Thu, 21 Nov 2024 02:48:13 -0600 Yom Chamishi, Chodesh Teshi'i 18, 6024 — יום חמישי חדש תשעי יח ו׳כד

Tanakh
Book of Job, Chapter: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42

Job

Chapter 1

איש היה בארץ־עוץ איוב שמו והיה ׀ האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע׃	א	1	There was a man in the land of Uz, whose name was Job; and that man was whole-hearted and upright, and one that feared God, and shunned evil.
ויולדו לו שבעה בנים ושלוש בנות׃	ב	2	And there were born unto him seven sons and three daughters.
ויהי מקנהו שבעת אלפי־צאן ושלשת אלפי גמלים וחמש מאות צמד־בקר וחמש מאות אתונות ועבדה רבה מאד ויהי האיש ההוא גדול מכל־בני־קדם׃	ג	3	His possessions also were seven thousand sheep, and three thousand camels, and five hundred yoke of oxen, and five hundred she-asses, and a very great household; so that this man was the greatest of all the children of the east.
והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת אחיותיהם אחיתיהם לאכל ולשתות עמהם׃	ד	4	And his sons used to go and hold a feast in the house of each one upon his day; and they would send and invite their three sisters to eat and to drink with them.
ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כל־הימים׃ פ	ה	5	And it was so, when the days of their feasting were gone about, that Job sent and sanctified them, and rose up early in the morning, and offered burnt-offerings according to the number of them all; for Job said: 'It may be that my sons have sinned, and blasphemed God in their hearts.' Thus did Job continually. {P}
ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על־יהוה ויבוא גם־השטן בתוכם׃	ו	6	Now it fell upon a day, that the sons of God came to present themselves before Yehovah, and Satan came also among them.
ויאמר יהוה אל־השטן מאין תבא ויען השטן את־יהוה ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה׃	ז	7	And Yehovah said unto Satan: 'Whence comest thou?' Then Satan answered Yehovah, and said: 'From going to and fro in the earth, and from walking up and down in it.'
ויאמר יהוה אל־השטן השמת לבך על־עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע׃	ח	8	And Yehovah said unto Satan: 'Hast thou considered My servant Job, that there is none like him in the earth, a whole-hearted and an upright man, one that feareth God, and shunneth evil?'
ויען השטן את־יהוה ויאמר החנם ירא איוב אלהים׃	ט	9	Then Satan answered Yehovah, and said: 'Doth Job fear God for nought?
הלא־אתה את שכת בעדו ובעד־ביתו ובעד כל־אשר־לו מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ׃	י	10	Hast not Thou made a hedge about him, and about his house, and about all that he hath, on every side? Thou hast blessed the work of his hands, and his possessions are increased in the land.
ואולם שלח־נא ידך וגע בכל־אשר־לו אם־לא על־פניך יברכך׃	יא	11	But put forth Thy hand now, and touch all that he hath, surely he will blaspheme Thee to Thy face.'
ויאמר יהוה אל־השטן הנה כל־אשר־לו בידך רק אליו אל־תשלח ידך ויצא השטן מעם פני יהוה׃	יב	12	And Yehovah said unto Satan: 'Behold, all that he hath is in thy power; only upon himself put not forth thy hand.' So Satan went forth from the presence of Yehovah.
ויהי היום ובניו ובנתיו אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור׃	יג	13	And it fell on a day when his sons and his daughters were eating and drinking wine in their eldest brother's house,
ומלאך בא אל־איוב ויאמר הבקר היו חרשות והאתנות רעות על־ידיהם׃	יד	14	that there came a messenger unto Job, and said: 'The oxen were plowing, and the asses feeding beside them;
ותפל שבא ותקחם ואת־הנערים הכו לפי־חרב ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך׃	יה	15	and the Sabeans made a raid, and took them away; yea, they have slain the servants with the edge of the sword; and I only am escaped alone to tell thee.'
עוד ׀ זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן־השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך׃	יו	16	While he was yet speaking, there came also another, and said: 'A fire of God is fallen from heaven, and hath burned up the sheep, and the servants, and consumed them; and I only am escaped alone to tell thee.'
עוד ׀ זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו ׀ שלשה ראשים ויפשטו על־הגמלים ויקחום ואת־הנערים הכו לפי־חרב ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך׃	יז	17	While he was yet speaking, there came also another, and said: 'The Chaldeans set themselves in three bands, and fell upon the camels, and have taken them away, yea, and slain the servants with the edge of the sword; and I only am escaped alone to tell thee.'
עד זה מדבר וזה בא ויאמר בניך ובנותיך אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור׃	יח	18	While he was yet speaking, there came also another, and said: 'Thy sons and thy daughters were eating and drinking wine in their eldest brother's house;
והנה רוח גדולה באה ׀ מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על־הנערים וימותו ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך׃	יט	19	And, behold, there came a great wind from across the wilderness, and smote the four corners of the house, and it fell upon the young people, and they are dead; and I only am escaped alone to tell thee.'
ויקם איוב ויקרע את־מעלו ויגז את־ראשו ויפל ארצה וישתחו׃	כ	20	Then Job arose, and rent his mantle, and shaved his head, and fell down upon the ground, and worshipped;
ויאמר ערם יצאתי יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך׃	כא	21	And he said; naked came I out of my mother's womb, and naked shall I return thither; Yehovah gave, and Yehovah hath taken away; blessed be the name of Yehovah.
בכל־זאת לא־חטא איוב ולא־נתן תפלה לאלהים׃ פ	כב	22	For all this Job sinned not, nor ascribed aught unseemly to God. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 2

ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על־יהוה ויבוא גם־השטן בתכם להתיצב על־יהוה׃	א	1	Again it fell upon a day, that the sons of God came to present themselves before Yehovah, and Satan came also among them to present himself before Yehovah.
ויאמר יהוה אל־השטן אי מזה תבא ויען השטן את־יהוה ויאמר משט בארץ ומהתהלך בה׃	ב	2	And Yehovah said unto Satan: 'From whence comest thou?' And Satan answered Yehovah, and said: 'From going to and fro in the earth, and from walking up and down in it.'
ויאמר יהוה אל־השטן השמת לבך אל־עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע ועדנו מחזיק בתמתו ותסיתני בו לבלעו חנם׃	ג	3	And Yehovah said unto Satan: 'Hast thou considered my servant Job, that there is none like him in the earth, a whole-hearted and an upright man, one that feareth God, and shunneth evil? and he still holdeth fast his integrity, although thou didst move Me against him, to destroy him without cause.'
ויען השטן את־יהוה ויאמר עור בעד־עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו׃	ד	4	And Satan answered Yehovah, and said: 'Skin for skin, yea, all that a man hath will he give for his life.
אולם שלח־נא ידך וגע אל־עצמו ואל־בשרו אם־לא אל־פניך יברכך׃	ה	5	But put forth Thy hand now, and touch his bone and his flesh, surely he will blaspheme Thee to Thy face.'
ויאמר יהוה אל־השטן הנו בידך אך את־נפשו שמר׃	ו	6	And Yehovah said unto Satan: 'Behold, he is in thy hand; only spare his life.'
ויצא השטן מאת פני יהוה ויך את־איוב בשחין רע מכף רגלו ועד עד קדקדו׃	ז	7	So Satan went forth from the presence of Yehovah, and smote Job with sore boils from the sole of his foot even unto his crown.
ויקח־לו חרש להתגרד בו והוא ישב בתוך־האפר׃	ח	8	And he took him a potsherd to scrape himself therewith; and he sat among the ashes.
ותאמר לו אשתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת׃	ט	9	Then said his wife unto him: 'Dost thou still hold fast thine integrity? blaspheme God, and die.'
ויאמר אליה כדבר אחת הנבלות תדברי גם את־הטוב נקבל מאת האלהים ואת־הרע לא נקבל בכל־זאת לא־חטא איוב בשפתיו׃ פ	י	10	But he said unto her: 'Thou speakest as one of the impious women speaketh. What? shall we receive good at the hand of God, and shall we not receive evil?' For all this did not Job sin with his lips. {P}
וישמעו שלשת ׀ רעי איוב את כל־הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקמו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ויועדו יחדו לבוא לנוד־לו ולנחמו׃	יא	11	Now when Job's three friends heard of all this evil that was come upon him, they came every one from his own place, Eliphaz the Temanite, and Bildad the Shuhite, and Zophar the Naamathite; and they made an appointment together to come to bemoan him and to comfort him.
וישאו את־עיניהם מרחוק ולא הכירהו וישאו קולם ויבכו ויקרעו איש מעלו ויזרקו עפר על־ראשיהם השמימה׃	יב	12	And when they lifted up their eyes afar off, and knew him not, they lifted up their voice, and wept; and they rent every one his mantle, and threw dust upon their heads toward heaven.
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין־דבר אליו דבר כי ראו כי־גדל הכאב מאד׃	יג	13	So they sat down with him upon the ground seven days and seven nights, and none spoke a word unto him; for they saw that his grief was very great.

Chapter 3

אחרי־כן פתח איוב את־פיהו ויקלל את־יומו׃ פ	א	1	After this opened Job his mouth, and cursed his day. {P}
ויען איוב ויאמר׃	ב	2	And Job spoke, and said:
יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃	ג	3	Let the day perish wherein I was born, and the night wherein it was said: 'A man-child is brought forth.'
היום ההוא יהי חשך אל־ידרשהו אלוה ממעל ואל־תופע עליו נהרה׃	ד	4	Let that day be darkness; {N} let not God inquire after it from above, neither let the light shine upon it.
יגאלהו חשך וצלמות תשכן־עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃	ה	5	Let darkness and great darkness claim it for their own; let a cloud dwell upon it; let all that maketh black the day terrify it.
הלילה ההוא יקחהו אפל אל־יחד בימי שנה במספר ירחים אל־יבא׃	ו	6	As for that night, let thick darkness seize upon it; {N} let it not rejoice among the days of the year; let it not come into the number of the months.
הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל־תבא רננה בו׃	ז	7	Lo, let that night be desolate; let no joyful voice come therein.
יקבהו אררי־יום העתידים ערר לויתן׃	ח	8	Let them curse it that curse the day, who are ready to rouse up leviathan.
יחשכו כוכבי נשפו יקו־לאור ואין ואל־יראה בעפעפי־שחר׃	ט	9	Let the stars of the twilight thereof be dark; let it look for light, but have none; neither let it behold the eyelids of the morning;
כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃	י	10	Because it shut not up the doors of my [mother's] womb, nor hid trouble from mine eyes.
למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃	יא	11	Why died I not from the womb? Why did I not perish at birth?
מדוע קדמוני ברכים ומה־שדים כי אינק׃	יב	12	Why did the knees receive me? And wherefore the breasts, that I should suck?
כי־עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ׀ ינוח לי׃	יג	13	For now should I have lain still and been quiet; I should have slept; then had I been at rest--
עם־מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃	יד	14	With kings and counsellors of the earth, who built up waste places for themselves;
או עם־שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃	יה	15	Or with princes that had gold, who filled their houses with silver;
או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא־ראו אור׃	יו	16	Or as a hidden untimely birth I had not been; as infants that never saw light.
שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃	יז	17	There the wicked cease from troubling; and there the weary are at rest.
יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃	יח	18	There the prisoners are at ease together; they hear not the voice of the taskmaster.
קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃	יט	19	The small and great are there alike; and the servant is free from his master.
למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃	כ	20	Wherewith is light given to him that is in misery, and life unto the bitter in soul--
המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃	כא	21	Who long for death, but it cometh not; and dig for it more than for hid treasures;
השמחים אלי־גיל ישישו כי ימצאו־קבר׃	כב	22	Who rejoice unto exultation, and are glad, when they can find the grave?--
לגבר אשר־דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃	כג	23	To a man whose way is hid, and whom God hath hedged in?
כי־לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃	כד	24	For my sighing cometh instead of my food, and my roarings are poured out like water.
כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃	כה	25	For the thing which I did fear is come upon me, and that which I was afraid of hath overtaken me.
לא שלותי ׀ ולא שקטתי ולא־נחתי ויבא רגז׃ פ	כו	26	I was not at ease, neither was I quiet, neither had I rest; but trouble came.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 4

ויען אליפז התימני ויאמר׃	א	1	Then answered Eliphaz the Temanite, and said:
הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃	ב	2	If one venture a word unto thee, wilt thou be weary? But who can withhold himself from speaking?
הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃	ג	3	Behold, thou hast instructed many, and thou hast strengthened the weak hands.
כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃	ד	4	Thy words have upholden him that was falling, and thou hast strengthened the feeble knees.
כי עתה ׀ תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃	ה	5	But now it is come upon thee, and thou art weary; it toucheth thee, and thou art affrighted.
הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃	ו	6	Is not thy fear of God thy confidence, and thy hope the integrity of thy ways?
זכר־נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃	ז	7	Remember, I pray thee, who ever perished, being innocent? Or where were the upright cut off?
כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃	ח	8	According as I have seen, they that plow iniquity, and sow mischief, reap the same.
מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃	ט	9	By the breath of God they perish, and by the blast of His anger are they consumed.
שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃	י	10	The lion roareth, and the fierce lion howleth--yet the teeth of the young lions are broken.
ליש אבד מבלי־טרף ובני לביא יתפרדו׃	יא	11	The old lion perisheth for lack of prey, and the whelps of the lioness are scattered abroad.
ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃	יב	12	Now a word was secretly brought to me, and mine ear received a whisper thereof.
בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על־אנשים׃	יג	13	In thoughts from the visions of the night, when deep sleep falleth on men,
פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃	יד	14	Fear came upon me, and trembling, and all my bones were made to shake.
ורוח על־פני יחלף תסמר שערת בשרי׃	יה	15	Then a spirit passed before my face, that made the hair of my flesh to stand up.
יעמד ׀ ולא־אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃	יו	16	It stood still, but I could not discern the appearance thereof; a form was before mine eyes; {N} I heard a still voice:
האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר־גבר׃	יז	17	'Shall mortal man be just before God? Shall a man be pure before his Maker?
הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃	יח	18	Behold, He putteth no trust in His servants, and His angels He chargeth with folly;
אף ׀ שכני בתי־חמר אשר־בעפר יסודם ידכאום לפני־עש׃	יט	19	How much more them that dwell in houses of clay, whose foundation is in the dust, who are crushed before the moth!
מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃	כ	20	Betwixt morning and evening they are shattered; they perish for ever without any regarding it.
הלא־נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃	כא	21	Is not their tent-cord plucked up within them? They die, and that without wisdom.'

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 5

קרא־נא היש עונך ואל־מי מקדשים תפנה׃	א	1	Call now; is there any that will answer thee? And to which of the holy ones wilt thou turn?
כי־לאויל יהרג־כעש ופתה תמית קנאה׃	ב	2	For anger killeth the foolish man, and envy slayeth the silly one.
אני־ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם׃	ג	3	I have seen the foolish taking root; but suddenly I beheld his habitation cursed.
ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל׃	ד	4	His children are far from safety, and are crushed in the gate, with none to deliver them.
אשר קצירו ׀ רעב יאכל ואל־מצנים יקחהו ושאף צמים חילם׃	ה	5	Whose harvest the hungry eateth up, and taketh it even out of the thorns, and the snare gapeth for their substance.
כי ׀ לא־יצא מעפר און ומאדמה לא־יצמח עמל׃	ו	6	For affliction cometh not forth from the dust, neither doth trouble spring out of the ground;
כי־אדם לעמל יולד ובני־רשף יגביהו עוף׃	ז	7	But man is born unto trouble, as the sparks fly upward.
אולם אני אדרש אל־אל ואל־אלהים אשים דברתי׃	ח	8	But as for me, I would seek unto God, and unto God would I commit my cause;
עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד־אין מספר׃	ט	9	Who doeth great things and unsearchable, marvellous things without number;
הנתן מטר על־פני־ארץ ושלח מים על־פני חוצות׃	י	10	Who giveth rain upon the earth, and sendeth waters upon the fields;
לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע׃	יא	11	So that He setteth up on high those that are low, and those that mourn are exalted to safety.
מפר מחשבות ערומים ולא־תעשינה ידיהם תושיה׃	יב	12	He frustrateth the devices of the crafty, so that their hands can perform nothing substantial.
לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה׃	יג	13	He taketh the wise in their own craftiness; and the counsel of the wily is carried headlong.
יומם יפגשו־חשך וכלילה ימששו בצהרים׃	יד	14	They meet with darkness in the day-time, and grope at noonday as in the night.
וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון׃	יה	15	But He saveth from the sword of their mouth, even the needy from the hand of the mighty.
ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה׃	יו	16	So the poor hath hope, and iniquity stoppeth her mouth.
הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל־תמאס׃	יז	17	Behold, happy is the man whom God correcteth; therefore despise not thou the chastening of the Almighty.
כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידיו וידו תרפינה׃	יח	18	For He maketh sore, and bindeth up; He woundeth, and His hands make whole.
בשש צרות יצילך ובשבע ׀ לא־יגע בך רע׃	יט	19	He will deliver thee in six troubles; yea, in seven there shall no evil touch thee.
ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב׃	כ	20	In famine He will redeem thee from death; and in war from the power of the sword.
בשוט לשון תחבא ולא־תירא משד כי יבוא׃	כא	21	Thou shalt be hid from the scourge of the tongue; neither shalt thou be afraid of destruction when it cometh.
לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל־תירא׃	כב	22	At destruction and famine thou shalt laugh; neither shalt thou be afraid of the beasts of the earth.
כי עם־אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה־לך׃	כג	23	For thou shalt be in league with the stones of the field; and the beasts of the field shall be at peace with thee.
וידעת כי־שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא׃	כד	24	And thou shalt know that thy tent is in peace; and thou shalt visit thy habitation, and shalt miss nothing.
וידעת כי־רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ׃	כה	25	Thou shalt know also that thy seed shall be great, and thine offspring as the grass of the earth.
תבוא בכלח אלי־קבר כעלות גדיש בעתו׃	כו	26	Thou shalt come to thy grave in a ripe age, like as a shock of corn cometh in in its season.
הנה־זאת חקרנוה כן־היא שמענה ואתה דע־לך׃ פ	כז	27	Lo this, we have searched it, so it is; hear it, and know thou it for thy good.

Chapter 6

ויען איוב ויאמר׃	א	1	Then Job answered and said:
לו שקול ישקל כעשי והותי והיתי במאזנים ישאו־יחד׃	ב	2	Oh that my vexation were but weighed, and my calamity laid in the balances altogether!
כי־עתה מחול ימים יכבד על־כן דברי לעו׃	ג	3	For now it would be heavier than the sand of the seas; therefore are my words broken.
כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃	ד	4	For the arrows of the Almighty are within me, the poison whereof my spirit drinketh up; the terrors of God do set themselves in array against me.
הינהק־פרא עלי־דשא אם יגעה־שור על־בלילו׃	ה	5	Doth the wild ass bray when he hath grass? or loweth the ox over his fodder?
היאכל תפל מבלי־מלח אם־יש־טעם בריר חלמות׃	ו	6	Can that which hath no savour be eaten without salt? or is there any taste in the juice of mallows?
מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃	ז	7	My soul refuseth to touch them; they are as the sickness of my flesh.
מי־יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃	ח	8	Oh that I might have my request, and that God would grant me the thing that I long for!
ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃	ט	9	Even that it would please God to crush me; that He would let loose His hand, and cut me off!
ותהי עוד ׀ נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי־לא כחדתי אמרי קדוש׃	י	10	Then should I yet have comfort; yea, I would exult in pain, though He spare not; {N} for I have not denied the words of the Holy One.
מה־כחי כי־איחל ומה־קצי כי־אאריך נפשי׃	יא	11	What is my strength, that I should wait? and what is mine end, that I should be patient?
אם־כח אבנים כחי אם־בשרי נחוש׃	יב	12	Is my strength the strength of stones? or is my flesh of brass?
האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃	יג	13	Is it that I have no help in me, and that sound wisdom is driven quite from me?
למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃	יד	14	To him that is ready to faint kindness is due from his friend, even to him that forsaketh the fear of the Almighty.
אחי בגדו כמו־נחל כאפיק נחלים יעברו׃	יה	15	My brethren have dealt deceitfully as a brook, as the channel of brooks that overflow,
הקדרים מני־קרח עלימו יתעלם־שלג׃	יו	16	Which are black by reason of the ice, and wherein the snow hideth itself;
בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃	יז	17	What time they wax warm, they vanish, when it is hot, they are consumed out of their place.
ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃	יח	18	The paths of their way do wind, they go up into the waste, and are lost.
הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו־למו׃	יט	19	The caravans of Tema looked, the companies of Sheba waited for them--
בשו כי־בטח באו עדיה ויחפרו׃	כ	20	They were ashamed because they had hoped; they came thither, and were confounded.
כי־עתה הייתם לו לא תראו חתת ותיראו׃	כא	21	For now ye are become His; ye see a terror, and are afraid.
הכי־אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃	כב	22	Did I say: 'Give unto me'? or: 'Offer a present for me of your substance'?
ומלטוני מיד־צר ומיד עריצים תפדוני׃	כג	23	or: 'Deliver me from the adversary's hand'? or: 'Redeem me from the hand of the oppressors'?
הורוני ואני אחריש ומה־שגיתי הבינו לי׃	כד	24	Teach me, and I will hold my peace; and cause me to understand wherein I have erred.
מה־נמרצו אמרי־ישר ומה־יוכיח הוכח מכם׃	כה	25	How forcible are words of uprightness! But what doth your arguing argue?
הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃	כו	26	Do ye hold words to be an argument, but the speeches of one that is desperate to be wind?
אף־על־יתום תפילו ותכרו על־ריעכם׃	כז	27	Yea, ye would cast lots upon the fatherless, and dig a pit for your friend.
ועתה הואילו פנו־בי ועל־פניכם אם־אכזב׃	כח	28	Now therefore be pleased to look upon me; for surely I shall not lie to your face.
שבו־נא אל־תהי עולה ושובו ושבי עוד צדקי־בה׃	כט	29	Return, I pray you, let there be no injustice; yea, return again, my cause is righteous.
היש־בלשוני עולה אם־חכי לא־יבין הוות׃	ל	30	Is there injustice on my tongue? Cannot my taste discern crafty devices?

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.
k	We read one or more consonants in L differently from BHS.

Chapter 7

הלא־צבא לאנוש עלי־ארץ על וכימי שכיר ימיו׃	א	1	Is there not a time of service to man upon earth? And are not his days like the days of a hireling?
כעבד ישאף־צל וכשכיר יקוה פעלו׃	ב	2	As a servant that eagerly longeth for the shadow, and as a hireling that looketh for his wages;
כן הנחלתי לי ירחי־שוא ולילות עמל מנו־לי׃	ג	3	So am I made to possess--months of vanity, and wearisome nights are appointed to me.
אם־שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד־ערב ושבעתי נדדים עדי־נשף׃	ד	4	When I lie down, I say: 'When shall I arise?' But the night is long, {N} and I am full of tossings to and fro unto the dawning of the day.
לבש בשרי רמה וגוש וגיש עפר עורי רגע וימאס׃	ה	5	My flesh is clothed with worms and clods of dust; my skin closeth up and breaketh out afresh.
ימי קלו מני־ארג ויכלו באפס תקוה׃	ו	6	My days are swifter than a weaver's shuttle, and are spent without hope.
זכר כי־רוח חיי לא־תשוב עיני לראות טוב׃	ז	7	O remember that my life is a breath; mine eye shall no more see good.
לא־תשורני עין ראי עיניך בי ואינני׃	ח	8	The eye of him that seeth me shall behold me no more; while Thine eyes are upon me, I am gone.
כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה׃	ט	9	As the cloud is consumed and vanisheth away, so he that goeth down to the grave shall come up no more.
לא־ישוב עוד לביתו ולא־יכירנו עוד מקמו׃	י	10	He shall return no more to his house, neither shall his place know him any more.
גם־אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי׃	יא	11	Therefore I will not refrain my mouth; {N} I will speak in the anguish of my spirit; I will complain in the bitterness of my soul.
הים־אני אם־תנין כי־תשים עלי משמר׃	יב	12	Am I a sea, or a sea-monster, that Thou settest a watch over me?
כי־אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי׃	יג	13	When I say: 'My bed shall comfort me, my couch shall ease my complaint';
וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני׃	יד	14	Then Thou scarest me with dreams, and terrifiest me through visions;
ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃	יה	15	So that my soul chooseth strangling, and death rather than these my bones.
מאסתי לא־לעלם אחיה חדל ממני כי־הבל ימי׃	יו	16	I loathe it; I shall not live alway; let me alone; for my days are vanity.
מה־אנוש כי תגדלנו וכי־תשית אליו לבך׃	יז	17	What is man, that Thou shouldest magnify him, and that Thou shouldest set Thy heart upon him,
ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו׃	יח	18	And that Thou shouldest remember him every morning, and try him every moment?
כמה לא־תשעה ממני לא־תרפני עד־בלעי רקי׃	יט	19	How long wilt Thou not look away from me, nor let me alone till I swallow down my spittle?
חטאתי מה אפעל ׀ לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא׃	כ	20	If I have sinned, what do I unto Thee, O Thou watcher of men? {N} Why hast Thou set me as a mark for Thee, so that I am a burden to myself?
ומה ׀ לא־תשא פשעי ותעביר את־עוני כי־עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני׃ פ	כא	21	And why dost Thou not pardon my transgression, and take away mine iniquity? {N} For now shall I lie down in the dust; and Thou wilt seek me, but I shall not be.

Chapter 8

ויען בלדד השוחי ויאמר׃	א	1	Then answered Bildad the Shuhite, and said:
עד־אן תמלל־אלה ורוח כביר אמרי־פיך׃	ב	2	How long wilt thou speak these things, seeing that the words of thy mouth are as a mighty wind?
האל יעות משפט ואם־שדי יעות־צדק׃	ג	3	Doth God pervert judgment? Or doth the Almighty pervert justice?
אם־בניך חטאו־לו וישלחם ביד־פשעם׃	ד	4	If thy children sinned against Him, He delivered them into the hand of their transgression.
אם־אתה תשחר אל־אל ואל־שדי תתחנן׃	ה	5	If thou wouldest seek earnestly unto God, and make thy supplication to the Almighty;
אם־זך וישר אתה כי־עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך׃	ו	6	If thou wert pure and upright; surely now He would awake for thee, and make the habitation of thy righteousness prosperous.
והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד׃	ז	7	And though thy beginning was small, yet thy end should greatly increase.
כי־שאל־נא לדר רישון וכונן לחקר אבותם׃	ח	8	For inquire, I pray thee, of the former generation, and apply thyself to that which their fathers have searched out--
כי־תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי־ארץ׃	ט	9	For we are but of yesterday, and know nothing, because our days upon earth are a shadow--
הלא־הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים׃	י	10	Shall not they teach thee, and tell thee, and utter words out of their heart?
היגאה־גמא בלא בצה ישגה־אחו בלי־מים׃	יא	11	Can the rush shoot up without mire? Can the reed-grass grow without water?
עדנו באבו לא יקטף ולפני כל־חציר ייבש׃	יב	12	Whilst it is yet in its greenness, and not cut down, it withereth before any other herb.
כן ארחות כל־שכחי אל ותקות חנף תאבד׃	יג	13	So are the paths of all that forget God; and the hope of the godless man shall perish;
אשר־יקוט כסלו ובית עכביש מבטחו׃	יד	14	Whose confidence is gossamer, and whose trust is a spider's web.
ישען על־ביתו ולא יעמד יחזיק בו ולא יקום׃	יה	15	He shall lean upon his house, but it shall not stand; he shall hold fast thereby, but it shall not endure.
רטב הוא לפני־שמש ועל גנתו ינקתו תצא׃	יו	16	He is green before the sun, and his shoots go forth over his garden.
על־גל שרשיו יסבכו בית אבנים יחזה׃	יז	17	His roots are wrapped about the heap, he beholdeth the place of stones.
אם־יבלענו ממקומו וכחש בו לא ראיתיך׃	יח	18	If he be destroyed from his place, then it shall deny him: 'I have not seen thee.'
הן־הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו׃	יט	19	Behold, this is the joy of his way, and out of the earth shall others spring.
הן־אל לא ימאס־תם ולא־יחזיק ביד־מרעים׃	כ	20	Behold, God will not cast away an innocent man, neither will He uphold the evil-doers;
עד־ימלה שחוק פיך ושפתיך תרועה׃	כא	21	Till He fill thy mouth with laughter, and thy lips with shouting.
שנאיך ילבשו־בשת ואהל רשעים איננו׃ פ	כב	22	They that hate thee shall be clothed with shame; and the tent of the wicked shall be no more.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 9

ויען איוב ויאמר׃	א	1	Then Job answered and said:
אמנם ידעתי כי־כן ומה־יצדק אנוש עם־אל׃	ב	2	Of a truth I know that it is so; and how can man be just with God?
אם־יחפץ לריב עמו לא־יעננו אחת מני־אלף׃	ג	3	If one should desire to contend with Him, he could not answer Him one of a thousand.
חכם לבב ואמיץ כח מי־הקשה אליו וישלם׃	ד	4	He is wise in heart, and mighty in strength; who hath hardened himself against Him, and prospered?
המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃	ה	5	Who removeth the mountains, and they know it not, when He overturneth them in His anger.
המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃	ו	6	Who shaketh the earth out of her place, and the pillars thereof tremble.
האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃	ז	7	Who commandeth the sun, and it riseth not; and sealeth up the stars.
נטה שמים לבדו ודורך על־במתי ים׃	ח	8	Who alone stretcheth out the heavens, and treadeth upon the waves of the sea.
עשה־עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃	ט	9	Who maketh the Bear, Orion, and the Pleiades, and the chambers of the south.
עשה גדלות עד־אין חקר ונפלאות עד־אין מספר׃	י	10	Who doeth great things past finding out; yea, marvellous things without number.
הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא־אבין לו׃	יא	11	Lo, He goeth by me, and I see Him not. He passeth on also, but I perceive Him not.
הן יחתף מי ישיבנו מי־יאמר אליו מה־תעשה׃	יב	12	Behold, He snatcheth away, who can hinder Him? Who will say unto Him: 'What doest Thou?'
אלוה לא־ישיב אפו תחתיו תחתו שחחו עזרי רהב׃	יג	13	God will not withdraw His anger; the helpers of Rahab did stoop under Him.
אף כי־אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃	יד	14	How much less shall I answer Him, and choose out my arguments with Him?
אשר אם־צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃	יה	15	Whom, though I were righteous, yet would I not answer; I would make supplication to Him that contendeth with me.
אם־קראתי ויענני לא־אאמין כי־יאזין קולי׃	יו	16	If I had called, and He had answered me; yet would I not believe that He would hearken unto my voice--
אשר־בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃	יז	17	He that would break me with a tempest, and multiply my wounds without cause;
לא־יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃	יח	18	That would not suffer me to take my breath, but fill me with bitterness.
אם־לכח אמיץ הנה ואם־למשפט מי יועידני׃	יט	19	If it be a matter of strength, lo, He is mighty! and if of justice, who will appoint me a time?
אם־אצדק פי ירשיעני תם־אני ויעקשני׃	כ	20	Though I be righteous, mine own mouth shall condemn me; though I be innocent, He shall prove me perverse.
תם־אני לא־אדע נפשי אמאס חיי׃	כא	21	I am innocent--I regard not myself, I despise my life.
אחת היא על־כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃	כב	22	It is all one--therefore I say: He destroyeth the innocent and the wicked.
אם־שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃	כג	23	If the scourge slay suddenly, He will mock at the calamity of the guiltless.
ארץ ׀ נתנה ביד־רשע פני־שפטיה יכסה אם־לא אפוא מי־הוא׃	כד	24	The earth is given into the hand of the wicked; he covereth the faces of the judges thereof; {N} if it be not He, who then is it?
וימי קלו מני־רץ ברחו לא־ראו טובה׃	כה	25	Now my days are swifter than a runner; they flee away, they see no good.
חלפו עם־אניות אבה כנשר יטוש עלי־אכל׃	כו	26	They are passed away as the swift ships; as the vulture that swoopeth on the prey.
אם־אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃	כז	27	If I say: 'I will forget my complaint, I will put off my sad countenance, and be of good cheer',
יגרתי כל־עצבתי ידעתי כי־לא תנקני׃	כח	28	I am afraid of all my pains, I know that Thou wilt not hold me guiltless.
אנכי ארשע למה־זה הבל איגע׃	כט	29	I shall be condemned; why then do I labour in vain?
אם־התרחצתי במי־שלג במו והזכותי בבר כפי׃	ל	30	If I wash myself with snow water, and make my hands never so clean;
אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃	לא	31	Yet wilt Thou plunge me in the ditch, and mine own clothes shall abhor me.
כי־לא־איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃	לב	32	For He is not a man, as I am, that I should answer Him, that we should come together in judgment.
לא יש־בינינו מוכיח ישת ידו על־שנינו׃	לג	33	There is no arbiter betwixt us, that might lay his hand upon us both.
יסר מעלי שבטו ואמתו אל־תבעתני׃	לד	34	Let Him take His rod away from me, and let not His terror make me afraid;
אדברה ולא איראנו כי לא־כן אנכי עמדי׃	לה	35	Then would I speak, and not fear Him; for I am not so with myself.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 10

נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃	א	1	My soul is weary of my life; I will give free course to my complaint; I will speak in the bitterness of my soul.
אמר אל־אלוה אל־תרשיעני הודיעני על מה־תריבני׃	ב	2	I will say unto God: Do not condemn me; make me know wherefore Thou contendest with me.
הטוב לך ׀ כי־תעשק כי־תמאס יגיע כפיך ועל־עצת רשעים הופעת׃	ג	3	Is it good unto Thee that Thou shouldest oppress, that Thou shouldest despise the work of Thy hands, and shine upon the counsel of the wicked?
העיני בשר לך אם־כראות אנוש תראה׃	ד	4	Hast Thou eyes of flesh? or seest Thou as man seeth?
הכימי אנוש ימיך אם־שנותיך כימי גבר׃	ה	5	Are Thy days as the days of man, or Thy years as a man's days,
כי־תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃	ו	6	That Thou inquirest after mine iniquity, and searchest after my sin,
על־דעתך כי־לא ארשע ואין מידך מציל׃	ז	7	Although Thou knowest that I shall not be condemned; and there is none that can deliver out of Thy hand?
ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃	ח	8	Thy hands have framed me and fashioned me together round about; yet Thou dost destroy me!
זכר־נא כי־כחמר עשיתני ואל־עפר תשיבני׃	ט	9	Remember, I beseech Thee, that Thou hast fashioned me as clay; and wilt Thou bring me into dust again?
הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃	י	10	Hast Thou not poured me out as milk, and curdled me like cheese?
עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃	יא	11	Thou hast clothed me with skin and flesh, and knit me together with bones and sinews.
חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃	יב	12	Thou hast granted me life and favour, and Thy providence hath preserved my spirit.
ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי־זאת עמך׃	יג	13	Yet these things Thou didst hide in Thy heart; I know that this is with Thee;
אם־חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃	יד	14	If I sin, then Thou markest me, and Thou wilt not acquit me from mine iniquity.
אם־רשעתי אללי לי וצדקתי לא־אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃	יה	15	If I be wicked, woe unto me; and if I be righteous, yet shall I not lift up my head-- {N} being filled with ignominy and looking upon mine affliction.
ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא־בי׃	יו	16	And if it exalt itself, Thou huntest me as a lion; and again Thou showest Thyself marvellous upon me.
תחדש עדיך ׀ נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃	יז	17	Thou renewest Thy witnesses against me, and increasest Thine indignation upon me; host succeeding host against me.
ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא־תראני׃	יח	18	Wherefore then hast Thou brought me forth out of the womb? Would that I had perished, and no eye had seen me!
כאשר לא־הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃	יט	19	I should have been as though I had not been; I should have been carried from the womb to the grave.
הלא־מעט ימי וחדל יחדל ושית ישית ממני ואבליגה מעט׃	כ	20	Are not my days few? Cease then, and let me alone, that I may take comfort a little,
בטרם אלך ולא אשוב אל־ארץ חשך וצלמות׃	כא	21	Before I go whence I shall not return, even to the land of darkness and of great darkness;
ארץ עיפתה ׀ כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו־אפל׃ פ	כב	22	A land of thick darkness, as darkness itself; a land of great darkness, without any order, and where the light is as darkness.

Chapter 11

ויען צפר הנעמתי ויאמר׃	א	1	Then answered Zophar the Naamathite, and said:
הרב דברים לא יענה ואם־איש שפתים יצדק׃	ב	2	Should not the multitude of words be answered? And should a man full of talk be accounted right?
בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם׃	ג	3	Thy boastings have made men hold their peace, and thou hast mocked, with none to make thee ashamed;
ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך׃	ד	4	And thou hast said: 'My doctrine is pure, and I am clean in Thine eyes.'
ואולם מי־יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך׃	ה	5	But oh that God would speak, and open His lips against thee;
ויגד־לך ׀ תעלמות חכמה כי־כפלים לתושיה ודע כי־ישה לך אלוה מעונך׃	ו	6	And that He would tell thee the secrets of wisdom, that sound wisdom is manifold! {N} Know therefore that God exacteth of thee less than thine iniquity deserveth.
החקר אלוה תמצא אם עד־תכלית שדי תמצא׃	ז	7	Canst thou find out the deep things of God? Canst thou attain unto the purpose of the Almighty?
גבהי שמים מה־תפעל עמקה משאול מה־תדע׃	ח	8	It is high as heaven; what canst thou do? Deeper than the nether-world; what canst thou know?
ארכה מארץ מדה ורחבה מני־ים׃	ט	9	The measure thereof is longer than the earth, and broader than the sea.
אם־יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃	י	10	If He pass by, and shut up, or gather in, then who can hinder Him?
כי־הוא ידע מתי־שוא וירא־און ולא יתבונן׃	יא	11	For He knoweth base men; and when He seeth iniquity, will He not then consider it?
ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃	יב	12	But an empty man will get understanding, when a wild ass's colt is born a man.
אם־אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך׃	יג	13	If thou set thy heart aright, and stretch out thy hands toward Him--
אם־און בידך הרחיקהו ואל־תשכן באהליך עולה׃	יד	14	If iniquity be in thy hand, put it far away, and let not unrighteousness dwell in thy tents--
כי־אז ׀ תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא׃	יה	15	Surely then shalt thou lift up thy face without spot; yea, thou shalt be stedfast, and shalt not fear;
כי־אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃	יו	16	For thou shalt forget thy misery; thou shalt remember it as waters that are passed away;
ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה׃	יז	17	And thy life shall be clearer than the noonday; though there be darkness, it shall be as the morning.
ובטחת כי־יש תקוה וחפרת לבטח תשכב׃	יח	18	And thou shalt be secure, because there is hope; yea, thou shalt look about thee, and shalt take thy rest in safety.
ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים׃	יט	19	Also thou shalt lie down, and none shall make thee afraid; yea, many shall make suit unto thee.
ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח־נפש׃ פ	כ	20	But the eyes of the wicked shall fail, and they shall have no way to flee, and their hope shall be the drooping of the soul.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 12

ויען איוב ויאמר׃	א	1	Then Job answered and said:
אמנם כי אתם־עם ועמכם תמות חכמה׃	ב	2	No doubt but ye are the people, and wisdom shall die with you.
גם־לי לבב ׀ כמוכם לא־נפל אנכי מכם ואת־מי־אין כמו־אלה׃	ג	3	But I have understanding as well as you; I am not inferior to you; yea, who knoweth not such things as these?
שחק לרעהו ׀ אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים׃	ד	4	I am as one that is a laughing-stock to his neighbour, a man that called upon God, and He answered him; the just, the innocent man is a laughing-stock,
לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל׃	ה	5	A contemptible brand in the thought of him that is at ease, a thing ready for them whose foot slippeth.
ישליו אהלים ׀ לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו׃	ו	6	The tents of robbers prosper, and they that provoke God are secure, in whatsoever God bringeth into their hand.
ואולם שאל־נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד־לך׃	ז	7	But ask now the beasts, and they shall teach thee; and the fowls of the air, and they shall tell thee;
או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים׃	ח	8	Or speak to the earth, and it shall teach thee; and the fishes of the sea shall declare unto thee;
מי לא־ידע בכל־אלה כי יד־יהוה עשתה זאת׃	ט	9	Who knoweth not among all these, that the hand of Yehovah hath wrought this?
אשר בידו נפש כל־חי ורוח כל־בשר־איש׃	י	10	In whose hand is the soul of every living thing, and the breath of all mankind.--
הלא־אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם־לו׃	יא	11	Doth not the ear try words, even as the palate tasteth its food?
בישישים חכמה וארך ימים תבונה׃	יב	12	Is wisdom with aged men, and understanding in length of days?--
עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה׃	יג	13	With Him is wisdom and might; He hath counsel and understanding.
הן יהרוס ולא יבנה יסגר על־איש ולא יפתח׃	יד	14	Behold, He breaketh down, and it cannot be built again; He shutteth up a man, and there can be no opening.
הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃	יה	15	Behold, He withholdeth the waters, and they dry up; also He sendeth them out, and they overturn the earth.
עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה׃	יו	16	With Him is strength and sound wisdom; the deceived and the deceiver are His.
מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל׃	יז	17	He leadeth counsellors away stripped, and judges maketh He fools.
מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם׃	יח	18	He looseth the bond of kings, and bindeth their loins with a girdle.
מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף׃	יט	19	He leadeth priests away stripped, and overthroweth the mighty.
מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח׃	כ	20	He removeth the speech of men of trust, and taketh away the sense of the elders.
שופך בוז על־נדיבים ומזיח אפיקים רפה׃	כא	21	He poureth contempt upon princes, and looseth the belt of the strong.
מגלה עמקות מני־חשך ויצא לאור צלמות׃	כב	22	He uncovereth deep things out of darkness, and bringeth out to light great darkness.
משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם׃	כג	23	He increaseth the nations, and destroyeth them; He enlargeth the nations, and leadeth them away.
מסיר לב ראשי עם־הארץ ויתעם בתהו לא־דרך׃	כד	24	He taketh away the heart of the chiefs of the people of the land, and causeth them to wander in a wilderness where there is no way.
ימששו־חשך ולא־אור ויתעם כשכור׃	כה	25	They grope in the dark without light, and He maketh them to stagger like a drunken man.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 13

הן־כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃	א	1	Lo, mine eye hath seen all this, mine ear hath heard and understood it.
כדעתכם ידעתי גם־אני לא־נפל אנכי מכם׃	ב	2	What ye know, do I know also; I am not inferior unto you.
אולם אני אל־שדי אדבר והוכח אל־אל אחפץ׃	ג	3	Notwithstanding I would speak to the Almighty, and I desire to reason with God.
ואולם אתם טפלי־שקר רפאי אלל כלכם׃	ד	4	But ye are plasterers of lies, ye are all physicians of no value.
מי־יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃	ה	5	Oh that ye would altogether hold your peace! and it would be your wisdom.
שמעו־נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃	ו	6	Hear now my reasoning, and hearken to the pleadings of my lips.
הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃	ז	7	Will ye speak unrighteously for God, and talk deceitfully for Him?
הפניו תשאון אם־לאל תריבון׃	ח	8	Will ye show Him favour? Will ye contend for God?
הטוב כי־יחקר אתכם אם־כהתל באנוש תהתלו בו׃	ט	9	Would it be good that He should search you out? Or as one mocketh a man, will ye mock Him?
הוכח יוכיח אתכם אם־בסתר פנים תשאון׃	י	10	He will surely reprove you, if ye do secretly show favour.
הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃	יא	11	Shall not His majesty terrify you, and His dread fall upon you?
זכרניכם משלי־אפר לגבי־חמר גביכם׃	יב	12	Your memorials shall be like unto ashes, your eminences to eminences of clay.
החרישו ממני ואדברה־אני ויעבר עלי מה׃	יג	13	Hold your peace, let me alone, that I may speak, and let come on me what will.
על־מה ׀ אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃	יד	14	Wherefore? I will take my flesh in my teeth, and put my life in my hand.
הן יקטלני לו לא איחל אך־דרכי אל־פניו אוכיח׃	יה	15	Though He slay me, yet will I trust in Him; but I will argue my ways before Him.
גם־הוא־לי לישועה כי־לא לפניו חנף יבוא׃	יו	16	This also shall be my salvation, that a hypocrite cannot come before Him.
שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃	יז	17	Hear diligently my speech, and let my declaration be in your ears.
הנה־נא ערכתי משפט ידעתי כי־אני אצדק׃	יח	18	Behold now, I have ordered my cause; I know that I shall be justified.
מי־הוא יריב עמדי כי־עתה אחריש ואגוע׃	יט	19	Who is he that will contend with me? For then would I hold my peace and die.
אך־שתים אל־תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃	כ	20	Only do not two things unto me, then will I not hide myself from Thee:
כפך מעלי הרחק ואמתך אל־תבעתני׃	כא	21	Withdraw Thy hand far from me; and let not Thy terror make me afraid.
וקרא ואנכי אענה או־אדבר והשיבני׃	כב	22	Then call Thou, and I will answer; or let me speak, and answer Thou me.
כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃	כג	23	How many are mine iniquities and sins? Make me to know my transgression and my sin.
למה־פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃	כד	24	Wherefore hidest Thou Thy face, and holdest me for Thine enemy?
העלה נדף תערוץ ואת־קש יבש תרדף׃	כה	25	Wilt Thou harass a driven leaf? And wilt Thou pursue the dry stubble?
כי־תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃	כו	26	That Thou shouldest write bitter things against me, and make me to inherit the iniquities of my youth.
ותשם בסד ׀ רגלי ותשמור כל־ארחותי על־שרשי רגלי תתחקה׃	כז	27	Thou puttest my feet also in the stocks, and lookest narrowly unto all my paths; {N} Thou drawest Thee a line about the soles of my feet;
והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃	כח	28	Though I am like a wine-skin that consumeth, like a garment that is moth-eaten.

Chapter 14

אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע־רגז׃	א	1	Man that is born of a woman is of few days, and full of trouble.
כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃	ב	2	He cometh forth like a flower, and withereth; he fleeth also as a shadow, and continueth not.
אף־על־זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃	ג	3	And dost Thou open Thine eyes upon such a one, and bringest me into judgment with Thee?
מי־יתן טהור מטמא לא אחד׃	ד	4	Who can bring a clean thing out of an unclean? not one.
אם חרוצים ׀ ימיו מספר־חדשיו אתך חקיו חקו עשית ולא יעבור׃	ה	5	Seeing his days are determined, the number of his months is with Thee, and Thou hast appointed his bounds that he cannot pass;
שעה מעליו ויחדל עד־ירצה כשכיר יומו׃	ו	6	Look away from him, that he may rest, till he shall accomplish, as a hireling, his day.
כי יש לעץ תקוה אם־יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃	ז	7	For there is hope of a tree, {N} if it be cut down, that it will sprout again, and that the tender branch thereof will not cease.
אם־יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃	ח	8	Though the root thereof wax old in the earth, and the stock thereof die in the ground;
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו־נטע׃	ט	9	Yet through the scent of water it will bud, and put forth boughs like a plant.
וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃	י	10	But man dieth, and lieth low; yea, man perisheth, and where is he?
אזלו־מים מני־ים ונהר יחרב ויבש׃	יא	11	As the waters fail from the sea, and the river is drained dry;
ואיש שכב ולא־יקום עד־בלתי שמים לא יקיצו ולא־יערו משנתם׃	יב	12	So man lieth down and riseth not; {N} till the heavens be no more, they shall not awake, nor be roused out of their sleep.
מי יתן ׀ בשאול תצפנני תסתירני עד־שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃	יג	13	Oh that Thou wouldest hide me in the nether-world, that Thou wouldest keep me secret, until Thy wrath be past, {N} that Thou wouldest appoint me a set time, and remember me!--
אם־ימות גבר היחיה כל־ימי צבאי איחל עד־בוא חליפתי׃	יד	14	If a man die, may he live again? {N} All the days of my service would I wait, till my relief should come--
תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃	יה	15	Thou wouldest call, and I would answer Thee; Thou wouldest have a desire to the work of Thy hands.
כי־עתה צעדי תספור לא־תשמור על־חטאתי׃	יו	16	But now Thou numberest my steps, Thou dost not even wait for my sin;
חתם בצרור פשעי ותטפל על־עוני׃	יז	17	My transgression is sealed up in a bag, and Thou heapest up mine iniquity.
ואולם הר־נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃	יח	18	And surely the mountain falling crumbleth away, and the rock is removed out of its place;
אבנים ׀ שחקו מים תשטף־ספיחיה עפר־ארץ ותקות אנוש האבדת׃	יט	19	The waters wear the stones; the overflowings thereof wash away the dust of the earth; {N} so Thou destroyest the hope of man.
תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃	כ	20	Thou prevailest for ever against him, and he passeth; Thou changest his countenance, and sendest him away.
יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא־יבין למו׃	כא	21	His sons come to honour, and he knoweth it not; and they are brought low, but he regardeth them not.
אך־בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃ פ	כב	22	But his flesh grieveth for him, and his soul mourneth over him.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 15

ויען אליפז התימני ויאמר׃	א	1	Then answered Eliphaz the Temanite, and said:
החכם יענה דעת־רוח וימלא קדים בטנו׃	ב	2	Should a wise man make answer with windy knowledge, and fill his belly with the east wind?
הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא־יועיל בם׃	ג	3	Should he reason with unprofitable talk, or with speeches wherewith he can do no good?
אף־אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני־אל׃	ד	4	Yea, thou doest away with fear, and impairest devotion before God.
כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃	ה	5	For thine iniquity teacheth thy mouth, and thou choosest the tongue of the crafty.
ירשיעך פיך ולא־אני ושפתיך יענו־בך׃	ו	6	Thine own mouth condemneth thee, and not I; yea, thine own lips testify against thee.
הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃	ז	7	Art thou the first man that was born? Or wast thou brought forth before the hills?
הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃	ח	8	Dost thou hearken in the council of God? And dost thou restrain wisdom to thyself?
מה־ידעת ולא נדע תבין ולא־עמנו הוא׃	ט	9	What knowest thou, that we know not? What understandest thou, which is not in us?
גם־שב גם־ישיש בנו כביר מאביך ימים׃	י	10	With us are both the gray-headed and the very aged men, much older than thy father.
המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃	יא	11	Are the consolations of God too small for thee, and the word that dealeth gently with thee?
מה־יקחך לבך ומה־ירזמון עיניך׃	יב	12	Why doth thy heart carry thee away? And why do thine eyes wink?
כי־תשיב אל־אל רוחך והצאת מפיך מלין׃	יג	13	That thou turnest thy spirit against God, and lettest such words go out of thy mouth.
מה־אנוש כי־יזכה וכי־יצדק ילוד אשה׃	יד	14	What is man, that he should be clean? And he that is born of a woman, that he should be righteous?
הן בקדשיו בקדשו לא יאמין ושמים לא־זכו בעיניו׃	יה	15	Behold, He putteth no trust in His holy ones; yea, the heavens are not clean in His sight.
אף כי־נתעב ונאלח איש־שתה כמים עולה׃	יו	16	How much less one that is abominable and impure, man who drinketh iniquity like water!
אחוך שמע־לי וזה־חזיתי ואספרה׃	יז	17	I will tell thee, hear thou me; and that which I have seen I will declare--
אשר־חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃	יח	18	Which wise men have told from their fathers, and have not hid it;
להם לבדם נתנה הארץ ולא־עבר זר בתוכם׃	יט	19	Unto whom alone the land was given, and no stranger passed among them.
כל־ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃	כ	20	The wicked man travaileth with pain all his days, even the number of years that are laid up for the oppressor.
קול־פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃	כא	21	A sound of terrors is in his ears: in prosperity the destroyer shall come upon him.
לא־יאמין שוב מני־חשך וצפוי וצפו הוא אלי־חרב׃	כב	22	He believeth not that he shall return out of darkness, and he is waited for of the sword.
נדד הוא ללחם איה ידע ׀ כי־נכון בידו יום־חשך׃	כג	23	He wandereth abroad for bread: 'Where is it?' He knoweth that the day of darkness is ready at his hand.
יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך ׀ עתיד לכידור׃	כד	24	Distress and anguish overwhelm him; they prevail against him, as a king ready to the battle.
כי־נטה אל־אל ידו ואל־שדי יתגבר׃	כה	25	Because he hath stretched out his hand against God, and behaveth himself proudly against the Almighty;
ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃	כו	26	He runneth upon him with a stiff neck, with the thick bosses of his bucklers.
כי־כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי־כסל׃	כז	27	Because he hath covered his face with his fatness, and made collops of fat on his loins;
וישכון ׀ ערים נכחדות בתים לא־ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃	כח	28	And he hath dwelt in desolate cities, in houses which no man would inhabit, which were ready to become heaps.
לא־יעשר ולא־יקום חילו ולא־יטה לארץ מנלם׃	כט	29	He shall not be rich, neither shall his substance continue, neither shall their produce bend to the earth.
לא־יסור ׀ מני־חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃	ל	30	He shall not depart out of darkness; the flame shall dry up his branches, and by the breath of His mouth shall he go away.
אל־יאמן בשיו בשו נתעה כי־שוא תהיה תמורתו׃	לא	31	Let him not trust in vanity, deceiving himself; for vanity shall be his recompense.
בלא־יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃	לב	32	It shall be accomplished before his time, and his branch shall not be leafy.
יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃	לג	33	He shall shake off his unripe grape as the vine, and shall cast off his flower as the olive.
כי־עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי־שחד׃	לד	34	For the company of the godless shall be desolate, and fire shall consume the tents of bribery.
הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃ ס	לה	35	They conceive mischief, and bring forth iniquity, and their belly prepareth deceit.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 16

ויען איוב ויאמר׃	א	1	Then Job answered and said:
שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃	ב	2	I have heard many such things; sorry comforters are ye all.
הקץ לדברי־רוח או מה־ימריצך כי תענה׃	ג	3	Shall windy words have an end? Or what provoketh thee that thou answerest?
גם ׀ אנכי ככם אדברה לו־יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃	ד	4	I also could speak as ye do; {N} if your soul were in my soul's stead, I could join words together against you, {N} and shake my head at you.
אאמצכם במו־פי וניד שפתי יחשך׃	ה	5	I would strengthen you with my mouth, and the moving of my lips would assuage your grief.
אם־אדברה לא־יחשך כאבי ואחדלה מה־מני יהלך׃	ו	6	Though I speak, my pain is not assuaged; and though I forbear, what am I eased?
אך־עתה הלאני השמות כל־עדתי׃	ז	7	But now He hath made me weary; Thou hast made desolate all my company.
ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃	ח	8	And Thou hast shrivelled me up, which is a witness against me; and my leanness riseth up against me, it testifieth to my face.
אפו טרף ׀ וישטמני חרק עלי בשניו צרי ׀ ילטוש עיניו לי׃	ט	9	He hath torn me in His wrath, and hated me; He hath gnashed upon me with His teeth; mine adversary sharpeneth his eyes upon me.
פערו עלי ׀ בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃	י	10	They have gaped upon me with their mouth; they have smitten me upon the cheek scornfully; they gather themselves together against me.
יסגירני אל אל עויל ועל־ידי רשעים ירטני׃	יא	11	God delivereth me to the ungodly, and casteth me into the hands of the wicked.
שלו הייתי ׀ ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃	יב	12	I was at ease, and He broke me asunder; yea, He hath taken me by the neck, and dashed me to pieces; {N} He hath also set me up for His mark.
יסבו עלי ׀ רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃	יג	13	His archers compass me round about, He cleaveth my reins asunder, and doth not spare; {N} He poureth out my gall upon the ground.
יפרצני פרץ על־פני־פרץ ירץ עלי כגבור׃	יד	14	He breaketh me with breach upon breach; He runneth upon me like a giant.
שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃	יה	15	I have sewed sackcloth upon my skin, and have laid my horn in the dust.
פני חמרמרו חמרמרה מני־בכי ועל עפעפי צלמות׃	יו	16	My face is reddened with weeping, and on my eyelids is great darkness;
על לא־חמס בכפי ותפלתי זכה׃	יז	17	Although there is no violence in my hands, and my prayer is pure.
ארץ אל־תכסי דמי ואל־יהי מקום לזעקתי׃	יח	18	O earth, cover not thou my blood, and let my cry have no resting-place.
גם־עתה הנה־בשמים עדי ושהדי במרומים׃	יט	19	Even now, behold, my Witness is in heaven, and He that testifieth of me is on high.
מליצי רעי אל־אלוה דלפה עיני׃	כ	20	Mine inward thoughts are my intercessors, mine eye poureth out tears unto God;
ויוכח לגבר עם־אלוה ובן־אדם לרעהו׃	כא	21	That He would set aright a man contending with God, as a son of man setteth aright his neighbour!
כי־שנות מספר יאתיו וארח לא־אשוב אהלך׃	כב	22	For the years that are few are coming on, and I shall go the way whence I shall not return.

Chapter 17

רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃	א	1	My spirit is consumed, my days are extinct, the grave is ready for me.
אם־לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃	ב	2	Surely there are mockers with me, and mine eye abideth in their provocation.
שימה־נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃	ג	3	Give now a pledge, be surety for me with Thyself; who else is there that will strike hands with me?
כי־לבם צפנת משכל על־כן לא תרמם׃	ד	4	For Thou hast hid their heart from understanding; therefore shalt Thou not exalt them.
לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃	ה	5	He that denounceth his friends for the sake of flattery, even the eyes of his children shall fail.
והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃	ו	6	He hath made me also a byword of the people; and I am become one in whose face they spit.
ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃	ז	7	Mine eye also is dimmed by reason of vexation, and all my members are as a shadow.
ישמו ישרים על־זאת ונקי על־חנף יתערר׃	ח	8	Upright men are astonished at this, and the innocent stirreth up himself against the godless.
ויאחז צדיק דרכו וטהר־ידים יסיף אמץ׃	ט	9	Yet the righteous holdeth on his way, and he that hath clean hands waxeth stronger and stronger.
ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא־אמצא בכם חכם׃	י	10	But as for you all, do ye return, and come now; and I shall not find a wise man among you.
ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃	יא	11	My days are past, my purposes are broken off, even the thoughts of my heart.
לילה ליום ישימו אור קרוב מפני־חשך׃	יב	12	They change the night into day; the light is short because of darkness.
אם־אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃	יג	13	If I look for the nether-world as my house; if I have spread my couch in the darkness;
לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃	יד	14	If I have said to corruption: 'Thou art my father', to the worm: 'Thou art my mother, and my sister';
ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃	יה	15	Where then is my hope? And as for my hope, who shall see it?
בדי שאל תרדנה אם־יחד על־עפר נחת׃ ס	יו	16	They shall go down to the bars of the nether-world, when we are at rest together in the dust.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

p	We read punctuation in L differently from BHS.

Chapter 18

ויען בלדד השחי ויאמר׃	א	1	Then answered Bildad the Shuhite, and said:
עד־אנה ׀ תשימון קנצי למלין תבינו ואחר נדבר׃	ב	2	How long will ye lay snares for words? Consider, and afterwards we will speak.
מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם׃	ג	3	Wherefore are we counted as beasts, and reputed dull in your sight?
טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק־צור ממקמו׃	ד	4	Thou that tearest thyself in thine anger, shall the earth be forsaken for thee? Or shall the rock be removed out of its place?
גם אור רשעים ידעך ולא־יגה שביב אשו׃	ה	5	Yea, the light of the wicked shall be put out, and the spark of his fire shall not shine.
אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך׃	ו	6	The light shall be dark in his tent, and his lamp over him shall be put out.
יצרו צעדי אונו ותשליכהו עצתו׃	ז	7	The steps of his strength shall be straitened, and his own counsel shall cast him down.
כי־שלח ברשת ברגליו ועל־שבכה יתהלך׃	ח	8	For he is cast into a net by his own feet, and he walketh upon the toils.
יאחז בעקב פח יחזק עליו צמים׃	ט	9	A gin shall take him by the heel, and a snare shall lay hold on him.
טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב׃	י	10	A noose is hid for him in the ground, and a trap for him in the way.
סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו׃	יא	11	Terrors shall overwhelm him on every side, and shall entrap him at his feet.
יהי־רעב אנו ואיד נכון לצלעו׃	יב	12	His trouble shall be ravenous, and calamity shall be ready for his fall.
יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות׃	יג	13	It shall devour the members of his body, yea, the first-born of death shall devour his members.
ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות׃	יד	14	That wherein he trusteth shall be plucked out of his tent; and he shall be brought to the king of terrors.
תשכון באהלו מבלי־לו יזרה על־נוהו גפרית׃	יה	15	There shall dwell in his tent that which is none of his; brimstone shall be scattered upon his habitation.
מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו׃	יו	16	His roots shall dry up beneath, and above shall his branch wither.
זכרו־אבד מני־ארץ ולא־שם לו על־פני־חוץ׃	יז	17	His remembrance shall perish from the earth, and he shall have no name abroad.
יהדפהו מאור אל־חשך ומתבל ינדהו׃	יח	18	He shall be driven from light into darkness, and chased out of the world.
לא נין לו ולא־נכד בעמו ואין שריד במגוריו׃	יט	19	He shall have neither son nor son's son among his people, nor any remaining in his dwellings.
על־יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער׃	כ	20	They that come after shall be astonished at his day, as they that went before are affrighted.
אך־אלה משכנות עול וזה מקום לא־ידע־אל׃ ס	כא	21	Surely such are the dwellings of the wicked, and this is the place of him that knoweth not God.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 19

ויען איוב ויאמר׃	א	1	Then Job answered and said:
עד־אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃	ב	2	How long will ye vex my soul, and crush me with words?
זה עשר פעמים תכלימוני לא־תבשו תהכרו־לי׃	ג	3	These ten times have ye reproached me; ye are not ashamed that ye deal harshly with me.
ואף־אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃	ד	4	And be it indeed that I have erred, mine error remaineth with myself.
אם־אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃	ה	5	If indeed ye will magnify yourselves against me, and plead against me my reproach;
דעו־אפו כי־אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃	ו	6	Know now that God hath subverted my cause, and hath compassed me with His net.
הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃	ז	7	Behold, I cry out: 'Violence!' but I am not heard; I cry aloud, but there is no justice.
ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃	ח	8	He hath fenced up my way that I cannot pass, and hath set darkness in my paths.
כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃	ט	9	He hath stripped me of my glory, and taken the crown from my head.
יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃	י	10	He hath broken me down on every side, and I am gone; and my hope hath He plucked up like a tree.
ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃	יא	11	He hath also kindled His wrath against me, and He counteth me unto Him as one of His adversaries.
יחד ׀ יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃	יב	12	His troops come on together, and cast up their way against me, and encamp round about my tent.
אחי מעלי הרחיק וידעי אך־זרו ממני׃	יג	13	He hath put my brethren far from me, and mine acquaintance are wholly estranged from me.
חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃	יד	14	My kinsfolk have failed, and my familiar friends have forgotten me.
גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃	יה	15	They that dwell in my house, and my maids, count me for a stranger; I am become an alien in their sight.
לעבדי קראתי ולא יענה במו־פי אתחנן־לו׃	יו	16	I call unto my servant, and he giveth me no answer, though I entreat him with my mouth.
רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃	יז	17	My breath is abhorred of my wife, and I am loathsome to the children of my tribe.
גם־עוילים מאסו בי אקומה וידברו־בי׃	יח	18	Even urchins despised me; if I arise, they speak against me.
תעבוני כל־מתי סודי וזה־אהבתי נהפכו־בי׃	יט	19	All my intimate friends abhor me; and they whom I loved are turned against me.
בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃	כ	20	My bone cleaveth to my skin and to my flesh, and I am escaped with the skin of my teeth.
חנני חנני אתם רעי כי יד־אלוה נגעה בי׃	כא	21	Have pity upon me, have pity upon me, O ye my friends; for the hand of God hath touched me.
למה תרדפני כמו־אל ומבשרי לא תשבעו׃	כב	22	Why do ye persecute me as God, and are not satisfied with my flesh?
מי־יתן אפו ויכתבון מלי מי־יתן בספר ויחקו׃	כג	23	Oh that my words were now written! Oh that they were inscribed in a book!
בעט־ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃	כד	24	That with an iron pen and lead they were graven in the rock for ever!
ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על־עפר יקום׃	כה	25	But as for me, I know that my Redeemer liveth, and that He will witness at the last upon the dust;
ואחר עורי נקפו־זאת ומבשרי אחזה אלוה׃	כו	26	And when after my skin this is destroyed, then without my flesh shall I see God;
אשר אני ׀ אחזה־לי ועיני ראו ולא־זר כלו כליתי בחקי׃	כז	27	Whom I, even I, shall see for myself, and mine eyes shall behold, and not another's. My reins are consumed within me.
כי תאמרו מה־נרדף־לו ושרש דבר נמצא־בי׃	כח	28	If ye say: 'How we will persecute him!' seeing that the root of the matter is found in me;
גורו לכם ׀ מפני־חרב כי־חמה עונות חרב למען תדעון שדון שדין׃ ס	כט	29	Be ye afraid of the sword; for wrath bringeth the punishments of the sword, that ye may know there is a judgment.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 20

ויען צפר הנעמתי ויאמר׃	א	1	Then answered Zophar the Naamathite, and said:
לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי׃	ב	2	Therefore do my thoughts give answer to me, even by reason of mine agitation that is in me.
מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני׃	ג	3	I have heard the reproof which putteth me to shame, but out of my understanding my spirit answereth me.
הזאת ידעת מני־עד מני שים אדם עלי־ארץ׃	ד	4	Knowest thou not this of old time, since man was placed upon earth,
כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי־רגע׃	ה	5	That the triumphing of the wicked is short, and the joy of the godless but for a moment?
אם־יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע׃	ו	6	Though his excellency mount up to the heavens, and his head reach unto the clouds;
כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו׃	ז	7	Yet he shall perish for ever like his own dung; they that have seen him shall say: 'Where is he?'
כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה׃	ח	8	He shall fly away as a dream, and shall not be found; yea, he shall be chased away as a vision of the night.
עין שזפתו ולא תוסיף ולא־עוד תשורנו מקומו׃	ט	9	The eye which saw him shall see him no more; neither shall his place any more behold him.
בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו׃	י	10	His children shall appease the poor, and his hands shall restore his wealth.
עצמותיו מלאו עלומיו עלומו ועמו על־עפר תשכב׃	יא	11	His bones are full of his youth, but it shall lie down with him in the dust.
אם־תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו׃	יב	12	Though wickedness be sweet in his mouth, though he hide it under his tongue;
יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו׃	יג	13	Though he spare it, and will not let it go, but keep it still within his mouth;
לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו׃	יד	14	Yet his food in his bowels is turned, it is the gall of asps within him.
חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל׃	יה	15	He hath swallowed down riches, and he shall vomit them up again; God shall cast them out of his belly.
ראש־פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה׃	יו	16	He shall suck the poison of asps; the viper's tongue shall slay him.
אל־ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה׃	יז	17	He shall not look upon the rivers, the flowing streams of honey and curd.
משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס׃	יח	18	That which he laboured for shall he give back, and shall not swallow it down; according to the substance that he hath gotten, he shall not rejoice.
כי־רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו׃	יט	19	For he hath oppressed and forsaken the poor; he hath violently taken away a house, and he shall not build it up.
כי ׀ לא־ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט׃	כ	20	Because he knew no quietness within him, in his greed he suffered nought to escape,
אין־שריד לאכלו על־כן לא־יחיל טובו׃	כא	21	There was nothing left that he devoured not--therefore his prosperity shall not endure.
במלאות שפקו יצר לו כל־יד עמל תבואנו׃	כב	22	In the fulness of his sufficiency he shall be in straits; the hand of every one that is in misery shall come upon him.
יהי ׀ למלא בטנו ישלח־בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו׃	כג	23	It shall be for the filling of his belly; He shall cast the fierceness of His wrath upon him, and shall cause it to rain upon him into his flesh.
יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה׃	כד	24	If he flee from the iron weapon, the bow of brass shall strike him through.
שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים׃	כה	25	He draweth it forth, and it cometh out of his body; yea, the glittering point cometh out of his gall; terrors are upon him.
כל־חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא־נפח ירע שריד באהלו׃	כו	26	All darkness is laid up for his treasures; {N} a fire not blown by man shall consume him; it shall go ill with him that is left in his tent.
יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו׃	כז	27	The heavens shall reveal his iniquity, and the earth shall rise up against him.
יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו׃	כח	28	The increase of his house shall depart, his goods shall flow away in the day of his wrath.
זה ׀ חלק־אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל׃ פ	כט	29	This is the portion of a wicked man from God, and the heritage appointed unto him by God.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 21

ויען איוב ויאמר׃	א	1	Then Job answered and said:
שמעו שמוע מלתי ותהי־זאת תנחומתיכם׃	ב	2	Hear diligently my speech; and let this be your consolations.
שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג׃	ג	3	Suffer me, that I may speak; and after that I have spoken, mock on.
האנכי לאדם שיחי ואם־מדוע לא־תקצר רוחי׃	ד	4	As for me, is my complaint to man? Or why should I not be impatient?
פנו־אלי והשמו ושימו יד על־פה׃	ה	5	Turn unto me, and be astonished, and lay your hand upon your mouth.
ואם־זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות׃	ו	6	Even when I remember I am affrighted, and horror hath taketh hold on my flesh.
מדוע רשעים יחיו עתקו גם־גברו חיל׃	ז	7	Wherefore do the wicked live, become old, yea, wax mighty in power?
זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃	ח	8	Their seed is established in their sight with them, and their offspring before their eyes.
בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃	ט	9	Their houses are safe, without fear, neither is the rod of God upon them.
שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃	י	10	Their bull gendereth, and faileth not; their cow calveth, and casteth not her calf.
ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃	יא	11	They send forth their little ones like a flock, and their children dance.
ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב׃	יב	12	They sing to the timbrel and harp, and rejoice at the sound of the pipe.
יְכַלּ֣וּ יבלו בַטּ֣וֹב יְמֵיהֶ֑ם וּ֝בְרֶ֗גַע שְׁא֣וֹל יֵחָֽתּוּ׃	יג	13	They spend their days in prosperity, and peacefully they go down to the grave.
ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃	יד	14	Yet they said unto God: 'Depart from us; for we desire not the knowledge of Thy ways.
מה־שדי כי־נעבדנו ומה־נועיל כי נפגע־בו׃	יה	15	What is the Almighty, that we should serve Him? And what profit should we have, if we pray unto Him?'--
הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני׃	יו	16	Lo, their prosperity is not in their hand; the counsel of the wicked is far from me.
כמה ׀ נר־רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו׃	יז	17	How oft is it that the lamp of the wicked is put out? that their calamity cometh upon them? {N} that He distributeth pains in His anger?
יהיו כתבן לפני־רוח וכמץ גנבתו סופה׃	יח	18	That they are as stubble before the wind, and as chaff that the storm stealeth away?
אלוה יצפן־לבניו אונו ישלם אליו וידע׃	יט	19	'God layeth up his iniquity for his children!'--let Him recompense it unto himself, that he may know it.
יראו עיניו עינו כידו ומחמת שדי ישתה׃	כ	20	Let his own eyes see his destruction, and let him drink of the wrath of the Almighty.
כי מה־חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃	כא	21	For what pleasure hath he in his house after him? seeing the number of his months is determined.
הלאל ילמד־דעת והוא רמים ישפוט׃	כב	22	Shall any teach God knowledge? seeing it is He that judgeth those that are high.
זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו׃	כג	23	One dieth in his full strength, being wholly at ease and quiet;
עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃	כד	24	His pails are full of milk, and the marrow of his bones is moistened.
וזה ימות בנפש מרה ולא־אכל בטובה׃	כה	25	And another dieth in bitterness of soul, and hath never tasted of good.
יחד על־עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃	כו	26	They lie down alike in the dust, and the worm covereth them.
הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו׃	כז	27	Behold, I know your thoughts, and the devices which ye wrongfully imagine against me.
כי תאמרו איה בית־נדיב ואיה אהל ׀ משכנות רשעים׃	כח	28	For ye say: 'Where is the house of the prince? And where is the tent wherein the wicked dwelt?'
הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו׃	כט	29	Have ye not asked them that go by the way; and will ye misdeem their tokens,
כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃	ל	30	That the evil man is reserved to the day of calamity, that they are led forth to the day of wrath?
מי־יגיד על־פניו דרכו והוא־עשה מי ישלם־לו׃	לא	31	But who shall declare his way to his face? And who shall repay him what he hath done?
והוא לקברות יובל ועל־גדיש ישקוד׃	לב	32	For he is borne to the grave, and watch is kept over his tomb.
מתקו־לו רגבי נחל ואחריו כל־אדם ימשוך ולפניו אין מספר׃	לג	33	The clods of the valley are sweet unto him, and all men draw after him, as there were innumerable before him.
ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר־מעל׃ ס	לד	34	How then comfort ye me in vain? And as for your answers, there remaineth only faithlessness?

Chapter 22

ויען אליפז התמני ויאמר׃	א	1	Then answered Eliphaz the Temanite, and said:
הלאל יסכן־גבר כי־יסכן עלימו משכיל׃	ב	2	Can a man be profitable unto God? Or can he that is wise be profitable unto Him?
החפץ לשדי כי תצדק ואם־בצע כי־תתם דרכיך׃	ג	3	Is it any advantage to the Almighty, that thou art righteous? Or is it gain to Him, that thou makest thy ways blameless?
המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט׃	ד	4	Is it for thy fear of Him that He reproveth thee, that He entereth with thee into judgment?
הלא רעתך רבה ואין־קץ לעונתיך׃	ה	5	Is not thy wickedness great? And are not thine iniquities without end?
כי־תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט׃	ו	6	For thou hast taken pledges of thy brother for nought, and stripped the naked of their clothing.
לא־מים עיף תשקה ומרעב תמנע־לחם׃	ז	7	Thou hast not given water to the weary to drink, and thou hast withholden bread from the hungry.
ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה׃	ח	8	And as a mighty man, who hath the earth, and as a man of rank, who dwelleth in it,
אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא׃	ט	9	Thou hast sent widows away empty, and the arms of the fatherless have been broken.
על־כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם׃	י	10	Therefore snares are round about thee, and sudden dread affrighted thee,
או־חשך לא־תראה ושפעת־מים תכסך׃	יא	11	Or darkness, that thou canst not see, and abundance of waters cover thee.
הלא־אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי־רמו׃	יב	12	Is not God in the height of heaven? And behold the topmost of the stars, how high they are!
ואמרת מה־ידע אל הבעד ערפל ישפוט׃	יג	13	And thou sayest: 'What doth God know? Can He judge through the dark cloud?
עבים סתר־לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך׃	יד	14	Thick clouds are a covering to Him, that He seeth not; and He walketh in the circuit of heaven.'
הארח עולם תשמר אשר דרכו מתי־און׃	יה	15	Wilt thou keep the old way which wicked men have trodden?
אשר־קמטו ולא־עת נהר יוצק יסודם׃	יו	16	Who were snatched away before their time, whose foundation was poured out as a stream;
האמרים לאל סור ממנו ומה־יפעל שדי למו׃	יז	17	Who said unto God: 'Depart from us'; and what could the Almighty do unto them?
והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני׃	יח	18	Yet He filled their houses with good things--but the counsel of the wicked is far from me.
יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג־למו׃	יט	19	The righteous saw it, and were glad, and the innocent laugh them to scorn:
אם־לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃	כ	20	'Surely their substance is cut off, and their abundance the fire hath consumed.'
הסכן־נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה׃	כא	21	Acquaint now thyself with Him, and be at peace; thereby shall thine increase be good.
קח־נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך׃	כב	22	Receive, I pray thee, instruction from His mouth, and lay up His words in thy heart.
אם־תשוב עד־שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך׃	כג	23	If thou return to the Almighty, thou shalt be built up--if thou put away unrighteousness far from thy tents,
ושית־על־עפר בצר ובצור נחלים אופיר׃	כד	24	And lay thy treasure in the dust, and the gold of Ophir among the stones of the brooks;
והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך׃	כה	25	And the Almighty be thy treasure, and precious silver unto thee;
כי־אז על־שדי תתענג ותשא אל־אלוה פניך׃	כו	26	Then surely shalt thou have thy delight in the Almighty, and shalt lift up thy face unto God.
תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם׃	כז	27	Thou shalt make thy prayer unto Him, and He will hear thee, and thou shalt pay thy vows;
ותגזר־אומר ויקם לך ועל־דרכיך נגה אור׃	כח	28	Thou shalt also decree a thing, and it shall be established unto thee, and light shall shine upon thy ways.
כי־השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע׃	כט	29	When they cast thee down, thou shalt say: 'There is lifting up'; for the humble person He saveth.
ימלט אי־נקי ונמלט בבר כפיך׃ פ	ל	30	He delivereth him that is innocent, yea, thou shalt be delivered through the cleanness of thy hands.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 23

ויען איוב ויאמר׃	א	1	Then Job answered and said:
גם־היום מרי שחי ידי כבדה על־אנחתי׃	ב	2	Even to-day is my complaint bitter; my hand is become heavy because of my groaning.
מי־יתן ידעתי ואמצאהו אבוא עד־תכונתו׃	ג	3	Oh that I knew where I might find Him, that I might come even to His seat!
אערכה לפניו משפט ופי אמלא תוכחות׃	ד	4	I would order my cause before Him, and fill my mouth with arguments.
אדעה מלים יענני ואבינה מה־יאמר לי׃	ה	5	I would know the words which He would answer me, and understand what He would say unto me.
הברב־כח יריב עמדי לא אך־הוא ישם בי׃	ו	6	Would He contend with me in His great power? Nay; but He would give heed unto me.
שם ישר נוכח עמו ואפלטה לנצח משפטי׃	ז	7	There the upright might reason with Him; so should I be delivered for ever from my Judge.
הן קדם אהלך ואיננו ואחור ולא־אבין לו׃	ח	8	Behold, I go forward, but He is not there, and backward, but I cannot perceive Him;
שמאול בעשתו ולא־אחז יעטף ימין ולא אראה׃	ט	9	On the left hand, when He doth work, but I cannot behold Him, He turneth Himself to the right hand, but I cannot see Him.
כי־ידע דרך עמדי בחנני כזהב אצא׃	י	10	For He knoweth the way that I take; when He hath tried me, I shall come forth as gold.
באשרו אחזה רגלי דרכו שמרתי ולא־אט׃	יא	11	My foot hath held fast to His steps, His way have I kept, and turned not aside.
מצות שפתיו ולא אמיש מחקי צפנתי אמרי־פיו׃	יב	12	I have not gone back from the commandment of His lips; I have treasured up the words of His mouth more than my necessary food.
והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש׃	יג	13	But He is at one with Himself, and who can turn Him? And what His soul desireth, even that He doeth.
כי ישלים חקי וכהנה רבות עמו׃	יד	14	For He will perform that which is appointed for me; and many such things are with Him.
על־כן מפניו אבהל אתבונן ואפחד ממנו׃	יה	15	Therefore am I affrighted at His presence; when I consider, I am afraid of Him.
ואל הרך לבי ושדי הבהילני׃	יו	16	Yea, God hath made my heart faint, and the Almighty hath affrighted me;
כי־לא נצמתי מפני־חשך ומפני כסה־אפל׃	יז	17	Because I was not cut off before the darkness, neither did He cover the thick darkness from my face.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 24

מדוע משדי לא־נצפנו עתים וידעיו וידעו לא־חזו ימיו׃	א	1	Why are times not laid up by the Almighty? And why do not they that know Him see His days?
גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו׃	ב	2	There are that remove the landmarks; they violently take away flocks, and feed them.
חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה׃	ג	3	They drive away the ass of the fatherless, they take the widow's ox for a pledge.
יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי־ארץ׃	ד	4	They turn the needy out of the way; the poor of the earth hide themselves together.
הן פראים ׀ במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃	ה	5	Behold, as wild asses in the wilderness they go forth to their work, seeking diligently for food; {N} the desert yieldeth them bread for their children.
בשדה בלילו יקצורו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃	ו	6	They cut his provender in the field; and they despoil the vineyard of the wicked.
ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה׃	ז	7	They lie all night naked without clothing, and have no covering in the cold.
מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו־צור׃	ח	8	They are wet with the showers of the mountains, and embrace the rock for want of a shelter.
יגזלו משד יתום ועל־עני יחבלו׃	ט	9	There are that pluck the fatherless from the breast, and take a pledge of the poor;
ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃	י	10	So that they go about naked without clothing, and being hungry they carry the sheaves;
בין־שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃	יא	11	They make oil within the rows of these men; they tread their winepresses, and suffer thirst.
מעיר מתים ׀ ינאקו ונפש־חללים תשוע ואלוה לא־ישים תפלה׃	יב	12	From out of the populous city men groan, and the soul of the wounded crieth out; {N} yet God imputeth it not for unseemliness.
המה ׀ היו במרדי־אור לא־הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו׃	יג	13	These are of them that rebel against the light; they know not the ways thereof, nor abide in the paths thereof.
לאור יקום רוצח יקטל־עני ואביון ובלילה יהי כגנב׃	יד	14	The murderer riseth with the light, to kill the poor and needy; and in the night he is as a thief.
ועין נאף ׀ שמרה נשף לאמר לא־תשורני עין וסתר פנים ישים׃	יה	15	The eye also of the adulterer waiteth for the twilight, saying: 'No eye shall see me'; {N} and he putteth a covering on his face.
חתר בחשך בתים יומם חתמו־למו לא־ידעו אור׃	יו	16	In the dark they dig through houses; they shut themselves up in the day-time; they know not the light.
כי יחדו ׀ בקר למו צלמות כי־יכיר בלהות צלמות׃	יז	17	For great darkness is to all of them as the morning; for they know the terrors of great darkness.
קל־הוא ׀ על־פני־מים תקלל חלקתם בארץ לא־יפנה דרך כרמים׃	יח	18	He is swift upon the face of the waters; their portion is cursed in the earth; {N} he turneth not by the way of the vineyards.
ציה גם־חם יגזלו מימי־שלג שאול חטאו׃	יט	19	Drought and heat consume the snow waters; so doth the nether-world those that have sinned.
ישכחהו רחם ׀ מתקו רמה עוד לא־יזכר ותשבר כעץ עולה׃	כ	20	The womb forgetteth him; the worm feedeth sweetly on him; he shall be no more remembered; {N} and unrighteousness is broken as a tree.
רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב׃	כא	21	He devoureth the barren that beareth not; and doeth not good to the widow.
ומשך אבירים בכחו יקום ולא־יאמין בחיין׃	כב	22	He draweth away the mighty also by his power; he riseth up, and he trusteth not his own life.
יתן־לו לבטח וישען ועיניהו על־דרכיהם׃	כג	23	Though it be given him to be in safety, whereon he resteth, yet His eyes are upon their ways.
רומו מעט ׀ ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו׃	כד	24	They are exalted for a little while, and they are gone; yea, they are brought low, they are gathered in as all others, {N} and wither as the tops of the ears of corn.
ואם־לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי׃ ס	כה	25	And if it be not so now, who will prove me a liar, and make my speech nothing worth?

Chapter 25

ויען בלדד השחי ויאמר׃	א	1	Then answered Bildad the Shuhite, and said:
המשל ופחד עמו עשה שלום במרומיו׃	ב	2	Dominion and fear are with Him; He maketh peace in His high places.
היש מספר לגדודיו ועל־מי לא־יקום אורהו׃	ג	3	Is there any number of His armies? And upon whom doth not His light arise?
ומה־יצדק אנוש עם־אל ומה־יזכה ילוד אשה׃	ד	4	How then can man be just with God? Or how can he be clean that is born of a woman?
הן עד־ירח ולא יאהיל וכוכבים לא־זכו בעיניו׃	ה	5	Behold, even the moon hath no brightness, and the stars are not pure in His sight;
אף כי־אנוש רמה ובן־אדם תולעה׃ פ	ו	6	How much less man, that is a worm! and the son of man, that is a maggot!

Chapter 26

ויען איוב ויאמר׃	א	1	Then Job answered and said:
מה־עזרת ללא־כח הושעת זרוע לא־עז׃	ב	2	How hast thou helped him that is without power! How hast thou saved the arm that hath no strength!
מה־יעצת ללא חכמה ותושיה לרב הודעת׃	ג	3	How hast thou counselled him that hath no wisdom, and plentifully declared sound knowledge!
את־מי הגדת מלין ונשמת־מי יצאה ממך׃	ד	4	With whose help hast thou uttered words? And whose spirit came forth from thee?
הרפאים יחוללו מתחת מים ושכניהם׃	ה	5	The shades tremble beneath the waters and the inhabitants thereof.
ערום שאול נגדו ואין כסות לאבדון׃	ו	6	The nether-world is naked before Him, and Destruction hath no covering.
נטה צפון על־תהו תלה ארץ על־בלי־מה׃	ז	7	He stretcheth out the north over the empty space, and hangeth the earth over nothing.
צרר־מים בעביו ולא־נבקע ענן תחתם׃	ח	8	He bindeth up the waters in His thick clouds; and the cloud is not rent under them.
מאחז פני־כסה פרשז עליו עננו׃	ט	9	He closeth in the face of His throne, and spreadeth His cloud upon it.
חק־חג על־פני־מים עד־תכלית אור עם־חשך׃	י	10	He hath described a boundary upon the face of the waters, unto the confines of light and darkness.
עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו׃	יא	11	The pillars of heaven tremble and are astonished at His rebuke.
בכחו רגע הים ובתבונתו ובתובנתו מחץ רהב׃	יב	12	He stirreth up the sea with His power, and by His understanding He smiteth through Rahab.
ברוחו שמים שפרה חללה ידו נחש בריח׃	יג	13	By His breath the heavens are serene; His hand hath pierced the slant serpent.
הן־אלה ׀ קצות דרכיו דרכו ומה־שמץ דבר נשמע־בו ורעם גבורותיו גבורתו מי יתבונן׃ ס	יד	14	Lo, these are but the outskirts of His ways; and how small a whisper is heard of Him! {N} But the thunder of His mighty deeds who can understand?

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

k	We read one or more consonants in L differently from BHS.

Chapter 27

ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃	א	1	And Job again took up his parable, and said:
חי־אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי׃	ב	2	As God liveth, who hath taken away my right; and the Almighty, who hath dealt bitterly with me;
כי־כל־עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי׃	ג	3	All the while my breath is in me, and the spirit of God is in my nostrils,
אם־תדברנה שפתי עולה ולשוני אם־יהגה רמיה׃	ד	4	Surely my lips shall not speak unrighteousness, neither shall my tongue utter deceit;
חלילה לי אם־אצדיק אתכם עד־אגוע לא־אסיר תמתי ממני׃	ה	5	Far be it from me that I should justify you; {N} till I die I will not put away mine integrity from me.
בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא־יחרף לבבי מימי׃	ו	6	My righteousness I hold fast, and will not let it go; my heart shall not reproach me so long as I live.
יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול׃	ז	7	Let mine enemy be as the wicked, and let him that riseth up against me be as the unrighteous.
כי מה־תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו׃	ח	8	For what is the hope of the godless, though he get him gain, when God taketh away his soul?
הצעקתו ישמע ׀ אל כי־תבוא עליו צרה׃	ט	9	Will God hear his cry, when trouble cometh upon him?
אם־על־שדי יתענג יקרא אלוה בכל־עת׃	י	10	Will he have his delight in the Almighty, and call upon God at all times?
אורה אתכם ביד־אל אשר עם־שדי לא אכחד׃	יא	11	I will teach you concerning the hand of God; that which is with the Almighty will I not conceal.
הן־אתם כלכם חזיתם ולמה־זה הבל תהבלו׃	יב	12	Behold, all ye yourselves have seen it; why then are ye become altogether vain?
זה ׀ חלק־אדם רשע ׀ עם־אל ונחלת עריצים משדי יקחו׃	יג	13	This is the portion of a wicked man with God, and the heritage of oppressors, which they receive from the Almighty.
אם־ירבו בניו למו־חרב וצאצאיו לא ישבעו־לחם׃	יד	14	If his children be multiplied, it is for the sword; and his offspring shall not have bread enough.
שְׂ֭רִידָיו שרידו בַּמָּ֣וֶת יִקָּבֵ֑רוּ וְ֝אַלְמְנֹתָ֗יו לֹ֣א תִבְכֶּֽינָה׃	יה	15	Those that remain of him shall be buried by pestilence, and his widows shall make no lamentation.
אם־יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש׃	יו	16	Though he heap up silver as the dust, and prepare raiment as the clay;
יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק׃	יז	17	He may prepare it, but the just shall put it on, and the innocent shall divide the silver.
בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר׃	יח	18	He buildeth his house as a moth, and as a booth which the keeper maketh.
עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו׃	יט	19	He lieth down rich, but there shall be nought to gather; he openeth his eyes, and his wealth is not.
תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה׃	כ	20	Terrors overtake him like waters; a tempest stealeth him away in the night.
ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו׃	כא	21	The east wind carrieth him away, and he departeth; and it sweepeth him out of his place.
וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח׃	כב	22	Yea, it hurleth at him, and spareth not; he would fain flee from its power.
ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו׃	כג	23	Men shall clap their hands at him, and shall hiss him out of his place.

Chapter 28

כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו׃	א	1	For there is a mine for silver, and a place for gold which they refine.
ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה׃	ב	2	Iron is taken out of the dust, and brass is molten out of the stone.
קץ ׀ שם לחשך ולכל־תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות׃	ג	3	Man setteth an end to darkness, and searcheth out to the furthest bound the stones of thick darkness and of great darkness.
פרץ נחל ׀ מעם־גר הנשכחים מני־רגל דלו מאנוש נעו׃	ד	4	He breaketh open a shaft away from where men sojourn; they are forgotten of the foot that passeth by; they hang afar from men, they swing to and fro.
ארץ ממנה יצא־לחם ותחתיה נהפך כמו־אש׃	ה	5	As for the earth, out of it cometh bread, and underneath it is turned up as it were by fire.
מקום־ספיר אבניה ועפרת זהב לו׃	ו	6	The stones thereof are the place of sapphires, and it hath dust of gold.
נתיב לא־ידעו עיט ולא שזפתו עין איה׃	ז	7	That path no bird of prey knoweth, neither hath the falcon's eye seen it;
לא־הדריכהו בני־שחץ לא־עדה עליו שחל׃	ח	8	The proud beasts have not trodden it, nor hath the lion passed thereby.
בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים׃	ט	9	He putteth forth his hand upon the flinty rock; He overturneth the mountains by the roots.
בצורות יארים בקע וכל־יקר ראתה עינו׃	י	10	He cutteth out channels among the rocks; and his eye seeth every precious thing.
מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור׃ פ	יא	11	He bindeth the streams that they trickle not; and the thing that is hid bringeth he forth to light. {P}
והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה׃	יב	12	But wisdom, where shall it be found? And where is the place of understanding?
לא־ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים׃	יג	13	Man knoweth not the price thereof; neither is it found in the land of the living.
תהום אמר לא בי־היא וים אמר אין עמדי׃	יד	14	The deep saith: 'It is not in me'; and the sea saith: 'It is not with me.'
לא־יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה׃	יה	15	It cannot be gotten for gold, neither shall silver be weighed for the price thereof.
לא־תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר׃	יו	16	It cannot be valued with the gold of Ophir, with the precious onyx, or the sapphire.
לא־יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי־פז׃	יז	17	Gold and glass cannot equal it; neither shall the exchange thereof be vessels of fine gold.
ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים׃	יח	18	No mention shall be made of coral or of crystal; yea, the price of wisdom is above rubies.
לא־יערכנה פטדת־כוש בכתם טהור לא תסלה׃ פ	יט	19	The topaz of Ethiopia shall not equal it, neither shall it be valued with pure gold.
והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה׃	כ	20	Whence then cometh wisdom? And where is the place of understanding?
ונעלמה מעיני כל־חי ומעוף השמים נסתרה׃	כא	21	Seeing it is hid from the eyes of all living, and kept close from the fowls of the air.
אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה׃	כב	22	Destruction and Death say: 'We have heard a rumor thereof with our ears.'
אלהים הבין דרכה והוא ידע את־מקומה׃	כג	23	God understandeth the way thereof, and He knoweth the place thereof.
כי־הוא לקצות־הארץ יביט תחת כל־השמים יראה׃	כד	24	For He looketh to the ends of the earth, and seeth under the whole heaven;
לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה׃	כה	25	When He maketh a weight for the wind, and meteth out the waters by measure.
בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות׃	כו	26	When He made a decree for the rain, and a way for the storm of thunders;
אז ראה ויספרה הכינה וגם־חקרה׃	כז	27	Then did He see it, and declare it; He established it, yea, and searched it out.
ויאמר ׀ לאדם הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה׃ ס	כח	28	And unto man He said: 'Behold, the fear of the Lord, that is wisdom; and to depart from evil is understanding.'

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.
v	We read one or more vowels in L differently from BHS.

Chapter 29

ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃	א	1	And Job again took up his parable, and said:
מי־יתנני כירחי־קדם כימי אלוה ישמרני׃	ב	2	Oh that I were as in the months of old, as in the days when God watched over me;
בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך׃	ג	3	When His lamp shined above my head, and by His light I walked through darkness;
כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי׃	ד	4	As I was in the days of my youth, when the converse of God was upon my tent;
בעוד שדי עמדי סביבותי נערי׃	ה	5	When the Almighty was yet with me, and my children were about me;
ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי־שמן׃	ו	6	When my steps were washed with butter, and the rock poured me out rivers of oil!
בצאתי שער עלי־קרת ברחוב אכין מושבי׃	ז	7	When I went forth to the gate unto the city, when I prepared my seat in the broad place,
ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו׃	ח	8	The young men saw me and hid themselves, and the aged rose up and stood;
שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם׃	ט	9	The princes refrained talking, and laid their hand on their mouth;
קול־נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃	י	10	The voice of the nobles was hushed, and their tongue cleaved to the roof of their mouth.
כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃	יא	11	For when the ear heard me, then it blessed me, and when the eye saw me, it gave witness unto me;
כי־אמלט עני משוע ויתום ולא־עזר לו׃	יב	12	Because I delivered the poor that cried, the fatherless also, that had none to help him.
ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן׃	יג	13	The blessing of him that was ready to perish came upon me; and I caused the widow's heart to sing for joy.
צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי׃	יד	14	I put on righteousness, and it clothed itself with me; my justice was as a robe and a diadem.
עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃	יה	15	I was eyes to the blind, and feet was I to the lame.
אב אנכי לאביונים ורב לא־ידעתי אחקרהו׃	יו	16	I was a father to the needy; and the cause of him that I knew not I searched out.
ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף׃	יז	17	And I broke the jaws of the unrighteous, and plucked the prey out of his teeth.
ואמר עם־קני אגוע וכחול ארבה ימים׃	יח	18	Then I said: 'I shall die with my nest, and I shall multiply my days as the phoenix;
שרשי פתוח אלי־מים וטל ילין בקצירי׃	יט	19	My root shall be spread out to the waters, and the dew shall lie all night upon my branch;
כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף׃	כ	20	My glory shall be fresh in me, and my bow shall be renewed in my hand.'
לי־שמעו ויחלו וידמו למו עצתי׃	כא	21	Unto me men gave ear, and waited, and kept silence for my counsel.
אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי׃	כב	22	After my words they spoke not again; and my speech dropped upon them.
ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃	כג	23	And they waited for me as for the rain; and they opened their mouth wide as for the latter rain.
אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון׃	כד	24	If I laughed on them, they believed it not; and the light of my countenance they cast not down.
אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃	כה	25	I chose out their way, and sat as chief, {N} and dwelt as a king in the army, as one that comforteth the mourners.

Chapter 30

ועתה ׀ שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר־מאסתי אבותם לשית עם־כלבי צאני׃	א	1	But now they that are younger than I have me in derision, {N} whose fathers I disdained to set with the dogs of my flock.
גם־כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃	ב	2	Yea, the strength of their hands, whereto should it profit me? men in whom ripe age is perished.
בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃	ג	3	They are gaunt with want and famine; they gnaw the dry ground, in the gloom of wasteness and desolation.
הקטפים מלוח עלי־שיח ושרש רתמים לחמם׃	ד	4	They pluck salt-wort with wormwood; and the roots of the broom are their food.
מן־גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃	ה	5	They are driven forth from the midst of men; they cry after them as after a thief.
בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃	ו	6	In the clefts of the valleys must they dwell, in holes of the earth and of the rocks.
בין־שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃	ז	7	Among the bushes they bray; under the nettles they are gathered together.
בני־נבל גם־בני בלי־שם נכאו מן־הארץ׃	ח	8	They are children of churls, yea, children of ignoble men; they were scourged out of the land.
ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃	ט	9	And now I am become their song, yea, I am a byword unto them.
תעבוני רחקו מני ומפני לא־חשכו רק׃	י	10	They abhor me, they flee far from me, and spare not to spit in my face.
כי־יתרי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃	יא	11	For He hath loosed my cord, and afflicted me, and they have cast off the bridle before me.
על־ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃	יב	12	Upon my right hand rise the brood; they entangle my feet, and they cast up against me their ways of destruction.
נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃	יג	13	They break up my path, they further my calamity, even men that have no helper.
כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃	יד	14	As through a wide breach they come; in the midst of the ruin they roll themselves upon me.
ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃	יה	15	Terrors are turned upon me, {N} they chase mine honour as the wind; and my welfare is passed away as a cloud.
ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי־עני׃	יו	16	And now my soul is poured out within me; days of affliction have taken hold upon me.
לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃	יז	17	In the night my bones are pierced, and fall from me, and my sinews take no rest.
ברב־כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃	יח	18	By the great force [of my disease] is my garment disfigured; it bindeth me about as the collar of my coat.
הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃	יט	19	He hath cast me into the mire, and I am become like dust and ashes.
אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי׃	כ	20	I cry unto Thee, and Thou dost not answer me; I stand up, and Thou lookest at me.
תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃	כא	21	Thou art turned to be cruel to me; with the might of Thy hand Thou hatest me.
תשאני אל־רוח תרכיבני ותמגגני תושיה תשוה׃	כב	22	Thou liftest me up to the wind, Thou causest me to ride upon it; and Thou dissolvest my substance.
כי־ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל־חי׃	כג	23	For I know that Thou wilt bring me to death, and to the house appointed for all living.
אך לא־בעי ישלח־יד אם־בפידו להן שוע׃	כד	24	Surely none shall put forth his hand to a ruinous heap, neither because of these things shall help come in one's calamity,
אם־לא בכיתי לקשה־יום עגמה נפשי לאביון׃	כה	25	If I have not wept for him that was in trouble, and if my soul grieved not for the needy.
כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃	כו	26	Yet, when I looked for good, there came evil; and when I waited for light, there came darkness.
מעי רתחו ולא־דמו קדמני ימי־עני׃	כז	27	Mine inwards boil, and rest not; days of affliction are come upon me.
קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃	כח	28	I go mourning without the sun; I stand up in the assembly, and cry for help.
אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃	כט	29	I am become a brother to jackals, and a companion to ostriches.
עורי שחר מעלי ועצמי־חרה מני־חרב׃	ל	30	My skin is black, and falleth from me, and my bones are burned with heat.
ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃	לא	31	Therefore is my harp turned to mourning, and my pipe into the voice of them that weep.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 31

ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על־בתולה׃	א	1	I made a covenant with mine eyes; how then should I look upon a maid?
ומה ׀ חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃	ב	2	For what would be the portion of God from above, and the heritage of the Almighty from on high?
הלא־איד לעול ונכר לפעלי און׃	ג	3	Is it not calamity to the unrighteous, and disaster to the workers of iniquity?
הלא־הוא יראה דרכי וכל־צעדי יספור׃	ד	4	Doth not He see my ways, and count all my steps?
אם־הלכתי עם־שוא ותחש על־מרמה רגלי׃	ה	5	If I have walked with vanity, and my foot hath hasted to deceit--
ישקלני במאזני־צדק וידע אלוה תמתי׃	ו	6	Let me be weighed in a just balance, that God may know mine integrity--
אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃ פ	ז	7	If my step hath turned out of the way, {N} and my heart walked after mine eyes, and if any spot hath cleaved to my hands;
אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃	ח	8	Then let me sow, and let another eat; yea, let the produce of my field be rooted out.
אם־נפתה לבי על־אשה ועל־פתח רעי ארבתי׃	ט	9	If my heart have been enticed unto a woman, and I have lain in wait at my neighbour's door;
תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃	י	10	Then let my wife grind unto another, and let others bow down upon her.
כי־היא הוא זמה והוא והיא עון פלילים׃	יא	11	For that were a heinous crime; yea, it were an iniquity to be punished by the judges.
כי אש היא עד־אבדון תאכל ובכל־תבואתי תשרש׃	יב	12	For it is a fire that consumeth unto destruction, and would root out all mine increase.
אם־אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃	יג	13	If I did despise the cause of my man-servant, or of my maid-servant, when they contended with me--
ומה אעשה כי־יקום אל וכי־יפקד מה אשיבנו׃	יד	14	What then shall I do when God riseth up? And when He remembereth, what shall I answer Him?
הלא־בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃	יה	15	Did not He that made me in the womb make him? And did not One fashion us in the womb?
אם־אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃	יו	16	If I have withheld aught that the poor desired, or have caused the eyes of the widow to fail;
ואכל פתי לבדי ולא־אכל יתום ממנה׃	יז	17	Or have eaten my morsel myself alone, and the fatherless hath not eaten thereof--
כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃	יח	18	Nay, from my youth he grew up with me as with a father, and I have been her guide from my mother's womb.
אם־אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃	יט	19	If I have seen any wanderer in want of clothing, or that the needy had no covering;
אם־לא ברכוני חלציו חלצו ומגז כבשי יתחמם׃	כ	20	If his loins have not blessed me, and if he were not warmed with the fleece of my sheep;
אם־הניפותי על־יתום ידי כי־אראה בשער עזרתי׃	כא	21	If I have lifted up my hand against the fatherless, because I saw my help in the gate;
כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃	כב	22	Then let my shoulder fall from the shoulder-blade, and mine arm be broken from the bone.
כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃	כג	23	For calamity from God was a terror to me, and by reason of His majesty I could do nothing.
אם־שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃	כד	24	If I have made gold my hope, and have said to the fine gold: 'Thou art my confidence';
אם־אשמח כי־רב חילי וכי־כביר מצאה ידי׃	כה	25	If I rejoiced because my wealth was great, and because my hand had gotten much;
אם־אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃	כו	26	If I beheld the sun when it shined, or the moon walking in brightness;
ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃	כז	27	And my heart hath been secretly enticed, and my mouth hath kissed my hand;
גם־הוא עון פלילי כי־כחשתי לאל ממעל׃	כח	28	This also were an iniquity to be punished by the judges; for I should have lied to God that is above.
אם־אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי־מצאו רע׃	כט	29	If I rejoiced at the destruction of him that hated me, or exulted when evil found him--
ולא־נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃	ל	30	Yea, I suffered not my mouth to sin by asking his life with a curse.
אם־לא אמרו מתי אהלי מי־יתן מבשרו לא נשבע׃	לא	31	If the men of my tent said not: 'Who can find one that hath not been satisfied with his meat?'
בחוץ לא־ילין גר דלתי לארח אפתח׃	לב	32	The stranger did not lodge in the street; my doors I opened to the roadside.
אם־כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃	לג	33	If after the manner of men I covered my transgressions, by hiding mine iniquity in my bosom--
כי אערוץ ׀ המון רבה ובוז־משפחות יחתני ואדם לא־אצא פתח׃	לד	34	Because I feared the great multitude, and the most contemptible among families terrified me, {N} so that I kept silence, and went not out of the door.
מי יתן־לי ׀ שמע לי הן־תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃	לה	35	Oh that I had one to hear me!--Lo, here is my signature, let the Almighty answer me-- {N} and that I had the indictment which mine adversary hath written!
אם־לא על־שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃	לו	36	Surely I would carry it upon my shoulder; I would bind it unto me as a crown.
מספר צעדי אגידנו כמו־נגיד אקרבנו׃	לז	37	I would declare unto him the number of my steps; as a prince would I go near unto him.
אם־עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃	לח	38	If my land cry out against me, and the furrows thereof weep together;
אם־כחה אכלתי בלי־כסף ונפש בעליה הפחתי׃	לט	39	If I have eaten the fruits thereof without money, or have caused the tillers thereof to be disappointed--
תחת חטה ׀ יצא חוח ותחת־שערה באשה תמו דברי איוב׃ פ	מ	40	Let thistles grow instead of wheat, and noisome weeds instead of barley. The words of Job are ended. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 32

וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את־איוב כי הוא צדיק בעיניו׃ פ	א	1	So these three men ceased to answer Job, {N} because he was righteous in his own eyes. {P}
ויחר אף ׀ אליהוא בן־ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על־צדקו נפשו מאלהים׃	ב	2	Then was kindled the wrath of Elihu the son of Barachel the Buzite, of the family of Ram; {N} against Job was his wrath kindled, because he justified himself rather than God.
ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא־מצאו מענה וירשיעו את־איוב׃	ג	3	Also against his three friends was his wrath kindled, {N} because they had found no answer, and yet had condemned Job.
ואליהו חכה את־איוב בדברים כי זקנים־המה ממנו לימים׃	ד	4	Now Elihu had waited to speak unto Job, because they were older than he.
וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃ פ	ה	5	And when Elihu saw that there was no answer in the mouth of these three men, his wrath was kindled. {P}
ויען ׀ אליהוא בן־ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על־כן זחלתי ואירא ׀ מחות דעי אתכם׃	ו	6	And Elihu the son of Barachel the Buzite answered and said: {N} I am young, and ye are very old; {N} wherefore I held back, and durst not declare you mine opinion.
אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃	ז	7	I said: 'Days should speak, and multitude of years should teach wisdom.'
אכן רוח־היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃	ח	8	But it is a spirit in man, and the breath of the Almighty, that giveth them understanding.
לא־רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃	ט	9	It is not the great that are wise, nor the aged that discern judgment.
לכן אמרתי שמעה־לי אחוה דעי אף־אני׃	י	10	Therefore I say: 'Hearken to me; I also will declare mine opinion.'
הן הוחלתי לדבריכם אזין עד־תבונתיכם עד־תחקרון מלין׃	יא	11	Behold, I waited for your words, I listened for your reasons, whilst ye searched out what to say.
ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃	יב	12	Yea, I attended unto you, and, behold, there was none that convinced Job, or that answered his words, among you.
פן־תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא־איש׃	יג	13	Beware lest ye say: 'We have found wisdom; God may vanquish him, not man!'
ולא־ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃	יד	14	For he hath not directed his words against me; neither will I answer him with your speeches.
חתו לא־ענו עוד העתיקו מהם מלים׃	יה	15	They are amazed, they answer no more; words are departed from them.
והוחלתי כי־לא ידברו כי עמדו לא־ענו עוד׃	יו	16	And shall I wait, because they speak not, because they stand still, and answer no more?
אענה אף־אני חלקי אחוה דעי אף־אני׃	יז	17	I also will answer my part, I also will declare mine opinion.
כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃	יח	18	For I am full of words; the spirit within me constraineth me.
הנה־בטני כיין לא־יפתח כאבות חדשים יבקע׃	יט	19	Behold, mine inwards are as wine which hath no vent; like new wine-skins which are ready to burst.
אדברה וירוח־לי אפתח שפתי ואענה׃	כ	20	I will speak, that I may find relief; I will open my lips and answer.
אל־נא אשא פני־איש ואל־אדם לא אכנה׃	כא	21	Let me not, I pray you, respect any man's person; neither will I give flattering titles unto any man.
כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃	כב	22	For I know not to give flattering titles; else would my Maker soon take me away.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 33

ואולם שמע־נא איוב מלי וכל־דברי האזינה׃	א	1	Howbeit, Job, I pray thee, hear my speech, and hearken to all my words.
הנה־נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי׃	ב	2	Behold now, I have opened my mouth, my tongue hath spoken in my mouth.
ישר־לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו׃	ג	3	My words shall utter the uprightness of my heart; and that which my lips know they shall speak sincerely.
רוח־אל עשתני ונשמת שדי תחיני׃	ד	4	The spirit of God hath made me, and the breath of the Almighty given me life.
אם־תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה׃	ה	5	If thou canst, answer thou me, set thy words in order before me, stand forth.
הן־אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם־אני׃	ו	6	Behold, I am toward God even as thou art; I also am formed out of the clay.
הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא־יכבד׃	ז	7	Behold, my terror shall not make thee afraid, neither shall my pressure be heavy upon thee.
אך אמרת באזני וקול מלין אשמע׃	ח	8	Surely thou hast spoken in my hearing, and I have heard the voice of thy words;
זך אני בלי פשע חף אנכי ולא עון לי׃	ט	9	'I am clean, without transgression, I am innocent, neither is there iniquity in me;
הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו׃	י	10	Behold, He findeth occasions against me, He counteth me for His enemy;
ישם בסד רגלי ישמר כל־ארחתי׃	יא	11	He putteth my feet in the stocks, He marketh all my paths.'
הן־זאת לא־צדקת אענך כי־ירבה אלוה מאנוש׃	יב	12	Behold, I answer thee: In this thou art not right, that God is too great for man;
מדוע אליו ריבות כי כל־דבריו לא־יענה׃	יג	13	Why hast thou striven against Him? seeing that He will not answer any of his words.
כי־באחת ידבר־אל ובשתים לא ישורנה׃	יד	14	For God speaketh in one way, yea in two, though man perceiveth it not.
בחלום ׀ חזיון לילה בנפל תרדמה על־אנשים בתנומות עלי משכב׃	יה	15	In a dream, in a vision of the night, when deep sleep falleth upon men, in slumberings upon the bed;
אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם׃	יו	16	Then He openeth the ears of men, and by their chastisement sealeth the decree,
להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה׃	יז	17	That men may put away their purpose, and that He may hide pride from man;
יחשך נפשו מני־שחת וחיתו מעבר בשלח׃	יח	18	That He may keep back his soul from the pit, and his life from perishing by the sword.
והוכח במכאוב על־משכבו ורוב וריב עצמיו אתן׃	יט	19	He is chastened also with pain upon his bed, and all his bones grow stiff;
וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה׃	כ	20	So that his life maketh him to abhor bread, and his soul dainty food.
יכל בשרו מראי ושפו ושפי עצמותיו לא ראו׃	כא	21	His flesh is consumed away, that it cannot be seen; and his bones corrode to unsightliness.
ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים׃	כב	22	Yea, his soul draweth near unto the pit, and his life to the destroyers.
אם־יש עליו ׀ מלאך מליץ אחד מני־אלף להגיד לאדם ישרו׃	כג	23	If there be for him an angel, an intercessor, one among a thousand, to vouch for a man's uprightness;
ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר׃	כד	24	Then He is gracious unto him, and saith: 'Deliver him from going down to the pit, I have found a ransom.'
רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו׃	כה	25	His flesh is tenderer than a child's; he returneth to the days of his youth;
יעתר אל־אלוה ׀ וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו׃	כו	26	He prayeth unto God, and He is favourable unto him; so that he seeth His face with joy; {N} and He restoreth unto man his righteousness.
ישר ׀ על־אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא־שוה לי׃	כז	27	He cometh before men, and saith: 'I have sinned, and perverted that which was right, and it profited me not.'
פדה נפשו נפשי מעבר בשחת וחיתו וחיתי באור תראה׃	כח	28	So He redeemeth his soul from going into the pit, and his life beholdeth the light.
הן־כל־אלה יפעל־אל פעמים שלוש עם־גבר׃	כט	29	Lo, all these things doth God work, twice, yea thrice, with a man,
להשיב נפשו מני־שחת לאור באור החיים׃	ל	30	To bring back his soul from the pit, that he may be enlightened with the light of the living.
הקשב איוב שמע־לי החרש ואנכי אדבר׃	לא	31	Mark well, O Job, hearken unto me; hold thy peace, and I will speak.
אם־יש־מלין השיבני דבר כי־חפצתי צדקך׃	לב	32	If thou hast any thing to say, answer me; speak, for I desire to justify thee.
אם־אין אתה שמע־לי החרש ואאלפך חכמה׃ ס	לג	33	If not, hearken thou unto me; hold thy peace, and I will teach thee wisdom.

Chapter 34

ויען אליהוא ויאמר׃	א	1	Moreover Elihu answered and said:
שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי׃	ב	2	Hear my words, ye wise men; and give ear unto me, ye that have knowledge.
כי־אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל׃	ג	3	For the ear trieth words, as the palate tasteth food.
משפט נבחרה־לנו נדעה בינינו מה־טוב׃	ד	4	Let us choose for us that which is right; let us know among ourselves what is good.
כי־אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי׃	ה	5	For Job hath said: 'I am righteous, and God hath taken away my right;
על־משפטי אכזב אנוש חצי בלי־פשע׃	ו	6	Notwithstanding my right I am accounted a liar; my wound is incurable, though I am without transgression.'
מי־גבר כאיוב ישתה־לעג כמים׃	ז	7	What man is like Job, who drinketh up scorning like water?
וארח לחברה עם־פעלי און וללכת עם־אנשי־רשע׃	ח	8	Who goeth in company with the workers of iniquity, and walketh with wicked men.
כי־אמר לא יסכן־גבר ברצתו עם־אלהים׃	ט	9	For he hath said: 'It profiteth a man nothing that he should be in accord with God.'
לכן ׀ אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול׃	י	10	Therefore hearken unto me, ye men of understanding: {N} Far be it from God, that He should do wickedness; and from the Almighty, that He should commit iniquity.
כי פעל אדם ישלם־לו וכארח איש ימצאנו׃	יא	11	For the work of a man will He requite unto him, and cause every man to find according to his ways.
אף־אמנם אל לא־ירשיע ושדי לא־יעות משפט׃	יב	12	Yea, of a surety, God will not do wickedly, neither will the Almighty pervert justice.
מי־פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה׃	יג	13	Who gave Him a charge over the earth? Or who hath disposed the whole world?
אם־ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃	יד	14	If He set His heart upon man, if He gather unto Himself his spirit and his breath;
יגוע כל־בשר יחד ואדם על־עפר ישוב׃	יה	15	All flesh shall perish together, and man shall return unto dust.
ואם־בינה שמעה־זאת האזינה לקול מלי׃	יו	16	If now thou hast understanding, hear this; hearken to the voice of my words.
האף שונא משפט יחבוש ואם־צדיק כביר תרשיע׃	יז	17	Shall even one that hateth right govern? And wilt thou condemn Him that is just and mighty--
האמר למלך בליעל רשע אל־נדיבים׃	יח	18	Is it fit to say to a king: 'Thou art base'? Or to nobles: 'Ye are wicked'?--
אשר לא־נשא ׀ פני שרים ולא נכר־שוע לפני־דל כי־מעשה ידיו כלם׃	יט	19	That respecteth not the persons of princes, nor regardeth the rich more than the poor? {N} For they all are the work of His hands.
רגע ׀ ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד׃	כ	20	In a moment they die, even at midnight; {N} the people are shaken and pass away, and the mighty are taken away without hand.
כי־עיניו על־דרכי־איש וכל־צעדיו יראה׃	כא	21	For His eyes are upon the ways of a man, and He seeth all his goings.
אין־חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און׃	כב	22	There is no darkness, nor great darkness, where the workers of iniquity may hide themselves.
כי לא על־איש ישים עוד להלך אל־אל במשפט׃	כג	23	For He doth not appoint a time unto any man, when he should go before God in judgment.
ירע כבירים לא־חקר ויעמד אחרים תחתם׃	כד	24	He breaketh in pieces mighty men without inquisition, and setteth others in their stead.
לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו׃	כה	25	Therefore He taketh knowledge of their works; and He overturneth them in the night, so that they are crushed.
תחת־רשעים ספקם במקום ראים׃	כו	26	He striketh them as wicked men in the open sight of others;
אשר על־כן סרו מאחריו וכל־דרכיו לא השכילו׃	כז	27	Because they turned aside from following Him, and would not have regard to any of His ways;
להביא עליו צעקת־דל וצעקת עניים ישמע׃	כח	28	So that they cause the cry of the poor to come unto Him, and He heareth the cry of the afflicted.
והוא ישקט ׀ ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל־גוי ועל־אדם יחד׃	כט	29	When He giveth quietness, who then can condemn? And when He hideth His face, who then can behold Him? {N} whether it be done unto a nation, or unto a man, alike;
ממלך אדם חנף ממקשי עם׃	ל	30	That the godless man reign not, that there be none to ensnare the people.
כי־אל־אל האמר נשאתי לא אחבל׃	לא	31	For hath any said unto God: 'I have borne chastisement, though I offend not;
בלעדי אחזה אתה הרני אם־עול פעלתי לא אסיף׃	לב	32	That which I see not teach Thou me; if I have done iniquity, I will do it no more'?
המעמך ישלמנה כי־מאסת כי־אתה תבחר ולא־אני ומה־ידעת דבר׃	לג	33	Shall His recompense be as thou wilt? For thou loathest it, so that thou must choose, and not I; therefore speak what thou knowest.
אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי׃	לד	34	Men of understanding will say unto me, yea, every wise man that heareth me:
איוב לא־בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל׃	לה	35	'Job speaketh without knowledge, and his words are without discernment.'
אבי יבחן איוב עד־נצח על־תשבת באנשי־און׃	לו	36	Would that Job were tried unto the end, because of his answering like wicked men.
כי יסיף על־חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל׃ ס	לז	37	For he addeth rebellion unto his sin, he clappeth his hands among us, and multiplieth his words against God.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 35

ויען אליהו ויאמר׃	א	1	Moreover Elihu answered and said:
הזאת חשבת למשפט אמרת צדקי מאל׃	ב	2	Thinkest thou this to be thy right, or sayest thou: 'I am righteousness before God',
כי־תאמר מה־יסכן־לך מה־אעיל מחטאתי׃	ג	3	That thou inquirest: 'What advantage will it be unto Thee?' And: 'What profit shall I have, more than if I had sinned?'
אני אשיבך מלין ואת־רעיך עמך׃	ד	4	I will give thee answer, and thy companions with thee.
הבט שמים וראה ושור שחקים גבהו ממך׃	ה	5	Look unto the heavens, and see; and behold the skies, which are higher than thou.
אם־חטאת מה־תפעל־בו ורבו פשעיך מה־תעשה־לו׃	ו	6	If thou hast sinned, what doest thou against Him? And if thy transgressions be multiplied, what doest thou unto Him?
אם־צדקת מה־תתן־לו או מה־מידך יקח׃	ז	7	If thou be righteous, what givest thou Him? Or what receiveth He of thy hand?
לאיש־כמוך רשעך ולבן־אדם צדקתך׃	ח	8	Thy wickedness concerneth a man as thou art; and thy righteousness a son of man.
מרב עשוקים יזעיקו ישועו מזרוע רבים׃	ט	9	By reason of the multitude of oppressions they cry out; they cry for help by reason of the arm of the mighty.
ולא־אמר איה אלוה עשי נתן זמרות בלילה׃	י	10	But none saith: 'Where is God my Maker, who giveth songs in the night;
מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו׃	יא	11	Who teacheth us more than the beasts of the earth, and maketh us wiser than the fowls of heaven?'
שם יצעקו ולא יענה מפני גאון רעים׃	יב	12	There they cry, but none giveth answer, because of the pride of evil men.
אך־שוא לא־ישמע ׀ אל ושדי לא ישורנה׃	יג	13	Surely God will not hear vanity, neither will the Almighty regard it.
אף כי־תאמר לא תשורנו דין לפניו ותחולל לו׃	יד	14	Yea, when thou sayest thou canst not see Him--the cause is before Him; therefore wait thou for Him.
ועתה כי־אין פקד אפו ולא־ידע בפש מאד׃	יה	15	And now, is it for nought that He punished in His anger? And hath He not full knowledge of arrogance?
ואיוב הבל יפצה־פיהו בבלי־דעת מלין יכבר׃ פ	יו	16	But Job doth open his mouth in vanity; he multiplieth words without knowledge.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 36

ויסף אליהוא ויאמר׃	א	1	Elihu also proceeded, and said:
כתר־לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים׃	ב	2	Suffer me a little, and I will tell thee; for there are yet words on God's behalf.
אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן־צדק׃	ג	3	I will fetch my knowledge from afar, and will ascribe righteousness to my Maker.
כי־אמנם לא־שקר מלי תמים דעות עמך׃	ד	4	For truly my words are not false; one that is upright in mind is with thee.
הן־אל כביר ולא ימאס כביר כח לב׃	ה	5	Behold, God is mighty, yet He despiseth not any; He is mighty in strength of understanding.
לא־יחיה רשע ומשפט עניים יתן׃	ו	6	He preserveth not the life of the wicked; but giveth to the poor their right.
לא־יגרע מצדיק עיניו ואת־מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו׃	ז	7	He withdraweth not His eyes from the righteous; {N} but with kings upon the throne He setteth them for ever, and they are exalted.
ואם־אסורים בזקים ילכדון בחבלי־עני׃	ח	8	And if they be bound in fetters, and be holden in cords of affliction;
ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו׃	ט	9	Then He declareth unto them their work, and their transgressions, that they have behaved themselves proudly.
ויגל אזנם למוסר ויאמר כי־ישבון מאון׃	י	10	He openeth also their ear to discipline, and commandeth that they return from iniquity.
אם־ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים׃	יא	11	If they hearken and serve Him, they shall spend their days in prosperity, and their years in pleasures.
ואם־לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו כבלי־דעת׃	יב	12	But if they hearken not, they shall perish by the sword, and they shall die without knowledge.
וחנפי־לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם׃	יג	13	But they that are godless in heart lay up anger; they cry not for help when He bindeth them.
תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים׃	יד	14	Their soul perisheth in youth, and their life as that of the depraved.
יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם׃	יה	15	He delivereth the afflicted by His affliction, and openeth their ear by tribulation.
ואף הסיתך ׀ מפי־צר רחב לא־מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן׃	יו	16	Yea, He hath allured thee out of distress into a broad place, where there is no straitness; {N} and that which is set on thy table is full of fatness;
ודין־רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃	יז	17	And thou art full of the judgment of the wicked; judgment and justice take hold on them.
כי־חמה פן־יסיתך בספק ורב־כפר אל־יטך׃	יח	18	For beware of wrath, lest thou be led away by thy sufficiency; neither let the greatness of the ransom turn thee aside.
היערך שועך לא בצר וכל מאמצי־כח׃	יט	19	Will thy riches avail, that are without stint, or all the forces of thy strength?
אל־תשאף הלילה לעלות עמים תחתם׃	כ	20	Desire not the night, when peoples are cut off in their place.
השמר אל־תפן אל־און כי־על־זה בחרת מעני׃	כא	21	Take heed, regard not iniquity; for this hast thou chosen rather than affliction.
הן־אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה׃	כב	22	Behold, God doeth loftily in His power; who is a teacher like Him?
מי־פקד עליו דרכו ומי־אמר פעלת עולה׃	כג	23	Who hath enjoined Him His way? Or who hath said: 'Thou hast wrought unrighteousness'?
זכר כי־תשגיא פעלו אשר שררו אנשים׃	כד	24	Remember that thou magnify His work, whereof men have sung.
כל־אדם חזו־בו אנוש יביט מרחוק׃	כה	25	All men have looked thereon; man beholdeth it afar off.
הן־אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא־חקר׃	כו	26	Behold, God is great, beyond our knowledge; the number of His years is unsearchable.
כי יגרע נטפי־מים יזקו מטר לאדו׃	כז	27	For He draweth away the drops of water, which distil rain from His vapour;
אשר־יזלו שחקים ירעפו עלי ׀ אדם רב׃	כח	28	Which the skies pour down and drop upon the multitudes of men.
אף אם־יבין מפרשי־עב תשאות סכתו׃	כט	29	Yea, can any understand the spreadings of the clouds, the crashings of His pavilion?
הן־פרש עליו אורו ושרשי הים כסה׃	ל	30	Behold, He spreadeth His light upon it; and He covereth the depths of the sea.
כי־בם ידין עמים יתן־אכל למכביר׃	לא	31	For by these He judgeth the peoples; He giveth food in abundance.
על־כפים כסה־אור ויצו עליה במפגיע׃	לב	32	He covereth His hands with the lightning, and giveth it a charge that it strike the mark.
יגיד עליו רעו מקנה אף על־עולה׃	לג	33	The noise thereof telleth concerning it, the cattle also concerning the storm that cometh up.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 37

אף־לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃	א	1	At this also my heart trembleth, and is moved out of its place.
שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃	ב	2	Hear attentively the noise of His voice, and the sound that goeth out of His mouth.
תחת־כל־השמים ישרהו ואורו על־כנפות הארץ׃	ג	3	He sendeth it forth under the whole heaven, and His lightning unto the ends of the earth.
אחריו ׀ ישאג־קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי־ישמע קולו׃	ד	4	After it a voice roareth; He thundereth with the voice of His majesty; {N} and He stayeth them not when His voice is heard.
ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃	ה	5	God thundereth marvellously with His voice; great things doeth He, which we cannot comprehend.
כי לשלג ׀ יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃	ו	6	For He saith to the snow: 'Fall thou on the earth'; {N} likewise to the shower of rain, and to the showers of His mighty rain.
ביד־כל־אדם יחתום לדעת כל־אנשי מעשהו׃	ז	7	He sealeth up the hand of every man, that all men whom He hath made may know it.
ותבא חיה במו־ארב ובמעונתיה תשכן׃	ח	8	Then the beasts go into coverts, and remain in their dens.
מן־החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃	ט	9	Out of the Chamber cometh the storm; and cold out of the north.
מנשמת־אל יתן־קרח ורחב מים במוצק׃	י	10	By the breath of God ice is given, and the breadth of the waters is straitened.
אף־ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃	יא	11	Yea, He ladeth the thick cloud with moisture, He spreadeth abroad the cloud of His lightning;
והוא מסבות ׀ מתהפך בתחבולתיו בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום ׀ על־פני תבל ארצה׃	יב	12	And they are turned round about by His guidance, that they may do {N} whatsoever He commandeth them upon the face of the habitable world:
אם־לשבט אם־לארצו אם־לחסד ימצאהו׃	יג	13	Whether it be for correction, or for His earth, or for mercy, that He cause it to come.
האזינה זאת איוב עמד והתבונן ׀ נפלאות אל׃	יד	14	Hearken unto this, O Job; stand still, and consider the wondrous works of God.
התדע בשום־אלוה עליהם והופיע אור עננו׃	יה	15	Dost thou know how God enjoineth them, and causeth the lightning of His cloud to shine?
התדע על־מפלשי־עב מפלאות תמים דעים׃	יו	16	Dost thou know the balancings of the clouds, the wondrous works of Him who is perfect in knowledge?
אשר־בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃	יז	17	Thou whose garments are warm, when the earth is still by reason of the south wind;
תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃	יח	18	Canst thou with Him spread out the sky, which is strong as a molten mirror?
הודיענו מה־נאמר לו לא־נערך מפני־חשך׃	יט	19	Teach us what we shall say unto Him; for we cannot order our speech by reason of darkness.
היספר־לו כי אדבר אם־אמר איש כי יבלע׃	כ	20	Shall it be told Him that I would speak? Or should a man wish that he were swallowed up?
ועתה ׀ לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃	כא	21	And now men see not the light which is bright in the skies; {N} but the wind passeth, and cleanseth them.
מצפון זהב יאתה על־אלוה נורא הוד׃	כב	22	Out of the north cometh golden splendour, about God is terrible majesty.
שדי לא־מצאנהו שגיא־כח ומשפט ורב־צדקה לא יענה׃	כג	23	The Almighty, whom we cannot find out, is excellent in power, yet to judgment and plenteous justice He doeth no violence.
לכן יראוהו אנשים לא־יראה כל־חכמי־לב׃ פ	כד	24	Men do therefore fear Him; He regardeth not any that are wise of heart. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 38

ויען־יהוה את־איוב מן ׀ הסערה מנ הסערה ויאמר׃	א	1	Then Yehovah answered Job out of the whirlwind, and said:
מי זה ׀ מחשיך עצה במלין בלי־דעת׃	ב	2	Who is this that darkeneth counsel by words without knowledge?
אזר־נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני׃	ג	3	Gird up now thy loins like a man; for I will demand of thee, and declare thou unto Me.
איפה היית ביסדי־ארץ הגד אם־ידעת בינה׃	ד	4	Where wast thou when I laid the foundations of the earth? Declare, if thou hast the understanding.
מי־שם ממדיה כי תדע או מי־נטה עליה קו׃	ה	5	Who determined the measures thereof, if thou knowest? Or who stretched the line upon it?
על־מה אדניה הטבעו או מי־ירה אבן פנתה׃	ו	6	Whereupon were the foundations thereof fastened? Or who laid the corner-stone thereof,
ברן־יחד כוכבי בקר ויריעו כל־בני אלהים׃	ז	7	When the morning stars sang together, and all the sons of God shouted for joy?
ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא׃	ח	8	Or who shut up the sea with doors, when it broke forth, and issued out of the womb;
בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו׃	ט	9	When I made the cloud the garment thereof, and thick darkness a swaddlingband for it,
ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים׃	י	10	And prescribed for it My decree, and set bars and doors,
ואמר עד־פה תבוא ולא תסיף ופא־ישית בגאון גליך׃	יא	11	And said: 'Thus far shalt thou come, but no further; and here shall thy proud waves be stayed'?
המימיך צוית בקר ידעתה השחר ידעתה שחר מקמו׃	יב	12	Hast thou commanded the morning since thy days began, and caused the dayspring to know its place;
לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה׃	יג	13	That it might take hold of the ends of the earth, and the wicked be shaken out of it?
תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש׃	יד	14	It is changed as clay under the seal; and they stand as a garment.
וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר׃	יה	15	But from the wicked their light is withholden, and the high arm is broken.
הבאת עד־נבכי־ים ובחקר תהום התהלכת׃	יו	16	Hast thou entered into the springs of the sea? Or hast thou walked in the recesses of the deep?
הנגלו לך שערי־מות ושערי צלמות תראה׃	יז	17	Have the gates of death been revealed unto thee? Or hast thou seen the gates of great darkness?
התבננת עד־רחבי־ארץ הגד אם־ידעת כלה׃	יח	18	Hast thou surveyed unto the breadths of the earth? Declare, if thou knowest it all.
אי־זה הדרך ישכן־אור וחשך אי־זה מקמו׃	יט	19	Where is the way to the dwelling of light, and as for darkness, where is the place thereof;
כי תקחנו אל־גבולו וכי־תבין נתיבות ביתו׃	כ	20	That thou shouldest take it to the bound thereof, and that thou shouldest know the paths to the house thereof?
ידעת כי־אז תולד ומספר ימיך רבים׃	כא	21	Thou knowest it, for thou wast then born, and the number of thy days is great!
הבאת אל־אצרות שלג ואצרות ברד תראה׃	כב	22	Hast thou entered the treasuries of the snow, or hast thou seen the treasuries of the hail,
אשר־חשכתי לעת־צר ליום קרב ומלחמה׃	כג	23	Which I have reserved against the time of trouble, against the day of battle and war?
אי־זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי־ארץ׃	כד	24	By what way is the light parted, or the east wind scattered upon the earth?
מי־פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות׃	כה	25	Who hath cleft a channel for the waterflood, or a way for the lightning of the thunder;
להמטיר על־ארץ לא־איש מדבר לא־אדם בו׃	כו	26	To cause it to rain on a land where no man is, on the wilderness, wherein there is no man;
להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃	כז	27	To satisfy the desolate and waste ground, and to cause the bud of the tender herb to spring forth?
היש־למטר אב או מי־הוליד אגלי־טל׃	כח	28	Hath the rain a father? Or who hath begotten the drops of dew?
מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו׃	כט	29	Out of whose womb came the ice? And the hoar-frost of heaven, who hath gendered it?
כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו׃	ל	30	The waters are congealed like stone, and the face of the deep is frozen.
התקשר מעדנות כימה או־משכות כסיל תפתח׃	לא	31	Canst thou bind the chains of the Pleiades, or loose the bands of Orion?
התציא מזרות בעתו ועיש על־בניה תנחם׃	לב	32	Canst thou lead forth the Mazzaroth in their season? Or canst thou guide the Bear with her sons?
הידעת חקות שמים אם־תשים משטרו בארץ׃	לג	33	Knowest thou the ordinances of the heavens? Canst thou establish the dominion thereof in the earth?
התרים לעב קולך ושפעת־מים תכסך׃	לד	34	Canst thou lift up thy voice to the clouds, that abundance of waters may cover thee?
התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו׃	לה	35	Canst thou send forth lightnings, that they may go, and say unto thee: 'Here we are'?
מי־שת בטחות חכמה או מי־נתן לשכוי בינה׃	לו	36	Who hath put wisdom in the inward parts? Or who hath given understanding to the mind?
מי־יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב׃	לז	37	Who can number the clouds by wisdom? Or who can pour out the bottles of heaven,
בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו׃	לח	38	When the dust runneth into a mass, and the clods cleave fast together?
התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא׃	לט	39	Wilt thou hunt the prey for the lioness? Or satisfy the appetite of the young lions,
כי־ישחו במעונות ישבו בסכה למו־ארב׃	מ	40	When they couch in their dens, and abide in the covert to lie in wait?
מי יכין לערב צידו כי־ילדיו ילדו אל־אל ישועו יתעו לבלי־אכל׃	מא	41	Who provideth for the raven his prey, {N} when his young ones cry unto God, and wander for lack of food?

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
M	Marks a word with a final consonant that is a medial (not a final) form.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.
k	We read one or more consonants in L differently from BHS.

Chapter 39

הידעת עת לדת יעלי־סלע חלל אילות תשמר׃	א	1	Knowest thou the time when the wild goats of the rock bring forth? Or canst thou mark when the hinds do calve?
תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃	ב	2	Canst thou number the months that they fulfil? Or knowest thou the time when they bring forth?
תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃	ג	3	They bow themselves, they bring forth their young, they cast out their fruit.
יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא־שבו למו׃	ד	4	Their young ones wax strong, they grow up in the open field; they go forth, and return not again.
מי־שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃	ה	5	Who hath sent out the wild ass free? Or who hath loosed the bands of the wild ass?
אשר־שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃	ו	6	Whose house I have made the wilderness, and the salt land his dwelling-place.
ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃	ז	7	He scorneth the tumult of the city, neither heareth he the shoutings of the driver.
יתור הרים מרעהו ואחר כל־ירוק ידרוש׃	ח	8	The range of the mountains is his pasture, and he searcheth after every green thing.
היאבה רים עבדך אם־ילין על־אבוסך׃	ט	9	Will the wild-ox be willing to serve thee? Or will he abide by thy crib?
התקשר־רים בתלם עבתו אם־ישדד עמקים אחריך׃	י	10	Canst thou bind the wild-ox with his band in the furrow? Or will he harrow the valleys after thee?
התבטח־בו כי־רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃	יא	11	Wilt thou trust him, because his strength is great? Or wilt thou leave thy labour to him?
התאמין בו כי־ישיב ישוב זרעך וגרנך יאסף׃	יב	12	Wilt thou rely on him, that he will bring home thy seed, and gather the corn of thy threshing-floor?
כנף־רננים נעלסה אם־אברה חסידה ונצה׃	יג	13	The wing of the ostrich beateth joyously; but are her pinions and feathers the kindly stork's?
כי־תעזב לארץ בציה ועל־עפר תחמם׃	יד	14	For she leaveth her eggs on the earth, and warmeth them in dust,
ותשכח כי־רגל תזורה וחית השדה תדושה׃	יה	15	And forgetteth that the foot may crush them, or that the wild beast may trample them.
הקשיח בניה ללא־לה לריק יגיעה בלי־פחד׃	יו	16	She is hardened against her young ones, as if they were not hers; though her labour be in vain, she is without fear;
כי־השה אלוה חכמה ולא־חלק לה בבינה׃	יז	17	Because God hath deprived her of wisdom, neither hath He imparted to her understanding.
כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃	יח	18	When the time cometh, she raiseth her wings on high, and scorneth the horse and his rider. {P}
התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃	יט	19	Hast thou given the horse his strength? Hast thou clothed his neck with fierceness?
התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃	כ	20	Hast thou made him to leap as a locust? The glory of his snorting is terrible.
יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת־נשק׃	כא	21	He paweth in the valley, and rejoiceth in his strength; he goeth out to meet the clash of arms.
ישחק לפחד ולא יחת ולא־ישוב מפני־חרב׃	כב	22	He mocketh at fear, and is not affrighted; neither turneth he back from the sword.
עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃	כג	23	The quiver rattleth upon him, the glittering spear and the javelin.
ברעש ורגז יגמא־ארץ ולא־יאמין כי־קול שופר׃	כד	24	He swalloweth the ground with storm and rage; neither believeth he that it is the voice of the horn.
בדי שפר ׀ יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃	כה	25	As oft as he heareth the horn he saith: 'Ha, ha!' and he smelleth the battle afar off, {N} the thunder of the captains, and the shouting.
המבינתך יאבר־נץ יפרש כנפיו כנפו לתימן׃	כו	26	Doth the hawk soar by thy wisdom, and stretch her wings toward the south?
אם־על־פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃	כז	27	Doth the vulture mount up at thy command, and make her nest on high?
סלע ישכן ויתלנן על־שן־סלע ומצודה׃	כח	28	She dwelleth and abideth on the rock, upon the crag of the rock, and the stronghold.
משם חפר־אכל למרחוק עיניו יביטו׃	כט	29	From thence she spieth out the prey; her eyes behold it afar off.
וְאֶפְרֹחָ֥יו ואפרחו יְעַלְעוּ־דָ֑ם וּבַאֲשֶׁ֥ר חֲ֝לָלִ֗ים שָׁ֣ם הֽוּא׃ פ	ל	30	Her young ones also suck up blood; and where the slain are, there is she.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 40

ויען יהוה את־איוב ויאמר׃	א	1	Moreover Yehovah answered Job, and said:
הרב עם־שדי יסור מוכיח אלוה יעננה׃ פ	ב	2	Shall he that reproveth contend with the Almighty? He that argueth with God, let him answer it. {P}
ויען איוב את־יהוה ויאמר׃	ג	3	Then Job answered Yehovah, and said:
הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו־פי׃	ד	4	Behold, I am of small account; what shall I answer Thee? I lay my hand upon my mouth.
אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף׃ פ	ה	5	Once have I spoken, but I will not answer again; yea, twice, but I will proceed no further. {P}
ויען־יהוה את־איוב מן ׀ סערה מנ סערה ויאמר׃	ו	6	Then Yehovah answered Job out of the whirlwind, and said:
אזר־נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני׃	ז	7	Gird up thy loins now like a man; I will demand of thee, and declare thou unto Me.
האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק׃	ח	8	Wilt thou even make void My judgment? Wilt thou condemn Me, that thou mayest be justified?
ואם־זרוע כאל ׀ לך ובקול כמהו תרעם׃	ט	9	Or hast thou an arm like God? And canst thou thunder with a voice like Him?
עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש׃	י	10	Deck thyself now with majesty and excellency, and array thyself with glory and beauty.
הפץ עברות אפך וראה כל־גאה והשפילהו׃	יא	11	Cast abroad the rage of thy wrath; and look upon every one that is proud, and abase him.
ראה כל־גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם׃	יב	12	Look on every one that is proud, and bring him low; and tread down the wicked in their place.
טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון׃	יג	13	Hide them in the dust together; bind their faces in the hidden place.
וגם־אני אודך כי־תושע לך ימינך׃	יד	14	Then will I also confess unto thee that thine own right hand can save thee.
הנה־נא בהמות אשר־עשיתי עמך חציר כבקר יאכל׃	יה	15	Behold now behemoth, which I made with thee; he eateth grass as an ox.
הנה־נא כחו במתניו ואנו בשרירי בטנו׃	יו	16	Lo now, his strength is in his loins, and his force is in the stays of his body.
יחפץ זנבו כמו־ארז גידי פחדיו פחדו ישרגו׃	יז	17	He straineth his tail like a cedar; the sinews of his thighs are knit together.
עצמיו אפיקי נחושה גרמיו כמטיל ברזל׃	יח	18	His bones are as pipes of brass; his gristles are like bars of iron.
הוא ראשית דרכי־אל העשו יגש חרבו׃	יט	19	He is the beginning of the ways of God; He only that made him can make His sword to approach unto him.
כי־בול הרים ישאו־לו וכל־חית השדה ישחקו־שם׃	כ	20	Surely the mountains bring him forth food, and all the beasts of the field play there.
תחת־צאלים ישכב בסתר קנה ובצה׃	כא	21	He lieth under the lotus-trees, in the covert of the reed, and fens.
יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי־נחל׃	כב	22	The lotus-trees cover him with their shadow; the willows of the brook compass him about.
הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח ׀ כי־יגיח ירדן אל־פיהו׃	כג	23	Behold, if a river overflow, he trembleth not; he is confident, though the Jordan rush forth to his mouth.
בעיניו יקחנו במוקשים ינקב־אף׃	כד	24	Shall any take him by his eyes, or pierce through his nose with a snare?
תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃	כה	25	Canst thou draw out leviathan with a fish-hook? or press down his tongue with a cord?
התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃	כו	26	Canst thou put a ring into his nose? or bore his jaw through with a hook?
הירבה אליך תחנונים אם־ידבר אליך רכות׃	כז	27	Will he make many supplications unto thee? or will he speak soft words unto thee?
היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃	כח	28	Will he make a covenant with thee, that thou shouldest take him for a servant for ever?
התשחק־בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃	כט	29	Wilt thou play with him as with a bird? Or wilt thou bind him for thy maidens?
יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃	ל	30	Will the bands of fishermen make a banquet of him? Will they part him among the merchants?
התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃	לא	31	Canst thou fill his skin with barbed irons? or his head with fish-spears?
שים־עליו כפך זכר מלחמה אל־תוסף׃	לב	32	Lay thy hand upon him; think upon the battle, thou wilt do so no more.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
M	Marks a word with a final consonant that is a medial (not a final) form.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 41

הן־תחלתו נכזבה הגם אל־מראיו יטל׃	א	1	Behold, the hope of him is in vain; shall not one be cast down even at the sight of him?
לא־אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃	ב	2	None is so fierce that dare stir him up; who then is able to stand before Me?
מי הקדימני ואשלם תחת כל־השמים לי־הוא׃	ג	3	Who hath given Me anything beforehand, that I should repay him? Whatsoever is under the whole heaven is Mine.
לֽוֹ־אַחֲרִ֥ישׁ לא בַּדָּ֑יו וּדְבַר־גְּ֝בוּר֗וֹת וְחִ֣ין עֶרְכּֽוֹ׃	ד	4	Would I keep silence concerning his boastings, or his proud talk, or his fair array of words?
מי־גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃	ה	5	Who can uncover the face of his garment? Who shall come within his double bridle?
דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃	ו	6	Who can open the doors of his face? Round about his teeth is terror.
גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃	ז	7	His scales are his pride, shut up together as with a close seal.
אחד באחד יגשו ורוח לא־יבוא ביניהם׃	ח	8	One is so near to another, that no air can come between them.
איש־באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃	ט	9	They are joined one to another; they stick together, that they cannot be sundered.
עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי־שחר׃	י	10	His sneezings flash forth light, and his eyes are like the eyelids of the morning.
מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃	יא	11	Out of his mouth go burning torches, and sparks of fire leap forth.
מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃	יב	12	Out of his nostrils goeth smoke, as out of a seething pot and burning rushes.
נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃	יג	13	His breath kindleth coals, and a flame goeth out of his mouth.
בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃	יד	14	In his neck abideth strength, and dismay danceth before him.
מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל־ימוט׃	יה	15	The flakes of his flesh are joined together; they are firm upon him; they cannot be moved.
לבו יצוק כמו־אבן ויצוק כפלח תחתית׃	יו	16	His heart is as firm as a stone; yea, firm as the nether millstone.
משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃	יז	17	When he raiseth himself up, the mighty are afraid; by reason of despair they are beside themselves.
משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃	יח	18	If one lay at him with the sword, it will not hold; nor the spear, the dart, nor the pointed shaft.
יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃	יט	19	He esteemeth iron as straw, and brass as rotten wood.
לא־יבריחנו בן־קשת לקש נהפכו־לו אבני־קלע׃	כ	20	The arrow cannot make him flee; slingstones are turned with him into stubble.
כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃	כא	21	Clubs are accounted as stubble; he laugheth at the rattling of the javelin.
תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי־טיט׃	כב	22	Sharpest potsherds are under him; he spreadeth a threshing-sledge upon the mire.
ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃	כג	23	He maketh the deep to boil like a pot; he maketh the sea like a seething mixture.
אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃	כד	24	He maketh a path to shine after him; one would think the deep to be hoary.
אין־על־עפר משלו העשו לבלי־חת׃	כה	25	Upon earth there is not his like, who is made to be fearless.
את־כל־גבה יראה הוא מלך על־כל־בני־שחץ׃ ס	כו	26	He looketh at all high things; he is king over all the proud beasts. {P}

Chapter 42

ויען איוב את־יהוה ויאמר׃	א	1	Then Job answered Yehovah, and said:
יָ֭דַעְתִּי ידעת כִּי־כֹ֣ל תּוּכָ֑ל וְלֹא־יִבָּצֵ֖ר מִמְּךָ֣ מְזִמָּֽה׃	ב	2	I know that Thou canst do every thing, and that no purpose can be withholden from Thee.
מי זה ׀ מעלים עצה בלי דעת לכן הגדתי ולא אבין נפלאות ממני ולא אדע׃	ג	3	Who is this that hideth counsel without knowledge? {N} Therefore have I uttered that which I understood not, things too wonderful for me, which I knew not.
שמע־נא ואנכי אדבר אשאלך והודיעני׃	ד	4	Hear, I beseech Thee, and I will speak; I will demand of Thee, and declare Thou unto me.
לשמע־אזן שמעתיך ועתה עיני ראתך׃	ה	5	I had heard of Thee by the hearing of the ear; but now mine eye seeth Thee;
על־כן אמאס ונחמתי על־עפר ואפר׃ פ	ו	6	Wherefore I abhor my words, and repent, seeing I am dust and ashes. {P}
ויהי אחר דבר יהוה את־הדברים האלה אל־איוב ויאמר יהוה אל־אליפז התימני חרה אפי בך ובשני רעיך כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃	ז	7	And it was so, that after Yehovah had spoken these words unto Job, Yehovah said to Eliphaz the Temanite: 'My wrath is kindled against thee, and against thy two friends; for ye have not spoken of Me the thing that is right, as My servant Job hath. {S}
ועתה קחו־לכם שבעה־פרים ושבעה אילים ולכו ׀ אל־עבדי איוב והעליתם עולה בעדכם ואיוב עבדי יתפלל עליכם כי אם־פניו אשא לבלתי עשות עמכם נבלה כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃	ח	8	Now therefore, take unto you seven bullocks and seven rams, and go to My servant Job, and offer up for yourselves a burnt-offering; and My servant Job shall pray for you; for him will I accept, that I do not unto you aught unseemly; for ye have not spoken of Me the thing that is right, as my servant Job hath.'
וילכו אליפז התימני ובלדד השוחי צפר הנעמתי ויעשו כאשר דבר אליהם יהוה וישא יהוה את־פני איוב׃	ט	9	So Eliphaz the Temanite and Bildad the Shuhite and Zophar the Naamathite went, and did according as Yehovah commanded them; and Yehovah accepted Job.
ויהוה שב את־שבות שבית איוב בהתפללו בעד רעהו ויסף יהוה את־כל־אשר לאיוב למשנה׃	י	10	And Yehovah changed the fortune of Job, when he prayed for his friends; and Yehovah gave Job twice as much as he had before.
ויבאו אליו כל־אחיו וכל־אחיותיו אחיתיו וכל־ידעיו לפנים ויאכלו עמו לחם בביתו וינדו לו וינחמו אתו על כל־הרעה אשר־הביא יהוה עליו ויתנו־לו איש קשיטה אחת ואיש נזם זהב אחד׃ ס	יא	11	Then came there unto him all his brethren, and all his sisters, and all they that had been of his acquaintance before, and did eat bread with him in his house; and they bemoaned him, and comforted him concerning all the evil that Yehovah had brought upon him; every man also gave him a piece of money, and every one a ring of gold.
ויהוה ברך את־אחרית איוב מראשתו ויהי־לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף־צמד בקר ואלף אתונות׃	יב	12	So Yehovah blessed the latter end of Job more than his beginning; and he had fourteen thousand sheep, and six thousand camels, and a thousand yoke of oxen, and a thousand she-asses.
ויהי־לו שבענה בנים ושלוש בנות׃	יג	13	He had also seven sons and three daughters.
ויקרא שם־האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך׃	יד	14	And he called the name of the first, Jemimah; and the name of the second, Keziah; and the name of the third, Keren-happuch.
ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב בכל־הארץ ויתן להם אביהם נחלה בתוך אחיהם׃ ס	יה	15	And in all the land were no women found so fair as the daughters of Job; and their father gave them inheritance among their brethren.
ויחי איוב אחרי־זאת מאה וארבעים שנה ויראה וירא את־בניו ואת־בני בניו ארבעה דרות׃	יו	16	And after this Job lived a hundred and forty years, and saw his sons, and his sons' sons, even four generations.
וימת איוב זקן ושבע ימים׃	יז	17	So Job died, being old and full of days. {P}

Tanakh
Book of Job, Chapter: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42

TRANSLATION / PUBLICATION NOTES:

Tanakh (Hebrew Scriptures) :

Leningrad Codex Based Tanakh (aka Hebrew Scriptures) derived from:
"Electronic" Leningrad Codex obtained from www.tanach.us
Source for the Westminster Leningrad Codex (WLC) — Groves Center:
Maintained by the J.Alan Groves Center For Advanced Biblical Research.
(WLC) Unicode Conversion to Hebrew Font Encoding For Web Pages:
Written In C++ Programming Language
By Robert M. Pill
Copyright © 2005–2023 By Robert M. Pill, All Rights Reserved.

QERE — KETIV
(What is Read —What is Written) :

Qere and Ketiv, from the Aramaic qere or q're, קְרֵי‎ ("[what is] read") and ketiv, or ketib, kethib, kethibh, kethiv, כְּתִיב‎ ("[what is] written"), also known as "keri uchesiv" or "keri uchetiv," refers to a system for marking differences between what is written in the consonantal text of the Hebrew Bible, as preserved by scribal tradition, and what is read. In such situations, the Qere is the technical orthographic device used to indicate the pronunciation of the words in the Masoretic text of the Hebrew language scriptures (Tanakh), while the Ketiv indicates their written form, as inherited from tradition.
SOURCE: https://en.wikipedia.org/wiki/Qere_and_Ketiv

Q. What is the Qere and Ketiv and how does it relate to the Masoretes?
( see: http://jbtc.org/v08/Graves2003.html )

For PDF Of Above Link Click This Line!

A. Qere and Ketiv are orthographic devices that were used by the Masoretes,
i.e., Jewish scribes from the 6-10th centuries.

Qere means, "what is read," and ketiv means, "what is written".

It is found in existing Masoretic manuscripts dating to the 9th and 10th centuries, CE.

There are several forms of Qere / Ketiv, including:
ordinary, vowel, omitted, added, euphemistic, split, and qere perpetuum.

The ketiv that is most relevant is the vowel qere. In this case, the consonants are unchanged,
but different vowel signs are added and only the qere, i.e., what is read, is vocalized. ...

I Challenge The Rabbinic QERE–KETIV System!

In January 2022, beginning with the "Accented" (Full Trop and Vowels), rendering I chose to repair defects in the html encodings which occurred with my mechanical conversion of the unicode multi-wide encoding from http://tanach.us. I also decided to rearrange the Qere–Ketiv "system" with what I consider was the Masoretic intent in the first place!

The New KETIV–qere Hebrew Rendering (ACCENTS)!

Thus, this current version uses the Ketiv, what is written, as the predominant rendering, while making the Qere, what the "rabbis" have commanded as Must Be Read instead, to be a minimalist secondary format (much as rabbis appear to have intended the Ketiv to be!).

One of the reasons I decided to take on this new rendering effort is that in my efforts to understand the nature of the rabbinic Qere–Ketiv system I have not truly found a satisfactory explanation of why the "Qere" should always take precedence over the "Ketiv" in reading the Tanakh.

In fact, as I understand it, rabbinic "scribes", in examining the actual Aleppo and Leningrad Codices, appear to have taken upon themselves to adding the consonant only Qere in the margins upon the original manuscripts, where, in their "infinite wisdom" they have presumed themselves to be the greater authority!

Moreover, as rabbinic sources seem to indicate that the "Ketiv" should never be uttered, I have found instances, such as in Exodus 21:8, where I believe the "Qere" is blatantly INCORRECT — and that the "Ketiv" should be the preferred "reading", as if the Masoretes actually knew what they were doing all along!

In my own regular reading (Stone Edition Tanakh, Koren Publications Tanakh), my preference has been to read the "Ketiv" (what is written) and pretty much minimize the "Qere"! This is not easy to do because the predominant Qere is rendered as if it is the normative form, and the Ketiv follows, typically within brackets, as if it is the offensive variant (Stone Edition Tanakh)! In the Koren Publications Tanakh, the "Ketiv" is what is rendered in the margin, while the "Qere" is found in the regular text! Obviously, normal reading will typically ignore what the Masoretes wrote, the "Ketiv"!

As of January, 2022, and going forward, I intend to render the rabbinic additions of Qere in their current KETIV–qere form found in the accented version. I consider this as to convey the intent of the Masoretes. However, I acknowledge that rabbis (talmudists) have expended much effort to obscure the written Torah as part of their regular practice; as they appear, to me, to view themselves collectively as אֱלֹהִ֔ים Elohim. That is, I believe that those talmudists (rabbis), consider themselves collectively to be God!!! They certainly demand that their edicts (tachanot) are followed as if they are divinely inspired law!

If you find this of interest, please view the page on KETIV–QERE Variants

English Scripture Passages From:
"The Holy Scriptures Tanakh 1917 edition
According To The Masoretic Text (JPS 1917 Edition)"

The Jewish Publication Society of America "The Holy Scriptures According To The Masoretic Text (JPS 1917)" is in the public domain, and may be freely copied.

Notable Modifications
To The JPS 1917 Based English Scripture
In The-Iconoclast.org's Hebrew–English Tanakh:

THE TEN COMMANDMENTS!

In The-Iconoclast.org Modified Version Of the JPS 1917 Text, The Verse numbering has been altered to match the corresponding verses in the original Hebrew Scriptures of the actual Leningrad Codex for "The Ten Commandments" in Exodus 20 and Deuteronomy 5!

For More Information Regarding 'The Ten Commandments', See the Page, Comparing The Ten Commandments Exodus 20 & Deuteronomy 5 In The Leningrad Codex

The Name יְהֹוָה Yehovah

"Yehovah", The Name Of G-d In The Hebrew Scripures ('YHVH': י 'Yud', ה 'He', ו 'Vav', ה 'He', aka Tetragamaton) Is Used Instead of "LORD" (note: ALL CAPITAL LETTERS) As Found In The Original JPS 1917 Tanakh.

For More Information Regarding 'The Name', See the Page, The Name יְהֹוָה [Yehovah] In The Aleppo And Leningrad Codices.

In Converting "LORD" to "Yehovah", I Counted A Total Of 5,553 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה ha Adon Yehovah

The Hebrew Phrase הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה Occurs In Only Two Places, In Exodus 23:17 and 34:23. In Those Cases, I Have Changed The Translation Wording From "Lord GOD" To "Lord GOD [ha Adon Yehovah]".

אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Adonai Yehovi

Typically Translated As "Lord GOD", It Is A Much Less Common Form Of The Divine Name, יְהֹוָה [Yehovah].

This Form אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Is, Nevertheless, Quite Important In Understanding Pronounciation For The Divine Name, Especially Since The Hebrew Form For It Has NOT Undergone The Intense Scrutiny Of rabbinic Censorship As Has "Yehovah". Accordingly, The Hebrew Text For This Form Of 'The Name' Typically HAS NOT BEEN ALTERED In Jewish Publications That Actually Keep The Vowel Pointers From The Masoretic Text!

In Converting "Lord GOD" to "Lord GOD [Adonai Yehovi]", I Counted A Total Of 284 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh. Of All Of Its Occurrences, The Fully Voweled Form Of The Hebrew אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Appears 31 Times, And The Non–Fully Voweled Form אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה (The Same Hebrew Letters, Minus Just The One 'Oh' Sounding Character, "The Holem", Which Follows The First 'He' In ( י 'Yud', ה 'He', ו 'Vav', ה 'He' ), Make Up All Other Occurrences.

תורה Torah

The Word "Law" (Capital and lower case), As Found In The JPS 1917, Has Been Changed To "Torah" Where The Base Hebrew Letters תורה Correspond To The Matching Verse In The Leningrad Codex (Masoretic Text)!

In Converting "Law" to "Torah", I Counted A Total Of 223 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

Yerushalam, Yerush'lem and Yerushalayim

יְרוּשָׁלִַ֖ם "Yerushalam"

The Word "Jerusalem" (the name of capital city in ancient Israel), As Found In The JPS 1917, Has Been Changed To Its Transliterated Equivalent, "Yerushalam" (note the 'am' ending), In All Places Where It Corresponds To [ יְרוּשָׁלִַ֖ם ] In The Hebrew Text.

יְרוּשְׁלֶֽם "Yerush'lem"

A Rare, Second Transliterated Form, "Yerush'lem" (note the 'em' ending), Has Been Changed From "Jerusalem" Where The Hebrew Letters Spell Out The Aramaic Form [ יְרוּשְׁלֶֽם ] Found In Aramaic Parts Of Daniel And Ezra.

ירוּשָׁלַ֙יִם֙ "Yerushalayim"

The Extremely Rare, Third Transliterated Form, "Yerushalayim" (note the 'ayim' ending), Has Been Changed From The JPS 1917 "Jerusalem" To Correspond To The Hebrew [ ירוּשָׁלַ֙יִם֙ ].

Noteworthy Is That This Rarest Form Appears In Only Four (4) Places In The Entire Hebrew Scriptures, Yet, It Is The Most Common Pronunciation For The Name Of The Ancient City! Its Four (Out Of Over 600) Appearances Are:
1) Jeremiah 26:18, 2) Esther 2:6, 3) I Chronicles 3:5, and 4) II Chronicles 25:1.

In Converting "Jerusalem" To Its Transliterated Equivalents, I Counted A Total Of 625 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

Site Last Updated: Last Israel New Moon: Copyright © 2007–2024— Email WebMaster:	November 4, 2024 2024-11-03 [9] Robert M. Pill WebMaster