poor, yet will their gain increase; one may give to the rich, yet will want come.
הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי׃ יז 17 Incline thine ear, and hear the words of the wise, and apply thy heart unto my knowledge.
כי־נעים כי־תשמרם בבטנך יכנו יחדו על־שפתיך׃ יח 18 For it is a pleasant thing if thou keep them within thee; let them be established altogether upon thy lips.
להיות ביהוה מבטחך הודעתיך היום אף־אתה׃ יט 19 That thy trust may be in Yehovah, I have made them known to thee this day, even to thee.
הלא כתבתי לך שלישים שלשום במועצת ודעת׃ כ 20 Have not I written unto thee excellent things of counsels and knowledge;
להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלחיך׃ פ כא 21 That I might make thee know the certainty of the words of truth, that thou mightest bring back words of truth to them that send thee?
אל־תגזל־דל כי דל־הוא ואל־תדכא עני בשער׃ כב 22 Rob not the weak, because he is weak, neither crush the poor in the gate;
כי־יהוה יריב ריבם וקבע את־קבעיהם נפש׃ כג 23 For Yehovah will plead their cause, and despoil of life those that despoil them.
אל־תתרע את־בעל אף ואת־איש חמות לא תבוא׃ כד 24 Make no friendship with a man that is given to anger; and with a wrathful man thou shalt not go;
פן־תאלף ארחתיו ארחתו ולקחת מוקש לנפשך׃ כה 25 Lest thou learn his ways, and get a snare to thy soul.
אל־תהי בתקעי־כף בערבים משאות׃ כו 26 Be thou not of them that strike hands, or of them that are sureties for debts;
אם־אין־לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך׃ כז 27 If thou hast not wherewith to pay, why should he take away thy bed from under thee?
אל־תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך׃ כח 28 Remove not the ancient landmark, which thy fathers have set.
חזית איש ׀ מהיר במלאכתו לפני־מלכים יתיצב בל־יתיצב לפני חשכים׃ פ כט 29 Seest thou a man diligent in his business? he shall stand before kings; {N} he shall not stand before mean men. {P}



Chapter 23

כי־תשב ללחום את־מושל בין תבין את־אשר לפניך׃ א 1 When thou sittest to eat with a ruler, consider well him that is before thee;
ושמת שכין בלעך אם־בעל נפש אתה׃ ב 2 And put a knife to thy throat, if thou be a man given to appetite.
אל־תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים׃ ג 3 Be not desirous of his dainties; seeing they are deceitful food.
אל־תיגע להעשיר מבינתך חדל׃ ד 4 Weary not thyself to be rich; cease from thine own wisdom.
הֲתָ֤עִיף התעוף עֵינֶ֥יךָ בּ֗וֹ וְֽאֵ֫ינֶ֥נּוּ כִּ֤י עָשֹׂ֣ה יַעֲשֶׂה־לּ֣וֹ כְנָפַ֑יִם כְּ֝נֶ֗שֶׁר יָע֥וּף ועיף הַשָּׁמָֽיִם׃ פ ה 5 Wilt thou set thine eyes upon it? it is gone; {N} for riches certainly make themselves wings, like an eagle that flieth toward heaven. {P}
אל־תלחם את־לחם רע עין ואל־תתאיו תתאו למטעמתיו׃ ו 6 Eat thou not the bread of him that hath an evil eye, neither desire thou his dainties;
כי ׀ כמו־שער בנפשו כן־הוא אכל ושתה יאמר לך ולבו בל־עמך׃ ז 7 For as one that hath reckoned within himself, so is he: {N} 'Eat and drink', saith he to thee; but his heart is not with thee.
פתך־אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים׃ ח 8 The morsel which thou hast eaten shalt thou vomit up, and lose thy sweet words.
באזני כסיל אל־תדבר כי־יבוז לשכל מליך׃ ט 9 Speak not in the ears of a fool; for he will despise the wisdom of thy words.
אל־תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל־תבא׃ י 10 Remove not the ancient landmark; and enter not into the fields of the fatherless;
כי־גאלם חזק הוא־יריב את־ריבם אתך׃ יא 11 For their Redeemer is strong; He will plead their cause with thee.
הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי־דעת׃ יב 12 Apply thy heart unto instruction, and thine ears to the words of knowledge.
אל־תמנע מנער מוסר כי־תכנו בשבט לא ימות׃ יג 13 Withhold not correction from the child; for though thou beat him with the rod, he will not die.
אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל׃ יד 14 Thou beatest him with the rod, and wilt deliver his soul from the nether-world.
בני אם־חכם לבך ישמח לבי גם־אני׃ יה 15 My son, if thy heart be wise, my heart will be glad, even mine;
ותעלזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים׃ יו 16 Yea, my reins will rejoice, when thy lips speak right things.
אל־יקנא לבך בחטאים כי אם־ביראת־יהוה כל־היום׃ יז 17 Let not thy heart envy sinners, but be in the fear of Yehovah all the day;
כי אם־יש אחרית ותקותך לא תכרת׃ יח 18 For surely there is a future; and thy hope shall not be cut off.
שמע־אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך׃ יט 19 Hear thou, my son, and be wise, and guide thy heart in the way.
אל־תהי בסבאי־יין בזללי בשר למו׃ כ 20 Be not among winebibbers; among gluttonous eaters of flesh;
כי־סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה׃ כא 21 For the drunkard and the glutton shall come to poverty; and drowsiness shall clothe a man with rags.
שמע לאביך זה ילדך ואל־תבוז כי־זקנה אמך׃ כב 22 Hearken unto thy father that begot thee, and despise not thy mother when she is old.
אמת קנה ואל־תמכר חכמה ומוסר ובינה׃ כג 23 Buy the truth, and sell it not; also wisdom, and instruction, and understanding.
גִּ֣יל גול יָ֭גִיל יגול אֲבִ֣י צַדִּ֑יק וְיוֹלֵ֥ד יולד חָ֝כָ֗ם יִשְׂמַח־בּֽוֹ וישמח׃ כד 24 The father of the righteous will greatly rejoice; and he that begetteth a wise child will have joy of him.
ישמח־אביך ואמך ותגל יולדתך׃ כה 25 Let thy father and thy mother be glad, and let her that bore thee rejoice.
תנה־בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה תרצנה׃ כו 26 My son, give me thy heart, and let thine eyes observe my ways.
כי־שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה׃ כז 27 For a harlot is a deep ditch; and an alien woman is a narrow pit.
אף־היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף׃ כח 28 She also lieth in wait as a robber, and increaseth the faithless among men.
למי אוי למי אבוי למי מדינים מדונים ׀ למי שיח למי פצעים חנם למי חכללות עינים׃ כט 29 Who crieth: 'Woe'? who: 'Alas'? who hath contentions? who hath raving? who hath wounds without cause? {N} who hath redness of eyes?
למאחרים על־היין לבאים לחקר ממסך׃ ל 30 They that tarry long at the wine; they that go to try mixed wine.
אל־תרא יין כי יתאדם כי־יתן בכוס בכיס עינו יתהלך במישרים׃ לא 31 Look not thou upon the wine when it is red, when it giveth its colour in the cup, when it glideth down smoothly;
אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש׃ לב 32 At the last it biteth like a serpent, and stingeth like a basilisk.
עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות׃ לג 33 Thine eyes shall behold strange things, and thy heart shall utter confused things.
והיית כשכב בלב־ים וכשכב בראש חבל׃ לד 34 Yea, thou shalt be as he that lieth down in the midst of the sea, or as he that lieth upon the top of a mast.
הכוני בל־חליתי הלמוני בל־ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד׃ לה 35 'They have struck me, and I felt it not, they have beaten me, and I knew it not; {N} when shall I awake? I will seek it yet again.'



Chapter 24

אל־תקנא באנשי רעה ואל־תתאיו תתאו להיות אתם׃ א 1 Be not thou envious of evil men, neither desire to be with them.
כי־שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃ ב 2 For their heart studieth destruction, and their lips talk of mischief.
בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן׃ ג 3 Through wisdom is a house builded; and by understanding it is established;
ובדעת חדרים ימלאו כל־הון יקר ונעים׃ ד 4 And by knowledge are the chambers filled with all precious and pleasant riches.
גבר־חכם בעוז ואיש־דעת מאמץ־כח׃ ה 5 A wise man is strong; yea, a man of knowledge increaseth strength.
כי בתחבלות תעשה־לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃ ו 6 For with wise advice thou shalt make thy war; and in the multitude of counsellors there is safety.
ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח־פיהו׃ ז 7 Wisdom is as unattainable to a fool as corals; he openeth not his mouth in the gate.
מחשב להרע לו בעל־מזמות יקראו׃ ח 8 He that deviseth to do evil, men shall call him a mischievous person.
זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ׃ ט 9 The thought of foolishness is sin; and the scorner is an abomination to men.
התרפית ביום צרה צר כחכה׃ י 10 If thou faint in the day of adversity, thy strength is small indeed.
הצל לקחים למות ומטים להרג אם־תחשוך׃ יא 11 Deliver them that are drawn unto death; and those that are ready to be slain wilt thou forbear to rescue?
כי־תאמר הן לא־ידענו זה הלא־תכן לבות ׀ הוא־יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃ יב 12 If thou sayest: 'Behold, we knew not this', doth not He that weigheth the hearts consider it? And He that keepeth thy soul, doth not He know it? And shall not He render to every man according to his works?
אכל־בני דבש כי־טוב ונפת מתוק על־חכך׃ יג 13 My son, eat thou honey, for it is good, and the honeycomb is sweet to thy taste;
כן ׀ דעה חכמה לנפשך אם־מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת׃ פ יד 14 So know thou wisdom to be unto thy soul; if thou hast found it, then shall there be a future, and thy hope shall not be cut off. {P}
אל־תארב רשע לנוה צדיק אל־תשדד רבצו׃ יה 15 Lie not in wait, O wicked man, against the dwelling of the righteous, spoil not his resting-place;
כי שבע ׀ יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה׃ יו 16 For a righteous man falleth seven times, and riseth up again, but the wicked stumble under adversity.
בנפל אויבך אויביך אל־תשמח ובכשלו אל־יגל לבך׃ יז 17 Rejoice not when thine enemy falleth, and let not thy heart be glad when he stumbleth;
פן־יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃ יח 18 Lest Yehovah see it, and it displease Him, and He turn away His wrath from him. {P}
אל־תתחר במרעים אל־תקנא ברשעים׃ יט 19 Fret not thyself because of evildoers, neither be thou envious at the wicked;
כי ׀ לא־תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך׃ כ 20 For there will be no future to the evil man, the lamp of the wicked shall be put out.
ירא־את־יהוה בני ומלך עם־שונים אל־תתערב׃ כא 21 My son, fear thou Yehovah and the king, and meddle not with them that are given to change;
כי־פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע׃ ס כב 22 For their calamity shall rise suddenly; and who knoweth the ruin from them both? {P}
גם־אלה לחכמים הכר־פנים במשפט בל־טוב׃ כג 23 These also are sayings of the wise. To have respect of persons in judgment is not good.
אמר ׀ לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃ כד 24 He that saith unto the wicked: 'Thou art righteous', peoples shall curse him, nations shall execrate him;
ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת־טוב׃ כה 25 But to them that decide justly shall be delight, and a good blessing shall come upon them.
שפתים ישק משיב דברים נכחים׃ כו 26 He kisseth the lips that giveth a right answer.
הכן בחוץ ׀ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך׃ פ כז 27 Prepare thy work without, and make it fit for thyself in the field; and afterwards build thy house. {P}
אל־תהי עד־חנם ברעך והפתית בשפתיך׃ כח 28 Be not a witness against thy neighbour without cause; and deceive not with thy lips.
אל־תאמר כאשר עשה־לי כן אעשה־לו אשיב לאיש כפעלו׃ כט 29 Say not: 'I will do so to him as he hath done to me; I will render to the man according to his work.' {P}
על־שדה איש־עצל עברתי ועל־כרם אדם חסר־לב׃ ל 30 I went by the field of the slothful, and by the vineyard of the man void of understanding;
והנה עלה כלו ׀ קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃ לא 31 And, lo, it was all grown over with thistles, the face thereof was covered with nettles, and the stone wall thereof was broken down.
ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃ לב 32 Then I beheld, and considered well; I saw, and received instruction.
מעט שנות מעט תנומות מעט ׀ חבק ידים לשכב׃ לג 33 'Yet a little sleep, a little slumber, a little folding of the hands to sleep'--
ובא־מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃ פ לד 34 So shall thy poverty come as a runner, and thy want as an armed man. {P}



Chapter 25

גם־אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי ׀ חזקיה מלך־יהודה׃ א 1 These also are proverbs of Solomon, which the men of Hezekiah king of Judah copied out.
כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר׃ ב 2 It is the glory of God to conceal a thing; but the glory of kings is to search out a matter.
שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר׃ ג 3 The heaven for height, and the earth for depth, and the heart of kings is unsearchable.
הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי׃ ד 4 Take away the dross from the silver, and there cometh forth a vessel for the refiner;
הגו רשע לפני־מלך ויכון בצדק כסאו׃ ה 5 Take away the wicked from before the king, and his throne shall be established in righteousness.
אל־תתהדר לפני־מלך ובמקום גדלים אל־תעמד׃ ו 6 Glorify not thyself in the presence of the king, and stand not in the place of great men;
כי טוב אמר־לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך׃ ז 7 For better is it that it be said unto thee: 'Come up hither', than that thou shouldest be put lower in the presence of the prince, whom thine eyes have seen.
אל־תצא לרב מהר פן מה־תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך׃ ח 8 Go not forth hastily to strive, lest thou know not what to do in the end thereof, when thy neighbour hath put thee to shame.
ריבך ריב את־רעך וסוד אחר אל־תגל׃ ט 9 Debate thy cause with thy neighbour, but reveal not the secret of another;
פן־יחסדך שמע ודבתך לא תשוב׃ י 10 Lest he that heareth it revile thee, and thine infamy turn not away.
תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על־אפניו׃ יא 11 A word fitly spoken is like apples of gold in settings of silver.
נזם זהב וחלי־כתם מוכיח חכם על־אזן שמעת׃ יב 12 As an ear-ring of gold, and an ornament of fine gold, so is a wise reprover upon an obedient ear.
כצנת־שלג ׀ ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב׃ פ יג 13 As the cold of snow in the time of harvest, so is a faithful messenger to him that sendeth him; for he refresheth the soul of his master. {P}
נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת־שקר׃ יד 14 As vapours and wind without rain, so is he that boasteth himself of a false gift.
בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר־גרם׃ יה 15 By long forbearing is a ruler persuaded, and a soft tongue breaketh the bone.
דבש מצאת אכל דיך פן־תשבענו והקאתו׃ יו 16 Hast thou found honey? eat so much as is sufficient for thee, lest thou be filled therewith, and vomit it.
הקר רגלך מבית רעך פן־ישבעך ושנאך׃ יז 17 Let thy foot be seldom in thy neighbour's house; lest he be sated with thee, and hate thee.
מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר׃ יח 18 As a maul, and a sword, and a sharp arrow, so is a man that beareth false witness against his neighbour.
שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה׃ יט 19 Confidence in an unfaithful man in time of trouble is like a broken tooth, and a foot out of joint.
מעדה בגד ׀ ביום קרה חמץ על־נתר ושר בשרים על לב־רע׃ פ כ 20 As one that taketh off a garment in cold weather, and as vinegar upon nitre, so is he that singeth songs to a heavy heart. {P}
אם־רעב שנאך האכלהו לחם ואם־צמא השקהו מים׃ כא 21 If thine enemy be hungry, give him bread to eat, and if he be thirsty, give him water to drink;
כי גחלים אתה חתה על־ראשו ויהוה ישלם־לך׃ כב 22 For thou wilt heap coals of fire upon his head, and Yehovah will reward thee.
רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר׃ כג 23 The north wind bringeth forth rain, and a backbiting tongue an angry countenance.
טוב שבת על־פנת־גג מאשת מדינים מדונים ובית חבר׃ כד 24 It is better to dwell in a corner of the housetop, than in a house in common with a contentious woman.
מים קרים על־נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק׃ כה 25 As cold waters to a faint soul, so is good news from a far country.
מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני־רשע׃ כו 26 As a troubled fountain, and a corrupted spring, so is a righteous man that giveth way before the wicked.
אכל דבש הרבות לא־טוב וחקר כבדם כבוד׃ כז 27 It is not good to eat much honey; so for men to search out their own glory is not glory.
עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו׃ כח 28 Like a city broken down and without a wall, so is he whose spirit is without restraint.

Chapter 26

כשלג ׀ בקיץ וכמטר בקציר כן לא־נאוה לכסיל כבוד׃ א 1 As snow in summer, and as rain in harvest, so honour is not seemly for a fool.
כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לו לא תבא׃ ב 2 As the wandering sparrow, as the flying swallow, so the curse that is causeless shall come home.
שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים׃ ג 3 A whip for the horse, a bridle for the ass, and a rod for the back of fools.
אל־תען כסיל כאולתו פן־תשוה־לו גם־אתה׃ ד 4 Answer not a fool according to his folly, lest thou also be like unto him.
ענה כסיל כאולתו פן־יהיה חכם בעיניו׃ ה 5 Answer a fool according to his folly, lest he be wise in his own eyes.
מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד־כסיל׃ ו 6 He that sendeth a message by the hand of a fool cutteth off his own feet, and drinketh damage.
דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים׃ ז 7 The legs hang limp from the lame; so is a parable in the mouth of fools.
כצרור אבן במרגמה כן־נותן לכסיל כבוד׃ ח 8 As a small stone in a heap of stones, so is he that giveth honour to a fool.
חוח עלה ביד־שכור ומשל בפי כסילים׃ ט 9 As a thorn that cometh into the hand of a drunkard, so is a parable in the mouth of fools.
רב מחולל־כל ושכר כסיל ושכר עברים׃ י 10 A master performeth all things; but he that stoppeth a fool is as one that stoppeth a flood.
ככלב שב על־קאו כסיל שונה באולתו׃ יא 11 As a dog that returneth to his vomit, so is a fool that repeateth his folly.
ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃ יב 12 Seest thou a man wise in his own eyes? there is more hope of a fool than of him.
אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות׃ יג 13 The sluggard saith: 'There is a lion in the way; yea, a lion is in the streets.'
הדלת תסוב על־צירה ועצל על־מטתו׃ יד 14 The door is turning upon its hinges, and the sluggard is still upon his bed.
טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל־פיו׃ יה 15 The sluggard burieth his hand in the dish; it wearieth him to bring it back to his mouth.
חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם׃ יו 16 The sluggard is wiser in his own eyes than seven men that give wise answer.
מחזיק באזני־כלב עבר מתעבר על־ריב לא־לו׃ יז 17 He that passeth by, and meddleth with strife not his own, is like one that taketh a dog by the ears.
כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃ יח 18 As a madman who casteth firebrands, arrows, and death;
כן־איש רמה את־רעהו ואמר הלא־משחק אני׃ יט 19 So is the man that deceiveth his neighbour, and saith: 'Am not I in sport?'
באפס עצים תכבה־אש ובאין נרגן ישתק מדון׃ כ 20 Where no wood is, the fire goeth out; and where there is no whisperer, contention ceaseth.
פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדינים מדונים לחרחר־ריב׃ פ כא 21 As coals are to burning coals, and wood to fire; so is a contentious man to kindle strife. {P}
דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי־בטן׃ כב 22 The words of a whisperer are as dainty morsels, and they go down into the innermost parts of the body.
כסף סיגים מצפה על־חרש שפתים דלקים ולב־רע׃ כג 23 Burning lips and a wicked heart are like an earthen vessel overlaid with silver dross.
בִּ֭שְׂפָתָיו בשפתו יִנָּכֵ֣ר שׂוֹנֵ֑א וּ֝בְקִרְבּ֗וֹ יָשִׁ֥ית מִרְמָֽה׃ כד 24 He that hateth dissembleth with his lips, but he layeth up deceit within him.
כי־יחנן קולו אל־תאמן־בו כי שבע תועבות בלבו׃ כה 25 When he speaketh fair, believe him not; for there are seven abominations in his heart.
תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל׃ כו 26 Though his hatred be concealed with deceit, his wickedness shall be revealed before the congregation.
כרה־שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב׃ כז 27 Whoso diggeth a pit shall fall therein; and he that rolleth a stone, it shall return upon him.
לשון־שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃ כח 28 A lying tongue hateth those that are crushed by it; and a flattering mouth worketh ruin.

Chapter 27

אל־תתהלל ביום מחר כי לא־תדע מה־ילד יום׃ א 1 Boast not thyself of to-morrow; for thou knowest not what a day may bring forth.
יהללך זר ולא־פיך נכרי ואל־שפתיך׃ ב 2 Let another man praise thee, and not thine own mouth; a stranger, and not thine own lips.
כבד־אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם׃ ג 3 A stone is heavy, and the sand weighty; but a fool's vexation is heavier than they both.
אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה׃ ד 4 Wrath is cruel, and anger is overwhelming; but who is able to stand before jealousy?
טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת׃ ה 5 Better is open rebuke than love that is hidden.
נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא׃ ו 6 Faithful are the wounds of a friend; but the kisses of an enemy are importunate.
נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל־מר מתוק׃ ז 7 The full soul loatheth a honeycomb; but to the hungry soul every bitter thing is sweet.
כצפור נודדת מן־קנה כן־איש נודד ממקומו׃ ח 8 As a bird that wandereth from her nest, so is a man that wandereth from his place.
שמן וקטרת ישמח־לב ומתק רעהו מעצת־נפש׃ ט 9 Ointment and perfume rejoice the heart; so doth the sweetness of a man's friend by hearty counsel.
רעך ורע ורעה אביך אל־תעזב ובית אחיך אל־תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק׃ י 10 Thine own friend, and thy father's friend, forsake not; neither go into thy brother's house in the day of thy calamity; {N} better is a neighbour that is near than a brother far off.
חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר׃ יא 11 My son, be wise, and make my heart glad, that I may answer him that taunteth me.
ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו׃ יב 12 A prudent man seeth the evil, and hideth himself; but the thoughtless pass on, and are punished.
קח־בגדו כי־ערב זר ובעד נכריה חבלהו׃ יג 13 Take his garment that is surety for a stranger; and hold him in pledge that is surety for an alien woman.
מברך רעהו ׀ בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו׃ יד 14 He that blesseth his friend with a loud voice, rising early in the morning, it shall be counted a curse to him.
דלף טורד ביום סגריר ואשת מדינים מדונים נשתוה׃ יה 15 A continual dropping in a very rainy day and a contentious woman are alike;
צפניה צפן־רוח ושמן ימינו יקרא׃ יו 16 He that would hide her hideth the wind, and the ointment of his right hand betrayeth itself.
ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני־רעהו׃ יז 17 Iron sharpeneth iron; so a man sharpeneth the countenance of his friend.
נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד׃ יח 18 Whoso keepeth the fig-tree shall eat the fruit thereof; and he that waiteth on his master shall be honoured.
כמים הפנים לפנים כן לב־האדם לאדם׃ יט 19 As in water face answereth to face, so the heart of man to man.
שאול ואבדו ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה׃ כ 20 The nether-world and Destruction are never satiated; so the eyes of man are never satiated.
מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו׃ כא 21 The refining pot is for silver, and the furnace for gold, and a man is tried by his praise.
אם תכתוש־את־האויל ׀ במכתש בתוך הריפות בעלי לא־תסור מעליו אולתו׃ פ כב 22 Though thou shouldest bray a fool in a mortar with a pestle among groats, {N} yet will not his foolishness depart from him. {P}
ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים׃ כג 23 Be thou diligent to know the state of thy flocks, and look well to thy herds;
כי לא לעולם חסן ואם־נזר לדור ודור דור׃ כד 24 For riches are not for ever; and doth the crown endure unto all generations?
גלה חציר ונראה־דשא ונאספו עשבות הרים׃ כה 25 When the hay is mown, and the tender grass showeth itself, and the herbs of the mountains are gathered in;
כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים׃ כו 26 The lambs will be for thy clothing, and the goats the price for a field.
ודי ׀ חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך׃ כז 27 And there will be goats' milk enough for thy food, for the food of thy household; and maintenance for thy maidens.



Chapter 28

נסו ואין־רדף רשע וצדיקים ככפיר יבטח׃ א 1 The wicked flee when no man pursueth; but the righteous are secure as a young lion.
בפשע ארץ רבים שריה ובאדם מבין ידע כן יאריך׃ ב 2 For the transgression of a land many are the princes thereof; but by a man of understanding and knowledge established order shall long continue.
גבר רש ועשק דלים מטר סחף ואין לחם׃ ג 3 A poor man that oppresseth the weak is like a sweeping rain which leaveth no food.
עזבי תורה יהללו רשע ושמרי תורה יתגרו בם׃ פ ד 4 They that forsake the Torah praise the wicked; but such as keep the Torah contend with them.
אנשי־רע לא־יבינו משפט ומבקשי יהוה יבינו כל׃ ה 5 Evil men understand not justice; but they that seek Yehovah understand all things.
טוב־רש הולך בתמו מעקש דרכים והוא עשיר׃ ו 6 Better is the poor that walketh in his integrity, than he that is perverse in his ways, though he be rich.
נוצר תורה בן מבין ורעה זוללים יכלים אביו׃ ז 7 A wise son observeth the teaching; but he that is a companion of gluttonous men shameth his father.
מרבה הונו בנשך ותרבית ובתרבית לחונן דלים יקבצנו׃ ח 8 He that augmenteth his substance by interest and increase, gathereth it for him that is gracious to the poor.
מסיר אזנו משמע תורה גם־תפלתו תועבה׃ ט 9 He that turneth away his ear from hearing the Torah, even his prayer is an abomination.
משגה ישרים ׀ בדרך רע בשחותו הוא־יפול ותמימים ינחלו־טוב׃ י 10 Whoso causeth the upright to go astray in an evil way, he shall fall himself into his own pit; but the whole-hearted shall inherit good. {P}
חכם בעיניו איש עשיר ודל מבין יחקרנו׃ יא 11 The rich man is wise in his own eyes; but the poor that hath understanding searcheth him through.
בעלץ צדיקים רבה תפארת ובקום רשעים יחפש אדם׃ יב 12 When the righteous exult, there is great glory; but when the wicked rise, men must be sought for.
מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועזב ירחם׃ יג 13 He that covereth his transgressions shall not prosper; but whoso confesseth and forsaketh them shall obtain mercy.
אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה׃ יד 14 Happy is the man that feareth alway; but he that hardeneth his heart shall fall into evil.
ארי־נהם ודב שוקק משל רשע על עם־דל׃ יה 15 As a roaring lion, and a ravenous bear; so is a wicked ruler over a poor people.
נגיד חסר תבונות ורב מעשקות שנא שנאי בצע יאריך ימים׃ פ יו 16 The prince that lacketh understanding is also a great oppressor; but he that hateth covetousness shall prolong his days. {P}
אדם עשק בדם־נפש עד־בור ינוס אל־יתמכו־בו׃ יז 17 A man that is laden with the blood of any person shall hasten his steps unto the pit; none will support him.
הולך תמים יושע ונעקש דרכים יפול באחת׃ יח 18 Whoso walketh uprightly shall be saved; but he that is perverse in his ways shall fall at once.
עבד אדמתו ישבע־לחם ומרדף רקים ישבע־ריש׃ יט 19 He that tilleth his ground shall have plenty of bread; but he that followeth after vain things shall have poverty enough.
איש אמונות רב־ברכות ואץ להעשיר לא ינקה׃ כ 20 A faithful man shall abound with blessings; but he that maketh haste to be rich shall not be unpunished.
הכר־פנים לא־טוב ועל־פת־לחם יפשע־גבר׃ כא 21 To have respect of persons is not good; for a man will transgress for a piece of bread.
נבהל להון איש רע עין ולא־ידע כי־חסר יבאנו׃ כב 22 He that hath an evil eye hasteneth after riches, and knoweth not that want shall come upon him.
מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון׃ כג 23 He that rebuketh a man shall in the end find more favour than he that flattereth with the tongue.
גוזל ׀ אביו ואמו ואמר אין־פשע חבר הוא לאיש משחית׃ כד 24 Whoso robbeth his father or his mother, and saith: 'It is no transgression', the same is the companion of a destroyer.
רחב־נפש יגרה מדון ובוטח על־יהוה ידשן׃ כה 25 He that is of a greedy spirit stirreth up strife; but he that putteth his trust in Yehovah shall be abundantly gratified.
בוטח בלבו הוא כסיל והולך בחכמה הוא ימלט׃ כו 26 He that trusteth in his own heart is a fool; but whoso walketh wisely, he shall escape.
נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב־מארות׃ כז 27 He that giveth unto the poor shall not lack; but he that hideth his eyes shall have many a curse.
בקום רשעים יסתר אדם ובאבדם ירבו צדיקים׃ כח 28 When the wicked rise, men hide themselves; but when they perish, the righteous increase.



Chapter 29

איש תוכחות מקשה־ערף פתע ישבר ואין מרפא׃ א 1 He that being often reproved hardeneth his neck shall suddenly be broken, and that without remedy.
ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם׃ ב 2 When the righteous are increased, the people rejoice; but when the wicked beareth rule, the people sigh.
איש־אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד־הון׃ ג 3 Whoso loveth wisdom rejoiceth his father; but he that keepeth company with harlots wasteth his substance.
מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה׃ ד 4 The king by justice establisheth the land; but he that exacteth gifts overthroweth it.
גבר מחליק על־רעהו רשת פורש על־פעמיו׃ ה 5 A man that flattereth his neighbour spreadeth a net for his steps.
בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח׃ ו 6 In the transgression of an evil man there is a snare; but the righteous doth sing and rejoice.
ידע צדיק דין דלים רשע לא־יבין דעת׃ ז 7 The righteous taketh knowledge of the cause of the poor; the wicked understandeth not knowledge.
אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף׃ ח 8 Scornful men set a city in a blaze; but wise men turn away wrath.
איש־חכם נשפט את־איש אויל ורגז ושחק ואין נחת׃ ט 9 If a wise man contendeth with a foolish man, whether he be angry or laugh, there will be no rest.
אנשי דמים ישנאו־תם וישרים יבקשו נפשו׃ י 10 The men of blood hate him that is sincere; and as for the upright, they seek his life.
כל־רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה׃ יא 11 A fool spendeth all his spirit; but a wise man stilleth it within him.
משל מקשיב על־דבר־שקר כל־משרתיו רשעים׃ יב 12 If a ruler hearkeneth to falsehood, all his servants are wicked.
רש ואיש תככים נפגשו מאיר־עיני שניהם יהוה׃ יג 13 The poor man and the oppressor meet together; Yehovah giveth light to the eyes of them both.
מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון׃ יד 14 The king that faithfully judgeth the poor, his throne shall be established for ever.
שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו׃ יה 15 The rod and reproof give wisdom; but a child left to himself causeth shame to his mother.
ברבות רשעים ירבה־פשע וצדיקים במפלתם יראו׃ יו 16 When the wicked are increased, transgression increaseth; but the righteous shall gaze upon their fall.
יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך׃ פ יז 17 Correct thy son, and he will give thee rest; yea, he will give delight unto thy soul. {P}
באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו׃ יח 18 Where there is no vision, the people cast off restraint; but he that keepeth the Torah, happy is he.
בדברים לא־יוסר עבד כי־יבין ואין מענה׃ יט 19 A servant will not be corrected by words; for though he understand, there will be no response.
חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו׃ כ 20 Seest thou a man that is hasty in his words? there is more hope for a fool than for him.
מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון׃ כא 21 He that delicately bringeth up his servant from a child shall have him become master at the last.
איש־אף יגרה מדון ובעל חמה רב־פשע׃ כב 22 An angry man stirreth up strife, and a wrathful man aboundeth in transgression.
גאות אדם תשפילנו ושפל־רוח יתמך כבוד׃ כג 23 A man's pride shall bring him low; but he that is of a lowly spirit shall attain to honour.
חולק עם־גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד׃ כד 24 Whoso is partner with a thief hateth his own soul: he heareth the adjuration and uttereth nothing.
חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב׃ כה 25 The fear of man bringeth a snare; but whoso putteth his trust in Yehovah shall be set up on high.
רבים מבקשים פני־מושל ומיהוה משפט־איש׃ כו 26 Many seek the ruler's favour; but a man's judgment cometh from Yehovah.
תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר־דרך׃ פ כז 27 An unjust man is an abomination to the righteous; and he that is upright in the way is an abomination to the wicked. {P}

Chapter 30

דברי ׀ אגור בן־יקה המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל׃ א 1 The words of Agur the son of Jakeh; the burden. The man saith unto Ithiel, unto Ithiel and Ucal:
כי בער אנכי מאיש ולא־בינת אדם לי׃ ב 2 Surely I am brutish, unlike a man, and have not the understanding of a man;
ולא־למדתי חכמה ודעת קדשים אדע׃ ג 3 And I have not learned wisdom, that I should have the knowledge of the Holy One.
מי עלה־שמים ׀ וירד מי אסף־רוח ׀ בחפניו מי צרר־מים ׀ בשמלה מי הקים כל־אפסי־ארץ מה־שמו ומה־שם־בנו כי תדע׃ ד 4 Who hath ascended up into heaven, and descended? {N} Who hath gathered the wind in his fists? Who hath bound the waters in his garment? {N} Who hath established all the ends of the earth? {N} What is his name, and what is his son's name, if thou knowest?
כל־אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו׃ ה 5 Every word of God is tried; He is a shield unto them that take refuge in Him.
אל־תוסף על־דבריו פן־יוכיח בך ונכזבת׃ פ ו 6 Add thou not unto His words, lest He reprove thee, and thou be found a liar. {P}
שתים שאלתי מאתך אל־תמנע ממני בטרם אמות׃ ז 7 Two things have I asked of Thee; deny me them not before I die:
שוא ׀ ודבר־כזב הרחק ממני ראש ועשר אל־תתן־לי הטריפני לחם חקי׃ ח 8 Remove far from me falsehood and lies; give me neither poverty nor riches; {N} feed me with mine allotted bread;
פן אשבע ׀ וכחשתי ואמרתי מי יהוה ופן־אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי׃ פ ט 9 Lest I be full, and deny, and say: 'Who is Yehovah?' {N} Or lest I be poor, and steal, and profane the name of my God. {P}
אל־תלשן עבד אל־אדניו אדנו פן־יקללך ואשמת׃ י 10 Slander not a servant unto his master, lest he curse thee, and thou be found guilty.
דור אביו יקלל ואת־אמו לא יברך׃ יא 11 There is a generation that curse their father, and do not bless their mother.
דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ׃ יב 12 There is a generation that are pure in their own eyes, and yet are not washed from their filthiness.
דור מה־רמו עיניו ועפעפיו ינשאו׃ יג 13 There is a generation, Oh how lofty are their eyes! and their eyelids are lifted up.
דור ׀ חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם׃ פ יד 14 There is a generation whose teeth are as swords, and their great teeth as knives, {N} to devour the poor from off the earth, and the needy from among men.
לעלוקה ׀ שתי בנות הב ׀ הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא־אמרו הון׃ יה 15 The horseleech hath two daughters: 'Give, give.' {N} There are three things that are never satisfied, yea, four that say not: 'Enough':
שאול ועצר רחם ארץ לא־שבעה מים ואש לא־אמרה הון׃ יו 16 The grave; and the barren womb; the earth that is not satisfied with water; and the fire that saith not: 'Enough.'
עין ׀ תלעג לאב ותבוז ליקהת־אם יקרוה ערבי־נחל ויאכלוה בני־נשר׃ פ יז 17 The eye that mocketh at his father, and despiseth to obey his mother, {N} the ravens of the valley shall pick it out, and the young vultures shall eat it. {P}
שלשה המה נפלאו ממני וארבעה וארבע לא ידעתים׃ יח 18 There are three things which are too wonderful for me, yea, four which I know not:
דרך הנשר ׀ בשמים דרך נחש עלי צור דרך־אניה בלב־ים ודרך גבר בעלמה׃ יט 19 The way of an eagle in the air; the way of a serpent upon a rock; {N} the way of a ship in the midst of the sea; and the way of a man with a young woman.
כן ׀ דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא־פעלתי און׃ פ כ 20 So is the way of an adulterous woman; {N} she eateth, and wipeth her mouth, and saith: 'I have done no wickedness.' {P}
תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא־תוכל שאת׃ כא 21 For three things the earth doth quake, and for four it cannot endure:
תחת־עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע־לחם׃ כב 22 For a servant when he reigneth; and a churl when he is filled with food;
תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי־תירש גברתה׃ פ כג 23 For an odious woman when she is married; and a handmaid that is heir to her mistress. {P}
ארבעה הם קטני־ארץ והמה חכמים מחכמים׃ כד 24 There are four things which are little upon the earth, but they are exceeding wise:
הנמלים עם לא־עז ויכינו בקיץ לחמם׃ כה 25 The ants are a people not strong, yet they provide their food in the summer;
שפנים עם לא־עצום וישימו בסלע ביתם׃ כו 26 The rock-badgers are but a feeble folk, yet make they their houses in the crags;
מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו׃ כז 27 The locusts have no king, yet go they forth all of them by bands;
שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך׃ פ כח 28 The spider thou canst take with the hands, yet is she in kings' palaces. {P}
שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת׃ כט 29 There are three things which are stately in their march, yea, four which are stately in going:
ליש גבור בבהמה ולא־ישוב מפני־כל׃ ל 30 The lion, which is mightiest among beasts, and turneth not away for any;
זרזיר מתנים או־תיש ומלך אלקום עמו׃ לא 31 The greyhound; the he-goat also; and the king, against whom there is no rising up.
אם־נבלת בהתנשא ואם־זמות יד לפה׃ לב 32 If thou hast done foolishly in lifting up thyself, or if thou hast planned devices, lay thy hand upon thy mouth.
כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ־אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב׃ פ לג 33 For the churning of milk bringeth forth curd, and the wringing of the nose bringeth forth blood; {N} so the forcing of wrath bringeth forth strife. {P}



Chapter 31

דברי למואל מלך משא אשר־יסרתו אמו׃ א 1 The words of king Lemuel; the burden wherewith his mother corrected him.
מה־ברי ומה־בר־בטני ומה בר־נדרי׃ ב 2 What, my son? and what, O son of my womb? and what, O son of my vows?
אל־תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃ ג 3 Give not thy strength unto women, nor thy ways to that which destroyeth kings.
אל למלכים ׀ למואל אל למלכים שתו־יין ולרוזנים אי או שכר׃ ד 4 It is not for kings, O Lemuel, it is not for kings to drink wine: nor for princes to say: 'Where is strong drink?'
פן־ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל־בני־עני׃ ה 5 Lest they drink, and forget that which is decreed, and pervert the justice due to any that is afflicted.
תנו־שכר לאובד ויין למרי נפש׃ ו 6 Give strong drink unto him that is ready to perish, and wine unto the bitter in soul;
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר־עוד׃ ז 7 Let him drink, and forget his poverty, and remember his misery no more. {P}
פתח־פיך לאלם אל־דין כל־בני חלוף׃ ח 8 Open thy mouth for the dumb, in the cause of all such as are appointed to destruction.
פתח־פיך שפט־צדק ודין עני ואביון׃ פ ט 9 Open thy mouth, judge righteously, and plead the cause of the poor and needy. {P}
אשת־חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃ י 10 A woman of valour who can find? for her price is far above rubies.
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃ יא 11 The heart of her husband doth safely trust in her, and he hath no lack of gain.
גמלתהו טוב ולא־רע כל ימי חייה׃ יב 12 She doeth him good and not evil all the days of her life.
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃ יג 13 She seeketh wool and flax, and worketh willingly with her hands.
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃ יד 14 She is like the merchant-ships; she bringeth her food from afar.
ותקם ׀ בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃ יה 15 She riseth also while it is yet night, and giveth food to her household, and a portion to her maidens.
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטעה נטע כרם׃ יו 16 She considereth a field, and buyeth it; with the fruit of her hands she planteth a vineyard.
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃ יז 17 She girdeth her loins with strength, and maketh strong her arms.
טעמה כי־טוב סחרה לא־יכבה בלילה בליל נרה׃ יח 18 She perceiveth that her merchandise is good; her lamp goeth not out by night.
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃ יט 19 She layeth her hands to the distaff, and her hands hold the spindle.
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃ כ 20 She stretcheth out her hand to the poor; yea, she reacheth forth her hands to the needy.
לא־תירא לביתה משלג כי כל־ביתה לבש שנים׃ כא 21 She is not afraid of the snow for her household; for all her household are clothed with scarlet.
מרבדים עשתה־לה שש וארגמן לבושה׃ כב 22 She maketh for herself coverlets; her clothing is fine linen and purple.
נודע בשערים בעלה בשבתו עם־זקני־ארץ׃ כג 23 Her husband is known in the gates, when he sitteth among the elders of the land.
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃ כד 24 She maketh linen garments and selleth them; and delivereth girdles unto the merchant.
עז־והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃ כה 25 Strength and dignity are her clothing; and she laugheth at the time to come.
פיה פתחה בחכמה ותורת־חסד על־לשונה׃ כו 26 She openeth her mouth with wisdom; and the Torah of kindness is on her tongue.
צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃ כז 27 She looketh well to the ways of her household, and eateth not the bread of idleness.
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃ כח 28 Her children rise up, and call her blessed; her husband also, and he praiseth her:
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה׃ כט 29 'Many daughters have done valiantly, but thou excellest them all.'
שקר החן והבל היפי אשה יראת־יהוה היא תתהלל׃ ל 30 Grace is deceitful, and beauty is vain; but a woman that feareth Yehovah, she shall be praised.
תנו־לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃ לא 31 Give her of the fruit of her hands; and let her works praise her in the gates. {P}



Tanakh
Book of Proverbs, Chapter:   1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31


TRANSLATION / PUBLICATION NOTES:
Tanakh (Hebrew Scriptures) :
Leningrad Codex Based Tanakh (aka Hebrew Scriptures) derived from:
"Electronic" Leningrad Codex obtained from www.tanach.us

Source for the Westminster Leningrad Codex (WLC) — Groves Center:
Maintained by the J.Alan Groves Center For Advanced Biblical Research.

(WLC) Unicode Conversion to Hebrew Font Encoding For Web Pages:
Written In C++ Programming Language
By Robert M. Pill
Copyright © 2005–2023 By Robert M. Pill, All Rights Reserved.

QEREKETIV
(What is Read —What is Written) :

Qere and Ketiv, from the Aramaic qere or q're, קְרֵי‎ ("[what is] read") and ketiv, or ketib, kethib, kethibh, kethiv, כְּתִיב‎ ("[what is] written"), also known as "keri uchesiv" or "keri uchetiv," refers to a system for marking differences between what is written in the consonantal text of the Hebrew Bible, as preserved by scribal tradition, and what is read. In such situations, the Qere is the technical orthographic device used to indicate the pronunciation of the words in the Masoretic text of the Hebrew language scriptures (Tanakh), while the Ketiv indicates their written form, as inherited from tradition.
SOURCE: https://en.wikipedia.org/wiki/Qere_and_Ketiv

Q. What is the Qere and Ketiv and how does it relate to the Masoretes?
( see: http://jbtc.org/v08/Graves2003.html )


For PDF Of Above Link Click This Line!

A. Qere and Ketiv are orthographic devices that were used by the Masoretes,
i.e., Jewish scribes from the 6-10th centuries.

Qere means, "what is read," and ketiv means, "what is written".

It is found in existing Masoretic manuscripts dating to the 9th and 10th centuries, CE.

There are several forms of Qere / Ketiv, including:
ordinary, vowel, omitted, added, euphemistic, split, and qere perpetuum.

The ketiv that is most relevant is the vowel qere. In this case, the consonants are unchanged,
but different vowel signs are added and only the qere, i.e., what is read, is vocalized. ...

I Challenge The Rabbinic QEREKETIV System!
In January 2022, beginning with the "Accented" (Full Trop and Vowels), rendering I chose to repair defects in the html encodings which occurred with my mechanical conversion of the unicode multi-wide encoding from http://tanach.us. I also decided to rearrange the QereKetiv "system" with what I consider was the Masoretic intent in the first place!
The New KETIVqere Hebrew Rendering (ACCENTS)!
Thus, this current version uses the Ketiv, what is written, as the predominant rendering, while making the Qere, what the "rabbis" have commanded as Must Be Read instead, to be a minimalist secondary format (much as rabbis appear to have intended the Ketiv to be!).
One of the reasons I decided to take on this new rendering effort is that in my efforts to understand the nature of the rabbinic QereKetiv system I have not truly found a satisfactory explanation of why the "Qere" should always take precedence over the "Ketiv" in reading the Tanakh.

In fact, as I understand it, rabbinic "scribes", in examining the actual Aleppo and Leningrad Codices, appear to have taken upon themselves to adding the consonant only Qere in the margins upon the original manuscripts, where, in their "infinite wisdom" they have presumed themselves to be the greater authority!

Moreover, as rabbinic sources seem to indicate that the "Ketiv" should never be uttered, I have found instances, such as in Exodus 21:8, where I believe the "Qere" is blatantly INCORRECT — and that the "Ketiv" should be the preferred "reading", as if the Masoretes actually knew what they were doing all along!

In my own regular reading (Stone Edition Tanakh, Koren Publications Tanakh), my preference has been to read the "Ketiv" (what is written) and pretty much minimize the "Qere"! This is not easy to do because the predominant Qere is rendered as if it is the normative form, and the Ketiv follows, typically within brackets, as if it is the offensive variant (Stone Edition Tanakh)! In the Koren Publications Tanakh, the "Ketiv" is what is rendered in the margin, while the "Qere" is found in the regular text! Obviously, normal reading will typically ignore what the Masoretes wrote, the "Ketiv"!

As of January, 2022, and going forward, I intend to render the rabbinic additions of Qere in their current KETIVqere form found in the accented version. I consider this as to convey the intent of the Masoretes. However, I acknowledge that rabbis (talmudists) have expended much effort to obscure the written Torah as part of their regular practice; as they appear, to me, to view themselves collectively as אֱלֹהִ֔ים  Elohim. That is, I believe that those talmudists (rabbis), consider themselves collectively to be God!!! They certainly demand that their edicts (tachanot) are followed as if they are divinely inspired law!

If you find this of interest, please view the page on KETIVQERE Variants


The Jewish Publication Society of America "The Holy Scriptures According To The Masoretic Text (JPS 1917)" is in the public domain, and may be freely copied.

Notable Modifications
To The JPS 1917 Based English Scripture
In The-Iconoclast.org's Hebrew–English Tanakh:

THE TEN COMMANDMENTS!
In The-Iconoclast.org Modified Version Of the JPS 1917 Text, The Verse numbering has been altered to match the corresponding verses in the original Hebrew Scriptures of the actual Leningrad Codex for "The Ten Commandments" in Exodus 20 and Deuteronomy 5!

For More Information Regarding 'The Ten Commandments', See the Page, Comparing The Ten Commandments Exodus 20 & Deuteronomy 5 In The Leningrad Codex

The Name יְהֹוָה  Yehovah
"Yehovah", The Name Of G-d In The Hebrew Scripures ('YHVH' י  'Yud', ה  'He', ו  'Vav', ה  'He', aka Tetragamaton) Is Used Instead of "LORD" (note: ALL CAPITAL LETTERS) As Found In The Original JPS 1917 Tanakh.

For More Information Regarding 'The Name', See the Page, The Name יְהֹוָה  [Yehovah] In The Aleppo And Leningrad Codices.

In Converting "LORD" to "Yehovah", I Counted A Total Of 5,553 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה  ha Adon Yehovah
The Hebrew Phrase הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה  Occurs In Only Two Places, In Exodus 23:17 and 34:23. In Those Cases, I Have Changed The Translation Wording From "Lord GOD" To "Lord GOD [ha Adon Yehovah]".

אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה  Adonai Yehovi
Typically Translated As "Lord GOD", It Is A Much Less Common Form Of The Divine Name, יְהֹוָה  [Yehovah].

This Form אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה  Is, Nevertheless, Quite Important In Understanding Pronounciation For The Divine Name, Especially Since The Hebrew Form For It Has NOT Undergone The Intense Scrutiny Of rabbinic Censorship As Has "Yehovah". Accordingly, The Hebrew Text For This Form Of 'The Name' Typically HAS NOT BEEN ALTERED In Jewish Publications That Actually Keep The Vowel Pointers From The Masoretic Text!

In Converting "Lord GOD" to "Lord GOD [Adonai Yehovi]", I Counted A Total Of 284 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh. Of All Of Its Occurrences, The Fully Voweled Form Of The Hebrew אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה  Appears 31 Times, And The Non–Fully Voweled Form אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה  (The Same Hebrew Letters, Minus Just The One 'Oh' Sounding Character, "The Holem", Which Follows The First 'He' In ( י  'Yud', ה  'He', ו  'Vav', ה  'He' ), Make Up All Other Occurrences.

תורה  Torah
The Word "Law" (Capital and lower case), As Found In The JPS 1917, Has Been Changed To "Torah" Where The Base Hebrew Letters תורה  Correspond To The Matching Verse In The Leningrad Codex (Masoretic Text)!

In Converting "Law" to "Torah", I Counted A Total Of 223 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

Yerushalam, Yerush'lem and Yerushalayim

יְרוּשָׁלִַ֖ם  "Yerushalam"
The Word "Jerusalem" (the name of capital city in ancient Israel), As Found In The JPS 1917, Has Been Changed To Its Transliterated Equivalent, "Yerushalam" (note the 'am' ending), In All Places Where It Corresponds To [ יְרוּשָׁלִַ֖ם  ] In The Hebrew Text.
יְרוּשְׁלֶֽם  "Yerush'lem"
A Rare, Second Transliterated Form, "Yerush'lem" (note the 'em' ending), Has Been Changed From "Jerusalem" Where The Hebrew Letters Spell Out The Aramaic Form [ יְרוּשְׁלֶֽם  ] Found In Aramaic Parts Of Daniel And Ezra.
ירוּשָׁלַ֙יִם֙  "Yerushalayim"
The Extremely Rare, Third Transliterated Form, "Yerushalayim" (note the 'ayim' ending), Has Been Changed From The JPS 1917 "Jerusalem" To Correspond To The Hebrew [ ירוּשָׁלַ֙יִם֙  ].

Noteworthy Is That This Rarest Form Appears In Only Four (4) Places In The Entire Hebrew Scriptures, Yet, It Is The Most Common Pronunciation For The Name Of The Ancient City! Its Four (Out Of Over 600) Appearances Are:
1) Jeremiah 26:18, 2) Esther 2:6, 3) I Chronicles 3:5, and 4) II Chronicles 25:1.

In Converting "Jerusalem" To Its Transliterated Equivalents, I Counted A Total Of 625 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

Home |  About Us |  Breaking Idols |  Resources |  Topical Index |  Links |  Daily Read |  Parshiyot |  Hebrew–English Tanakh
DO NOT follow this link or you will be banned from the site!