Thu, 21 Nov 2024 03:11:23 -0600 Yom Chamishi, Chodesh Teshi'i 18, 6024 — יום חמישי חדש תשעי יח ו׳כד

Tanakh
Book of Jeremiah, Chapter: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52

Jeremiah

Chapter 1

דברי ירמיהו בן־חלקיהו מן־הכהנים אשר בענתות בארץ בנימן׃	א	1	The words of Jeremiah the son of Hilkiah, of the priests that were in Anathoth in the land of Benjamin,
אשר היה דבר־יהוה אליו בימי יאשיהו בן־אמון מלך יהודה בשלש־עשרה שנה למלכו׃	ב	2	to whom the word of Yehovah came in the days of Josiah the son of Amon, king of Judah, in the thirteenth year of his reign.
ויהי בימי יהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה עד־תם עשתי עשרה שנה לצדקיהו בן־יאשיהו מלך יהודה עד־גלות ירושלם בחדש החמישי׃ ס	ג	3	It came also in the days of Jehoiakim the son of Josiah, king of Judah, unto the end of the eleventh year of Zedekiah the son of Josiah, king of Judah, unto the carrying away of Yerushalam captive in the fifth month. {P}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	ד	4	And the word of Yehovah came unto me, saying:
בטרם אצרך אצורך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך׃	ה	5	Before I formed thee in the belly I knew thee, and before thou camest forth out of the womb I sanctified thee; I have appointed thee a prophet unto the nations.
ואמר אהה אדני יהוה הנה לא־ידעתי דבר כי־נער אנכי׃ פ	ו	6	Then said I: 'Ah, Lord GOD [Adonai Yehovi]! behold, I cannot speak; for I am a child.' {S}
ויאמר יהוה אלי אל־תאמר נער אנכי כי על־כל־אשר אשלחך תלך ואת כל־אשר אצוך תדבר׃	ז	7	But Yehovah said unto me: say not: I am a child; for to whomsoever I shall send thee thou shalt go, and whatsoever I shall command thee thou shalt speak.
אל־תירא מפניהם כי־אתך אני להצלך נאם־יהוה׃	ח	8	Be not afraid of them; for I am with thee to deliver thee, saith Yehovah.
וישלח יהוה את־ידו ויגע על־פי ויאמר יהוה אלי הנה נתתי דברי בפיך׃	ט	9	Then Yehovah put forth His hand, and touched my mouth; and Yehovah said unto me: Behold, I have put My words in thy mouth;
ראה הפקדתיך ׀ היום הזה על־הגוים ועל־הממלכות לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס לבנות ולנטוע׃ פ	י	10	See, I have this day set thee over the nations and over the kingdoms, to root out and to pull down, and to destroy and to overthrow; to build, and to plant. {P}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר מה־אתה ראה ירמיהו ואמר מקל שקד אני ראה׃	יא	11	Moreover the word of Yehovah came unto me, saying: 'Jeremiah, what seest thou?' And I said: 'I see a rod of an almond-tree.'
ויאמר יהוה אלי היטבת לראות כי־שקד אני על־דברי לעשתו׃ פ	יב	12	Then said Yehovah unto me: 'Thou hast well seen; for I watch over My word to perform it.' {S}
ויהי דבר־יהוה ׀ אלי שנית לאמר מה אתה ראה ואמר סיר נפוח אני ראה ופניו מפני צפונה׃	יג	13	And the word of Yehovah came unto me the second time, saying: 'What seest thou?' And I said: 'I see a seething pot; and the face thereof is from the north.'
ויאמר יהוה אלי מצפון תפתח הרעה על כל־ישבי הארץ׃	יד	14	Then Yehovah said unto me: 'Out of the north the evil shall break forth upon all the inhabitants of the land.
כי ׀ הנני קרא לכל־משפחות ממלכות צפונה נאם־יהוה ובאו ונתנו איש כסאו פתח ׀ שערי ירושלם ועל כל־חומתיה סביב ועל כל־ערי יהודה׃	יה	15	For, lo, I will call all the families of the kingdoms of the north, saith Yehovah; and they shall come, and they shall set every one his throne at the entrance of the gates of Yerushalam, and against all the walls thereof round about, and against all the cities of Judah.
ודברתי משפטי אותם על כל־רעתם אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים וישתחוו למעשי ידיהם׃	יו	16	And I will utter My judgments against them touching all their wickedness; in that they have forsaken me, and have offered unto other gods, and worshipped the work of their own hands.
ואתה תאזר מתניך וקמת ודברת אליהם את כל־אשר אנכי אצוך אל־תחת מפניהם פן־אחתך לפניהם׃	יז	17	Thou therefore gird up thy loins, and arise, and speak unto them all that I command thee; be not dismayed at them, lest I dismay thee before them.
ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחמות נחשת על־כל־הארץ למלכי יהודה לשריה לכהניה ולעם הארץ׃	יח	18	For, behold, I have made thee this day a fortified city, and an iron pillar, and brazen walls, against the whole land, against the kings of Judah, against the princes thereof, against the priests thereof, and against the people of the land.
ונלחמו אליך ולא־יוכלו לך כי־אתך אני נאם־יהוה להצילך׃ פ	יט	19	And they shall fight against thee; but they shall not prevail against thee; For I am with thee, saith Yehovah, to deliver thee.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 2

ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	And the word of Yehovah came to me, saying:
הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה׃	ב	2	Go, and cry in the ears of Yerushalam, saying: Thus saith Yehovah: I remember for thee the affection of thy youth, the love of thine espousals; how thou wentest after Me in the wilderness, in a land that was not sown.
קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל־אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם־יהוה׃ פ	ג	3	Israel is Yehovah's hallowed portion, His first-fruits of the increase; all that devour him shall be held guilty, evil shall come upon them, saith Yehovah. {P}
שמעו דבר־יהוה בית יעקב וכל־משפחות בית ישראל׃	ד	4	Hear ye the word of Yehovah, O house of Jacob, and all the families of the house of Israel;
כה ׀ אמר יהוה מה־מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו׃	ה	5	Thus saith Yehovah: what unrighteousness have your fathers found in Me, that they are gone far from Me, and have walked after things of nought, and are become nought?
ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא־עבר בה איש ולא־ישב אדם שם׃	ו	6	Neither said they: 'Where is Yehovah that brought us up out of the land of Egypt; that led us through the wilderness, through a land of deserts and of pits, through a land of drought and of great darkness, through a land that no man passed through, and where no man dwelt?'
ואביא אתכם אל־ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את־ארצי ונחלתי שמתם לתועבה׃	ז	7	And I brought you into a land of fruitful fields, to eat the fruit thereof and the good thereof; but when ye entered, ye defiled My land, and made My heritage an abomination.
הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא־יועלו הלכו׃	ח	8	The priests said not: 'Where is Yehovah?' And they that handle the Torah knew Me not, and the rulers transgressed against Me; the prophets also prophesied by Baal, and walked after things that do not profit.
לכן עד אריב אתכם נאם־יהוה ואת־בני בניכם אריב׃	ט	9	Wherefore I will yet plead with you, saith Yehovah, and with your children's children will I plead.
כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת׃	י	10	For pass over to the isles of the Kittites, and see, and send unto Kedar, and consider diligently, and see if there hath been such a thing.
ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל׃	יא	11	Hath a nation changed its gods, which yet are no gods? But My people hath changed its glory for that which doth not profit.
שמו שמים על־זאת ושערו חרבו מאד נאם־יהוה׃	יב	12	Be astonished, O ye heavens, at this, and be horribly afraid, be ye exceeding amazed, saith Yehovah.
כי־שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור ׀ מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא־יכלו המים׃	יג	13	For My people have committed two evils: they have forsaken Me, the fountain of living waters, and hewed them out cisterns, broken cisterns, that can hold no water.
העבד ישראל אם־יליד בית הוא מדוע היה לבז׃	יד	14	Is Israel a servant? Is he a home-born slave? Why is he become a prey?
עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתו נצתה מבלי ישב׃	יה	15	The young lions have roared upon him, and let their voice resound; and they have made his land desolate, his cities are laid waste, without inhabitant.
גם־בני־נף ותחפנחס ותחפנס ירעוך קדקד׃	יו	16	The children also of Noph and Tahpanhes feed upon the crown of thy head.
הלוא־זאת תעשה־לך עזבך את־יהוה אלהיך בעת מוליכך בדרך׃	יז	17	Is it not this that doth cause it unto thee, that thou hast forsaken Yehovah thy God, when He led thee by the way?
ועתה מה־לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה־לך לדרך אשור לשתות מי נהר׃	יח	18	And now what hast thou to do in the way to Egypt, to drink the waters of Shihor? Or what hast thou to do in the way to Assyria, to drink the waters of the River?
תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי־רע ומר עזבך את־יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם־אדני יהוה צבאות׃	יט	19	Thine own wickedness shall correct thee, and thy backslidings shall reprove thee: know therefore and see that it is an evil and a bitter thing, that thou hast forsaken Yehovah thy God, neither is My fear in thee, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi] of hosts.
כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרתיך ותאמרי לא אעבור אעבד כי על־כל־גבעה גבהה ותחת כל־עץ רענן את צעה זנה׃	כ	20	For of old time I have broken thy yoke, and burst thy bands, and thou saidst: 'I will not transgress'; upon every high hill and under every leafy tree thou didst recline, playing the harlot.
ואנכי נטעתיך שרק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה׃	כא	21	Yet I had planted thee a noble vine, wholly a right seed; how then art thou turned into the degenerate plant of a strange vine unto Me?
כי אם־תכבסי בנתר ותרבי־לך ברית נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה׃	כב	22	For though thou wash thee with nitre, and take thee much soap, yet thine iniquity is marked before Me, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].
איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה׃	כג	23	How canst thou say: 'I am not defiled, I have not gone after the Baalim'? See thy way in the Valley, know what thou hast done; thou art a swift young camel traversing her ways;
פרה ׀ למד מדבר באות נפשה נפשו שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל־מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה׃	כד	24	A wild ass used to the wilderness, that snuffeth up the wind in her desire; her lust, who can hinder it? All they that seek her will not weary themselves; in her month they shall find her.
מנעי רגלך מיחף וגרונך וגורנך מצמאה ותאמרי נואש לוא כי־אהבתי זרים ואחריהם אלך׃	כה	25	Withhold thy foot from being unshod, and thy throat from thirst; but thou saidst: 'There is no hope; no, for I have loved strangers, and after them will I go.'
כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם׃	כו	26	As the thief is ashamed when he is found, so is the house of Israel ashamed; they, their kings, their princes, and their priests, and their prophets;
אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתנו ילדתני כי־פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו׃	כז	27	Who say to a stock: 'Thou art my father', and to a stone: 'Thou hast brought us forth', for they have turned their back unto Me, and not their face; but in the time of their trouble they will say: 'Arise, and save us.'
ואיה אלהיך אשר עשית לך יקומו אם־יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה׃ ס	כח	28	But where are thy gods that thou hast made thee? Let them arise, if they can save thee in the time of thy trouble; for according to the number of thy cities are thy gods, O Judah. {S}
למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם־יהוה׃	כט	29	Wherefore will ye contend with Me? Ye all have transgressed against Me, saith Yehovah.
לשוא הכיתי את־בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית׃	ל	30	In vain have I smitten your children--they received no correction; your sword hath devoured your prophets, like a destroying lion.
הדור אתם ראו דבר־יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לוא־נבוא עוד אליך׃	לא	31	O generation, see ye the word of Yehovah: have I been a wilderness unto Israel? or a land of thick darkness? Wherefore say My people: 'We roam at large; we will come no more unto Thee'?
התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר׃	לב	32	Can a maid forget her ornaments, or a bride her attire? Yet My people have forgotten Me days without number.
מה־תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את־הרעות למדת למדתי את־דרכיך׃	לג	33	How trimmest thou thy way to seek love! Therefore--even the wicked women hast thou taught thy ways;
גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא־במחתרת מצאתים כי על־כל־אלה׃	לד	34	Also in thy skirts is found the blood of the souls of the innocent poor; thou didst not find them breaking in; yet for all these things
ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על־אמרך לא חטאתי׃	לה	35	Thou saidst: 'I am innocent; surely His anger is turned away from me'--behold, I will enter into judgment with thee, because thou sayest: 'I have not sinned.'
מה־תזלי מאד לשנות את־דרכך גם ממצרים תבושי כאשר־בשת מאשור׃	לו	36	How greatly dost thou cheapen thyself to change thy way? Thou shalt be ashamed of Egypt also, as thou wast ashamed of Asshur.
גם מאת זה תצאי וידיך על־ראשך כי־מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם׃	לז	37	From him also shalt thou go forth, with thy hands upon thy head; for Yehovah hath rejected them in whom thou didst trust, and thou shalt not prosper in them.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.
q	We have abandoned or added a ketib/qere relative to BHS. In doing this we agree with L against BHS.

Chapter 3

לאמר הן ישלח איש את־אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש־אחר הישוב אליה עוד הלוא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאם־יהוה׃	א	1	... saying: If a man put away his wife, and she go from him, and become another man's, may he return unto her again? Will not that land be greatly polluted? But thou hast played the harlot with many lovers; and wouldest thou yet return to Me? saith Yehovah.
שאי־עיניך על־שפים וראי איפה לא שכבת שגלת על־דרכים ישבת להם כערבי במדבר ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך׃	ב	2	Lift up thine eyes unto the high hills, and see: where hast thou not been lain with? By the ways hast thou sat for them, as an Arabian in the wilderness; and thou hast polluted the land with thy harlotries and with thy wickedness.
וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם׃	ג	3	Therefore the showers have been withheld, and there hath been no latter rain; yet thou hadst a harlot's forehead, thou refusedst to be ashamed.
הלוא מעתה קראת קראתי לי אבי אלוף נערי אתה׃	ד	4	Didst thou not just now cry unto Me: 'My father, Thou art the friend of my youth.
הינטר לעולם אם־ישמר לנצח הנה דברת דברתי ותעשי הרעות ותוכל׃ פ	ה	5	Will He bear grudge for ever? Will He keep it to the end?' Behold, thou hast spoken, but hast done evil things, and hast had thy way. {P}
ויאמר יהוה אלי בימי יאשיהו המלך הראית אשר עשתה משבה ישראל הלכה היא על־כל־הר גבה ואל־תחת כל־עץ רענן ותזני־שם׃	ו	6	And Yehovah said unto me in the days of Josiah the king: 'Hast thou seen that which backsliding Israel did? she went up upon every high mountain and under every leafy tree, and there played the harlot.
ואמר אחרי עשותה את־כל־אלה אלי תשוב ולא־שבה ותרא ותראה בגודה אחותה יהודה׃	ז	7	And I said: After she hath done all these things, she will return unto me; but she returned not. And her treacherous sister Judah saw it.
וארא כי על־כל־אדות אשר נאפה משבה ישראל שלחתיה ואתן את־ספר כריתתיה אליה ולא יראה בגדה יהודה אחותה ותלך ותזן גם־היא׃	ח	8	And I saw, when, forasmuch as backsliding Israel had committed adultery, I had put her away and given her a bill of divorcement, that yet treacherous Judah her sister feared not; but she also went and played the harlot;
והיה מקל זנותה ותחנף את־הארץ ותנאף את־האבן ואת־העץ׃	ט	9	and it came to pass through the lightness of her harlotry, that the land was polluted, and she committed adultery with stones and with stocks;
וגם־בכל־זאת לא־שבה אלי בגודה אחותה יהודה בכל־לבה כי אם־בשקר נאם־יהוה׃ פ	י	10	and yet for all this her treacherous sister Judah hath not returned unto Me with her whole heart, but feignedly, saith Yehovah-- {S}
ויאמר יהוה אלי צדקה נפשה משבה ישראל מבגדה יהודה׃	יא	11	even Yehovah said unto me--backsliding Israel hath proved herself more righteous than treacherous Judah.
הלך וקראת את־הדברים האלה צפונה ואמרת שובה משבה ישראל נאם־יהוה לוא־אפיל פני בכם כי־חסיד אני נאם־יהוה לא אטור לעולם׃	יב	12	Go, and proclaim these words toward the north, and say: return, thou backsliding Israel, saith Yehovah; I will not frown upon you; for I am merciful, saith Yehovah, I will not bear grudge for ever.
אך דעי עונך כי ביהוה אלהיך פשעת ותפזרי את־דרכיך לזרים תחת כל־עץ רענן ובקולי לא־שמעתם נאם־יהוה׃	יג	13	Only acknowledge thine iniquity, that thou hast transgressed against Yehovah thy God, and hast scattered thy ways to the strangers under every leafy tree, and ye have not hearkened to My voice, saith Yehovah.
שובו בנים שובבים נאם־יהוה כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון׃	יד	14	Return, O backsliding children, saith Yehovah; for I am a lord unto you, and I will take you one of a city, and two of a family, and I will bring you to Zion;
ונתתי לכם רעים כלבי ורעו אתכם דעה והשכיל׃	יה	15	and I will give you shepherds according to My heart, who shall feed you with knowledge and understanding.
והיה כי תרבו ופריתם בארץ בימים ההמה נאם־יהוה לא־יאמרו עוד ארון ברית־יהוה ולא יעלה על־לב ולא יזכרו־בו ולא יפקדו ולא יעשה עוד׃	יו	16	And it shall come to pass, when ye are multiplied and increased in the land, in those days, saith Yehovah, they shall say no more: The ark of the covenant of Yehovah; neither shall it come to mind; neither shall they make mention of it; neither shall they miss it; neither shall it be made any more.
בעת ההיא יקראו לירושלם כסא יהוה ונקוו אליה כל־הגוים לשם יהוה לירושלם ולא־ילכו עוד אחרי שררות לבם הרע׃ ס	יז	17	At that time they shall call Yerushalam the throne of Yehovah; and all the nations shall be gathered unto it, to the name of Yehovah, to Yerushalam; neither shall they walk any more after the stubbornness of their evil heart. {S}
בימים ההמה ילכו בית־יהודה על־בית ישראל ויבאו יחדו מארץ צפון על־הארץ אשר הנחלתי את־אבותיכם׃	יח	18	In those days the house of Judah shall walk with the house of Israel, and they shall come together out of the land of the north to the land that I have given for an inheritance unto your fathers.'
ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן־לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים ואמר אבי תקראי־לי תקראו־ ומאחרי לא תשובי תשובו׃	יט	19	But I said: 'How would I put thee among the sons, and give thee a pleasant land, the goodliest heritage of the nations!' And I said: 'Thou shalt call Me, My father; and shalt not turn away from following Me.'
אכן בגדה אשה מרעה כן בגדתם בי בית ישראל נאם־יהוה׃	כ	20	Surely as a wife treacherously departeth from her husband, so have ye dealt treacherously with Me, O house of Israel, saith Yehovah.
קול על־שפיים נשמע בכי תחנוני בני ישראל כי העוו את־דרכם שכחו את־יהוה אלהיהם׃	כא	21	Hark! upon the high hills is heard the suppliant weeping of the children of Israel; for that they have perverted their way, they have forgotten Yehovah their God.
שובו בנים שובבים ארפה משובתיכם הננו אתנו לך כי אתה יהוה אלהינו׃	כב	22	Return, ye backsliding children, I will heal your backslidings.--'Here we are, we are come unto Thee; for Thou art Yehovah our God.
אכן לשקר מגבעות המון הרים אכן ביהוה אלהינו תשועת ישראל׃	כג	23	Truly vain have proved the hills, the uproar on the mountains; truly in Yehovah our God is the salvation of Israel.
והבשת אכלה את־יגיע אבותינו מנעורינו את־צאנם ואת־בקרם את־בניהם ואת־בנותיהם׃	כד	24	But the shameful thing hath devoured the labour of our fathers from our youth; their flocks and their herds, their sons and their daughters.
נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו כי ליהוה אלהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מנעורינו ועד־היום הזה ולא שמענו בקול יהוה אלהינו׃ ס	כה	25	Let us lie down in our shame, and let our confusion cover us; for we have sinned against Yehovah our God, we and our fathers, from our youth even unto this day; and we have not hearkened to the voice of Yehovah our God.' {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

y	Yathir readings in L which we have designated as Qeres when both Dothan and BHS list a Qere.

Chapter 4

אם־תשוב ישראל ׀ נאם־יהוה אלי תשוב ואם־תסיר שקוציך מפני ולא תנוד׃	א	1	If thou wilt return, O Israel, saith Yehovah, yea, return unto Me; and if thou wilt put away thy detestable things out of My sight, and wilt not waver;
ונשבעת חי־יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו׃ ס	ב	2	And wilt swear: 'As Yehovah liveth' in truth, in justice, and in righteousness; then shall the nations bless themselves by Him, and in Him shall they glory. {S}
כי־כה ׀ אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל־תזרעו אל־קוצים׃	ג	3	For thus saith Yehovah to the men of Judah and to Yerushalam: break up for you a fallow ground, and sow not among thorns.
המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן־תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם׃	ד	4	Circumcise yourselves to Yehovah, and take away the foreskins of your heart, ye men of Judah and inhabitants of Yerushalam; lest My fury go forth like fire, and burn that none can quench it, because of the evil of your doings.
הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו תקעו ותקעו שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל־ערי המבצר׃	ה	5	Declare ye in Judah, and publish in Yerushalam, and say: 'Blow ye the horn in the land'; cry aloud and say: 'Assemble yourselves, and let us go into the fortified cities.'
שאו־נס ציונה העיזו אל־תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון ושבר גדול׃	ו	6	Set up a standard toward Zion; put yourselves under covert, stay not; for I will bring evil from the north, and a great destruction.
עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב׃	ז	7	A lion is gone up from his thicket, and a destroyer of nations is set out, gone forth from his place; to make thy land desolate, that thy cities be laid waste, without inhabitant.
על־זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא־שב חרון אף־יהוה ממנו׃ פ	ח	8	For this gird you with sackcloth, lament and wail; for the fierce anger of Yehovah is not turned back from us. {P}
והיה ביום־ההוא נאם־יהוה יאבד לב־המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנביאים יתמהו׃	ט	9	And it shall come to pass at that day, saith Yehovah, that the heart of the king shall fail, and the heart of the princes; and the priests shall be astonished, and the prophets shall wonder. {S}
ואמר אהה ׀ אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד־הנפש׃	י	10	Then said I: 'Ah, Lord GOD [Adonai Yehovi]! surely Thou hast greatly deceived this people and Yerushalam, saying: Ye shall have peace; whereas the sword reacheth unto the soul.'
בעת ההיא יאמר לעם־הזה ולירושלם רוח צח שפיים במדבר דרך בת־עמי לוא לזרות ולוא להבר׃	יא	11	At that time shall it be said of this people and of Yerushalam; a hot wind of the high hills in the wilderness toward the daughter of My people, not to fan, nor to cleanse;
רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם־אני אדבר משפטים אותם׃	יב	12	A wind too strong for this shall come for Me; now will I also utter judgments against them.
הנה ׀ כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו׃	יג	13	Behold, he cometh up as clouds, and his chariots are as the whirlwind; his horses are swifter than eagles.--'Woe unto us! for we are undone.'--
כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד־מתי תלין בקרבך מחשבות אונך׃	יד	14	O Yerushalam, wash thy heart from wickedness, that thou mayest be saved. How long shall thy baleful thoughts lodge within thee?
כי קול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים׃	יה	15	For hark! one declareth from Dan, and announceth calamity from the hills of Ephraim:
הזכירו לגוים הנה השמיעו על־ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על־ערי יהודה קולם׃	יו	16	'Make ye mention to the nations: behold--publish concerning Yerushalam--watchers come from a far country, and give out their voice against the cities of Judah.'
כשמרי שדי היו עליה מסביב כי־אתי מרתה נאם־יהוה׃	יז	17	As keepers of a field are they against her round about; because she hath been rebellious against Me, saith Yehovah.
דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד־לבך׃ ס	יח	18	Thy way and thy doings have procured these things unto thee; this is thy wickedness; yea, it is bitter, yea, it reacheth unto thy heart. {P}
מעי ׀ מעי ׀ אוחילה אחולה קירות לבי המה־לי לבי לא אחריש כי קול שופר שמעת שמעתי נפשי תרועת מלחמה׃	יט	19	My bowels, my bowels! I writhe in pain! The chambers of my heart! My heart moaneth within me! I cannot hold my peace! because thou hast heard, O my soul, the sound of the horn, the alarm of war.
שבר על־שבר נקרא כי שדדה כל־הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי׃	כ	20	Destruction followeth upon destruction, for the whole land is spoiled; suddenly are my tents spoiled, my curtains in a moment.
עד־מתי אראה־נס אשמעה קול שופר׃ ס	כא	21	How long shall I see the standard, shall I hear the sound of the horn? {P}
כי ׀ אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו׃	כב	22	For My people is foolish, they know Me not; they are sottish children, and they have no understanding; they are wise to do evil, but to do good they have no knowledge.
ראיתי את־הארץ והנה־תהו ובהו ואל־השמים ואין אורם׃	כג	23	I beheld the earth, and, lo, it was waste and void; and the heavens, and they had no light.
ראיתי ההרים והנה רעשים וכל־הגבעות התקלקלו׃	כד	24	I beheld the mountains, and, lo, they trembled, and all the hills moved to and fro.
ראיתי והנה אין האדם וכל־עוף השמים נדדו׃	כה	25	I beheld, and, lo, there was no man, and all the birds of the heavens were fled.
ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל־עריו נתצו מפני יהוה מפני חרון אפו׃ ס	כו	26	I beheld, and, lo, the fruitful field was a wilderness, and all the cities thereof were broken down at the presence of Yehovah, and before His fierce anger. {S}
כי־כה אמר יהוה שממה תהיה כל־הארץ וכלה לא אעשה׃	כז	27	For thus saith Yehovah: The whole land shall be desolate; yet will I not make a full end.
על־זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל על כי־דברתי זמתי ולא נחמתי ולא־אשוב ממנה׃	כח	28	For this shall the earth mourn, and the heavens above be black; because I have spoken it, I have purposed it, and I have not repented, neither will I turn back from it.
מקול פרש ורמה קשת ברחת כל־העיר באו בעבים ובכפים עלו כל־העיר עזובה ואין־יושב בהן איש׃	כט	29	For the noise of the horsemen and bowmen the whole city fleeth; they go into the thickets, and climb up upon the rocks; every city is forsaken, and not a man dwelleth therein.
וְאַ֨תְּ ואתי שָׁד֜וּד מַֽה־תַּעֲשִׂ֗י כִּֽי־תִלְבְּשִׁ֨י שָׁנִ֜י כִּי־תַעְדִּ֣י עֲדִי־זָהָ֗ב כִּֽי־תִקְרְעִ֤י בַפּוּךְ֙ עֵינַ֔יִךְ לַשָּׁ֖וְא תִּתְיַפִּ֑י מָאֲסוּ־בָ֥ךְ עֹגְבִ֖ים נַפְשֵׁ֥ךְ יְבַקֵּֽשׁוּ׃	ל	30	And thou, that art spoiled, what doest thou, that thou clothest thyself with scarlet, that thou deckest thee with ornaments of gold, that thou enlargest thine eyes with paint? In vain dost thou make thyself fair; thy lovers despise thee, they seek thy life.
כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת־ציון תתיפח תפרש כפיה אוי־נא לי כי־עיפה נפשי להרגים׃ פ	לא	31	For I have heard a voice as of a woman in travail, the anguish as of her that bringeth forth her first child, the voice of the daughter of Zion, that gaspeth for breath, that spreadeth her hands: 'Woe is me, now! for my soul fainteth before the murderers.' {P}

Chapter 5

שוטטו בחוצות ירושלם וראו־נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם־תמצאו איש אם־יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה׃	א	1	Run ye to and fro through the streets of Yerushalam, and see now, and know, and seek in the broad places thereof, if ye can find a man, if there be any that doeth justly, that seeketh truth; and I will pardon her.
ואם חי־יהוה יאמרו לכן לשקר ישבעו׃	ב	2	And though they say: 'As Yehovah liveth', surely they swear falsely.
יהוה עיניך הלוא לאמונה הכיתה אתם ולא־חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב׃	ג	3	Yehovah, are not Thine eyes upon truth? Thou hast stricken them, but they were not affected; Thou hast consumed them, but they have refused to receive correction; they have made their faces harder than a rock; they have refused to return.
ואני אמרתי אך־דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם׃	ד	4	And I said: 'Surely these are poor, they are foolish, for they know not the way of Yehovah, nor the ordinance of their God;
אלכה־לי אל־הגדלים ואדברה אותם כי המה ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם אך המה יחדו שברו על נתקו מוסרות׃	ה	5	I will get me unto the great men, and will speak unto them; for they know the way of Yehovah, and the ordinance of their God.' But these had altogether broken the yoke, and burst the bands.
על־כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נמר שקד על־עריהם כל־היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם עצמו משובותיהם משבותיהם׃	ו	6	Wherefore a lion out of the forest doth slay them, a wolf of the deserts doth spoil them, a leopard watcheth over their cities, every one that goeth out thence is torn in pieces; because their transgressions are many, their backslidings are increased.
אי לזאת אסלח־לך אסלוח בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגדדו׃	ז	7	Wherefore should I pardon thee? The children have forsaken Me, and sworn by no-gods; and when I had fed them to the full, they committed adultery, and assembled themselves in troops at the harlots' houses.
סוסים מיזנים משכים היו איש אל־אשת רעהו יצהלו׃	ח	8	They are become as well-fed horses, lusty stallions; every one neigheth after his neighbour's wife.
העל־אלה לוא־אפקד נאם־יהוה ואם בגוי אשר־כזה לא תתנקם נפשי׃ ס	ט	9	Shall I not punish for these things? saith Yehovah; and shall not My soul be avenged on such a nation as this? {S}
עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל־תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה המה׃	י	10	Go ye up into her rows, and destroy, but make not a full end; take away her shoots; for they are not Yehovah's.
כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה נאם־יהוה׃	יא	11	For the house of Israel and the house of Judah have dealt very treacherously against Me, saith Yehovah.
כחשו ביהוה ויאמרו לא־הוא ולא־תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה׃	יב	12	They have belied Yehovah, and said: 'It is not He, neither shall evil come upon us; neither shall we see sword nor famine;
והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם׃ ס	יג	13	And the prophets shall become wind, and the word is not in them; thus be it done unto them.' {S}
לכן כה־אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את־הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם׃	יד	14	Wherefore thus saith Yehovah, the God of hosts: Because ye speak this word, behold, I will make My words in thy mouth fire, and this people wood, and it shall devour them.
הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם־יהוה גוי ׀ איתן הוא גוי מעולם הוא גוי לא־תדע לשנו ולא תשמע מה־ידבר׃	יה	15	Lo, I will bring a nation upon you from far, O house of Israel, saith Yehovah; it is an enduring nation, it is an ancient nation, a nation whose language thou knowest not, neither understandest what they say.
אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים׃	יו	16	Their quiver is an open sepulchre, they are all mighty men.
ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה בחרב׃	יז	17	And they shall eat up thy harvest, and thy bread, they shall eat up thy sons and thy daughters, they shall eat up thy flocks and thy herds, they shall eat up thy vines and thy fig-trees; they shall batter thy fortified cities, wherein thou trusteth, with the sword.
וגם בימים ההמה נאם־יהוה לא־אעשה אתכם כלה׃	יח	18	But even in those days, saith Yehovah, I will not make a full end with you.
והיה כי תאמרו תחת מה עשה יהוה אלהינו לנו את־כל־אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם כן תעבדו זרים בארץ לא לכם׃ ס	יט	19	And it shall come to pass, when ye shall say: 'Wherefore hath Yehovah our God done all these things unto us?' then shalt Thou say unto them: 'Like as ye have forsaken Me, and served strange gods in your land, so shall ye serve strangers in a land that is not yours.' {P}
הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר׃	כ	20	Declare ye this in the house of Jacob, and announce it in Judah, saying:
שמעו־נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו׃	כא	21	Hear now this, O foolish people, and without understanding, that have eyes, and see not, that have ears, and hear not:
האותי לא־תיראו נאם־יהוה אם מפני לא תחילו אשר־שמתי חול גבול לים חק־עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו׃	כב	22	Fear ye not Me? saith Yehovah; will ye not tremble at My presence? who have placed the sand for the bound of the sea, an everlasting ordinance, which it cannot pass; and though the waves thereof toss themselves, yet can they not prevail; though they roar, yet can they not pass over it.
ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו׃	כג	23	But this people hath a revolting and a rebellious heart; they are revolted, and gone.
ולא־אמרו בלבבם נירא נא את־יהוה אלהינו הנתן גשם יורה וירה ומלקוש בעתו שבעות חקות קציר ישמר־לנו׃	כד	24	Neither say they in their heart: 'Let us now fear Yehovah our God, that giveth the former rain, and the latter in due season; that keepeth for us the appointed weeks of the harvest.'
עונותיכם הטו־אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם׃	כה	25	Your iniquities have turned away these things, and your sins have withholden good from you.
כי־נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו׃	כו	26	For among My people are found wicked men; they pry, as fowlers lie in wait; they set a trap, they catch men.
ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה על־כן גדלו ויעשירו׃	כז	27	As a cage is full of birds, so are their houses full of deceit; therefore they are become great, and waxen rich;
שמנו עשתו גם עברו דברי־רע דין לא־דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו׃	כח	28	They are waxen fat, they are become sleek; yea, they overpass in deeds of wickedness; they plead not the cause, the cause of the fatherless, that they might make it to prosper; and the right of the needy do they not judge.
העל־אלה לא־אפקד נאם־יהוה אם בגוי אשר־כזה לא תתנקם נפשי׃ ס	כט	29	Shall I not punish for these things? saith Yehovah; shall not My soul be avenged on such a nation as this? {S}
שמה ושערורה נהיתה בארץ׃	ל	30	An appalling and horrible thing is come to pass in the land:
הנביאים נבאו־בשקר והכהנים ירדו על־ידיהם ועמי אהבו כן ומה־תעשו לאחריתה׃	לא	31	The prophets prophesy in the service of falsehood, and the priests bear rule at their beck; and My people love to have it so; what then will ye do in the end thereof?

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
q	We have abandoned or added a ketib/qere relative to BHS. In doing this we agree with L against BHS.
y	Yathir readings in L which we have designated as Qeres when both Dothan and BHS list a Qere.

Chapter 6

העזו ׀ בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל־בית הכרם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול׃	א	1	Put yourselves under covert, ye children of Benjamin, away from the midst of Yerushalam, and blow the horn in Tekoa, and set up a signal on Beth-cherem; for evil looketh forth from the north, and a great destruction.
הנוה והמענגה דמיתי בת־ציון׃	ב	2	The comely and delicate one, the daughter of Zion, will I cut off.
אליה יבאו רעים ועדריהם תקעו עליה אהלים סביב רעו איש את־ידו׃	ג	3	Shepherds with their flocks come unto her; they pitch their tents against her round about; they feed bare every one what is nigh at hand.
קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי־פנה היום כי ינטו צללי־ערב׃	ד	4	'Prepare ye war against her; arise, and let us go up at noon!' 'Woe unto us! for the day declineth, for the shadows of the evening are stretched out!'
קומו ונעלה בלילה ונשחיתה ארמנותיה׃ ס	ה	5	'Arise, and let us go up by night, and let us destroy her palaces.' {P}
כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על־ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה׃	ו	6	For thus hath Yehovah of hosts said: hew ye down her trees, and cast up a mound against Yerushalam; this is the city to be punished; everywhere there is oppression in the midst of her.
כהקיר ביר בור מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על־פני תמיד חלי ומכה׃	ז	7	As a cistern welleth with her waters, so she welleth with her wickedness; violence and spoil is heard in her; before Me continually is sickness and wounds.
הוסרי ירושלם פן־תקע נפשי ממך פן־אשימך שממה ארץ לוא נושבה׃ פ	ח	8	Be thou corrected, O Yerushalam, lest My soul be alienated from thee, lest I make thee desolate, a land not inhabited. {P}
כה אמר יהוה צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על־סלסלות׃	ט	9	Thus saith Yehovah of hosts: They shall thoroughly glean as a vine the remnant of Israel; turn again thy hand as a grape-gatherer upon the shoots.
על־מי אדברה ואעידה וישמעו הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב הנה דבר־יהוה היה להם לחרפה לא יחפצו־בו׃	י	10	To whom shall I speak and give warning, that they may hear? Behold, their ear is dull, and they cannot attend; behold, the word of Yehovah is become unto them a reproach, they have no delight in it.
ואת חמת יהוה ׀ מלאתי נלאיתי הכיל שפך על־עולל בחוץ ועל סוד בחורים יחדו כי־גם־איש עם־אשה ילכדו זקן עם־מלא ימים׃	יא	11	Therefore I am full of the fury of Yehovah, I am weary with holding in: pour it out upon the babes in the street, and upon the assembly of young men together; for even the husband with the wife shall be taken, the aged with him that is full of days.
ונסבו בתיהם לאחרים שדות ונשים יחדו כי־אטה את־ידי על־ישבי הארץ נאם־יהוה׃	יב	12	And their houses shall be turned unto others, their fields and their wives together; for I will stretch out My hand upon the inhabitants of the land, saith Yehovah.
כי מקטנם ועד־גדולם כלו בוצע בצע ומנביא ועד־כהן כלו עשה שקר׃	יג	13	For from the least of them even unto the greatest of them every one is greedy for gain; and from the prophet even unto the priest every one dealeth falsely.
וירפאו את־שבר עמי על־נקלה לאמר שלום ׀ שלום ואין שלום׃	יד	14	They have healed also the hurt of My people lightly, saying: 'Peace, peace', when there is no peace.
הבישו כי תועבה עשו גם־בוש לא־יבושו גם־הכלים לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת־פקדתים יכשלו אמר יהוה׃ ס	יה	15	They shall be put to shame because they have committed abomination; yea, they are not at all ashamed, neither know they how to blush; therefore they shall fall among them that fall, at the time that I punish them they shall stumble, saith Yehovah. {S}
כה אמר יהוה עמדו על־דרכים וראו ושאלו ׀ לנתבות עולם אי־זה דרך הטוב ולכו־בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך׃	יו	16	Thus saith Yehovah: stand ye in the ways and see, and ask for the old paths, where is the good way, and walk therein, and ye shall find rest for your souls. But they said: 'We will not walk therein.'
והקמתי עליכם צפים הקשיבו לקול שופר ויאמרו לא נקשיב׃	יז	17	And I set watchmen over you: 'Attend to the sound of the horn', but they said: 'We will not attend.'
לכן שמעו הגוים ודעי עדה את־אשר־בם׃	יח	18	Therefore hear, ye nations, and know, O congregation, what is against them.
שמעי הארץ הנה אנכי מביא רעה אל־העם הזה פרי מחשבותם כי על־דברי לא הקשיבו ותורתי וימאסו־בה׃	יט	19	Hear, O earth: behold, I will bring evil upon this people, even the fruit of their thoughts, because they have not attended unto My words, and as for My teaching, they have rejected it.
למה־זה לי לבונה משבא תבוא וקנה הטוב מארץ מרחק עלותיכם לא לרצון וזבחיכם לא־ערבו לי׃ ס	כ	20	To what purpose is to Me the frankincense that cometh from Sheba, and the sweet cane, from a far country? Your burnt-offerings are not acceptable, nor your sacrifices pleasing unto Me.
לכן כה אמר יהוה הנני נתן אל־העם הזה מכשלים וכשלו בם אבות ובנים יחדו שכן ורעו ואבדו יאבדו׃ פ	כא	21	Therefore thus saith Yehovah: Behold, I will lay stumblingblocks before this people, and the fathers and the sons together shall stumble against them, the neighbour and his friend, and they shall perish. {P}
כה אמר יהוה הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי־ארץ׃	כב	22	Thus saith Yehovah: Behold, a people cometh from the north country, and a great nation shall be roused from the uttermost parts of the earth.
קשת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל־סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת־ציון׃	כג	23	They lay hold on bow and spear, they are cruel, and have no compassion; their voice is like the roaring sea, and they ride upon horses; set in array, as a man for war, against thee, O daughter of Zion.
שמענו את־שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה׃	כד	24	'We have heard the fame thereof, our hands wax feeble, anguish hath taken hold of us, and pain, as of a woman in travail.'
אל־תצאו תצאי השדה ובדרך אל־תלכו תלכי כי חרב לאיב מגור מסביב׃	כה	25	Go not forth into the field, nor walk by the way; for there is the sword of the enemy, and terror on every side.
בת־עמי חגרי־שק והתפלשי באפר אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאם יבא השדד עלינו׃	כו	26	O daughter of my people, gird thee with sackcloth, and wallow thyself in ashes; make thee mourning, as for an only son, most bitter lamentation; for the spoiler shall suddenly come upon us.
בחון נתתיך בעמי מבצר ותדע ובחנת את־דרכם׃	כז	27	I have made thee a tower and a fortress among My people; that thou mayest know and try their way.
כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה׃	כח	28	They are all grievous revolters, going about with slanders; they are brass and iron; they all of them deal corruptly.
נחר מפח מאש תם מאשתם עפרת לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו׃	כט	29	The bellows blow fiercely, the lead is consumed of the fire; in vain doth the founder refine, for the wicked are not separated.
כסף נמאס קראו להם כי־מאס יהוה בהם׃ פ	ל	30	Refuse silver shall men call them, because Yehovah hath rejected them. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 7

הדבר אשר היה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמר׃	א	1	The word that came to Jeremiah from Yehovah, saying:
עמד בשער בית יהוה וקראת שם את־הדבר הזה ואמרת שמעו דבר־יהוה כל־יהודה הבאים בשערים האלה להשתחות ליהוה׃ ס	ב	2	Stand in the gate of Yehovah's house, and proclaim there this word, and say: Hear the word of Yehovah, all ye of Judah, that enter in at these gates to worship Yehovah. {S}
כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל היטיבו דרכיכם ומעלליכם ואשכנה אתכם במקום הזה׃	ג	3	Thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: Amend your ways and your doings, and I will cause you to dwell in this place.
אל־תבטחו לכם אל־דברי השקר לאמר היכל יהוה היכל יהוה היכל יהוה המה׃	ד	4	Trust ye not in lying words, saying: 'The temple of Yehovah, the temple of Yehovah, the temple of Yehovah, are these.'
כי אם־היטיב תיטיבו את־דרכיכם ואת־מעלליכם אם־עשו תעשו משפט בין איש ובין רעהו׃	ה	5	Nay, but if ye thoroughly amend your ways and your doings; if ye thoroughly execute justice between a man and his neighbour;
גר יתום ואלמנה לא תעשקו ודם נקי אל־תשפכו במקום הזה ואחרי אלהים אחרים לא תלכו לרע לכם׃	ו	6	if ye oppress not the stranger, the fatherless, and the widow, and shed not innocent blood in this place, neither walk after other gods to your hurt;
ושכנתי אתכם במקום הזה בארץ אשר נתתי לאבותיכם למן־עולם ועד־עולם׃	ז	7	then will I cause you to dwell in this place, in the land that I gave to your fathers, for ever and ever.
הנה אתם בטחים לכם על־דברי השקר לבלתי הועיל׃	ח	8	Behold, ye trust in lying words, that cannot profit.
הגנב ׀ רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל והלך אחרי אלהים אחרים אשר לא־ידעתם׃	ט	9	Will ye steal, murder, and commit adultery, and swear falsely, and offer unto Baal, and walk after other gods whom ye have not known,
ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשר נקרא־שמי עליו ואמרתם נצלנו למען עשות את כל־התועבות האלה׃	י	10	and come and stand before Me in this house, whereupon My name is called, and say: 'We are delivered', that ye may do all these abominations?
המערת פרצים היה הבית הזה אשר־נקרא־שמי עליו בעיניכם גם אנכי הנה ראיתי נאם־יהוה׃ ס	יא	11	Is this house, whereupon My name is called, become a den of robbers in your eyes? Behold, I, even I, have seen it, saith Yehovah.
כי לכו־נא אל־מקומי אשר בשילו אשר שכנתי שמי שם בראשונה וראו את אשר־עשיתי לו מפני רעת עמי ישראל׃	יב	12	For go ye now unto My place which was in Shiloh, where I caused My name to dwell at the first, and see what I did to it for the wickedness of My people Israel.
ועתה יען עשותכם את־כל־המעשים האלה נאם־יהוה ואדבר אליכם השכם ודבר ולא שמעתם ואקרא אתכם ולא עניתם׃	יג	13	And now, because ye have done all these works, saith Yehovah, and I spoke unto you, speaking betimes and often, but ye heard not, and I called you, but ye answered not;
ועשיתי לבית ׀ אשר נקרא־שמי עליו אשר אתם בטחים בו ולמקום אשר־נתתי לכם ולאבותיכם כאשר עשיתי לשלו׃	יד	14	therefore will I do unto the house, whereupon My name is called, wherein ye trust, and unto the place which I gave to you and to your fathers, as I have done to Shiloh.
והשלכתי אתכם מעל פני כאשר השלכתי את־כל־אחיכם את כל־זרע אפרים׃ ס	יה	15	And I will cast you out of My sight, as I have cast out all your brethren, even the whole seed of Ephraim. {P}
ואתה אל־תתפלל ׀ בעד־העם הזה ואל־תשא בעדם רנה ותפלה ואל־תפגע־בי כי־אינני שמע אתך׃	יו	16	Therefore pray not thou for this people, neither lift up cry nor prayer for them, neither make intercession to Me; for I will not hear thee.
האינך ראה מה המה עשים בערי יהודה ובחצות ירושלם׃	יז	17	Seest thou not what they do in the cities of Judah and in the streets of Yerushalam?
הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את־האש והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים והסך נסכים לאלהים אחרים למען הכעסני׃	יח	18	The children gather wood, and the fathers kindle the fire, and the women knead the dough, to make cakes to the queen of heaven, and to pour out drink-offerings unto other gods, that they may provoke Me.
האתי הם מכעסים נאם־יהוה הלוא אתם למען בשת פניהם׃ ס	יט	19	Do they provoke Me? saith Yehovah; do they not provoke themselves, to the confusion of their own faces?
לכן כה־אמר ׀ אדני יהוה הנה אפי וחמתי נתכת אל־המקום הזה על־האדם ועל־הבהמה ועל־עץ השדה ועל־פרי האדמה ובערה ולא תכבה׃ ס	כ	20	Therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, Mine anger and My fury shall be poured out upon this place, upon man, and upon beast, and upon the trees of the field, and upon the fruit of the land; and it shall burn, and shall not be quenched. {P}
כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עלותיכם ספו על־זבחיכם ואכלו בשר׃	כא	21	Thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: Add your burnt-offerings unto your sacrifices, and eat ye flesh.
כי לא־דברתי את־אבותיכם ולא צויתים ביום הוציאי הוציא אותם מארץ מצרים על־דברי עולה וזבח׃	כב	22	For I spoke not unto your fathers, nor commanded them in the day that I brought them out of the land of Egypt, concerning burnt-offerings or sacrifices;
כי אם־את־הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמעו בקולי והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו־לי לעם והלכתם בכל־הדרך אשר אצוה אתכם למען ייטב לכם׃	כג	23	but this thing I commanded them, saying: 'Hearken unto My voice, and I will be your God, and ye shall be My people; and walk ye in all the way that I command you, that it may be well with you.'
ולא שמעו ולא־הטו את־אזנם וילכו במעצות בשררות לבם הרע ויהיו לאחור ולא לפנים׃	כד	24	But they hearkened not, nor inclined their ear, but walked in their own counsels, even in the stubbornness of their evil heart, and went backward and not forward,
למן־היום אשר יצאו אבותיכם מארץ מצרים עד היום הזה ואשלח אליכם את־כל־עבדי הנביאים יום השכם ושלח׃	כה	25	even since the day that your fathers came forth out of the land of Egypt unto this day; and though I have sent unto you all My servants the prophets, sending them daily betimes and often,
ולוא שמעו אלי ולא הטו את־אזנם ויקשו את־ערפם הרעו מאבותם׃	כו	26	yet they hearkened not unto Me, nor inclined their ear, but made their neck stiff; they did worse than their fathers.
ודברת אליהם את־כל־הדברים האלה ולא ישמעו אליך וקראת אליהם ולא יענוכה׃	כז	27	And thou shalt speak all these words unto them, but they will not hearken to thee; thou shalt also call unto them, but they will not answer thee.
ואמרת אליהם זה הגוי אשר לוא־שמעו בקול יהוה אלהיו ולא לקחו מוסר אבדה האמונה ונכרתה מפיהם׃ ס	כח	28	Therefore thou shalt say unto them: This is the nation that hath not hearkened to the voice of Yehovah their God, nor received correction; faithfulness is perished, and is cut off from their mouth. {S}
גזי נזרך והשליכי ושאי על־שפים קינה כי מאס יהוה ויטש את־דור עברתו׃	כט	29	Cut off thy hair, and cast it away, and take up a lamentation on the high hills; for Yehovah hath rejected and forsaken the generation of His wrath.
כי־עשו בני־יהודה הרע בעיני נאום־יהוה שמו שקוציהם בבית אשר־נקרא־שמי עליו לטמאו׃	ל	30	For the children of Judah have done that which is evil in My sight, saith Yehovah; they have set their detestable things in the house whereon My name is called, to defile it.
ובנו במות התפת אשר בגיא בן־הנם לשרף את־בניהם ואת־בנתיהם באש אשר לא צויתי ולא עלתה על־לבי׃ ס	לא	31	And they have built the high places of Topheth, which is in the valley of the son of Hinnom, to burn their sons and their daughters in the fire; which I commanded not, neither came it into My mind. {P}
לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ולא־יאמר עוד התפת וגיא בן־הנם כי אם־גיא ההרגה וקברו בתפת מאין מקום׃	לב	32	Therefore, behold, the days come, saith Yehovah, that it shall no more be called Topheth, nor the valley of the son of Hinnom, but the valley of slaughter; for they shall bury in Topheth, for lack of room.
והיתה נבלת העם הזה למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד׃	לג	33	And the carcasses of this people shall be food for the fowls of the heaven, and for the beasts of the earth; and none shall frighten them away.
והשבתי ׀ מערי יהודה ומחצות ירושלם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה כי לחרבה תהיה הארץ׃	לד	34	Then will I cause to cease from the cities of Judah, and from the streets of Yerushalam, the voice of mirth and the voice of gladness, the voice of the bridegroom and the voice of the bride; for the land shall be desolate.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 8

בעת ההיא נאם־יהוה יוציאו ויציאו את־עצמות מלכי־יהודה ואת־עצמות־שריו ואת־עצמות הכהנים ואת ׀ עצמות הנביאים ואת עצמות יושבי־ירושלם מקבריהם׃	א	1	At that time, saith Yehovah, they shall bring out the bones of the kings of Judah, and the bones of his princes, and the bones of the priests, and the bones of the prophets, and the bones of the inhabitants of Yerushalam, out of their graves;
ושטחום לשמש ולירח ולכל ׀ צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם ואשר דרשום ואשר השתחוו להם לא יאספו ולא יקברו לדמן על־פני האדמה יהיו׃	ב	2	and they shall spread them before the sun, and the moon, and all the host of heaven, whom they have loved, and whom they have served, and after whom they have walked, and whom they have sought, and whom they have worshipped; they shall not be gathered, nor be buried, they shall be for dung upon the face of the earth.
ונבחר מות מחיים לכל השארית הנשארים מן־המשפחה הרעה הזאת בכל־המקמות הנשארים אשר הדחתים שם נאם יהוה צבאות׃ ס	ג	3	And death shall be chosen rather than life by all the residue that remain of this evil family, that remain in all the places whither I have driven them, saith Yehovah of hosts. {S}
ואמרת אליהם כה אמר יהוה היפלו ולא יקומו אם־ישוב ולא ישוב׃	ד	4	Moreover thou shalt say unto them: Thus saith Yehovah: do men fall, and not rise up again? Doth one turn away, and not return?
מדוע שובבה העם הזה ירושלם משבה נצחת החזיקו בתרמית מאנו לשוב׃	ה	5	Why then is this people of Yerushalam slidden back by a perpetual backsliding? They hold fast deceit, they refuse to return.
הקשבתי ואשמע לוא־כן ידברו אין איש נחם על־רעתו לאמר מה עשיתי כלה שב במרוצתם במרצותם כסוס שוטף במלחמה׃	ו	6	I attended and listened, but they spoke not aright; no man repenteth him of his wickedness, saying: 'What have I done?' Every one turneth away in his course, as a horse that rusheth headlong in the battle.
גם־חסידה בשמים ידעה מועדיה ותר וסיס וסוס ועגור שמרו את־עת באנה ועמי לא ידעו את משפט יהוה׃	ז	7	Yea, the stork in the heaven knoweth her appointed times; and the turtle and the swallow and the crane observe the time of their coming; but My people know not the ordinance of Yehovah.
איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת יהוה אתנו אכן הנה לשקר עשה עט שקר ספרים׃	ח	8	How do ye say: 'We are wise, and the Torah of Yehovah is with us'? Lo, certainly in vain hath wrought the vain pen of the scribes.
הבישו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר־יהוה מאסו וחכמת־מה להם׃ ס	ט	9	The wise men are ashamed, they are dismayed and taken; lo, they have rejected the word of Yehovah; and what wisdom is in them?
לכן אתן את־נשיהם לאחרים שדותיהם ליורשים כי מקטן ועד־גדול כלה בצע בצע מנביא ועד־כהן כלה עשה שקר׃	י	10	Therefore will I give their wives unto others, and their fields to them that shall possess them; for from the least even unto the greatest every one is greedy for gain, from the prophet even unto the priest every one dealeth falsely.
וירפו את־שבר בת־עמי על־נקלה לאמר שלום ׀ שלום ואין שלום׃	יא	11	And they have healed the hurt of the daughter of My people lightly, saying: 'Peace, peace', when there is no peace.
הבשו כי תועבה עשו גם־בוש לא־יבשו והכלם לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתם יכשלו אמר יהוה׃ ס	יב	12	They shall be put to shame because they have committed abomination; yea, they are not at all ashamed, neither know they how to blush; therefore shall they fall among them that fall, in the time of their visitation they shall stumble, saith Yehovah. {P}
אסף אסיפם נאם־יהוה אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה והעלה נבל ואתן להם יעברום׃	יג	13	I will utterly consume them, saith Yehovah; there are no grapes on the vine, nor figs on the fig-tree, and the leaf is faded; and I gave them that which they transgress.
על־מה אנחנו ישבים האספו ונבוא אל־ערי המבצר ונדמה־שם כי יהוה אלהינו הדמנו וישקנו מי־ראש כי חטאנו ליהוה׃	יד	14	'Why do we sit still? Assemble yourselves, and let us enter into the fortified cities, and let us be cut off there; for Yehovah our God hath cut us off, and given us water of gall to drink, because we have sinned against Yehovah.
קוה לשלום ואין טוב לעת מרפה והנה בעתה׃	יה	15	We looked for peace, but no good came; and for a time of healing, and behold terror!'
מדן נשמע נחרת סוסיו מקול מצהלות אביריו רעשה כל־הארץ ויבואו ויאכלו ארץ ומלואה עיר וישבי בה׃ ס	יו	16	The snorting of his horses is heard from Dan; at the sound of the neighing of his strong ones the whole land trembleth; for they are come, and have devoured the land and all that is in it, the city and those that dwell therein. {P}
כי הנני משלח בכם נחשים צפענים אשר אין־להם לחש ונשכו אתכם נאם־יהוה׃ ס	יז	17	For, behold, I will send serpents, basilisks, among you, which will not be charmed; and they shall bite you, saith Yehovah. {S}
מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי׃	יח	18	Though I would take comfort against sorrow, my heart is faint within me.
הנה־קול שועת בת־עמי מארץ מרחקים היהוה אין בציון אם־מלכה אין בה מדוע הכעסוני בפסליהם בהבלי נכר׃	יט	19	Behold the voice of the cry of the daughter of my people from a land far off: 'Is not Yehovah in Zion? Is not her King in her?'--'Why have they provoked Me with their graven images, and with strange vanities?'--
עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו׃	כ	20	'The harvest is past, the summer is ended, and we are not saved.'
על־שבר בת־עמי השברתי קדרתי שמה החזקתני׃	כא	21	For the hurt of the daughter of my people am I seized with anguish; I am black, appalment hath taken hold on me.
הצרי אין בגלעד אם־רפא אין שם כי מדוע לא עלתה ארכת בת־עמי׃	כב	22	Is there no balm in Gilead? Is there no physician there? Why then is not the health of the daughter of my people recovered? {S}
מי־יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת־עמי׃	כג	23	Oh that my head were waters, and mine eyes a fountain of tears, that I might weep day and night for the slain of the daughter of my people! {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 9

מי־יתנני במדבר מלון ארחים ואעזבה את־עמי ואלכה מאתם כי כלם מנאפים עצרת בגדים׃	א	1	Oh that I were in the wilderness, in a lodging-place of wayfaring men, that I might leave my people, and go from them! For they are all adulterers, an assembly of treacherous men.
וידרכו את־לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל־רעה ׀ יצאו ואתי לא־ידעו נאם־יהוה׃ ס	ב	2	And they bend their tongue, their bow of falsehood; and they are grown mighty in the land, but not for truth; for they proceed from evil to evil, and Me they know not, saith Yehovah.
איש מרעהו השמרו ועל־כל־אח אל־תבטחו כי כל־אח עקוב יעקב וכל־רע רכיל יהלך׃	ג	3	Take ye heed every one of his neighbour, and trust ye not in any brother; for every brother acteth subtly, and every neighbour goeth about with slanders.
ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר־שקר העוה נלאו׃	ד	4	And they deceive every one his neighbour, and truth they speak not; they have taught their tongue to speak lies, they weary themselves to commit iniquity.
שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת־אותי נאם־יהוה׃ ס	ה	5	Thy habitation is in the midst of deceit; through deceit they refuse to know Me, saith Yehovah. {S}
לכן כה אמר יהוה צבאות הנני צורפם ובחנתים כי־איך אעשה מפני בת־עמי׃	ו	6	Therefore thus saith Yehovah of hosts: behold, I will smelt them, and try them; for how else should I do, because of the daughter of My people?
חץ שחוט שוחט לשונם מרמה דבר בפיו שלום את־רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו׃	ז	7	Their tongue is a sharpened arrow, it speaketh deceit; one speaketh peaceably to his neighbour with his mouth, but in his heart he layeth wait for him.
העל־אלה לא־אפקד־בם נאם־יהוה אם בגוי אשר־כזה לא תתנקם נפשי׃ ס	ח	8	Shall I not punish them for these things? saith Yehovah; shall not My soul be avenged on such a nation as this? {S}
על־ההרים אשא בכי ונהי ועל־נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי־איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד־בהמה נדדו הלכו׃	ט	9	For the mountains will I take up a weeping and wailing, and for the pastures of the wilderness a lamentation, because they are burned up, so that none passeth through. And they hear not the voice of the cattle; both the fowl of the heavens and the beast are fled, and gone.
ונתתי את־ירושלם לגלים מעון תנים ואת־ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב׃ ס	י	10	And I will make Yerushalam heaps, a lair of jackals; and I will make the cities of Judah a desolation, without an inhabitant. {S}
מי־האיש החכם ויבן את־זאת ואשר דבר פי־יהוה אליו ויגדה על־מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר׃ ס	יא	11	Who is the wise man, that he may understand this? And who is he to whom the mouth of Yehovah hath spoken, that he may declare it? Wherefore is the land perished and laid waste like a wilderness, so that none passeth through? {S}
ויאמר יהוה על־עזבם את־תורתי אשר נתתי לפניהם ולא־שמעו בקולי ולא־הלכו בה׃	יב	12	And Yehovah saith: Because they have forsaken My Torah which I set before them, and have not hearkened to My voice, neither walked therein;
וילכו אחרי שררות לבם ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם׃ ס	יג	13	But have walked after the stubbornness of their own heart, and after the Baalim, which their fathers taught them. {P}
לכן כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את־העם הזה לענה והשקיתים מי־ראש׃	יד	14	Therefore thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: Behold, I will feed them, even this people, with wormwood, and give them water of gall to drink.
והפצותים בגוים אשר לא ידעו המה ואבותם ושלחתי אחריהם את־החרב עד כלותי אותם׃ פ	יה	15	I will scatter them also among the nations, whom neither they nor their fathers have known; and I will send the sword after them, till I have consumed them. {P}
כה אמר יהוה צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל־החכמות שלחו ותבואנה׃	יו	16	Thus saith Yehovah of hosts: Consider ye, and call for the mourning women, that they may come; and send for the wise women, that they may come;
ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו־מים׃	יז	17	And let them make haste, and take up a wailing for us, that our eyes may run down with tears, and our eyelids gush out with waters.
כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי־עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו׃ ס	יח	18	For a voice of wailing is heard out of Zion: 'How are we undone! We are greatly confounded, because we have forsaken the land, because our dwellings have cast us out.' {S}
כי־שמענה נשים דבר־יהוה ותקח אזנכם דבר־פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה׃	יט	19	Yea, hear the word of Yehovah, O ye women, and let your ear receive the word of His mouth, and teach your daughters wailing, and every one her neighbour lamentation:
כי־עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עולל מחוץ בחורים מרחבות׃	כ	20	'For death is come up into our windows, it is entered into our palaces, to cut off the children from the street, and the young men from the broad places.--
דבר כה נאם־יהוה ונפלה נבלת האדם כדמן על־פני השדה וכעמיר מאחרי הקצר ואין מאסף׃ ס	כא	21	Speak: Thus saith Yehovah--And the carcasses of men fall as dung upon the open field, and as the handful after the harvestman, which none gathereth.' {S}
כה ׀ אמר יהוה אל־יתהלל חכם בחכמתו ואל־יתהלל הגבור בגבורתו אל־יתהלל עשיר בעשרו׃	כב	22	Thus saith Yehovah: Let not the wise man glory in his wisdom, neither let the mighty man glory in his might, let not the rich man glory in his riches;
כי אם־בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני יהוה עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי־באלה חפצתי נאם־יהוה׃ ס	כג	23	But let him that glorieth glory in this, that he understandeth, and knoweth Me, that I am Yehovah who exercise mercy, justice, and righteousness, in the earth; for in these things I delight, saith Yehovah. {S}
הנה ימים באים נאם־יהוה ופקדתי על־כל־מול בערלה׃	כד	24	Behold, the days come, saith Yehovah, that I will punish all them that are circumcised in their uncircumcision:
על־מצרים ועל־יהודה ועל־אדום ועל־בני עמון ועל־מואב ועל כל־קצוצי פאה הישבים במדבר כי כל־הגוים ערלים וכל־בית ישראל ערלי־לב׃ ס	כה	25	Egypt, and Judah, and Edom, and the children of Ammon, and Moab, and all that have the corners of their hair polled, that dwell in the wilderness; for all the nations are uncircumcised, but all the house of Israel are uncircumcised in the heart. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 10

שמעו את־הדבר אשר דבר יהוה עליכם בית ישראל׃	א	1	Hear ye the word which Yehovah speaketh unto you, O house of Israel;
כה ׀ אמר יהוה אל־דרך הגוים אל־תלמדו ומאתות השמים אל־תחתו כי־יחתו הגוים מהמה׃	ב	2	thus saith Yehovah: Learn not the way of the nations, and be not dismayed at the signs of heaven; for the nations are dismayed at them.
כי־חקות העמים הבל הוא כי־עץ מיער כרתו מעשה ידי־חרש במעצד׃	ג	3	For the customs of the peoples are vanity; for it is but a tree which one cutteth out of the forest, the work of the hands of the workman with the axe.
בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק׃	ד	4	They deck it with silver and with gold, they fasten it with nails and with hammers, that it move not.
כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל־תיראו מהם כי־לא ירעו וגם־היטיב אין אותם׃ ס	ה	5	They are like a pillar in a garden of cucumbers, and speak not; they must needs be borne, because they cannot go. Be not afraid of them, for they cannot do evil, neither is it in them to do good. {P}
מאין כמוך יהוה גדול אתה וגדול שמך בגבורה׃	ו	6	There is none like unto Thee, Yehovah; Thou art great, and Thy name is great in might.
מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל־חכמי הגוים ובכל־מלכותם מאין כמוך׃	ז	7	Who would not fear Thee, O king of the nations? For it befitteth Thee; forasmuch as among all the wise men of the nations, and in all their royalty, there is none like unto Thee.
ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא׃	ח	8	But they are altogether brutish and foolish: the vanities by which they are instructed are but a stock;
כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם׃	ט	9	Silver beaten into plates which is brought from Tarshish, and gold from Uphaz, the work of the craftsman and of the hands of the goldsmith; blue and purple is their clothing; they are all the work of skilful men.
ויהוה אלהים אמת הוא־אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא־יכלו גוים זעמו׃ ס	י	10	But Yehovah God is the true God, He is the living God, and the everlasting King; at His wrath the earth trembleth, and the nations are not able to abide His indignation. {P}
כדנה תאמרון להום אלהיא די־שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן־תחות שמיא אלה׃ ס	יא	11	Thus shall ye say unto them: 'The gods that have not made the heavens and the earth, these shall perish from the earth, and from under the heavens.' {S}
עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃	יב	12	He that hath made the earth by His power, that hath established the world by His wisdom, and hath stretched out the heavens by His understanding;
לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה הארץ ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃	יג	13	At the sound of His giving a multitude of waters in the heavens, when He causeth the vapours to ascend from the ends of the earth; when He maketh lightnings with the rain, and bringeth forth the wind out of His treasuries;
נבער כל־אדם מדעת הביש כל־צורף מפסל כי שקר נסכו ולא־רוח בם׃	יד	14	Every man is proved to be brutish, without knowledge, every goldsmith is put to shame by the graven image, his molten image is falsehood, and there is no breath in them.
הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃	יה	15	They are vanity, a work of delusion; in the time of their visitation they shall perish.
לא־כאלה חלק יעקב כי־יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃ ס	יו	16	Not like these is the portion of Jacob; for He is the former of all things, and Israel is the tribe of His inheritance; Yehovah of hosts is His name. {S}
אספי מארץ כנעתך ישבת ישבתי במצור׃ ס	יז	17	Gather up thy wares from the ground, O thou that abidest in the siege. {S}
כי־כה אמר יהוה הנני קולע את־יושבי הארץ בפעם הזאת והצרותי להם למען ימצאו׃ ס	יח	18	For thus saith Yehovah: Behold, I will sling out the inhabitants of the land at this time, and will distress them, that they may feel it. {S}
אוי לי על־שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו׃	יט	19	Woe is me for my hurt! My wound is grievous; but I said: 'This is but a sickness, and I must bear it.'
אהלי שדד וכל־מיתרי נתקו בני יצאני ואינם אין־נטה עוד אהלי ומקים יריעותי׃	כ	20	My tent is spoiled, and all my cords are broken; my children are gone forth of me, and they are not; there is none to stretch forth my tent any more, and to set up my curtains.
כי נבערו הרעים ואת־יהוה לא דרשו על־כן לא השכילו וכל־מרעיתם נפוצה׃ ס	כא	21	For the shepherds are become brutish, and have not inquired of Yehovah; therefore they have not prospered, and all their flocks are scattered. {P}
קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את־ערי יהודה שממה מעון תנים׃ ס	כב	22	Hark! a report, behold, it cometh, and a great commotion out of the north country, to make the cities of Judah desolate, a dwelling-place of jackals. {S}
ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא־לאיש הלך והכין את־צעדו׃	כג	23	Yehovah, I know that man's way is not his own; it is not in man to direct his steps as he walketh.
יסרני יהוה אך־במשפט אל־באפך פן־תמעטני׃	כד	24	Yehovah, correct me, but in measure; not in Thine anger, lest Thou diminish me.
שפך חמתך על־הגוים אשר לא־ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי־אכלו את־יעקב ואכלהו ויכלהו ואת־נוהו השמו׃ פ	כה	25	Pour out Thy wrath upon the nations that know Thee not, and upon the families that call not on Thy name; for they have devoured Jacob, yea, they have devoured him and consumed him, and have laid waste his habitation. {P}

Chapter 11

הדבר אשר היה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמר׃	א	1	The word that came to Jeremiah from Yehovah, saying:
שמעו את־דברי הברית הזאת ודברתם אל־איש יהודה ועל־ישבי ירושלם׃	ב	2	'Hear ye the words of this covenant, and speak unto the men of Judah, and to the inhabitants of Yerushalam;
ואמרת אליהם כה־אמר יהוה אלהי ישראל ארור האיש אשר לא ישמע את־דברי הברית הזאת׃	ג	3	and say thou unto them: Thus saith Yehovah, the God of Israel: Cursed be the man that heareth not the words of this covenant,
אשר צויתי את־אבותיכם ביום הוציאי־אותם מארץ־מצרים מכור הברזל לאמר שמעו בקולי ועשיתם אותם ככל אשר־אצוה אתכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃	ד	4	which I commanded your fathers in the day that I brought them forth out of the land of Egypt, out of the iron furnace, saying: Hearken to My voice, and do them, according to all which I command you; so shall ye be My people, and I will be your God;
למען הקים את־השבועה אשר־נשבעתי לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש כיום הזה ואען ואמר אמן ׀ יהוה׃ ס	ה	5	that I may establish the oath which I swore unto your fathers, to give them a land flowing with milk and honey, as at this day.' Then answered I, and said: 'Amen, Yehovah.' {P}
ויאמר יהוה אלי קרא את־כל־הדברים האלה בערי יהודה ובחצות ירושלם לאמר שמעו את־דברי הברית הזאת ועשיתם אותם׃	ו	6	And Yehovah said unto me: 'Proclaim all these words in the cities of Judah, and in the streets of Yerushalam, saying: Hear ye the words of this covenant, and do them.
כי העד העדתי באבותיכם ביום העלותי אותם מארץ מצרים ועד־היום הזה השכם והעד לאמר שמעו בקולי׃	ז	7	For I earnestly forewarned your fathers in the day that I brought them up out of the land of Egypt, even unto this day, forewarning betimes and often, saying: Hearken to My voice.
ולא שמעו ולא־הטו את־אזנם וילכו איש בשרירות לבם הרע ואביא עליהם את־כל־דברי הברית־הזאת אשר־צויתי לעשות ולא עשו׃ ס	ח	8	Yet they hearkened not, nor inclined their ear, but walked every one in the stubbornness of their evil heart; therefore I brought upon them all the words of this covenant, which I commanded them to do, but they did them not.' {S}
ויאמר יהוה אלי נמצא־קשר באיש יהודה ובישבי ירושלם׃	ט	9	And Yehovah said unto me: 'A conspiracy is found among the men of Judah, and among the inhabitants of Yerushalam.
שבו על־עונת אבותם הראשנים אשר מאנו לשמוע את־דברי והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם הפרו בית־ישראל ובית יהודה את־בריתי אשר כרתי את־אבותם׃ ס	י	10	They are turned back to the iniquities of their forefathers, who refused to hear My words; and they are gone after other gods to serve them; the house of Israel and the house of Judah have broken My covenant which I made with their fathers. {S}
לכן כה אמר יהוה הנני מביא אליהם רעה אשר לא־יוכלו לצאת ממנה וזעקו אלי ולא אשמע אליהם׃	יא	11	Therefore thus saith Yehovah: Behold, I will bring evil upon them, which they shall not be able to escape; and though they shall cry unto Me, I will not hearken unto them.
והלכו ערי יהודה וישבי ירושלם וזעקו אל־האלהים אשר הם מקטרים להם והושע לא־יושיעו להם בעת רעתם׃	יב	12	Then shall the cities of Judah and the inhabitants of Yerushalam go and cry unto the gods unto whom they offer; but they shall not save them at all in the time of their trouble.
כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ומספר חצות ירושלם שמתם מזבחות לבשת מזבחות לקטר לבעל׃ ס	יג	13	For according to the number of thy cities are thy gods, O Judah; and according to the number of the streets of Yerushalam have ye set up altars to the shameful thing, even altars to offer unto Baal. {S}
ואתה אל־תתפלל בעד־העם הזה ואל־תשא בעדם רנה ותפלה כי אינני שמע בעת קראם אלי בעד רעתם׃ ס	יד	14	Therefore pray not thou for this people, neither lift up cry nor prayer for them; for I will not hear them in the time that they cry unto Me for their trouble.' {S}
מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים ובשר־קדש יעברו מעליך כי רעתכי אז תעלזי׃	יה	15	What hath My beloved to do in My house, seeing she hath wrought lewdness with many, and the hallowed flesh is passed from thee? When thou doest evil, then thou rejoicest.
זית רענן יפה פרי־תאר קרא יהוה שמך לקול ׀ המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו׃	יו	16	Yehovah called thy name a leafy olive-tree, fair with goodly fruit; with the noise of a great tumult He hath kindled fire upon it, and the branches of it are broken.
ויהוה צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה בגלל רעת בית־ישראל ובית יהודה אשר עשו להם להכעסני לקטר לבעל׃ ס	יז	17	For Yehovah of hosts, that planted thee, hath pronounced evil against thee, because of the evil of the house of Israel and of the house of Judah, which they have wrought for themselves in provoking Me by offering unto Baal. {P}
ויהוה הודיעני ואדעה אז הראיתני מעלליהם׃	יח	18	And Yehovah gave me knowledge of it, and I knew it; then Thou showedst me their doings.
ואני ככבש אלוף יובל לטבוח ולא־ידעתי כי־עלי ׀ חשבו מחשבות נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים ושמו לא־יזכר עוד׃	יט	19	But I was like a docile lamb that is led to the slaughter; and I knew not that they had devised devices against me: 'Let us destroy the tree with the fruit thereof, and let us cut him off from the land of the living, that his name may be no more remembered.'
ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את־ריבי׃ ס	כ	20	But, Yehovah of hosts, that judgest righteously, that triest the reins and the heart, let me see Thy vengeance on them; for unto Thee have I revealed my cause. {S}
לכן כה־אמר יהוה על־אנשי ענתות המבקשים את־נפשך לאמר לא תנבא בשם יהוה ולא תמות בידנו׃ ס	כא	21	Therefore thus saith Yehovah concerning the men of Anathoth, that seek thy life, saying: 'Thou shalt not prophesy in the name of Yehovah, that thou die not by our hand'; {P}
לכן כה אמר יהוה צבאות הנני פקד עליהם הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב׃	כב	22	therefore thus saith Yehovah of hosts: Behold, I will punish them; the young men shall die by the sword, their sons and their daughters shall die by famine;
ושארית לא תהיה להם כי־אביא רעה אל־אנשי ענתות שנת פקדתם׃ ס	כג	23	And there shall be no remnant unto them; for I will bring evil upon the men of Anathoth, even the year of their visitation. {S}

Chapter 12

צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל־בגדי בגד׃	א	1	Right wouldest Thou be, Yehovah, were I to contend with Thee, yet will I reason with Thee: Wherefore doth the way of the wicked prosper? Wherefore are all they secure that deal very treacherously?
נטעתם גם־שרשו ילכו גם־עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם׃	ב	2	Thou hast planted them, yea, they have taken root; they grow, yea, they bring forth fruit; Thou art near in their mouth, and far from their reins.
ואתה יהוה ידעתני תראני ובחנת לבי אתך התקם כצאן לטבחה והקדשם ליום הרגה׃ ס	ג	3	But Thou, Yehovah, knowest me, Thou seest me, and triest my heart toward Thee; pull them out like sheep for the slaughter, and prepare them for the day of slaughter. {P}
עד־מתי תאבל הארץ ועשב כל־השדה ייבש מרעת ישבי־בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את־אחריתנו׃	ד	4	How long shall the land mourn, and the herbs of the whole field wither? For the wickedness of them that dwell therein, the beasts are consumed, and the birds; because they said: 'He seeth not our end.'
כי את־רגלים ׀ רצתה וילאוך ואיך תתחרה את־הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן׃	ה	5	'If thou hast run with the footmen, and they have wearied thee, then how canst thou contend with horses? And though in a land of peace thou art secure, yet how wilt thou do in the thickets of the Jordan?
כי גם־אחיך ובית־אביך גם־המה בגדו בך גם־המה קראו אחריך מלא אל־תאמן בם כי־ידברו אליך טובות׃ ס	ו	6	For even thy brethren, and the house of thy father, even they have dealt treacherously with thee, even they have cried aloud after thee; believe them not, though they speak fair words unto thee.' {S}
עזבתי את־ביתי נטשתי את־נחלתי נתתי את־ידדות נפשי בכף איביה׃	ז	7	I have forsaken My house, I have cast off My heritage; I have given the dearly beloved of My soul into the hand of her enemies.
היתה־לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על־כן שנאתיה׃	ח	8	My heritage is become unto Me as a lion in the forest; she hath uttered her voice against Me; therefore have I hated her.
העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה לכו אספו כל־חית השדה התיו לאכלה׃	ט	9	Is My heritage unto Me as a speckled bird of prey? Are the birds of prey against her round about? Come ye, assemble all the beasts of the field, bring them to devour.
רעים רבים שחתו כרמי בססו את־חלקתי נתנו את־חלקת חמדתי למדבר שממה׃	י	10	Many shepherds have destroyed My vineyard, they have trodden My portion under foot, they have made My pleasant portion a desolate wilderness.
שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל־הארץ כי אין איש שם על־לב׃	יא	11	They have made it a desolation, it mourneth unto Me, being desolate; the whole land is made desolate, because no man layeth it to heart.
על־כל־שפים במדבר באו שדדים כי חרב ליהוה אכלה מקצה־ארץ ועד־קצה הארץ אין שלום לכל־בשר׃ ס	יב	12	Upon all the high hills in the wilderness spoilers are come; for the sword of Yehovah devoureth from the one end of the land even to the other end of the land, no flesh hath peace. {S}
זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף־יהוה׃ ס	יג	13	They have sown wheat, and have reaped thorns; they have put themselves to pain, they profit not; be ye then ashamed of your increase, because of the fierce anger of Yehovah. {P}
כה ׀ אמר יהוה על־כל־שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר־הנחלתי את־עמי את־ישראל הנני נתשם מעל אדמתם ואת־בית יהודה אתוש מתוכם׃	יד	14	Thus saith Yehovah: As for all Mine evil neighbours, that touch the inheritance which I have caused My people Israel to inherit, behold, I will pluck them up from off their land, and will pluck up the house of Judah from among them.
והיה אחרי נתשי אותם אשוב ורחמתים והשבתים איש לנחלתו ואיש לארצו׃	יה	15	And it shall come to pass, after that I have plucked them up, I will again have compassion on them; and I will bring them back, every man to his heritage, and every man to his land.
והיה אם־למד ילמדו את־דרכי עמי להשבע בשמי חי־יהוה כאשר למדו את־עמי להשבע בבעל ונבנו בתוך עמי׃	יו	16	And it shall come to pass, if they will diligently learn the ways of My people to swear by My name: 'As Yehovah liveth,' even as they taught My people to swear by Baal; then shall they be built up in the midst of My people.
ואם לא ישמעו ונתשתי את־הגוי ההוא נתוש ואבד נאם־יהוה׃ ס	יז	17	But if they will not hearken, then will I pluck up that nation, plucking up and destroying it, saith Yehovah. {S}

Chapter 13

כה־אמר יהוה אלי הלוך וקנית לך אזור פשתים ושמתו על־מתניך ובמים לא תבאהו׃	א	1	Thus said Yehovah unto me: 'Go, and get thee a linen girdle, and put it upon thy loins, and put it not in water.'
ואקנה את־האזור כדבר יהוה ואשם על־מתני׃ ס	ב	2	So I got a girdle according to the word of Yehovah, and put it upon my loins. {P}
ויהי דבר־יהוה אלי שנית לאמר׃	ג	3	And the word of Yehovah came unto me the second time, saying:
קח את־האזור אשר קנית אשר על־מתניך וקום לך פרתה וטמנהו שם בנקיק הסלע׃	ד	4	'Take the girdle that thou hast gotten, which is upon thy loins, and arise, go to Perath, and hide it there in a cleft of the rock.'
ואלך ואטמנהו בפרת כאשר צוה יהוה אותי׃	ה	5	So I went, and hid it in Perath, as Yehovah commanded me.
ויהי מקץ ימים רבים ויאמר יהוה אלי קום לך פרתה וקח משם את־האזור אשר צויתיך לטמנו־שם׃	ו	6	And it came to pass after many days, that Yehovah said unto me: 'Arise, go to Perath, and take the girdle from thence, which I commanded thee to hide there.'
ואלך פרתה ואחפר ואקח את־האזור מן־המקום אשר־טמנתיו שמה והנה נשחת האזור לא יצלח לכל׃ פ	ז	7	Then I went to Perath, and digged, and took the girdle from the place where I had hid it; and, behold, the girdle was marred, it was profitable for nothing. {P}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	ח	8	Then the word of Yehovah came unto me, saying:
כה אמר יהוה ככה אשחית את־גאון יהודה ואת־גאון ירושלם הרב׃	ט	9	Thus saith Yehovah: After this manner will I mar the pride of Judah, and the great pride of Yerushalam,
העם הזה הרע המאנים ׀ לשמוע את־דברי ההלכים בשררות לבם וילכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ויהי כאזור הזה אשר לא־יצלח לכל׃	י	10	even this evil people, that refuse to hear My words, that walk in the stubbornness of their heart, and are gone after other gods to serve them, and to worship them, that it be as this girdle, which is profitable for nothing. {S}
כי כאשר ידבק האזור אל־מתני־איש כן הדבקתי אלי את־כל־בית ישראל ואת־כל־בית יהודה נאם־יהוה להיות לי לעם ולשם ולתהלה ולתפארת ולא שמעו׃	יא	11	For as the girdle cleaveth to the loins of a man, so have I caused to cleave unto Me the whole house of Israel and the whole house of Judah, saith Yehovah, that they might be unto Me for a people, and for a name, and for a praise, and for a glory; but they would not hearken.
ואמרת אליהם את־הדבר הזה ס כה־אמר יהוה אלהי ישראל כל־נבל ימלא יין ואמרו אליך הידע לא נדע כי כל־נבל ימלא יין׃	יב	12	Moreover thou shalt speak unto them this word: {S} Thus saith Yehovah, the God of Israel: 'Every bottle is filled with wine'; and when they shall say unto thee: 'Do we not know that every bottle is filled with wine?'
ואמרת אליהם כה־אמר יהוה הנני ממלא את־כל־ישבי הארץ הזאת ואת־המלכים הישבים לדוד על־כסאו ואת־הכהנים ואת־הנביאים ואת כל־ישבי ירושלם שכרון׃	יג	13	Then shalt thou say unto them: Thus saith Yehovah: Behold, I will fill all the inhabitants of this land, even the kings that sit upon David's throne, and the priests, and the prophets, and all the inhabitants of Yerushalam, with drunkenness.
ונפצתים איש אל־אחיו והאבות והבנים יחדו נאם־יהוה לא־אחמול ולא־אחוס ולא ארחם מהשחיתם׃ ס	יד	14	And I will dash them one against another, even the fathers and the sons together, saith Yehovah; I will not pity, nor spare, nor have compassion, that I should not destroy them.
שמעו והאזינו אל־תגבהו כי יהוה דבר׃	יה	15	Hear ye, and give ear, be not proud; for Yehovah hath spoken.
תנו ליהוה אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על־הרי נשף וקויתם לאור ושמה לצלמות ושית ישית לערפל׃	יו	16	Give glory to Yehovah your God, before it grow dark, and before your feet stumble upon the mountains of twilight, and, while ye look for light, He turn it into great darkness, and make it gross darkness.
ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה־נפשי מפני גוה ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר יהוה׃ ס	יז	17	But if ye will not hear it, my soul shall weep in secret for your pride; and mine eyes shall weep sore, and run down with tears, because Yehovah's flock is carried away captive. {S}
אמר למלך ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם׃	יח	18	Say thou unto the king and to the queen-mother: 'Sit ye down low; for your headtires are come down, even your beautiful crown.'
ערי הנגב סגרו ואין פתח הגלת יהודה כלה הגלת שלומים׃ ס	יט	19	The cities of the South are shut up, and there is none to open them; Judah is carried away captive all of it; it is wholly carried away captive. {S}
שְׂא֤וּ שאי עֵֽינֵיכֶם֙ וּרְא֔וּ וראי הַבָּאִ֖ים מִצָּפ֑וֹן אַיֵּ֗ה הָעֵ֙דֶר֙ נִתַּן־לָ֔ךְ צֹ֖אן תִּפְאַרְתֵּֽךְ׃	כ	20	Lift up your eyes, and behold them that come from the north; where is the flock that was given thee, thy beautiful flock?
מה־תאמרי כי־יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לדה׃	כא	21	What wilt thou say, when He shall set the friends over thee as head, whom thou thyself hast trained against thee? Shall not pangs take hold of thee, as of a woman in travail?
וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך׃	כב	22	And if thou say in thy heart: 'Wherefore are these things befallen me?'--for the greatness of thine iniquity are thy skirts uncovered, and thy heels suffer violence.
היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו גם־אתם תוכלו להיטיב למדי הרע׃	כג	23	Can the Ethiopian change his skin, or the leopard his spots? Then may ye also do good, that are accustomed to do evil.
ואפיצם כקש־עובר לרוח מדבר׃	כד	24	Therefore will I scatter them, as the stubble that passeth away by the wind of the wilderness.
זה גורלך מנת־מדיך מאתי נאם־יהוה אשר שכחת אותי ותבטחי בשקר׃	כה	25	This is thy lot, the portion measured unto thee from Me, saith Yehovah; because thou hast forgotten Me, and trusted in falsehood.
וגם־אני חשפתי שוליך על־פניך ונראה קלונך׃	כו	26	Therefore will I also uncover thy skirts upon thy face, and thy shame shall appear.
נאפיך ומצהלותיך זמת זנותך על־גבעות בשדה ראיתי שקוציך אוי לך ירושלם לא תטהרי אחרי מתי עד׃ פ	כז	27	Thine adulteries, and thy neighings, the lewdness of thy harlotry, on the hills in the field have I seen thy detestable acts. Woe unto thee, O Yerushalam! thou wilt not be made clean! When shall it ever be? {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 14

אשר היה דבר־יהוה אל־ירמיהו על־דברי הבצרות׃	א	1	The word of Yehovah that came to Jeremiah concerning the droughts.
אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה׃	ב	2	Judah mourneth, and the gates thereof languish, they bow down in black unto the ground; and the cry of Yerushalam is gone up.
ואדריהם שלחו צעיריהם צעוריהם למים באו על־גבים לא־מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וחפו ראשם׃	ג	3	And their nobles send their lads for water: they come to the pits, and find no water; their vessels return empty; they are ashamed and confounded, and cover their heads.
בעבור האדמה חתה כי לא־היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם׃	ד	4	Because of the ground which is cracked, for there hath been no rain in the land, the plowmen are ashamed, they cover their heads.
כי גם־אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא־היה דשא׃	ה	5	Yea, the hind also in the field calveth, and forsaketh her young, because there is no grass,
ופראים עמדו על־שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי־אין עשב׃	ו	6	And the wild asses stand on the high hills, they gasp for air like jackals; their eyes fail, because there is no herbage.
אם־עונינו ענו בנו יהוה עשה למען שמך כי־רבו משובתינו לך חטאנו׃	ז	7	Though our iniquities testify against us, Yehovah, work Thou for Thy name's sake; for our backslidings are many, we have sinned against Thee.
מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון׃	ח	8	O Thou hope of Israel, the Saviour thereof in time of trouble, why shouldest Thou be as a stranger in the land, and as a wayfaring man that turneth aside to tarry for a night?
למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא־יוכל להושיע ואתה בקרבנו יהוה ושמך עלינו נקרא אל־תנחנו׃ ס	ט	9	Why shouldest thou be as a man overcome, as a mighty man that cannot save? Yet Thou, Yehovah, art in the midst of us, and Thy name is called upon us; leave us not. {S}
כה־אמר יהוה לעם הזה כן אהבו לנוע רגליהם לא חשכו ויהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם׃ ס	י	10	Thus saith Yehovah unto this people: Even so have they loved to wander, they have not refrained their feet; therefore Yehovah doth not accept them, now will He remember their iniquity, and punish their sins. {P}
ויאמר יהוה אלי אל־תתפלל בעד־העם הזה לטובה׃	יא	11	And Yehovah said unto me: 'Pray not for this people for their good.
כי יצמו אינני שמע אל־רנתם וכי יעלו עלה ומנחה אינני רצם כי בחרב וברעב ובדבר אנכי מכלה אותם׃ ס	יב	12	When they fast, I will not hear their cry; and when they offer burnt-offering and meal-offering, I will not accept them; but I will consume them by the sword, and by the famine, and by the pestilence.' {S}
ואמר אהה ׀ אדני יהוה הנה הנבאים אמרים להם לא־תראו חרב ורעב לא־יהיה לכם כי־שלום אמת אתן לכם במקום הזה׃ ס	יג	13	Then said I: 'Ah, Lord GOD [Adonai Yehovi]! behold, the prophets say unto them: Ye shall not see the sword, neither shall ye have famine; but I will give you assured peace in this place.' {S}
ויאמר יהוה אלי שקר הנבאים נבאים בשמי לא שלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם חזון שקר וקסם ואליל ואלול ותרמית ותרמות לבם המה מתנבאים לכם׃ ס	יד	14	Then Yehovah said unto me: 'The prophets prophesy lies in My name; I sent them not, neither have I commanded them, neither spoke I unto them; they prophesy unto you a lying vision, and divination, and a thing of nought, and the deceit of their own heart. {S}
לכן כה־אמר יהוה על־הנבאים הנבאים בשמי ואני לא־שלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה׃	יה	15	Therefore thus saith Yehovah: As for the prophets that prophesy in My name, and I sent them not, yet they say: Sword and famine shall not be in this land, by sword and famine shall those prophets be consumed;
והעם אשר־המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני ׀ הרעב והחרב ואין מקבר להמה המה נשיהם ובניהם ובנתיהם ושפכתי עליהם את־רעתם׃	יו	16	and the people to whom they prophesy shall be cast out in the streets of Yerushalam because of the famine and the sword; and they shall have none to bury them, them, their wives, nor their sons, nor their daughters; for I will pour their evil upon them.'
ואמרת אליהם את־הדבר הזה תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל־תדמינה כי שבר גדול נשברה בתולת בת־עמי מכה נחלה מאד׃	יז	17	And thou shalt say this word unto them: Let mine eyes run down with tears night and day, and let them not cease; for the virgin daughter of my people is broken with a great breach, with a very grievous blow.
אם־יצאתי השדה והנה חללי־חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב כי־גם־נביא גם־כהן סחרו אל־ארץ ולא ידעו׃ ס	יח	18	If I go forth into the field, then behold the slain with the sword! And if I enter into the city, then behold them that are sick with famine! For both the prophet and the priest are gone about to a land, and knew it not. {S}
המאס מאסת את־יהודה אם־בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה׃	יט	19	Hast Thou utterly rejected Judah? Hath Thy soul loathed Zion? Why hast Thou smitten us, and there is no healing for us? We looked for peace, but no good came; and for a time of healing, and behold terror!
ידענו יהוה רשענו עון אבותינו כי חטאנו לך׃	כ	20	We acknowledge, Yehovah, our wickedness, even the iniquity of our fathers; for we have sinned against Thee.
אל־תנאץ למען שמך אל־תנבל כסא כבודך זכר אל־תפר בריתך אתנו׃	כא	21	Do not contemn us, for Thy name's sake, do not dishonour the throne of Thy glory; remember, break not Thy covenant with us.
היש בהבלי הגוים מגשמים ואם־השמים יתנו רבבים הלא אתה־הוא יהוה אלהינו ונקוה־לך כי־אתה עשית את־כל־אלה׃ פ	כב	22	Are there any among the vanities of the nations that can cause rain? or can the heavens give showers? Art not Thou He, Yehovah our God, and do we not wait for Thee? For Thou hast made all these things. {P}

Chapter 15

ויאמר יהוה אלי אם־יעמד משה ושמואל לפני אין נפשי אל־העם הזה שלח מעל־פני ויצאו׃	א	1	Then said Yehovah unto me: 'Though Moses and Samuel stood before Me, yet My mind could not be toward this people; cast them out of My sight, and let them go forth.
והיה כי־יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה־אמר יהוה אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי׃	ב	2	And it shall come to pass, when they say unto thee: Whither shall we go forth? then thou shall tell them: Thus saith Yehovah: Such as are for death, to death; and such as are for the sword, to the sword; and such as are for the famine, to the famine; and such as are for captivity, to captivity.
ופקדתי עליהם ארבע משפחות נאם־יהוה את־החרב להרג ואת־הכלבים לסחב ואת־עוף השמים ואת־בהמת הארץ לאכל ולהשחית׃	ג	3	And I will appoint over them four kinds, saith Yehovah: the sword to slay, and the dogs to drag, and the fowls of the heaven, and the beasts of the earth, to devour and to destroy.
ונתתים לזעוה לזועה לכל ממלכות הארץ בגלל מנשה בן־יחזקיהו מלך יהודה על אשר־עשה בירושלם׃	ד	4	And I will cause them to be a horror among all the kingdoms of the earth, because of Manasseh the son of Hezekiah king of Judah, for that which he did in Yerushalam.
כי מי־יחמל עליך ירושלם ומי ינוד לך ומי יסור לשאל לשלם לך׃	ה	5	For who shall have pity upon thee, O Yerushalam? Or who shall bemoan thee? Or who shall turn aside to ask of thy welfare?
את נטשת אתי נאם־יהוה אחור תלכי ואט את־ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם׃	ו	6	Thou hast cast Me off, saith Yehovah, thou art gone backward; therefore do I stretch out My hand against thee, and destroy thee; I am weary with repenting.
ואזרם במזרה בשערי הארץ שכלתי אבדתי את־עמי מדרכיהם לוא־שבו׃	ז	7	And I fan them with a fan in the gates of the land; I bereave them of children, I destroy My people, since they return not from their ways.
עצמו־לי אלמנתו מחול ימים הבאתי להם על־אם בחור שדד בצהרים הפלתי עליה פתאם עיר ובהלות׃	ח	8	Their widows are increased to Me above the sand of the seas; I bring upon them, against the mother, a chosen one, even a spoiler at noonday; I cause anguish and terrors to fall upon her suddenly.
אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה בא באה שמשה בעד יומם בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם נאם־יהוה׃ ס	ט	9	She that hath borne seven languisheth; her spirit droopeth; her sun is gone down while it was yet day, she is ashamed and confounded; and the residue of them will I deliver to the sword before their enemies, saith Yehovah.' {S}
אוי־לי אמי כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל־הארץ לא־נשיתי ולא־נשו־בי כלה מקללוני׃ ס	י	10	Woe is me, my mother, that thou hast borne me a man of strife and a man of contention to the whole earth! I have not lent, neither have men lent to me; yet every one of them doth curse me. {S}
אמר יהוה אם־לא שריתיך שרותך לטוב אם־לוא ׀ הפגעתי בך בעת־רעה ובעת צרה את־האיב׃	יא	11	Yehovah said: 'Verily I will release thee for good; verily I will cause the enemy to make supplication unto thee in the time of evil and in the time of affliction.
הירע ברזל ׀ ברזל מצפון ונחשת׃	יב	12	Can iron break iron from the north and brass?
חילך ואוצרותיך לבז אתן לא במחיר ובכל־חטאותיך ובכל־גבוליך׃	יג	13	Thy substance and thy treasures will I give for a spoil without price, and that for all thy sins, even in all thy borders.
והעברתי את־איביך בארץ לא ידעת כי־אש קדחה באפי עליכם תוקד׃ ס	יד	14	And I will make thee to pass with thine enemies into a land which thou knowest not; for a fire is kindled in My nostril, which shall burn upon you.' {S}
אתה ידעת יהוה זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי אל־לארך אפך תקחני דע שאתי עליך חרפה׃	יה	15	Thou, Yehovah, knowest; remember me, and think of me, and avenge me of my persecutors; take me not away because of Thy long-suffering; know that for Thy sake I have suffered taunts.
נמצאו דבריך ואכלם ויהי דברך דבריך לי לששון ולשמחת לבבי כי־נקרא שמך עלי יהוה אלהי צבאות׃ ס	יו	16	Thy words were found, and I did eat them; and Thy words were unto me a joy and the rejoicing of my heart; because Thy name was called on me, Yehovah God of hosts. {S}
לא־ישבתי בסוד־משחקים ואעלז מפני ידך בדד ישבתי כי־זעם מלאתני׃ ס	יז	17	I sat not in the assembly of them that make merry, nor rejoiced; I sat alone because of Thy hand; for Thou hast filled me with indignation.
למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא היו תהיה לי כמו אכזב מים לא נאמנו׃ ס	יח	18	Why is my pain perpetual, and my wound incurable, so that it refuseth to be healed? Wilt Thou indeed be unto me as a deceitful brook, as waters that fail? {S}
לכן כה־אמר יהוה אם־תשוב ואשיבך לפני תעמד ואם־תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישבו המה אליך ואתה לא־תשוב אליהם׃	יט	19	Therefore thus saith Yehovah: if thou return, and I bring thee back, thou shalt stand before Me; and if thou bring forth the precious out of the vile, thou shalt be as My mouth; let them return unto thee, but thou shalt not return unto them.
ונתתיך לעם הזה לחומת נחשת בצורה ונלחמו אליך ולא־יוכלו לך כי־אתך אני להושיעך ולהצילך נאם־יהוה׃	כ	20	And I will make thee unto this people a fortified brazen wall; and they shall fight against thee, but they shall not prevail against thee; for I am with thee to save thee and to deliver thee, saith Yehovah.
והצלתיך מיד רעים ופדתיך מכף ערצים׃ פ	כא	21	And I will deliver thee out of the hand of the wicked, and I will redeem thee out of the hand of the terrible. {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

k	We read one or more consonants in L differently from BHS.
q	We have abandoned or added a ketib/qere relative to BHS. In doing this we agree with L against BHS.

Chapter 16

ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	The word of Yehovah came also unto me, saying:
לא־תקח לך אשה ולא־יהיו לך בנים ובנות במקום הזה׃	ב	2	Thou shalt not take thee a wife, neither shalt thou have sons or daughters in this place. {S}
כי־כה ׀ אמר יהוה על־הבנים ועל־הבנות הילודים במקום הזה ועל־אמתם הילדות אותם ועל־אבותם המולדים אותם בארץ הזאת׃	ג	3	For thus saith Yehovah concerning the sons and concerning the daughters that are born in this place, and concerning their mothers that bore them, and concerning their fathers that begot them in this land:
ממותי תחלאים ימתו לא יספדו ולא יקברו לדמן על־פני האדמה יהיו ובחרב וברעב יכלו והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃ ס	ד	4	They shall die of grievous deaths; they shall not be lamented, neither shall they be buried, they shall be as dung upon the face of the ground; and they shall be consumed by the sword, and by famine; and their carcasses shall be meat for the fowls of heaven, and for the beasts of the earth. {S}
כי־כה ׀ אמר יהוה אל־תבוא בית מרזח ואל־תלך לספוד ואל־תנד להם כי־אספתי את־שלומי מאת העם־הזה נאם־יהוה את־החסד ואת־הרחמים׃	ה	5	For thus saith Yehovah: Enter not into the house of mourning, neither go to lament, neither bemoan them; for I have taken away My peace from this people, saith Yehovah, even mercy and compassion.
ומתו גדלים וקטנים בארץ הזאת לא יקברו ולא־יספדו להם ולא יתגדד ולא יקרח להם׃	ו	6	Both the great and the small shall die in this land; they shall not be buried; neither shall men lament for them, nor cut themselves, nor make themselves bald for them;
ולא־יפרסו להם על־אבל לנחמו על־מת ולא־ישקו אותם כוס תנחומים על־אביו ועל־אמו׃	ז	7	neither shall men break bread for them in mourning, to comfort them for the dead; neither shall men give them the cup of consolation to drink for their father or for their mother.
ובית־משתה לא־תבוא לשבת אותם לאכל ולשתות׃ ס	ח	8	And thou shalt not go into the house of feasting to sit with them, to eat and to drink. {P}
כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני משבית מן־המקום הזה לעיניכם ובימיכם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה׃	ט	9	For thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: Behold, I will cause to cease out of this place, before your eyes and in your days, the voice of mirth and the voice of gladness, the voice of the bridegroom and the voice of the bride.
והיה כי תגיד לעם הזה את כל־הדברים האלה ואמרו אליך על־מה דבר יהוה עלינו את כל־הרעה הגדולה הזאת ומה עוננו ומה חטאתנו אשר חטאנו ליהוה אלהינו׃	י	10	And it shall come to pass, when thou shalt tell this people all these words, and they shall say unto thee: 'Wherefore hath Yehovah pronounced all this great evil against us? or what is our iniquity? or what is our sin that we have committed against Yehovah our God?'
ואמרת אליהם על אשר־עזבו אבותיכם אותי נאם־יהוה וילכו אחרי אלהים אחרים ויעבדום וישתחוו להם ואתי עזבו ואת־תורתי לא שמרו׃	יא	11	then shalt thou say unto them: 'Because your fathers have forsaken Me, saith Yehovah, and have walked after other gods, and have served them, and have worshipped them, and have forsaken Me, and have not kept My Torah;
ואתם הרעתם לעשות מאבותיכם והנכם הלכים איש אחרי שררות לבו־הרע לבלתי שמע אלי׃	יב	12	and ye have done worse than your fathers; for, behold, ye walk every one after the stubbornness of his evil heart, so that ye hearken not unto Me;
והטלתי אתכם מעל הארץ הזאת על־הארץ אשר לא ידעתם אתם ואבותיכם ועבדתם־שם את־אלהים אחרים יומם ולילה אשר לא־אתן לכם חנינה׃ ס	יג	13	therefore will I cast you out of this land into a land that ye have not known, neither ye nor your fathers; and there shall ye serve other gods day and night; forasmuch as I will show you no favour.' {P}
לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ולא־יאמר עוד חי־יהוה אשר העלה את־בני ישראל מארץ מצרים׃	יד	14	Therefore, behold, the days come, saith Yehovah, that it shall no more be said: 'As Yehovah liveth, that brought up the children of Israel out of the land of Egypt,'
כי אם־חי־יהוה אשר העלה את־בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשבתים על־אדמתם אשר נתתי לאבותם׃ ס	יה	15	but: 'As Yehovah liveth, that brought up the children of Israel from the land of the north, and from all the countries whither He had driven them'; and I will bring them back into their land that I gave unto their fathers. {P}
הנני שלח לדיגים לדוגים רבים נאם־יהוה ודיגום ואחרי־כן אשלח לרבים צידים וצדום מעל כל־הר ומעל כל־גבעה ומנקיקי הסלעים׃	יו	16	Behold, I will send for many fishers, saith Yehovah, and they shall fish them; and afterward I will send for many hunters, and they shall hunt them from every mountain, and from every hill, and out of the clefts of the rocks.
כי עיני על־כל־דרכיהם לא נסתרו מלפני ולא־נצפן עונם מנגד עיני׃	יז	17	For Mine eyes are upon all their ways, they are not hid from My face; neither is their iniquity concealed from Mine eyes.
ושלמתי ראשונה משנה עונם וחטאתם על חללם את־ארצי בנבלת שקוציהם ותועבותיהם מלאו את־נחלתי׃ ס	יח	18	And first I will recompense their iniquity and their sin double; because they have profaned My land; they have filled Mine inheritance with the carcasses of their detestable things and their abominations. {P}
יהוה עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי־ארץ ויאמרו אך־שקר נחלו אבותינו הבל ואין־בם מועיל׃	יט	19	Yehovah, my strength, and my stronghold, and my refuge, in the day of affliction, unto Thee shall the nations come from the ends of the earth, and shall say: 'Our fathers have inherited nought but lies, vanity and things wherein there is no profit.'
היעשה־לו אדם אלהים והמה לא אלהים׃	כ	20	Shall a man make unto himself gods, and they are no gods?
לכן הנני מודיעם בפעם הזאת אודיעם את־ידי ואת־גבורתי וידעו כי־שמי יהוה׃ ס	כא	21	Therefore, behold, I will cause them to know, this once will I cause them to know My hand and My might; and they shall know that My name is Yehovah. {S}

Chapter 17

חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בצפרן שמיר חרושה על־לוח לבם ולקרנות מזבחותיכם׃	א	1	The sin of Judah is written with a pen of iron, and with the point of a diamond; it is graven upon the tablet of their heart, and upon the horns of your altars.
כזכר בניהם מזבחותם ואשריהם על־עץ רענן על גבעות הגבהות׃	ב	2	Like the symbols of their sons are their altars, and their Asherim are by the leafy trees, upon the high hills.
הררי בשדה חילך כל־אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל־גבוליך׃	ג	3	O thou that sittest upon the mountain in the field, I will give thy substance and all thy treasures for a spoil, and thy high places, because of sin, throughout all thy borders.
ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את־איביך בארץ אשר לא־ידעת כי־אש קדחתם באפי עד־עולם תוקד׃ ס	ד	4	And thou, even of thyself, shalt discontinue from thy heritage that I gave thee; and I will cause thee to serve thine enemies in the land which thou knowest not; for ye have kindled a fire in My nostril, which shall burn for ever. {S}
כה ׀ אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן־יהוה יסור לבו׃	ה	5	Thus saith Yehovah: Cursed is the man that trusteth in man, and maketh flesh his arm, and whose heart departeth from Yehovah.
והיה כערער בערבה ולא יראה כי־יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב׃ ס	ו	6	For he shall be like a tamarisk in the desert, and shall not see when good cometh; but shall inhabit the parched places in the wilderness, a salt land and not inhabited. {S}
ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו׃	ז	7	Blessed is the man that trusteth in Yehovah, and whose trust Yehovah is.
והיה כעץ ׀ שתול על־מים ועל־יובל ישלח שרשיו ולא יראה ירא כי־יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי׃	ח	8	For he shall be as a tree planted by the waters, and that spreadeth out its roots by the river, and shall not see when heat cometh, but its foliage shall be luxuriant; and shall not be anxious in the year of drought, neither shall cease from yielding fruit.
עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו׃	ט	9	The heart is deceitful above all things, and it is exceeding weak--who can know it?
אני יהוה חקר לב בחן כליות ולתת לאיש כדרכיו כדרכו כפרי מעלליו׃ ס	י	10	I Yehovah search the heart, I try the reins, even to give every man according to his ways, according to the fruit of his doings. {S}
קרא דגר ולא ילד עשה עשר ולא במשפט בחצי ימיו ימו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל׃	יא	11	As the partridge that broodeth over young which she hath not brought forth, so is he that getteth riches, and not by right; in the midst of his days he shall leave them, and at his end he shall be a fool.
כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו׃	יב	12	Thou throne of glory, on high from the beginning, thou place of our sanctuary,
מקוה ישראל יהוה כל־עזביך יבשו וסורי יסורי בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים־חיים את־יהוה׃ ס	יג	13	Thou hope of Israel, Yehovah! All that forsake Thee shall be ashamed; they that depart from Thee shall be written in the earth, because they have forsaken Yehovah, the fountain of living waters. {P}
רפאני יהוה וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה׃	יד	14	Heal me, Yehovah, and I shall be healed; save me, and I shall be saved; for Thou art my praise.
הנה־המה אמרים אלי איה דבר־יהוה יבוא נא׃	יה	15	Behold, they say unto me: 'Where is the word of Yehovah? let it come now.'
ואני לא־אצתי ׀ מרעה אחריך ויום אנוש לא התאויתי אתה ידעת מוצא שפתי נכח פניך היה׃	יו	16	As for me, I have not hastened from being a shepherd after Thee; neither have I desired the woeful day; Thou knowest it; that which came out of my lips was manifest before Thee.
אל־תהיה־לי למחתה מחסי־אתה ביום רעה׃	יז	17	Be not a ruin unto me; thou art my refuge in the day of evil.
יבשו רדפי ואל־אבשה אני יחתו המה ואל־אחתה אני הביא עליהם יום רעה ומשנה שברון שברם׃ ס	יח	18	Let them be ashamed that persecute me, but let not me be ashamed; let them be dismayed, but let not me be dismayed; bring upon them the day of evil, and destroy them with double destruction. {S}
כה־אמר יהוה אלי הלך ועמדת בשער בני־העם עם אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכל שערי ירושלם׃	יט	19	Thus said Yehovah unto me: Go, and stand in the gate of the children of the people, whereby the kings of Judah come in, and by which they go out, and in all the gates of Yerushalam;
ואמרת אליהם שמעו דבר־יהוה מלכי יהודה וכל־יהודה וכל ישבי ירושלם הבאים בשערים האלה׃ ס	כ	20	and say unto them: Hear ye the word of Yehovah, ye kings of Judah, and all Judah, and all the inhabitants of Yerushalam, that enter in by these gates;
כה אמר יהוה השמרו בנפשותיכם ואל־תשאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלם׃	כא	21	thus saith Yehovah: Take heed for the sake of your souls, and bear no burden on the sabbath day, nor bring it in by the gates of Yerushalam;
ולא־תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל־מלאכה לא תעשו וקדשתם את־יום השבת כאשר צויתי את־אבותיכם׃	כב	22	neither carry forth a burden out of your houses on the sabbath day, neither do ye any work; but hallow ye the sabbath day, as I commanded your fathers;
ולא שמעו ולא הטו את־אזנם ויקשו את־ערפם לבלתי שמוע שומע ולבלתי קחת מוסר׃	כג	23	but they hearkened not, neither inclined their ear, but made their neck stiff, that they might not hear, nor receive instruction.
והיה אם־שמע תשמעון אלי נאם־יהוה לבלתי ׀ הביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת ולקדש את־יום השבת לבלתי עשות־בו בה כל־מלאכה׃	כד	24	And it shall come to pass, if ye diligently hearken unto Me, saith Yehovah, to bring in no burden through the gates of this city on the sabbath day, but to hallow the sabbath day, to do no work therein;
ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ׀ ושרים ישבים על־כסא דוד רכבים ׀ ברכב ובסוסים המה ושריהם איש יהודה וישבי ירושלם וישבה העיר־הזאת לעולם׃	כה	25	then shall there enter in by the gates of this city kings and princes sitting upon the throne of David, riding in chariots and on horses, they, and their princes, the men of Judah, and the inhabitants of Yerushalam; and this city shall be inhabited for ever.
ובאו מערי־יהודה ומסביבות ירושלם ומארץ בנימן ומן־השפלה ומן־ההר ומן־הנגב מבאים עולה וזבח ומנחה ולבונה ומבאי תודה בית יהוה׃	כו	26	And they shall come from the cities of Judah, and from the places round about Yerushalam, and from the land of Benjamin, and from the Lowland, and from the mountains, and from the South, bringing burnt-offerings, and sacrifices, and meal-offerings, and frankincense, and bringing sacrifices of thanksgiving, unto the house of Yehovah.
ואם־לא תשמעו אלי לקדש את־יום השבת ולבלתי ׀ שאת משא ובא בשערי ירושלם ביום השבת והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלם ולא תכבה׃ פ	כז	27	But if ye will not hearken unto Me to hallow the sabbath day, and not to bear a burden and enter in at the gates of Yerushalam on the sabbath day; then will I kindle a fire in the gates thereof, and it shall devour the palaces of Yerushalam, and it shall not be quenched. {P}

Chapter 18

הדבר אשר היה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמר׃	א	1	The word which came to Jeremiah from Yehovah, saying:
קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את־דברי׃	ב	2	'Arise, and go down to the potter's house, and there I will cause thee to hear My words.'
וארד בית היוצר והנה־הוא והנהו עשה מלאכה על־האבנים׃	ג	3	Then I went down to the potter's house, and, behold, he was at his work on the wheels.
ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות׃ פ	ד	4	And whensoever the vessel that he made of the clay was marred in the hand of the potter, he made it again another vessel, as seemed good to the potter to make it. {S}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמור׃	ה	5	Then the word of Yehovah came to me, saying:
הכיוצר הזה לא־אוכל לעשות לכם בית ישראל נאם־יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן־אתם בידי בית ישראל׃ ס	ו	6	'O house of Israel, cannot I do with you as this potter? saith Yehovah. Behold, as the clay in the potter's hand, so are ye in My hand, O house of Israel. {S}
רגע אדבר על־גוי ועל־ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד׃	ז	7	At one instant I may speak concerning a nation, and concerning a kingdom, to pluck up and to break down and to destroy it;
ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על־הרעה אשר חשבתי לעשות לו׃ ס	ח	8	but if that nation turn from their evil, because of which I have spoken against it, I repent of the evil that I thought to do unto it. {S}
ורגע אדבר על־גוי ועל־ממלכה לבנת ולנטע׃	ט	9	And at one instant I may speak concerning a nation, and concerning a kingdom, to build and to plant it;
ועשה הרע הרעה בעיני לבלתי שמע בקולי ונחמתי על־הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו׃ ס	י	10	but if it do evil in My sight, that it hearken not to My voice, then I repent of the good, wherewith I said I would benefit it. {S}
ועתה אמר־נא אל־איש־יהודה ועל־יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם׃	יא	11	Now therefore do thou speak to the men of Judah, and to the inhabitants of Yerushalam, saying: Thus saith Yehovah: Behold, I frame evil against you, and devise a device against you; return ye now every one from his evil way, and amend your ways and your doings.
ואמרו נואש כי־אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו־הרע נעשה׃ ס	יב	12	But they say: There is no hope; but we will walk after our own devices, and we will do every one after the stubbornness of his evil heart.' {P}
לכן כה אמר יהוה שאלו־נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל׃	יג	13	Therefore thus saith Yehovah: Ask ye now among the nations, who hath heard such things; the virgin of Israel hath done a very horrible thing.
היעזב מצור שדי שלג לבנון אם־ינתשו מים זרים קרים נוזלים׃	יד	14	Doth the snow of Lebanon fail from the rock of the field? or are the strange cold flowing waters plucked up?
כי־שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה׃	יה	15	For My people hath forgotten Me, they offer unto vanity; and they have been made to stumble in their ways, in the ancient paths, to walk in bypaths, in a way not cast up;
לשום ארצם לשמה שריקות שרוקת עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו׃	יו	16	To make their land an astonishment, and a perpetual hissing; every one that passeth thereby shall be astonished, and shake his head.
כרוח־קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא־פנים אראם ביום אידם׃ ס	יז	17	I will scatter them as with an east wind before the enemy; I will look upon their back, and not their face, in the day of their calamity. {S}
ויאמרו לכו ונחשבה על־ירמיהו מחשבות כי לא־תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל־נקשיבה אל־כל־דבריו׃	יח	18	Then said they: 'Come, and let us devise devices against Jeremiah; for instruction shall not perish from the priest, nor counsel from the wise, nor the word from the prophet. Come, and let us smite him with the tongue, and let us not give heed to any of his words.'
הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי׃	יט	19	Give heed to me, Yehovah, and hearken to the voice of them that contend with me.
הישלם תחת־טובה רעה כי־כרו שוחה לנפשי זכר ׀ עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את־חמתך מהם׃	כ	20	Shall evil be recompensed for good? for they have digged a pit for my soul. Remember how I stood before Thee to speak good for them, to turn away Thy wrath from them.
לכן תן את־בניהם לרעב והגרם על־ידי־חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי־חרב במלחמה׃	כא	21	Therefore deliver up their children to the famine, and hurl them to the power of the sword; and let their wives be bereaved of their children, and widows; and let their men be slain of death, and their young men smitten of the sword in battle.
תשמע זעקה מבתיהם כי־תביא עליהם גדוד פתאם כי־כרו שוחה שיחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי׃	כב	22	Let a cry be heard from their houses, when thou shalt bring a troop suddenly upon them; for they have digged a pit to take me, and hid snares for my feet.
ואתה יהוה ידעת את־כל־עצתם עלי למות אל־תכפר על־עונם וחטאתם מלפניך אל־תמחי ויהיו והיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם׃ ס	כג	23	Yet, Yehovah, Thou knowest all their counsel against me to slay me; forgive not their iniquity, neither blot out their sin from Thy sight; but let them be made to stumble before Thee; deal Thou with them in the time of Thine anger. {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

a	Adaptations to a Qere which L and BHS, by their design, do not indicate.
k	We read one or more consonants in L differently from BHS.

Chapter 19

כה אמר יהוה הלוך וקנית בקבק יוצר חרש ומזקני העם ומזקני הכהנים׃	א	1	Thus said Yehovah: Go, and get a potter's earthen bottle, and take of the elders of the people, and of the elders of the priests;
ויצאת אל־גיא בן־הנם אשר פתח שער החרסית החרסות וקראת שם את־הדברים אשר־אדבר אליך׃	ב	2	and go forth unto the valley of the son of Hinnom, which is by the entry of the gate Harsith, and proclaim there the words that I shall tell thee;
ואמרת שמעו דבר־יהוה מלכי יהודה וישבי ירושלם כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מביא רעה על־המקום הזה אשר כל־שמעה תצלנה אזניו׃	ג	3	and say: Hear ye the word of Yehovah, O kings of Judah, and inhabitants of Yerushalam; thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: Behold, I will bring evil upon this place, which whosoever heareth, his ears shall tingle;
יען ׀ אשר עזבני וינכרו את־המקום הזה ויקטרו־בו לאלהים אחרים אשר לא־ידעום המה ואבותיהם ומלכי יהודה ומלאו את־המקום הזה דם נקים׃	ד	4	because they have forsaken Me, and have estranged this place, and have offered in it unto other gods, whom neither they nor their fathers have known, nor the kings of Judah; and have filled this place with the blood of innocents;
ובנו את־במות הבעל לשרף את־בניהם באש עלות לבעל אשר לא־צויתי ולא דברתי ולא עלתה על־לבי׃ פ	ה	5	and have built the high places of Baal, to burn their sons in the fire for burnt-offerings unto Baal; which I commanded not, nor spoke it, neither came it into My mind. {P}
לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ולא־יקרא למקום הזה עוד התפת וגיא בן־הנם כי אם־גיא ההרגה׃	ו	6	Therefore, behold, the days come, saith Yehovah, that this place shall no more be called Topheth, nor the valley of the son of Hinnom, but the valley of slaughter;
ובקתי את־עצת יהודה וירושלם במקום הזה והפלתים בחרב לפני איביהם וביד מבקשי נפשם ונתתי את־נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃	ז	7	and I will make void the counsel of Judah and Yerushalam in this place; and I will cause them to fall by the sword before their enemies, and by the hand of them that seek their life; and their carcasses will I give to be food for the fowls of the heaven, and for the beasts of the earth;
ושמתי את־העיר הזאת לשמה ולשרקה כל עבר עליה ישם וישרק על־כל־מכתה׃	ח	8	and I will make this city an astonishment, and a hissing; every one that passeth thereby shall be astonished and hiss because of all the plagues thereof;
והאכלתים את־בשר בניהם ואת בשר בנתיהם ואיש בשר־רעהו יאכלו במצור ובמצוק אשר יציקו להם איביהם ומבקשי נפשם׃	ט	9	and I will cause them to eat the flesh of their sons and the flesh of their daughters, and they shall eat every one the flesh of his friend, in the siege and in the straitness, wherewith their enemies, and they that seek their life, shall straiten them.
ושברת הבקבק לעיני האנשים ההלכים אותך׃	י	10	Then shalt thou break the bottle in the sight of the men that go with thee,
ואמרת אליהם כה־אמר ׀ יהוה צבאות ככה אשבר את־העם הזה ואת־העיר הזאת כאשר ישבר את־כלי היוצר אשר לא־יוכל להרפה עוד ובתפת יקברו מאין מקום לקבור׃	יא	11	and shalt say unto them: Thus saith Yehovah of hosts: Even so will I break this people and this city, as one breaketh a potter's vessel, that cannot be made whole again; and they shall bury in Topheth, for want of room to bury.
כן־אעשה למקום הזה נאם־יהוה וליושביו ולתת את־העיר הזאת כתפת׃	יב	12	Thus will I do unto this place, saith Yehovah, and to the inhabitants thereof, even making this city as Topheth;
והיו בתי ירושלם ובתי מלכי יהודה כמקום התפת הטמאים לכל הבתים אשר קטרו על־גגתיהם לכל צבא השמים והסך נסכים לאלהים אחרים׃ פ	יג	13	and the houses of Yerushalam, and the houses of the kings of Judah, which are defiled, shall be as the place of Topheth, even all the houses upon whose roofs they have offered unto all the host of heaven, and have poured out drink-offerings unto other gods. {P}
ויבא ירמיהו מהתפת אשר שלחו יהוה שם להנבא ויעמד בחצר בית־יהוה ויאמר אל־כל־העם׃ ס	יד	14	Then came Jeremiah from Topheth, whither Yehovah had sent him to prophesy; and he stood in the court of Yehovah's house, and said to all the people: {S}
כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מביא מבי אל־העיר הזאת ועל־כל־עריה את כל־הרעה אשר דברתי עליה כי הקשו את־ערפם לבלתי שמוע את־דברי׃	יה	15	'Thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: Behold, I will bring upon this city and upon all her towns all the evil that I have pronounced against it; because they have made their neck stiff, that they might not hear My words.'

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 20

וישמע פשחור בן־אמר הכהן והוא־פקיד נגיד בבית יהוה את־ירמיהו נבא את־הדברים האלה׃	א	1	Now Pashhur the son of Immer the priest, who was chief officer in the house of Yehovah, heard Jeremiah prophesying these things.
ויכה פשחור את ירמיהו הנביא ויתן אתו על־המהפכת אשר בשער בנימן העליון אשר בבית יהוה׃	ב	2	Then Pashhur smote Jeremiah the prophet, and put him in the stocks that were in the upper gate of Benjamin, which was in the house of Yehovah.
ויהי ממחרת ויצא פשחור את־ירמיהו מן־המהפכת ויאמר אליו ירמיהו לא פשחור קרא יהוה שמך כי אם־מגור מסביב׃ פ	ג	3	And it came to pass on the morrow, that Pashhur brought forth Jeremiah out of the stocks. Then said Jeremiah unto him: 'Yehovah hath not called thy name Pashhur, but Magormissabib. {S}
כי כה אמר יהוה הנני נתנך למגור לך ולכל־אהביך ונפלו בחרב איביהם ועיניך ראות ואת־כל־יהודה אתן ביד מלך־בבל והגלם בבלה והכם בחרב׃	ד	4	For thus saith Yehovah: Behold, I will make thee a terror to thyself, and to all thy friends; and they shall fall by the sword of their enemies, and thine eyes shall behold it; and I will give all Judah into the hand of the king of Babylon, and he shall carry them captive to Babylon, and shall slay them with the sword.
ונתתי את־כל־חסן העיר הזאת ואת־כל־יגיעה ואת־כל־יקרה ואת כל־אוצרות מלכי יהודה אתן ביד איביהם ובזזום ולקחום והביאום בבלה׃	ה	5	Moreover I will give all the store of this city, and all the gains thereof, and all the wealth thereof, yea, all the treasures of the kings of Judah will I give into the hand of their enemies, who shall spoil them, and take them, and carry them to Babylon.
ואתה פשחור וכל ישבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא ושם תמות ושם תקבר אתה וכל־אהביך אשר־נבאת להם בשקר׃ ס	ו	6	And thou, Pashhur, and all that dwell in thy house shall go into captivity; and thou shalt come to Babylon, and there thou shalt die, and there shalt thou be buried, thou, and all thy friends, to whom thou hast prophesied falsely.' {P}
פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל־היום כלה לעג לי׃	ז	7	Yehovah, Thou hast enticed me, and I was enticed, Thou hast overcome me, and hast prevailed; I am become a laughing-stock all the day, every one mocketh me.
כי־מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא כי־היה דבר־יהוה לי לחרפה ולקלס כל־היום׃	ח	8	For as often as I speak, I cry out, I cry: 'Violence and spoil'; because the word of Yehovah is made a reproach unto me, and a derision, all the day.
ואמרתי לא־אזכרנו ולא־אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל׃	ט	9	And if I say: 'I will not make mention of Him, nor speak any more in His name', then there is in my heart as it were a burning fire shut up in my bones, and I weary myself to hold it in, but cannot.
כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלומי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו׃	י	10	For I have heard the whispering of many, terror on every side: 'Denounce, and we will denounce him'; even of all my familiar friends, them that watch for my halting: 'Peradventure he will be enticed, and we shall prevail against him, and we shall take our revenge on him.'
ויהוה אותי כגבור עריץ על־כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי־לא השכילו כלמת עולם לא תשכח׃	יא	11	But Yehovah is with me as a mighty warrior; therefore my persecutors shall stumble, and they shall not prevail; they shall be greatly ashamed, because they have not prospered, even with an everlasting confusion which shall never be forgotten.
ויהוה צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את־ריבי׃ ס	יב	12	But, Yehovah of hosts, that triest the righteous, that seest the reins and the heart, let me see Thy vengeance on them; for unto Thee have I revealed my cause. {S}
שירו ליהוה הללו את־יהוה כי הציל את־נפש אביון מיד מרעים׃ ס	יג	13	Sing unto Yehovah, praise ye Yehovah; for He hath delivered the soul of the needy from the hand of evil-doers. {S}
ארור היום אשר ילדתי בו יום אשר־ילדתני אמי אל־יהי ברוך׃	יד	14	Cursed be the day wherein I was born; the day wherein my mother bore me, let it not be blessed.
ארור האיש אשר בשר את־אבי לאמר ילד־לך בן זכר שמח שמחהו׃	יה	15	Cursed be the man who brought tidings to my father, saying: 'A man-child is born unto thee'; making him very glad.
והיה האיש ההוא כערים אשר־הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים׃	יו	16	And let that man be as the cities which Yehovah overthrew, and repented not; and let him hear a cry in the morning, and an alarm at noontide;
אשר לא־מותתני מרחם ותהי־לי אמי קברי ורחמה הרת עולם׃	יז	17	Because He slew me not from the womb; and so my mother would have been my grave, and her womb always great.
למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשת ימי׃ פ	יח	18	Wherefore came I forth out of the womb to see labour and sorrow, that my days should be consumed in shame? {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 21

הדבר אשר־היה אל־ירמיהו מאת יהוה בשלח אליו המלך צדקיהו את־פשחור בן־מלכיה ואת־צפניה בן־מעשיה הכהן לאמר׃	א	1	The word which came unto Jeremiah from Yehovah, when king Zedekiah sent unto him Pashhur the son of Malchiah, and Zephaniah the son of Maaseiah the priest, saying:
דרש־נא בעדנו את־יהוה כי נבוכדראצר מלך־בבל נלחם עלינו אולי יעשה יהוה אותנו ככל־נפלאתיו ויעלה מעלינו׃ ס	ב	2	'Inquire, I pray thee, of Yehovah for us; for Nebuchadrezzar king of Babylon maketh war against us; peradventure Yehovah will deal with us according to all His wondrous works, that he may go up from us.'
ויאמר ירמיהו אליהם כה תאמרן אל־צדקיהו׃	ג	3	Then said Jeremiah unto them: Thus shall ye say to Zedekiah: {S}
כה־אמר יהוה אלהי ישראל הנני מסב את־כלי המלחמה אשר בידכם אשר אתם נלחמים בם את־מלך בבל ואת־הכשדים הצרים עליכם מחוץ לחומה ואספתי אותם אל־תוך העיר הזאת׃	ד	4	Thus saith Yehovah, the God of Israel: Behold, I will turn back the weapons of war that are in your hands, wherewith ye fight against the king of Babylon, and against the Chaldeans, that besiege you without the walls, and I will gather them into the midst of this city.
ונלחמתי אני אתכם ביד נטויה ובזרוע חזקה ובאף ובחמה ובקצף גדול׃	ה	5	And I myself will fight against you with an outstretched hand and with a strong arm, even in anger, and in fury, and in great wrath.
והכיתי את־יושבי העיר הזאת ואת־האדם ואת־הבהמה בדבר גדול ימתו׃	ו	6	And I will smite the inhabitants of this city, both man and beast; they shall die of a great pestilence.
ואחרי־כן נאם־יהוה אתן את־צדקיהו מלך־יהודה ואת־עבדיו ׀ ואת־העם ואת־הנשארים בעיר הזאת מן־הדבר ׀ מן־החרב ומן־הרעב ביד נבוכדראצר מלך־בבל וביד איביהם וביד מבקשי נפשם והכם לפי־חרב לא־יחוס עליהם ולא יחמל ולא ירחם׃	ז	7	And afterward, saith Yehovah, I will deliver Zedekiah king of Judah, and his servants, and the people, and such as are left in this city from the pestilence, from the sword, and from the famine, into the hand of Nebuchadrezzar king of Babylon, and into the hand of their enemies, and into the hand of those that seek their life; and he shall smite them with the edge of the sword; he shall not spare them, neither have pity, nor have compassion.
ואל־העם הזה תאמר כה אמר יהוה הנני נתן לפניכם את־דרך החיים ואת־דרך המות׃	ח	8	And unto this people thou shalt say: Thus saith Yehovah: Behold, I set before you the way of life and the way of death.
הישב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר והיוצא ונפל על־הכשדים הצרים עליכם וחיה יחיה והיתה־לו נפשו לשלל׃	ט	9	He that abideth in this city shall die by the sword, and by the famine, and by the pestilence; but he that goeth out, and falleth away to the Chaldeans that besiege you, he shall live, and his life shall be unto him for a prey.
כי שמתי פני בעיר הזאת לרעה ולא לטובה נאם־יהוה ביד־מלך בבל תנתן ושרפה באש׃ ס	י	10	For I have set My face against this city for evil, and not for good, saith Yehovah; it shall be given into the hand of the king of Babylon, and he shall burn it with fire. {S}
ולבית מלך יהודה שמעו דבר־יהוה׃	יא	11	And unto the house of the king of Judah: Hear ye the word of Yehovah;
בית דוד כה אמר יהוה דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק פן־תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם מעלליהם׃	יב	12	O house of David, thus saith Yehovah: Execute justice in the morning, and deliver the spoiled out of the hand of the oppressor, lest My fury go forth like fire, and burn that none can quench it, because of the evil of your doings.
הנני אליך ישבת העמק צור המישר נאם־יהוה האמרים מי־יחת עלינו ומי יבוא במעונותינו׃	יג	13	Behold, I am against thee, O inhabitant of the valley, and rock of the plain, saith Yehovah; ye that say: 'Who shall come down against us? or who shall enter into our habitations?'
ופקדתי עליכם כפרי מעלליכם נאם־יהוה והצתי אש ביערה ואכלה כל־סביביה׃ ס	יד	14	And I will punish you according to the fruit of your doings, saith Yehovah; and I will kindle a fire in her forest, and it shall devour all that is round about her.

Chapter 22

כה אמר יהוה רד בית־מלך יהודה ודברת שם את־הדבר הזה׃	א	1	Thus said Yehovah: Go down to the house of the king of Judah, and speak there this word,
ואמרת שמע דבר־יהוה מלך יהודה הישב על־כסא דוד אתה ועבדיך ועמך הבאים בשערים האלה׃ ס	ב	2	and say: Hear the word of Yehovah, O king of Judah, that sittest upon the throne of David, thou, and thy servants, and thy people that enter in by these gates.
כה ׀ אמר יהוה עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל־תנו אל־תחמסו ודם נקי אל־תשפכו במקום הזה׃	ג	3	Thus saith Yehovah: Execute ye justice and righteousness, and deliver the spoiled out of the hand of the oppressor; and do no wrong, do no violence, to the stranger, the fatherless, nor the widow, neither shed innocent blood in this place.
כי אם־עשו תעשו את־הדבר הזה ובאו בשערי הבית הזה מלכים ישבים לדוד על־כסאו רכבים ברכב ובסוסים הוא ועבדיו ועבדו ועמו׃	ד	4	For if ye do this thing indeed, then shall there enter in by the gates of this house kings sitting upon the throne of David, riding in chariots and on horses, he, and his servants, and his people.
ואם לא תשמעו את־הדברים האלה בי נשבעתי נאם־יהוה כי־לחרבה יהיה הבית הזה׃ ס	ה	5	But if ye will not hear these words, I swear by Myself, saith Yehovah, that this house shall become a desolation. {P}
כי־כה ׀ אמר יהוה על־בית מלך יהודה גלעד אתה לי ראש הלבנון אם־לא אשיתך מדבר ערים לא נושבו נושבה׃	ו	6	For thus saith Yehovah concerning the house of the king of Judah: Thou art Gilead unto Me, the head of Lebanon; yet surely I will make thee a wilderness, cities which are not inhabited.
וקדשתי עליך משחתים איש וכליו וכרתו מבחר ארזיך והפילו על־האש׃	ז	7	And I will prepare destroyers against thee, every one with his weapons; and they shall cut down thy choice cedars, and cast them into the fire.
ועברו גוים רבים על העיר הזאת ואמרו איש אל־רעהו על־מה עשה יהוה ככה לעיר הגדולה הזאת׃	ח	8	And many nations shall pass by this city, and they shall say every man to his neighbour: 'Wherefore hath Yehovah done thus unto this great city?'
ואמרו על אשר עזבו את־ברית יהוה אלהיהם וישתחוו לאלהים אחרים ויעבדום׃ ס	ט	9	Then they shall answer: 'Because they forsook the covenant of Yehovah their God, and worshipped other gods, and served them.' {S}
אל־תבכו למת ואל־תנדו לו בכו בכו להלך כי לא ישוב עוד וראה את־ארץ מולדתו׃ ס	י	10	Weep ye not for the dead, neither bemoan him; but weep sore for him that goeth away, for he shall return no more, nor see his native country.
כי כה אמר־יהוה אל־שלם בן־יאשיהו מלך יהודה המלך תחת יאשיהו אביו אשר יצא מן־המקום הזה לא־ישוב שם עוד׃	יא	11	For thus saith Yehovah touching Shallum the son of Josiah, king of Judah, who reigned instead of Josiah his father, and who went forth out of this place: He shall not return thither any more;
כי במקום אשר־הגלו אתו שם ימות ואת־הארץ הזאת לא־יראה עוד׃ ס	יב	12	but in the place whither they have led him captive, there shall he die, and he shall see this land no more. {S}
הוי בנה ביתו בלא־צדק ועליותיו בלא משפט ברעהו יעבד חנם ופעלו לא יתן־לו׃	יג	13	Woe unto him that buildeth his house by unrighteousness, and his chambers by injustice; that useth his neighbour's service without wages, and giveth him not his hire;
האמר אבנה־לי בית מדות ועליות מרוחים וקרע לו חלוני וספון בארז ומשוח בששר׃	יד	14	That saith: 'I will build me a wide house and spacious chambers', and cutteth him out windows, and it is ceiled with cedar, and painted with vermilion.
התמלך כי אתה מתחרה בארז אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו׃	יה	15	Shalt thou reign, because thou strivest to excel in cedar? Did not thy father eat and drink, and do justice and righteousness? Then it was well with him.
דן דין־עני ואביון אז טוב הלוא־היא הדעת אתי נאם־יהוה׃	יו	16	He judged the cause of the poor and needy; then it was well. Is not this to know Me? saith Yehovah.
כי אין עיניך ולבך כי אם־על־בצעך ועל דם־הנקי לשפוך ועל־העשק ועל־המרוצה לעשות׃ ס	יז	17	But thine eyes and thy heart are not but for thy covetousness, and for shedding innocent blood, and for oppression, and for violence, to do it. {S}
לכן כה־אמר יהוה אל־יהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה לא־יספדו לו הוי אחי והוי אחות לא־יספדו לו הוי אדון והוי הדה׃	יח	18	Therefore thus saith Yehovah concerning Jehoiakim the son of Josiah, king of Judah: They shall not lament for him: 'Ah my brother!' or: 'Ah sister!' They shall not lament for him: 'Ah lord!' or: 'Ah his glory!'
קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלם׃ ס	יט	19	He shall be buried with the burial of an ass, drawn and cast forth beyond the gates of Yerushalam. {S}
עלי הלבנון וצעקי ובבשן תני קולך וצעקי מעברים כי נשברו כל־מאהביך׃	כ	20	Go up to Lebanon, and cry, and lift up thy voice in Bashan; and cry from Abarim, for all thy lovers are destroyed.
דברתי אליך בשלותיך אמרת לא אשמע זה דרכך מנעוריך כי לא־שמעת בקולי׃	כא	21	I spoke unto thee in thy prosperity, but thou saidst: 'I will not hear.' This hath been thy manner from thy youth, that thou hearkenedst not to My voice.
כל־רעיך תרעה־רוח ומאהביך בשבי ילכו כי אז תבשי ונכלמת מכל רעתך׃	כב	22	The wind shall feed upon all thy shepherds, and thy lovers shall go into captivity; surely then shalt thou be ashamed and confounded for all thy wickedness.
יֹשַׁבְתְּ֙ ישבתי בַּלְּבָנ֔וֹן מְקֻנַּ֖נְתְּ מקננתי בָּֽאֲרָזִ֑ים מַה־נֵּחַנְתְּ֙ בְּבֹא־לָ֣ךְ חֲבָלִ֔ים חִ֖יל כַּיֹּלֵדָֽה׃	כג	23	O inhabitant of Lebanon, that art nestled in the cedars, how gracious shalt thou be when pangs come upon thee, the pain as of a woman in travail!
חי־אני נאם־יהוה כי אם־יהיה כניהו בן־יהויקים מלך יהודה חותם על־יד ימיני כי משם אתקנך׃	כד	24	As I live, saith Yehovah, though Coniah the son of Jehoiakim king of Judah were the signet upon My right hand, yet would I pluck thee thence;
ונתתיך ביד מבקשי נפשך וביד אשר־אתה יגור מפניהם וביד נבוכדראצר מלך־בבל וביד הכשדים׃	כה	25	and I will give thee into the hand of them that seek thy life, and into the hand of them of whom thou art afraid, even into the hand of Nebuchadrezzar king of Babylon, and into the hand of the Chaldeans.
והטלתי אתך ואת־אמך אשר ילדתך על הארץ אחרת אשר לא־ילדתם שם ושם תמותו׃	כו	26	And I will cast thee out, and thy mother that bore thee, into another country, where ye were not born; and there shall ye die.
ועל־הארץ אשר־הם מנשאים את־נפשם לשוב שם שמה לא ישובו׃ ס	כז	27	But to the land whereunto they long to return, thither shall they not return. {P}
העצב נבזה נפוץ האיש הזה כניהו אם־כלי אין חפץ בו מדוע הוטלו הוא וזרעו והשלכו על־הארץ אשר לא־ידעו׃	כח	28	Is this man Coniah a despised, broken image? Is he a vessel wherein is no pleasure? Wherefore are they cast out, he and his seed, and are cast into the land which they know not?
ארץ ארץ ארץ שמעי דבר־יהוה׃ ס	כט	29	O land, land, land, hear the word of Yehovah.
כה ׀ אמר יהוה כתבו את־האיש הזה ערירי גבר לא־יצלח בימיו כי לא יצלח מזרעו איש ישב על־כסא דוד ומשל עוד ביהודה׃	ל	30	Thus saith Yehovah: Write ye this man childless, a man that shall not prosper in his days; for no man of his seed shall prosper, sitting upon the throne of David, and ruling any more in Judah. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

q	We have abandoned or added a ketib/qere relative to BHS. In doing this we agree with L against BHS.

Chapter 23

הוי רעים מאבדים ומפצים את־צאן מרעיתי נאם־יהוה׃	א	1	Woe unto the shepherds that destroy and scatter the sheep of My pasture! saith Yehovah. {S}
לכן כה־אמר יהוה אלהי ישראל על־הרעים הרעים את־עמי אתם הפצתם את־צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את־רע מעלליכם נאם־יהוה׃	ב	2	Therefore thus saith Yehovah, the God of Israel, against the shepherds that feed My people: Ye have scattered My flock, and driven them away, and have not taken care of them; behold, I will visit upon you the evil of your doings, saith Yehovah.
ואני אקבץ את־שארית צאני מכל הארצות אשר־הדחתי אתם שם והשבתי אתהן על־נוהן ופרו ורבו׃	ג	3	And I will gather the remnant of My flock out of all the countries whither I have driven them, and will bring them back to their folds; and they shall be fruitful and multiply.
והקמתי עליהם רעים ורעום ולא־ייראו עוד ולא־יחתו ולא יפקדו נאם־יהוה׃ ס	ד	4	And I will set up shepherds over them, who shall feed them; and they shall fear no more, nor be dismayed, neither shall any be lacking, saith Yehovah. {S}
הנה ימים באים נאם־יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ׃	ה	5	Behold, the days come, saith Yehovah, that I will raise unto David a righteous shoot, and he shall reign as king and prosper, and shall execute justice and righteousness in the land.
בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה־שמו אשר־יקראו יהוה ׀ צדקנו׃ ס	ו	6	In his days Judah shall be saved, and Israel shall dwell safely; and this is his name whereby he shall be called, Yehovah is our righteousness. {P}
לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ולא־יאמרו עוד חי־יהוה אשר העלה את־בני ישראל מארץ מצרים׃	ז	7	Therefore, behold, the days come, saith Yehovah, that they shall no more say: 'As Yehovah liveth, that brought up the children of Israel out of the land of Egypt';
כי אם־חי־יהוה אשר העלה ואשר הביא את־זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על־אדמתם׃ ס	ח	8	but: 'As Yehovah liveth, that brought up and that led the seed of the house of Israel out of the north country, and from all the countries whither I had driven them'; and they shall dwell in their own land. {P}
לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל־עצמותי הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מפני יהוה ומפני דברי קדשו׃	ט	9	Concerning the prophets. My heart within me is broken, all my bones shake; I am like a drunken man, and like a man whom wine hath overcome; because of Yehovah, and because of His holy words.
כי מנאפים מלאה הארץ כי־מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא־כן׃	י	10	For the land is full of adulterers; for because of swearing the land mourneth, the pastures of the wilderness are dried up; and their course is evil, and their force is not right.
כי־גם־נביא גם־כהן חנפו גם־בביתי מצאתי רעתם נאם־יהוה׃	יא	11	For both prophet and priest are ungodly; yea, in My house have I found their wickedness, saith Yehovah.
לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה כי־אביא עליהם רעה שנת פקדתם נאם־יהוה׃	יב	12	Wherefore their way shall be unto them as slippery places in the darkness, they shall be thrust, and fall therein; for I will bring evil upon them, even the year of their visitation, saith Yehovah.
ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את־עמי את־ישראל׃ ס	יג	13	And I have seen unseemliness in the prophets of Samaria: they prophesied by Baal, and caused My people Israel to err.
ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי־שבו איש מרעתו היו־לי כלם כסדם וישביה כעמרה׃ ס	יד	14	But in the prophets of Yerushalam I have seen a horrible thing: they commit adultery, and walk in lies, and they strengthen the hands of evil-doers, that none doth return from his wickedness; they are all of them become unto Me as Sodom, and the inhabitants thereof as Gomorrah. {P}
לכן כה־אמר יהוה צבאות על־הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי־ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל־הארץ׃ פ	יה	15	Therefore thus saith Yehovah of hosts concerning the prophets: Behold, I will feed them with wormwood, and make them drink the water of gall; for from the prophets of Yerushalam is ungodliness gone forth into all the land. {P}
כה־אמר יהוה צבאות אל־תשמעו על־דברי הנבאים הנבאים לכם מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי יהוה׃	יו	16	Thus saith Yehovah of hosts: Hearken not unto the words of the prophets that prophesy unto you, they lead you unto vanity; they speak a vision of their own heart, and not out of the mouth of Yehovah.
אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא־תבוא עליכם רעה׃	יז	17	They say continually unto them that despise Me: 'Yehovah hath said: Ye shall have peace'; and unto every one that walketh in the stubbornness of his own heart they say: 'No evil shall come upon you';
כי מי עמד בסוד יהוה וירא וישמע את־דברו מי־הקשיב דברו דברי וישמע׃ ס	יח	18	For who hath stood in the council of Yehovah, that he should perceive and hear His word? Who hath attended to His word, and heard it? {S}
הנה ׀ סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול׃	יט	19	Behold, a storm of Yehovah is gone forth in fury, yea, a whirling storm; it shall whirl upon the head of the wicked.
לא ישוב אף־יהוה עד־עשתו ועד־הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה׃	כ	20	The anger of Yehovah shall not return, until He have executed, and till He have performed the purposes of His heart; in the end of days ye shall consider it perfectly.
לא־שלחתי את־הנבאים והם רצו לא־דברתי אליהם והם נבאו׃	כא	21	I have not sent these prophets, yet they ran; I have not spoken to them, yet they prophesied.
ואם־עמדו בסודי וישמעו דברי את־עמי וישבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם׃ ס	כב	22	But if they have stood in My council, then let them cause My people to hear My words, and turn them from their evil way, and from the evil of their doings. {S}
האלהי מקרב אני נאם־יהוה ולא אלהי מרחק׃	כג	23	Am I a God near at hand, saith Yehovah, and not a God afar off?
אם־יסתר איש במסתרים ואני לא־אראנו נאם־יהוה הלוא את־השמים ואת־הארץ אני מלא נאם־יהוה׃	כד	24	Can any hide himself in secret places that I shall not see him? saith Yehovah. Do not I fill heaven and earth? saith Yehovah.
שמעתי את אשר־אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר חלמתי חלמתי׃	כה	25	I have heard what the prophets have said, that prophesy lies in My name, saying: 'I have dreamed, I have dreamed.'
עד־מתי היש בלב הנבאים נבאי השקר ונביאי תרמת לבם׃	כו	26	How long shall this be? Is it in the heart of the prophets that prophesy lies, and the prophets of the deceit of their own heart?
החשבים להשכיח את־עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו כאשר שכחו אבותם את־שמי בבעל׃	כז	27	That think to cause My people to forget My name by their dreams which they tell every man to his neighbour, as their fathers forgot My name for Baal.
הנביא אשר־אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה־לתבן את־הבר נאם־יהוה׃	כח	28	The prophet that hath a dream, let him tell a dream; and he that hath My word; let him speak My word faithfully. What hath the straw to do with the wheat? saith Yehovah.
הלוא כה דברי כאש נאם־יהוה וכפטיש יפצץ סלע׃ ס	כט	29	Is not My word like as fire? saith Yehovah; and like a hammer that breaketh the rock in pieces? {S}
לכן הנני על־הנבאים נאם־יהוה מגנבי דברי איש מאת רעהו׃	ל	30	Therefore, behold, I am against the prophets, saith Yehovah, that steal My words every one from his neighbour.
הנני על־הנביאם נאם־יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם׃	לא	31	Behold, I am against the prophets, saith Yehovah, that use their tongues and say: 'He saith.'
הנני על־נבאי חלמות שקר נאם־יהוה ויספרום ויתעו את־עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לא־שלחתים ולא צויתים והועיל לא־יועילו לעם־הזה נאם־יהוה׃	לב	32	Behold, I am against them that prophesy lying dreams, saith Yehovah, and do tell them, and cause My people to err by their lies, and by their wantonness; yet I sent them not, nor commanded them; neither can they profit this people at all, saith Yehovah.
וכי־ישאלך העם הזה או־הנביא או־כהן לאמר מה־משא יהוה ואמרת אליהם את־מה־משא ונטשתי אתכם נאם־יהוה׃	לג	33	And when this people, or the prophet, or a priest, shall ask thee, saying: 'What is the burden of Yehovah?' then shalt thou say unto them: 'What burden! I will cast you off, saith Yehovah.'
והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה ופקדתי על־האיש ההוא ועל־ביתו׃	לד	34	And as for the prophet, and the priest, and the people, that shall say: 'The burden of Yehovah', I will even punish that man and his house.
כה תאמרו איש על־רעהו ואיש אל־אחיו מה־ענה יהוה ומה־דבר יהוה׃	לה	35	Thus shall ye say every one to his neighbour, and every one to his brother: 'What hath Yehovah answered?' and: 'What hath Yehovah spoken?'
ומשא יהוה לא תזכרו־עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את־דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו׃	לו	36	And the burden of Yehovah shall ye mention no more; for every man's own word shall be his burden; and would ye pervert the words of the living God, of Yehovah of hosts our God?
כה תאמר אל־הנביא מה־ענך יהוה ומה־דבר יהוה׃	לז	37	Thus shalt thou say to the prophet: 'What hath Yehovah answered thee?' and: 'What hath Yehovah spoken?'
ואם־משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את־הדבר הזה משא יהוה ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה׃	לח	38	But if ye say: 'The burden of Yehovah'; therefore thus saith Yehovah: Because ye say this word: 'The burden of Yehovah', and I have sent unto you, saying: 'Ye shall not say: The burden of Yehovah';
לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת־העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם מעל פני׃	לט	39	therefore, behold, I will utterly tear you out, and I will cast you off, and the city that I gave unto you and to your fathers, away from My presence;
ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח׃ ס	מ	40	and I will bring an everlasting reproach upon you, and a perpetual shame, which shall not be forgotten. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 24

הראני יהוה והנה שני דודאי תאנים מועדים לפני היכל יהוה אחרי הגלות נבוכדראצר מלך־בבל את־יכניהו בן־יהויקים מלך־יהודה ואת־שרי יהודה ואת־החרש ואת־המסגר מירושלם ויבאם בבל׃	א	1	Yehovah showed me, and behold two baskets of figs set before the temple of Yehovah; after that Nebuchadrezzar king of Babylon had carried away captive Jeconiah the son of Jehoiakim, king of Judah, and the princes of Judah, with the craftsmen and smiths, from Yerushalam, and had brought them to Babylon.
הדוד אחד תאנים טבות מאד כתאני הבכרות והדוד אחד תאנים רעות מאד אשר לא־תאכלנה מרע׃ ס	ב	2	One basket had very good figs, like the figs that are first-ripe; and the other basket had very bad figs, which could not be eaten, they were so bad. {P}
ויאמר יהוה אלי מה־אתה ראה ירמיהו ואמר תאנים התאנים הטבות טבות מאד והרעות רעות מאד אשר לא־תאכלנה מרע׃ פ	ג	3	Then said Yehovah unto me: 'What seest thou, Jeremiah?' And I said: 'Figs; the good figs, very good; and the bad, very bad, that cannot be eaten, they are so bad.' {P}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	ד	4	And the word of Yehovah came unto me, saying:
כה־אמר יהוה אלהי ישראל כתאנים הטבות האלה כן־אכיר את־גלות יהודה אשר שלחתי מן־המקום הזה ארץ כשדים לטובה׃	ה	5	'Thus saith Yehovah, the God of Israel: Like these good figs, so will I regard the captives of Judah, whom I have sent out of this place into the land of the Chaldeans, for good.
ושמתי עיני עליהם לטובה והשבתים על־הארץ הזאת ובניתים ולא אהרס ונטעתים ולא אתוש׃	ו	6	And I will set Mine eyes upon them for good, and I will bring them back to this land; and I will build them, and not pull them down; and I will plant them, and not pluck them up.
ונתתי להם לב לדעת אתי כי אני יהוה והיו־לי לעם ואנכי אהיה להם לאלהים כי־ישבו אלי בכל־לבם׃ ס	ז	7	And I will give them a heart to know Me, that I am Yehovah; and they shall be My people, and I will be their God; for they shall return unto Me with their whole heart. {S}
וכתאנים הרעות אשר לא־תאכלנה מרע כי־כה ׀ אמר יהוה כן אתן את־צדקיהו מלך־יהודה ואת־שריו ואת ׀ שארית ירושלם הנשארים בארץ הזאת והישבים בארץ מצרים׃	ח	8	And as the bad figs, which cannot be eaten, they are so bad; surely thus saith Yehovah: So will I make Zedekiah the king of Judah, and his princes, and the residue of Yerushalam, that remain in this land, and them that dwell in the land of Egypt;
ונתתים לזעוה לזועה לרעה לכל ממלכות הארץ לחרפה ולמשל לשנינה ולקללה בכל־המקמות אשר־אדיחם שם׃	ט	9	I will even make them a horror among all the kingdoms of the earth for evil; a reproach and a proverb, a taunt and a curse, in all places whither I shall drive them.
ושלחתי בם את־החרב את־הרעב ואת־הדבר עד־תמם מעל האדמה אשר־נתתי להם ולאבותיהם׃ פ	י	10	And I will send the sword, the famine, and the pestilence, among them, till they be consumed from off the land that I gave unto them and to their fathers.' {P}

Chapter 25

הדבר אשר־היה על־ירמיהו על־כל־עם יהודה בשנה הרבעית ליהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשנית לנבוכדראצר מלך בבל׃	א	1	The word that came to Jeremiah concerning all the people of Judah in the fourth year of Jehoiakim the son of Josiah, king of Judah, that was the first year of Nebuchadrezzar king of Babylon;
אשר דבר ירמיהו הנביא על־כל־עם יהודה ואל כל־ישבי ירושלם לאמר׃	ב	2	which Jeremiah the prophet spoke unto all the people of Judah, and to all the inhabitants of Yerushalam, saying:
מן־שלש עשרה שנה ליאשיהו בן־אמון מלך יהודה ועד ׀ היום הזה זה שלש ועשרים שנה היה דבר־יהוה אלי ואדבר אליכם אשכים ודבר ולא שמעתם׃	ג	3	From the thirteenth year of Josiah the son of Amon, king of Judah, even unto this day, these three and twenty years, the word of Yehovah hath come unto me, and I have spoken unto you, speaking betimes and often; but ye have not hearkened.
ושלח יהוה אליכם את־כל־עבדיו הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם ולא־הטיתם את־אזנכם לשמע׃	ד	4	And Yehovah hath sent unto you all His servants the prophets, sending them betimes and often--but ye have not hearkened, nor inclined your ear to hear--
לאמר שובו־נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושבו על־האדמה אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם למן־עולם ועד־עולם׃	ה	5	saying: 'Return ye now every one from his evil way, and from the evil of your doings, and dwell in the land that Yehovah hath given unto you and to your fathers, for ever and ever;
ואל־תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ולא־תכעיסו אותי במעשה ידיכם ולא ארע לכם׃	ו	6	and go not after other gods to serve them, and to worship them, and provoke Me not with the work of your hands, and I will do you no hurt.'
ולא־שמעתם אלי נאם־יהוה למען הכעיסני הכעסוני במעשה ידיכם לרע לכם׃ ס	ז	7	Yet ye have not hearkened unto Me, saith Yehovah; that ye might provoke Me with the work of your hands to your own hurt. {P}
לכן כה אמר יהוה צבאות יען אשר לא־שמעתם את־דברי׃	ח	8	Therefore thus saith Yehovah of hosts: Because ye have not heard My words,
הנני שלח ולקחתי את־כל־משפחות צפון נאם־יהוה ואל־נבוכדראצר מלך־בבל עבדי והבאתים על־הארץ הזאת ועל־ישביה ועל כל־הגוים האלה סביב והחרמתים ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם׃	ט	9	behold, I will send and take all the families of the north, saith Yehovah, and I will send unto Nebuchadrezzar the king of Babylon, My servant, and will bring them against this land, and against the inhabitants thereof, and against all these nations round about; and I will utterly destroy them, and make them an astonishment, and a hissing, and perpetual desolations.
והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחים ואור נר׃	י	10	Moreover I will cause to cease from among them the voice of mirth and the voice of gladness, the voice of the bridegroom and the voice of the bride, the sound of the millstones, and the light of the lamp.
והיתה כל־הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את־מלך בבל שבעים שנה׃	יא	11	And this whole land shall be a desolation, and a waste; and these nations shall serve the king of Babylon seventy years.
והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על־מלך־בבל ועל־הגוי ההוא נאם־יהוה את־עונם ועל־ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם׃	יב	12	And it shall come to pass, when seventy years are accomplished, that I will punish the king of Babylon, and that nation, saith Yehovah, for their iniquity, and the land of the Chaldeans; and I will make it perpetual desolations.
וְהֵֽבֵאתִי֙ והבאיתי עַל־הָאָ֣רֶץ הַהִ֔יא אֶת־כָּל־דְּבָרַ֖י אֲשֶׁר־דִּבַּ֣רְתִּי עָלֶ֑יהָ אֵ֤ת כָּל־הַכָּתוּב֙ בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁר־נִבָּ֥א יִרְמְיָ֖הוּ עַל־כָּל־הַגּוֹיִֽם׃	יג	13	And I will bring upon that land all My words which I have pronounced against it, even all that is written in this book, which Jeremiah hath prophesied against all the nations.
כי עבדו־בם גם־המה גוים רבים ומלכים גדולים ושלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם׃ ס	יד	14	For many nations and great kings shall make bondmen of them also; and I will recompense them according to their deeds, and according to the work of their own hands. {P}
כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את־כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את־כל־הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם׃	יה	15	For thus saith Yehovah, the God of Israel, unto me: Take this cup of the wine of fury at My hand, and cause all the nations, to whom I send thee, to drink it.
ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם׃	יו	16	And they shall drink, and reel to and fro, and be like madmen, because of the sword that I will send among them.--
ואקח את־הכוס מיד יהוה ואשקה את־כל־הגוים אשר־שלחני יהוה אליהם׃	יז	17	Then took I the cup of Yehovah's hand, and made all the nations to drink, unto whom Yehovah had sent me:
את־ירושלם ואת־ערי יהודה ואת־מלכיה את־שריה לתת אתם לחרבה לשמה לשרקה ולקללה כיום הזה׃	יח	18	Yerushalam, and the cities of Judah, and the kings thereof, and the princes thereof, to make them an appalment, an astonishment, a hissing, and a curse; as it is this day;
את־פרעה מלך־מצרים ואת־עבדיו ואת־שריו ואת־כל־עמו׃	יט	19	Pharaoh king of Egypt, and his servants, and his princes, and all his people;
ואת כל־הערב ואת כל־מלכי ארץ העוץ ואת כל־מלכי ארץ פלשתים ואת־אשקלון ואת־עזה ואת־עקרון ואת שארית אשדוד׃	כ	20	and all the mingled people; and all the kings of the land of Uz, and all the kings of the land of the Philistines, and Ashkelon, and Gaza, and Ekron, and the remnant of Ashdod;
את־אדום ואת־מואב ואת־בני עמון׃	כא	21	Edom, and Moab, and the children of Ammon;
ואת כל־מלכי־צר ואת כל־מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים׃	כב	22	and all the kings of Tyre, and all the kings of Zidon, and the kings of the isle which is beyond the sea;
ואת־דדן ואת־תימא ואת־בוז ואת כל־קצוצי פאה׃	כג	23	Dedan, and Tema, and Buz, and all that have the corners of their hair polled;
ואת כל־מלכי ערב ואת כל־מלכי הערב השכנים במדבר׃	כד	24	and all the kings of Arabia, and all the kings of the mingled people that dwell in the wilderness;
ואת ׀ כל־מלכי זמרי ואת כל־מלכי עילם ואת כל־מלכי מדי׃	כה	25	and all the kings of Zimri, and all the kings of Elam, and all the kings of the Medes;
ואת ׀ כל־מלכי הצפון הקרבים והרחקים איש אל־אחיו ואת כל־הממלכות הארץ אשר על־פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם׃	כו	26	and all the kings of the north, far and near, one with another; and all the kingdoms of the world, which are upon the face of the earth.--And the king of Sheshach shall drink after them.
ואמרת אליהם ס כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם׃	כז	27	And thou shalt say unto them: {P} Thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: Drink ye, and be drunken, and spew, and fall, and rise no more, because of the sword which I will send among you.
והיה כי ימאנו לקחת־הכוס מידך לשתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות שתו תשתו׃	כח	28	And it shall be, if they refuse to take the cup at thy hand to drink, then shalt thou say unto them: Thus saith Yehovah of hosts: Ye shall surely drink.
כי הנה בעיר אשר נקרא־שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו לא תנקו כי חרב אני קרא על־כל־ישבי הארץ נאם יהוה צבאות׃	כט	29	For, lo, I begin to bring evil on the city whereupon My name is called, and should ye be utterly unpunished? Ye shall not be unpunished; for I will call for a sword upon all the inhabitants of the earth, saith Yehovah of hosts.
ואתה תנבא אליהם את כל־הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על־נוהו הידד כדרכים יענה אל כל־ישבי הארץ׃	ל	30	Therefore prophesy thou against them all these words, and say unto them: Yehovah doth roar from on high, and utter His voice from His holy habitation; He doth mightily roar because of His fold; He giveth a shout, as they that tread the grapes, against all the inhabitants of the earth.
בא שאון עד־קצה הארץ כי ריב ליהוה בגוים נשפט הוא לכל־בשר הרשעים נתנם לחרב נאם־יהוה׃ ס	לא	31	A noise is come even to the end of the earth; for Yehovah hath a controversy with the nations, He doth plead with all flesh; as for the wicked, He hath given them to the sword, saith Yehovah. {S}
כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל־גוי וסער גדול יעור מירכתי־ארץ׃	לב	32	Thus saith Yehovah of hosts: Behold, evil shall go forth from nation to nation, and a great storm shall be raised up from the uttermost parts of the earth.
והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד־קצה הארץ לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו לדמן על־פני האדמה יהיו׃	לג	33	And the slain of Yehovah shall be at that day from one end of the earth even unto the other end of the earth; they shall not be lamented, neither gathered, nor buried; they shall be dung upon the face of the ground.
הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן כי־מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה׃	לד	34	Wail, ye shepherds, and cry; and wallow yourselves in the dust, ye leaders of the flock; for the days of your slaughter are fully come, and I will break you in pieces, and ye shall fall like a precious vessel.
ואבד מנוס מן־הרעים ופליטה מאדירי הצאן׃	לה	35	And the shepherds shall have no way to flee, nor the leaders of the flock to escape.
קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן כי־שדד יהוה את־מרעיתם׃	לו	36	Hark! the cry of the shepherds, and the wailing of the leaders of the flock! For Yehovah despoileth their pasture.
ונדמו נאות השלום מפני חרון אף־יהוה׃	לז	37	And the peaceable folds are brought to silence because of the fierce anger of Yehovah.
עזב ככפיר סכו כי־היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו׃ פ	לח	38	He hath forsaken His covert, as the lion; for their land is become a waste because of the fierceness of the oppressing sword, and because of His fierce anger. {P}

Chapter 26

בראשית ממלכות יהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה היה הדבר הזה מאת יהוה לאמר׃	א	1	In the beginning of the reign of Jehoiakim the son of Josiah, king of Judah, came this word from Yehovah, saying:
כה ׀ אמר יהוה עמד בחצר בית־יהוה ודברת על־כל־ערי יהודה הבאים להשתחות בית־יהוה את כל־הדברים אשר צויתיך לדבר אליהם אל־תגרע דבר׃	ב	2	'Thus saith Yehovah: Stand in the court of Yehovah's house, and speak unto all the cities of Judah, which come to worship in Yehovah's house, all the words that I command thee to speak unto them; diminish not a word.
אולי ישמעו וישבו איש מדרכו הרעה ונחמתי אל־הרעה אשר אנכי חשב לעשות להם מפני רע מעלליהם׃	ג	3	It may be they will hearken, and turn every man from his evil way; that I may repent Me of the evil, which I purpose to do unto them because of the evil of their doings.
ואמרת אליהם כה אמר יהוה אם־לא תשמעו אלי ללכת בתורתי אשר נתתי לפניכם׃	ד	4	And thou shalt say unto them: Thus saith Yehovah: If ye will not hearken to Me, to walk in My Torah, which I have set before you,
לשמע על־דברי עבדי הנבאים אשר אנכי שלח אליכם והשכם ושלח ולא שמעתם׃	ה	5	to hearken to the words of My servants the prophets, whom I send unto you, even sending them betimes and often, but ye have not hearkened;
ונתתי את־הבית הזה כשלה ואת־העיר הזאת הזאתה אתן לקללה לכל גויי הארץ׃ ס	ו	6	then will I make this house like Shiloh, and will make this city a curse to all the nations of the earth.' {P}
וישמעו הכהנים והנבאים וכל־העם את־ירמיהו מדבר את־הדברים האלה בבית יהוה׃	ז	7	So the priests and the prophets and all the people heard Jeremiah speaking these words in the house of Yehovah.
ויהי ׀ ככלות ירמיהו לדבר את כל־אשר־צוה יהוה לדבר אל־כל־העם ויתפשו אתו הכהנים והנבאים וכל־העם לאמר מות תמות׃	ח	8	Now it came to pass, when Jeremiah had made an end of speaking all that Yehovah had commanded him to speak unto all the people, that the priests and the prophets and all the people laid hold on him, saying: 'Thou shalt surely die.
מדוע נבית בשם־יהוה לאמר כשלו יהיה הבית הזה והעיר הזאת תחרב מאין יושב ויקהל כל־העם אל־ירמיהו בבית יהוה׃	ט	9	Why hast thou prophesied in the name of Yehovah, saying: This house shall be like Shiloh, and this city shall be desolate, without an inhabitant?' And all the people were gathered against Jeremiah in the house of Yehovah.
וישמעו ׀ שרי יהודה את הדברים האלה ויעלו מבית־המלך בית יהוה וישבו בפתח שער־יהוה החדש׃ ס	י	10	When the princes of Judah heard these things, they came up from the king's house unto the house of Yehovah; and they sat in the entry of the new gate of Yehovah's house. {S}
ויאמרו הכהנים והנבאים אל־השרים ואל־כל־העם לאמר משפט־מות לאיש הזה כי נבא אל־העיר הזאת כאשר שמעתם באזניכם׃	יא	11	Then spoke the priests and the prophets unto the princes and to all the people, saying: 'This man is worthy of death; for he hath prophesied against this city, as ye have heard with your ears.'
ויאמר ירמיהו אל־כל־השרים ואל־כל־העם לאמר יהוה שלחני להנבא אל־הבית הזה ואל־העיר הזאת את כל־הדברים אשר שמעתם׃	יב	12	Then spoke Jeremiah unto all the princes and to all the people, saying: 'Yehovah sent me to prophesy against this house and against this city all the words that ye have heard.
ועתה היטיבו דרכיכם ומעלליכם ושמעו בקול יהוה אלהיכם וינחם יהוה אל־הרעה אשר דבר עליכם׃	יג	13	Therefore now amend your ways and your doings, and hearken to the voice of Yehovah your God; and Yehovah will repent Him of the evil that He hath pronounced against you.
ואני הנני בידכם עשו־לי כטוב וכישר בעיניכם׃	יד	14	But as for me, behold, I am in your hand; do with me as is good and right in your eyes.
אך ׀ ידע תדעו כי אם־ממתים אתם אתי כי־דם נקי אתם נתנים עליכם ואל־העיר הזאת ואל־ישביה כי באמת שלחני יהוה עליכם לדבר באזניכם את כל־הדברים האלה׃ ס	יה	15	Only know ye for certain that, if ye put me to death, ye will bring innocent blood upon yourselves, and upon this city, and upon the inhabitants thereof; for of a truth Yehovah hath sent me unto you to speak all these words in your ears.' {S}
ויאמרו השרים וכל־העם אל־הכהנים ואל־הנביאים אין־לאיש הזה משפט־מות כי בשם יהוה אלהינו דבר אלינו׃	יו	16	Then said the princes and all the people unto the priests and to the prophets: 'This man is not worthy of death; for he hath spoken to us in the name of Yehovah our God.'
ויקמו אנשים מזקני הארץ ויאמרו אל־כל־קהל העם לאמר׃	יז	17	Then rose up certain of the elders of the land, and spoke to all the assembly of the people, saying:
מִיכָה֙ מיכיה הַמּ֣וֹרַשְׁתִּ֔י הָיָ֣ה נִבָּ֔א בִּימֵ֖י חִזְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶל־כָּל־עַם֩ יְהוּדָ֨ה לֵאמֹ֜ר כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת צִיּ֞וֹן שָׂדֶ֤ה תֵֽחָרֵשׁ֙ וִירוּשָׁלַ֙יִם֙ עִיִּ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה וְהַ֥ר הַבַּ֖יִת לְבָמ֥וֹת יָֽעַר׃	יח	18	'Micah the Morashtite prophesied in the days of Hezekiah king of Judah; and he spoke to all the people of Judah, saying: Thus saith Yehovah of hosts: Zion shall be plowed as a field, and Yerushalayim shall become heaps, and the mountain of the house as the high places of a forest.
ההמת המתהו חזקיהו מלך־יהודה וכל־יהודה הלא ירא את־יהוה ויחל את־פני יהוה וינחם יהוה אל־הרעה אשר־דבר עליהם ואנחנו עשים רעה גדולה על־נפשותינו׃	יט	19	Did Hezekiah king of Judah and all Judah put him at all to death? did he not fear Yehovah, and entreat the favour of Yehovah, and Yehovah repented Him of the evil which He had pronounced against them? Thus might we procure great evil against our own souls.'
וגם־איש היה מתנבא בשם יהוה אוריהו בן־שמעיהו מקרית היערים וינבא על־העיר הזאת ועל־הארץ הזאת ככל דברי ירמיהו׃	כ	20	And there was also a man that prophesied in the name of Yehovah, Uriah the son of Shemaiah of Kiriath-jearim; and he prophesied against this city and against this land according to all the words of Jeremiah;
וישמע המלך־יהויקים וכל־גבוריו וכל־השרים את־דבריו ויבקש המלך המיתו וישמע אוריהו וירא ויברח ויבא מצרים׃	כא	21	and when Jehoiakim the king, with all his mighty men, and all the princes, heard his words, the king sought to put him to death; but when Uriah heard it, he was afraid, and fled, and went into Egypt;
וישלח המלך יהויקים אנשים מצרים את אלנתן בן־עכבור ואנשים אתו אל־מצרים׃	כב	22	and Jehoiakim the king sent men into Egypt, Elnathan the son of Achbor, and certain men with him, into Egypt;
ויוציאו את־אוריהו ממצרים ויבאהו אל־המלך יהויקים ויכהו בחרב וישלך את־נבלתו אל־קברי בני העם׃	כג	23	and they fetched forth Uriah out of Egypt, and brought him unto Jehoiakim the king; who slew him with the sword, and cast his dead body into the graves of the children of the people.
אך יד אחיקם בן־שפן היתה את־ירמיהו לבלתי תת־אתו ביד־העם להמיתו׃ פ	כד	24	Nevertheless the hand of Ahikam the son of Shaphan was with Jeremiah, that they should not give him into the hand of the people to put him to death. {P}

Chapter 27

בראשית ממלכת יהויקם בן־יאושיהו מלך יהודה היה הדבר הזה אל־ירמיה מאת יהוה לאמר׃	א	1	In the beginning of the reign of Jehoiakim the son of Josiah, king of Judah, came this word unto Jeremiah from Yehovah, saying:
כה־אמר יהוה אלי עשה לך מוסרות ומטות ונתתם על־צוארך׃	ב	2	'Thus saith Yehovah to me: Make thee bands and bars, and put them upon thy neck;
ושלחתם אל־מלך אדום ואל־מלך מואב ואל־מלך בני עמון ואל־מלך צר ואל־מלך צידון ביד מלאכים הבאים ירושלם אל־צדקיהו מלך יהודה׃	ג	3	and send them to the king of Edom, and to the king of Moab, and to the king of the children of Ammon, and to the king of Tyre, and to the king of Zidon, by the hand of the messengers that come to Yerushalam unto Zedekiah king of Judah;
וצוית אתם אל־אדניהם לאמר כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כה תאמרו אל־אדניכם׃	ד	4	and give them a charge unto their masters, saying: Thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: Thus shall ye say unto your masters:
אנכי עשיתי את־הארץ את־האדם ואת־הבהמה אשר על־פני הארץ בכחי הגדול ובזרועי הנטויה ונתתיה לאשר ישר בעיני׃	ה	5	I have made the earth, the man and the beast that are upon the face of the earth, by My great power and by My outstretched arm; and I give it unto whom it seemeth right unto Me.
ועתה אנכי נתתי את־כל־הארצות האלה ביד נבוכדנאצר מלך־בבל עבדי וגם את־חית השדה נתתי לו לעבדו׃	ו	6	And now have I given all these lands into the hand of Nebuchadnezzar the king of Babylon, My servant; and the beasts of the field also have I given him to serve him.
ועבדו אתו כל־הגוים ואת־בנו ואת־בן־בנו עד בא־עת ארצו גם־הוא ועבדו בו גוים רבים ומלכים גדלים׃	ז	7	And all the nations shall serve him, and his son, and his son's son, until the time of his own land come; and then many nations and great kings shall make him their bondman.
והיה הגוי והממלכה אשר לא־יעבדו אתו את־נבוכדנאצר מלך־בבל ואת אשר לא־יתן את־צוארו בעל מלך בבל בחרב וברעב ובדבר אפקד על־הגוי ההוא נאם־יהוה עד־תמי אתם בידו׃	ח	8	And it shall come to pass, that the nation and the kingdom which will not serve the same Nebuchadnezzar king of Babylon, and that will not put their neck under the yoke of the king of Babylon, that nation will I visit, saith Yehovah, with the sword, and with the famine, and with the pestilence, until I have consumed them by his hand.
ואתם אל־תשמעו אל־נביאיכם ואל־קסמיכם ואל חלמתיכם ואל־ענניכם ואל־כשפיכם אשר־הם אמרים אליכם לאמר לא תעבדו את־מלך בבל׃	ט	9	But as for you, hearken ye not to your prophets, nor to your diviners, nor to your dreams, nor to your soothsayers, nor to your sorcerers, that speak unto you, saying: Ye shall not serve the king of Babylon;
כי שקר הם נבאים לכם למען הרחיק אתכם מעל אדמתכם והדחתי אתכם ואבדתם׃	י	10	for they prophesy a lie unto you, to remove you far from your land; and that I should drive you out and ye should perish.
והגוי אשר יביא את־צוארו בעל מלך־בבל ועבדו והנחתיו על־אדמתו נאם־יהוה ועבדה וישב בה׃	יא	11	But the nation that shall bring their neck under the yoke of the king of Babylon, and serve him, that nation will I let remain in their own land, saith Yehovah; and they shall till it, and dwell therein.'
ואל־צדקיה מלך־יהודה דברתי ככל־הדברים האלה לאמר הביאו את־צואריכם בעל מלך־בבל ועבדו אתו ועמו וחיו׃	יב	12	And I spoke to Zedekiah king of Judah according to all these words, saying: 'Bring your necks under the yoke of the king of Babylon, and serve him and his people, and live.
למה תמותו אתה ועמך בחרב ברעב ובדבר כאשר דבר יהוה אל־הגוי אשר לא־יעבד את־מלך בבל׃	יג	13	Why will ye die, thou and thy people, by the sword, by the famine, and by the pestilence, as Yehovah hath spoken concerning the nation that will not serve the king of Babylon?
ואל־תשמעו אל־דברי הנבאים האמרים אליכם לאמר לא תעבדו את־מלך בבל כי שקר הם נבאים לכם׃	יד	14	And hearken not unto the words of the prophets that speak unto you, saying: Ye shall not serve the king of Babylon, for they prophesy a lie unto you.
כי לא שלחתים נאם־יהוה והם נבאים בשמי לשקר למען הדיחי אתכם ואבדתם אתם והנבאים הנבאים לכם׃	יה	15	For I have not sent them, saith Yehovah, and they prophesy falsely in My name; that I might drive you out, and that ye might perish, ye, and the prophets that prophesy unto you.'
ואל־הכהנים ואל־כל־העם הזה דברתי לאמר כה אמר יהוה אל־תשמעו אל־דברי נביאיכם הנבאים לכם לאמר הנה כלי בית־יהוה מושבים מבבלה עתה מהרה כי שקר המה נבאים לכם׃	יו	16	Also I spoke to the priests and to all this people, saying: 'Thus saith Yehovah: Hearken not to the words of your prophets that prophesy unto you, saying: Behold, the vessels of Yehovah's house shall now shortly be brought back from Babylon; for they prophesy a lie unto you.
אל־תשמעו אליהם עבדו את־מלך־בבל וחיו למה תהיה העיר הזאת חרבה׃	יז	17	Hearken not unto them; serve the king of Babylon, and live; wherefore should this city become desolate?
ואם־נבאים הם ואם־יש דבר־יהוה אתם יפגעו־נא ביהוה צבאות לבלתי־באו הכלים ׀ הנותרים בבית־יהוה ובית מלך יהודה ובירושלם בבלה׃ פ	יח	18	But if they be prophets, and if the word of Yehovah be with them, let them now make intercession to Yehovah of hosts, that the vessels which are left in the house of Yehovah, and in the house of the king of Judah, and at Yerushalam, go not to Babylon.
כי כה אמר יהוה צבאות אל־העמדים ועל־הים ועל־המכנות ועל יתר הכלים הנותרים בעיר הזאת׃	יט	19	For thus saith Yehovah of hosts concerning the pillars, and concerning the sea, and concerning the bases, and concerning the residue of the vessels that remain in this city,
אשר לא־לקחם נבוכדנאצר מלך בבל בגלותו את־יכוניה בן־יהויקים מלך־יהודה מירושלם בבלה ואת כל־חרי יהודה וירושלם׃ ס	כ	20	which Nebuchadnezzar king of Babylon took not, when he carried away captive Jeconiah the son of Jehoiakim, king of Judah, from Yerushalam to Babylon, and all the nobles of Judah and Yerushalam;
כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל על־הכלים הנותרים בית יהוה ובית מלך־יהודה וירושלם׃	כא	21	yea, thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel, concerning the vessels that remain in the house of Yehovah, and in the house of the king of Judah, and at Yerushalam:
בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אתם נאם־יהוה והעליתים והשיבתים אל־המקום הזה׃ פ	כב	22	They shall be carried to Babylon, and there shall they be, until the day that I remember them, saith Yehovah, and bring them up, and restore them to this place.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 28

ויהי ׀ בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיה מלך־יהודה בשנה בשנת הרבעית בחדש החמישי אמר אלי חנניה בן־עזור הנביא אשר מגבעון בבית יהוה לעיני הכהנים וכל־העם לאמר׃	א	1	And it came to pass the same year, in the beginning of the reign of Zedekiah king of Judah, in the fourth year, in the fifth month, that Hananiah the son of Azzur the prophet, who was of Gibeon, spoke unto me in the house of Yehovah, in the presence of the priests and of all the people, saying:
כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר שברתי את־על מלך בבל׃	ב	2	'Thus speaketh Yehovah of hosts, the God of Israel, saying: I have broken the yoke of the king of Babylon.
בעוד ׀ שנתים ימים אני משיב אל־המקום הזה את־כל־כלי בית יהוה אשר לקח נבוכדנאצר מלך־בבל מן־המקום הזה ויביאם בבל׃	ג	3	Within two full years will I bring back into this place all the vessels of Yehovah's house, that Nebuchadnezzar king of Babylon took away from this place, and carried them to Babylon;
ואת־יכניה בן־יהויקים מלך־יהודה ואת־כל־גלות יהודה הבאים בבלה אני משיב אל־המקום הזה נאם־יהוה כי אשבר את־על מלך בבל׃	ד	4	and I will bring back to this place Jeconiah the son of Jehoiakim, king of Judah, with all the captives of Judah, that went to Babylon, saith Yehovah; for I will break the yoke of the king of Babylon.'
ויאמר ירמיה הנביא אל־חנניה הנביא לעיני הכהנים ולעיני כל־העם העמדים בבית יהוה׃	ה	5	Then the prophet Jeremiah said unto the prophet Hananiah in the presence of the priests, and in the presence of all the people that stood in the house of Yehovah,
ויאמר ירמיה הנביא אמן כן יעשה יהוה יקם יהוה את־דבריך אשר נבאת להשיב כלי בית־יהוה וכל־הגולה מבבל אל־המקום הזה׃	ו	6	even the prophet Jeremiah said: 'Amen! Yehovah do so! Yehovah perform thy words which thou hast prophesied, to bring back the vessels of Yehovah's house, and all them that are carried away captive, from Babylon unto this place!
אך־שמע־נא הדבר הזה אשר אנכי דבר באזניך ובאזני כל־העם׃	ז	7	Nevertheless hear thou now this word that I speak in thine ears, and in the ears of all the people:
הנביאים אשר היו לפני ולפניך מן־העולם וינבאו אל־ארצות רבות ועל־ממלכות גדלות למלחמה ולרעה ולדבר׃	ח	8	The prophets that have been before me and before thee of old prophesied against many countries, and against great kingdoms, of war, and of evil, and of pestilence.
הנביא אשר ינבא לשלום בבא דבר הנביא יודע הנביא אשר־שלחו יהוה באמת׃	ט	9	The prophet that prophesieth of peace, when the word of the prophet shall come to pass, then shall the prophet be known, that Yehovah hath truly sent him.'
ויקח חנניה הנביא את־המוטה מעל צואר ירמיה הנביא וישברהו׃	י	10	Then Hananiah the prophet took the bar from off the prophet Jeremiah's neck, and broke it.
ויאמר חנניה לעיני כל־העם לאמר כה אמר יהוה ככה אשבר את־על ׀ נבכדנאצר מלך־בבל בעוד שנתים ימים מעל צואר כל־הגוים וילך ירמיה הנביא לדרכו׃ פ	יא	11	And Hananiah spoke in the presence of all the people, saying: 'Thus saith Yehovah: Even so will I break the yoke of Nebuchadnezzar king of Babylon from off the neck of all the nations within two full years.' And the prophet Jeremiah went his way. {P}
ויהי דבר־יהוה אל־ירמיה אחרי שבור חנניה הנביא את־המוטה מעל צואר ירמיה הנביא לאמר׃	יב	12	Then the word of Yehovah came unto Jeremiah, after that Hananiah the prophet had broken the bar from off the neck of the prophet Jeremiah, saying:
הלוך ואמרת אל־חנניה לאמר כה אמר יהוה מוטת עץ שברת ועשית תחתיהן מטות ברזל׃	יג	13	'Go, and tell Hananiah, saying: Thus saith Yehovah: Thou hast broken the bars of wood; but thou shalt make in their stead bars of iron.
כי כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל על ברזל נתתי על־צואר ׀ כל־הגוים האלה לעבד את־נבכדנאצר מלך־בבל ועבדהו וגם את־חית השדה נתתי לו׃	יד	14	For thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: I have put a yoke of iron upon the neck of all these nations, that they may serve Nebuchadnezzar king of Babylon; and they shall serve him; and I have given him the beasts of the field also.'
ויאמר ירמיה הנביא אל־חנניה הנביא שמע־נא חנניה לא־שלחך יהוה ואתה הבטחת את־העם הזה על־שקר׃	יה	15	Then said the prophet Jeremiah unto Hananiah the prophet: 'Hear now, Hananiah; Yehovah hath not sent thee; but thou makest this people to trust in a lie.
לכן כה אמר יהוה הנני משלחך מעל פני האדמה השנה אתה מת כי־סרה דברת אל־יהוה׃	יו	16	'Therefore thus saith Yehovah: Behold, I will send thee away from off the face of the earth; this year thou shalt die, because thou hast spoken perversion against Yehovah.'
וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי׃ פ	יז	17	So Hananiah the prophet died the same year in the seventh month. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
p	We read punctuation in L differently from BHS.

Chapter 29

ואלה דברי הספר אשר שלח ירמיה הנביא מירושלם אל־יתר זקני הגולה ואל־הכהנים ואל־הנביאים ואל־כל־העם אשר הגלה נבוכדנאצר מירושלם בבלה׃	א	1	Now these are the words of the letter that Jeremiah the prophet sent from Yerushalam unto the residue of the elders of the captivity, and to the priests, and to the prophets, and to all the people, whom Nebuchadnezzar had carried away captive from Yerushalam to Babylon,
אחרי צאת יכניה־המלך והגבירה והסריסים שרי יהודה וירושלם והחרש והמסגר מירושלם׃	ב	2	after that Jeconiah the king, and the queen-mother, and the officers, and the princes of Judah and Yerushalam, and the craftsmen, and the smiths, were departed from Yerushalam;
ביד אלעשה בן־שפן וגמריה בן־חלקיה אשר שלח צדקיה מלך־יהודה אל־נבוכדנאצר מלך בבל בבלה לאמר׃ ס	ג	3	by the hand of Elasah the son of Shaphan, and Gemariah the son of Hilkiah, whom Zedekiah king of Judah sent unto Babylon to Nebuchadnezzar king of Babylon, saying:
כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לכל־הגולה אשר־הגליתי מירושלם בבלה׃	ד	4	Thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel, unto all the captivity, whom I have caused to be carried away captive from Yerushalam unto Babylon:
בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את־פרין׃	ה	5	Build ye houses, and dwell in them, and plant gardens, and eat the fruit of them;
קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת־בנותיכם תנו לאנשים ותלדנה בנים ובנות ורבו־שם ואל־תמעטו׃	ו	6	take ye wives, and beget sons and daughters; and take wives for your sons, and give your daughters to husbands, that they may bear sons and daughters; and multiply ye there, and be not diminished.
ודרשו את־שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל־יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום׃ פ	ז	7	And seek the peace of the city whither I have caused you to be carried away captive, and pray unto Yehovah for it; for in the peace thereof shall ye have peace.
כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל־ישיאו לכם נביאיכם אשר־בקרבכם וקסמיכם ואל־תשמעו אל־חלמתיכם אשר אתם מחלמים׃	ח	8	For thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: Let not your prophets that are in the midst of you, and your diviners, beguile you, neither hearken ye to your dreams which ye cause to be dreamed.
כי בשקר הם נבאים לכם בשמי לא שלחתים נאם־יהוה׃ ס	ט	9	For they prophesy falsely unto you in My name; I have not sent them, saith Yehovah. {S}
כי־כה אמר יהוה כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם והקמתי עליכם את־דברי הטוב להשיב אתכם אל־המקום הזה׃	י	10	For thus saith Yehovah: After seventy years are accomplished for Babylon, I will remember you, and perform My good word toward you, in causing you to return to this place.
כי אנכי ידעתי את־המחשבת אשר אנכי חשב עליכם נאם־יהוה מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה׃	יא	11	For I know the thoughts that I think toward you, saith Yehovah, thoughts of peace, and not of evil, to give you a future and a hope.
וקראתם אתי והלכתם והתפללתם אלי ושמעתי אליכם׃	יב	12	And ye shall call upon Me, and go, and pray unto Me, and I will hearken unto you.
ובקשתם אתי ומצאתם כי תדרשני בכל־לבבכם׃	יג	13	And ye shall seek Me, and find Me, when ye shall search for Me with all your heart.
ונמצאתי לכם נאם־יהוה ושבתי את־שבותכם שביתכם וקבצתי אתכם מכל־הגוים ומכל־המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאם־יהוה והשבתי אתכם אל־המקום אשר־הגליתי אתכם משם׃	יד	14	And I will be found of you, saith Yehovah, and I will turn your captivity, and gather you from all the nations, and from all the places whither I have driven you, saith Yehovah; and I will bring you back unto the place whence I caused you to be carried away captive.
כי אמרתם הקים לנו יהוה נבאים בבלה׃ ס	יה	15	For ye have said: 'Yehovah hath raised us up prophets in Babylon.' {S}
כי־כה ׀ אמר יהוה אל־המלך היושב אל־כסא דוד ואל־כל־העם היושב בעיר הזאת אחיכם אשר לא־יצאו אתכם בגולה׃	יו	16	For thus saith Yehovah concerning the king that sitteth upon the throne of David, and concerning all the people that dwell in this city, your brethren that are not gone forth with you into captivity;
כה אמר יהוה צבאות הנני משלח בם את־החרב את־הרעב ואת־הדבר ונתתי אותם כתאנים השערים אשר לא־תאכלנה מרע׃	יז	17	thus saith Yehovah of hosts: Behold, I will send upon them the sword, the famine, and the pestilence, and will make them like vile figs, that cannot be eaten, they are so bad.
ורדפתי אחריהם בחרב ברעב ובדבר ונתתים לזעוה לזועה לכל ׀ ממלכות הארץ לאלה ולשמה ולשרקה ולחרפה בכל־הגוים אשר־הדחתים שם׃	יח	18	And I will pursue after them with the sword, with the famine, and with the pestilence, and will make them a horror unto all the kingdoms of the earth, a curse, and an astonishment, and a hissing, and a reproach, among all the nations whither I have driven them;
תחת אשר־לא־שמעו אל־דברי נאם־יהוה אשר שלחתי אליהם את־עבדי הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם נאם־יהוה׃	יט	19	because they have not hearkened to My words, saith Yehovah, wherewith I sent unto them My servants the prophets, sending them betimes and often; but ye would not hear, saith Yehovah.
ואתם שמעו דבר־יהוה כל־הגולה אשר־שלחתי מירושלם בבלה׃ ס	כ	20	Hear ye therefore the word of Yehovah, all ye of the captivity, whom I have sent away from Yerushalam to Babylon: {S}
כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל־אחאב בן־קוליה ואל־צדקיהו בן־מעשיה הנבאים לכם בשמי שקר הנני ׀ נתן אתם ביד נבוכדראצר מלך־בבל והכם לעיניכם׃	כא	21	Thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel, concerning Ahab the son of Kolaiah, and concerning Zedekiah the son of Maaseiah, who prophesy a lie unto you in My name: Behold, I will deliver them into the hand of Nebuchadrezzar king of Babylon; and he shall slay them before your eyes;
ולקח מהם קללה לכל גלות יהודה אשר בבבל לאמר ישמך יהוה כצדקיהו וכאחב אשר־קלם מלך־בבל באש׃	כב	22	and of them shall be taken up a curse by all the captivity of Judah that are in Babylon, saying: 'Yehovah make thee like Zedekiah and like Ahab, whom the king of Babylon roasted in the fire';
יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את־נשי רעיהם וידברו דבר בשמי שקר אשר לוא צויתם ואנכי היודע הוידע ועד נאם־יהוה׃ ס	כג	23	because they have wrought vile deeds in Israel, and have committed adultery with their neighbours' wives, and have spoken words in My name falsely, which I commanded them not; but I am He that knoweth, and am witness, saith Yehovah. {S}
ואל־שמעיהו הנחלמי תאמר לאמר׃	כד	24	And concerning Shemaiah the Nehelamite thou shalt speak, saying:
כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר יען אשר אתה שלחת בשמכה ספרים אל־כל־העם אשר בירושלם ואל־צפניה בן־מעשיה הכהן ואל כל־הכהנים לאמר׃	כה	25	Thus speaketh Yehovah of hosts, the God of Israel, saying: Because thou hast sent letters in thine own name unto all the people that are at Yerushalam, and to Zephaniah the son of Maaseiah the priest, and to all the priests, saying:
יהוה נתנך כהן תחת יהוידע הכהן להיות פקדים בית יהוה לכל־איש משגע ומתנבא ונתתה אתו אל־המהפכת ואל־הצינק׃	כו	26	'Yehovah hath made thee priest in the stead of Jehoiada the priest, that there should be officers in the house of Yehovah for every man that is mad, and maketh himself a prophet, that thou shouldest put him in the stocks and in the collar.
ועתה למה לא גערת בירמיהו הענתתי המתנבא לכם׃	כז	27	Now therefore, why hast thou not rebuked Jeremiah of Anathoth, who maketh himself a prophet to you,
כי על־כן שלח אלינו בבל לאמר ארכה היא בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את־פריהן׃	כח	28	forasmuch as he hath sent unto us in Babylon, saying: The captivity is long; build ye houses, and dwell in them; and plant gardens, and eat the fruit of them?'
ויקרא צפניה הכהן את־הספר הזה באזני ירמיהו הנביא׃ פ	כט	29	And Zephaniah the priest read this letter in the ears of Jeremiah the prophet. {P}
ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו לאמר׃	ל	30	Then came the word of Yehovah unto Jeremiah, saying:
שלח על־כל־הגולה לאמר כה אמר יהוה אל־שמעיה הנחלמי יען אשר נבא לכם שמעיה ואני לא שלחתיו ויבטח אתכם על־שקר׃	לא	31	Send to all them of the captivity, saying: Thus saith Yehovah concerning Shemaiah the Nehelamite: Because that Shemaiah hath prophesied unto you, and I sent him not, and he hath caused you to trust in a lie;
לכן כה־אמר יהוה הנני פקד על־שמעיה הנחלמי ועל־זרעו לא־יהיה לו איש ׀ יושב ׀ בתוך־העם הזה ולא־יראה בטוב אשר־אני עשה־לעמי נאם־יהוה כי־סרה דבר על־יהוה׃ ס	לב	32	therefore thus saith Yehovah: Behold, I will punish Shemaiah the Nehelamite, and his seed; he shall not have a man to dwell among this people, neither shall he behold the good that I will do unto My people, saith Yehovah; because he hath spoken perversion against Yehovah. {S}

Chapter 30

הדבר אשר היה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמר׃	א	1	The word that came to Jeremiah from Yehovah, saying:
כה־אמר יהוה אלהי ישראל לאמר כתב־לך את כל־הדברים אשר־דברתי אליך אל־ספר׃	ב	2	'Thus speaketh Yehovah, the God of Israel, saying: Write thee all the words that I have spoken unto thee in a book.
כי הנה ימים באים נאם־יהוה ושבתי את־שבות עמי ישראל ויהודה אמר יהוה והשבתים אל־הארץ אשר־נתתי לאבותם וירשוה׃ פ	ג	3	For, lo, the days come, saith Yehovah, that I will turn the captivity of My people Israel and Judah, saith Yehovah; and I will cause them to return to the land that I gave to their fathers, and they shall possess it.' {P}
ואלה הדברים אשר דבר יהוה אל־ישראל ואל־יהודה׃	ד	4	And these are the words that Yehovah spoke concerning Israel and concerning Judah.
כי־כה אמר יהוה קול חרדה שמענו פחד ואין שלום׃	ה	5	For thus saith Yehovah: We have heard a voice of trembling, of fear, and not of peace.
שאלו־נא וראו אם־ילד זכר מדוע ראיתי כל־גבר ידיו על־חלציו כיולדה ונהפכו כל־פנים לירקון׃	ו	6	Ask ye now, and see whether a man doth travail with child; wherefore do I see every man with his hands on his loins, as a woman in travail, and all faces are turned into paleness?
הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו ועת־צרה היא ליעקב וממנה יושע׃	ז	7	Alas! for that day is great, so that none is like it; and it is a time of trouble unto Jacob, but out of it shall he be saved.
והיה ביום ההוא נאם ׀ יהוה צבאות אשבר עלו מעל צוארך ומוסרותיך אנתק ולא־יעבדו־בו עוד זרים׃	ח	8	And it shall come to pass in that day, saith Yehovah of hosts, that I will break his yoke from off thy neck, and will burst thy bands; and strangers shall no more make him their bondman;
ועבדו את יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם׃ ס	ט	9	But they shall serve Yehovah their God, and David their king, whom I will raise up unto them. {S}
ואתה אל־תירא עבדי יעקב נאם־יהוה ואל־תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת־זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד׃	י	10	Therefore fear thou not, O Jacob My servant, saith Yehovah; neither be dismayed, O Israel; for, lo, I will save thee from afar, and thy seed from the land of their captivity; and Jacob shall again be quiet and at ease, and none shall make him afraid.
כי־אתך אני נאם־יהוה להושיעך כי אעשה כלה בכל־הגוים ׀ אשר הפצותיך שם אך אתך לא־אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך׃ פ	יא	11	For I am with thee, saith Yehovah, to save thee; for I will make a full end of all the nations whither I have scattered thee, but I will not make a full end of thee; for I will correct thee in measure, and will not utterly destroy thee. {P}
כי כה אמר יהוה אנוש לשברך נחלה מכתך׃	יב	12	For thus saith Yehovah: Thy hurt is incurable, and thy wound is grievous.
אין־דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך׃	יג	13	None deemeth of thy wound that it may be bound up; thou hast no healing medicines.
כל־מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי על רב עונך עצמו חטאתיך׃	יד	14	All thy lovers have forgotten thee, they seek thee not; for I have wounded thee with the wound of an enemy, with the chastisement of a cruel one; for the greatness of thine iniquity, because thy sins were increased.
מה־תזעק על־שברך אנוש מכאבך על ׀ רב עונך עצמו חטאתיך עשיתי אלה לך׃	יה	15	Why criest thou for thy hurt, that thy pain is incurable? For the greatness of thine iniquity, because thy sins were increased, I have done these things unto thee.
לכן כל־אכליך יאכלו וכל־צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל־בזזיך אתן לבז׃	יו	16	Therefore all they that devour thee shall be devoured, and all thine adversaries, every one of them, shall go into captivity; and they that spoil thee shall be a spoil, and all that prey upon thee will I give for a prey.
כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם־יהוה כי נדחה קראו לך ציון היא דרש אין לה׃ ס	יז	17	For I will restore health unto thee, and I will heal thee of thy wounds, saith Yehovah; because they have called thee an outcast: 'She is Zion, there is none that careth for her.' {S}
כה ׀ אמר יהוה הנני־שב שבות אהלי יעקוב ומשכנתיו ארחם ונבנתה עיר על־תלה וארמון על־משפטו ישב׃	יח	18	Thus saith Yehovah: Behold, I will turn the captivity of Jacob's tents, and have compassion on his dwelling-places; and the city shall be builded upon her own mound, and the palace shall be inhabited upon its wonted place.
ויצא מהם תודה וקול משחקים והרבתים ולא ימעטו והכבדתים ולא יצערו׃	יט	19	And out of them shall proceed thanksgiving and the voice of them that make merry; and I will multiply them, and they shall not be diminished, I will also increase them, and they shall not dwindle away.
והיו בניו כקדם ועדתו לפני תכון ופקדתי על כל־לחציו׃	כ	20	Their children also shall be as aforetime, and their congregation shall be established before Me, and I will punish all that oppress them.
והיה אדירו ממנו ומשלו מקרבו יצא והקרבתיו ונגש אלי כי מי הוא־זה ערב את־לבו לגשת אלי נאם־יהוה׃	כא	21	And their prince shall be of themselves, and their ruler shall proceed from the midst of them; and I will cause him to draw near, and he shall approach unto Me; for who is he that hath pledged his heart to approach unto Me? saith Yehovah.
והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃ ס	כב	22	And ye shall be My people, and I will be your God. {S}
הנה ׀ סערת יהוה חמה יצאה סער מתגורר על ראש רשעים יחול׃	כג	23	Behold, a storm of Yehovah is gone forth in fury, a sweeping storm; it shall whirl upon the head of the wicked.
לא ישוב חרון אף־יהוה עד־עשתו ועד־הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה׃	כד	24	The fierce anger of Yehovah shall not return, until He have executed, and till He have performed the purposes of His heart; in the end of days ye shall consider it.
בעת ההיא נאם־יהוה אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו־לי לעם׃ ס	כה	25	At that time, saith Yehovah, will I be the God of all the families of Israel, and they shall be My people. {S}

Chapter 31

כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל׃	א	1	Thus saith Yehovah: the people that were left of the sword have found grace in the wilderness, even Israel, when I go to cause him to rest.
מרחוק יהוה נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על־כן משכתיך חסד׃	ב	2	'From afar Yehovah appeared unto me.' 'Yea, I have loved thee with an everlasting love; therefore with affection have I drawn thee.
עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים׃	ג	3	Again will I build thee, and thou shalt be built, O virgin of Israel; again shalt thou be adorned with thy tabrets, and shalt go forth in the dances of them that make merry.
עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו׃	ד	4	Again shalt thou plant vineyards upon the mountains of Samaria; the planters shall plant, and shall have the use thereof.
כי יש־יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל־יהוה אלהינו׃ פ	ה	5	For there shall be a day, that the watchmen shall call upon the mount Ephraim: arise ye, and let us go up to Zion, unto Yehovah our God.' {P}
כי־כה ׀ אמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את־עמך את שארית ישראל׃	ו	6	For thus saith Yehovah: sing with gladness for Jacob, and shout at the head of the nations; announce ye, praise ye, and say: 'Yehovah, save Thy people, The remnant of Israel.'
הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי־ארץ בם עור ופסח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה׃	ז	7	Behold, I will bring them from the north country, and gather them from the uttermost parts of the earth, and with them the blind and the lame, the woman with child and her that travaileth with child together; a great company shall they return hither.
בבכי יבאו ובתחנונים אובילם אוליכם אל־נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי־הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא׃ ס	ח	8	They shall come with weeping, and with supplications will I lead them; I will cause them to walk by rivers of waters, in a straight way wherein they shall not stumble; for I am become a father to Israel, and Ephraim is My first-born. {S}
שמעו דבר־יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו׃	ט	9	Hear the word of Yehovah, O ye nations, and declare it in the isles afar off, and say: 'He that scattered Israel doth gather him, and keep him, as a shepherd doth his flock.'
כי־פדה יהוה את־יעקב וגאלו מיד חזק ממנו׃	י	10	For Yehovah hath ransomed Jacob, and He redeemeth him from the hand of him that is stronger than he.
ובאו ורננו במרום־ציון ונהרו אל־טוב יהוה על־דגן ועל־תירש ועל־יצהר ועל־בני־צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא־יוסיפו לדאבה עוד׃	יא	11	And they shall come and sing in the height of Zion, and shall flow unto the goodness of Yehovah, to the corn, and to the wine, and to the oil, and to the young of the flock and of the herd; and their soul shall be as a watered garden, and they shall not pine any more at all.
אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם׃	יב	12	Then shall the virgin rejoice in the dance, and the young men and the old together; for I will turn their mourning into joy, and will comfort them, and make them rejoice from their sorrow.
ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את־טובי ישבעו נאם־יהוה׃ ס	יג	13	And I will satiate the soul of the priests with fatness, and My people shall be satisfied with My goodness, saith Yehovah. {S}
כה ׀ אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על־בניה מאנה להנחם על־בניה כי איננו׃ ס	יד	14	Thus saith Yehovah: A voice is heard in Ramah, lamentation, and bitter weeping, Rachel weeping for her children; she refuseth to be comforted for her children, because they are not. {S}
כה ׀ אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם־יהוה ושבו מארץ אויב׃	יה	15	Thus saith Yehovah: Refrain thy voice from weeping, and thine eyes from tears; for thy work shall be rewarded, saith Yehovah; and they shall come back from the land of the enemy.
ויש־תקוה לאחריתך נאם־יהוה ושבו בנים לגבולם׃ ס	יו	16	And there is hope for thy future, saith Yehovah; and thy children shall return to their own border. {S}
שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השיבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי׃	יז	17	I have surely heard Ephraim bemoaning himself: 'Thou hast chastised me, and I was chastised, as a calf untrained; turn thou me, and I shall be turned, for Thou art Yehovah my God.
כי־אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על־ירך בשתי וגם־נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי׃	יח	18	Surely after that I was turned, I repented, and after that I was instructed, I smote upon my thigh; I was ashamed, yea, even confounded, because I did bear the reproach of my youth.'
הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים כי־מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על־כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם־יהוה׃ ס	יט	19	Is Ephraim a darling son unto Me? Is he a child that is dandled? For as often as I speak of him, I do earnestly remember him still; therefore My heart yearneth for him, I will surely have compassion upon him, saith Yehovah. {S}
הציבי לך צינים שמי לך תמרורים שתי לבך למסלה דרך הלכת הלכתי שובי בתולת ישראל שבי אל־עריך אלה׃	כ	20	Set thee up waymarks, make thee guide-posts; set thy heart toward the high-way, even the way by which thou wentest; return, O virgin of Israel, return to these thy cities.
עד־מתי תתחמקין הבת השובבה כי־ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר׃ ס	כא	21	How long wilt thou turn away coyly, O thou backsliding daughter? For Yehovah hath created a new thing in the earth: a woman shall court a man. {S}
כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו את־הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את־שבותם יברכך יהוה נוה־צדק הר הקדש׃	כב	22	Thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: yet again shall they use this speech in the land of Judah and in the cities thereof, when I shall turn their captivity: 'Yehovah bless thee, O habitation of righteousness, O mountain of holiness.'
וישבו בה יהודה וכל־עריו יחדו אכרים ונסעו בעדר׃	כג	23	And Judah and all the cities thereof shall dwell therein together: the husbandmen, and they that go forth with flocks.
כי הרויתי נפש עיפה וכל־נפש דאבה מלאתי׃	כד	24	For I have satiated the weary soul, and every pining soul have I replenished.
על־זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי׃ ס	כה	25	Upon this I awaked, and beheld; and my sleep was sweet unto me. {S}
הנה ימים באים נאם־יהוה וזרעתי את־בית ישראל ואת־בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה׃	כו	26	Behold, the days come, saith Yehovah, that I will sow the house of Israel and the house of Judah with the seed of man, and with the seed of beast.
והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס ולהאביד ולהרע כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם־יהוה׃	כז	27	And it shall come to pass, that like as I have watched over them to pluck up and to break down, and to overthrow and to destroy, and to afflict; so will I watch over them to build and to plant, saith Yehovah.
בימים ההם לא־יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה׃	כח	28	In those days they shall say no more: 'The fathers have eaten sour grapes, and the children's teeth are set on edge.'
כי אם־איש בעונו ימות כל־האדם האכל הבסר תקהינה שניו׃ ס	כט	29	But every one shall die for his own iniquity; every man that eateth the sour grapes, his teeth shall be set on edge. {S}
הנה ימים באים נאם־יהוה וכרתי את־בית ישראל ואת־בית יהודה ברית חדשה׃	ל	30	Behold, the days come, saith Yehovah, that I will make a new covenant with the house of Israel, and with the house of Judah;
לא כברית אשר כרתי את־אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר־המה הפרו את־בריתי ואנכי בעלתי בם נאם־יהוה׃	לא	31	not according to the covenant that I made with their fathers in the day that I took them by the hand to bring them out of the land of Egypt; forasmuch as they broke My covenant, although I was a lord over them, saith Yehovah.
כי זאת הברית אשר אכרת את־בית ישראל אחרי הימים ההם נאם־יהוה נתתי את־תורתי בקרבם ועל־לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו־לי לעם׃	לב	32	But this is the covenant that I will make with the house of Israel after those days, saith Yehovah, I will put My Torah in their inward parts, and in their heart will I write it; and I will be their God, and they shall be My people;
ולא ילמדו עוד איש את־רעהו ואיש את־אחיו לאמר דעו את־יהוה כי־כולם ידעו אותי למקטנם ועד־גדולם נאם־יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר־עוד׃ ס	לג	33	and they shall teach no more every man his neighbour, and every man his brother, saying: 'Know Yehovah'; for they shall all know Me, from the least of them unto the greatest of them, saith Yehovah; for I will forgive their iniquity, and their sin will I remember no more. {S}
כה ׀ אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו׃	לד	34	Thus saith Yehovah, Who giveth the sun for a light by day, and the ordinances of the moon and of the stars for a light by night, who stirreth up the sea, that the waves thereof roar, Yehovah of hosts is His name:
אם־ימשו החקים האלה מלפני נאם־יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל־הימים׃ ס	לה	35	If these ordinances depart from before Me, saith Yehovah, then the seed of Israel also shall cease from being a nation before Me for ever. {S}
כה ׀ אמר יהוה אם־ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי־ארץ למטה גם־אני אמאס בכל־זרע ישראל על־כל־אשר עשו נאם־יהוה׃ ס	לו	36	Thus saith Yehovah: If heaven above can be measured, and the foundations of the earth searched out beneath, then will I also cast off all the seed of Israel for all that they have done, saith Yehovah. {S}
הנה ימים באים נאם־יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שער הפנה׃	לז	37	Behold, the days come, saith Yehovah, that the city shall be built to Yehovah from the tower of Hananel unto the gate of the corner.
ויצא עוד קו קוה המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה׃	לח	38	And the measuring line shall yet go out straight forward unto the hill Gareb, and shall turn about unto Goah.
וכל־העמק הפגרים ׀ והדשן וכל־השדמות השרמות עד־נחל קדרון עד־פנת שער הסוסים מזרחה קדש ליהוה לא־ינתש ולא־יהרס עוד לעולם׃ ס	לט	39	And the whole valley of the dead bodies, and of the ashes, and all the fields unto the brook Kidron, unto the corner of the horse gate toward the east, shall be holy unto Yehovah; it shall not be plucked up, nor thrown down any more for ever. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

a	Adaptations to a Qere which L and BHS, by their design, do not indicate.

Chapter 32

הדבר אשר־היה אל־ירמיהו מאת יהוה בשנה בשנת העשרית לצדקיהו מלך יהודה היא השנה שמנה־עשרה שנה לנבוכדראצר׃	א	1	The word that came to Jeremiah from Yehovah in the tenth year of Zedekiah king of Judah, which was the eighteenth year of Nebuchadrezzar.
ואז חיל מלך בבל צרים על־ירושלם וירמיהו הנביא היה כלוא בחצר המטרה אשר בית־מלך יהודה׃	ב	2	Now at that time the king of Babylon's army was besieging Yerushalam; and Jeremiah the prophet was shut up in the court of the guard, which was in the king of Judah's house.
אשר כלאו צדקיהו מלך־יהודה לאמר מדוע אתה נבא לאמר כה אמר יהוה הנני נתן את־העיר הזאת ביד מלך־בבל ולכדה׃	ג	3	For Zedekiah king of Judah had shut him up, saying: 'Wherefore dost thou prophesy, and say: Thus saith Yehovah: Behold, I will give this city into the hand of the king of Babylon, and he shall take it;
וצדקיהו מלך יהודה לא ימלט מיד הכשדים כי הנתן ינתן ביד מלך־בבל ודבר־פיו עם־פיו ועיניו את־עיניו עינו תראינה׃	ד	4	and Zedekiah king of Judah shall not escape out of the hand of the Chaldeans, but shall surely be delivered into the hand of the king of Babylon, and shall speak with him mouth to mouth, and his eyes shall behold his eyes;
ובבל יולך את־צדקיהו ושם יהיה עד־פקדי אתו נאם־יהוה כי תלחמו את־הכשדים לא תצליחו׃ פ	ה	5	and he shall lead Zedekiah to Babylon, and there shall he be until I remember him, saith Yehovah; though ye fight with the Chaldeans, ye shall not prosper?' {P}
ויאמר ירמיהו היה דבר־יהוה אלי לאמר׃	ו	6	And Jeremiah said: 'The word of Yehovah came unto me, saying:
הנה חנמאל בן־שלם דדך בא אליך לאמר קנה לך את־שדי אשר בענתות כי לך משפט הגאלה לקנות׃	ז	7	Behold, Hanamel, the son of Shallum thine uncle, shall come unto thee, saying: Buy thee my field that is in Anathoth; for the right of redemption is thine to buy it.'
ויבא אלי חנמאל בן־דדי כדבר יהוה אל־חצר המטרה ויאמר אלי קנה נא את־שדי אשר־בענתות אשר ׀ בארץ בנימין כי־לך משפט הירשה ולך הגאלה קנה־לך ואדע כי דבר־יהוה הוא׃	ח	8	So Hanamel mine uncle's son came to me in the court of the guard according to the word of Yehovah, and said unto me: 'Buy my field, I pray thee, that is in Anathoth, which is in the land of Benjamin; for the right of inheritance is thine, and the redemption is thine; buy it for thyself.' Then I knew that this was the word of Yehovah.
ואקנה את־השדה מאת חנמאל בן־דדי אשר בענתות ואשקלה־לו את־הכסף שבעה שקלים ועשרה הכסף׃	ט	9	And I bought the field that was in Anathoth of Hanamel mine uncle's son, and weighed him the money, even seventeen shekels of silver.
ואכתב בספר ואחתם ואעד עדים ואשקל הכסף במאזנים׃	י	10	And I subscribed the deed, and sealed it, and called witnesses, and weighed him the money in the balances.
ואקח את־ספר המקנה את־החתום המצוה והחקים ואת־הגלוי׃	יא	11	So I took the deed of the purchase, both that which was sealed, containing the terms and conditions, and that which was open;
ואתן את־הספר המקנה אל־ברוך בן־נריה בן־מחסיה לעיני חנמאל דדי ולעיני העדים הכתבים בספר המקנה לעיני כל־היהודים הישבים בחצר המטרה׃	יב	12	and I delivered the deed of the purchase unto Baruch the son of Neriah, the son of Mahseiah, in the presence of Hanamel mine uncle['s son], and in the presence of the witnesses that subscribed the deed of the purchase, before all the Jews that sat in the court of the guard.
ואצוה את ברוך לעיניהם לאמר׃	יג	13	And I charged Baruch before them, saying:
כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לקוח את־הספרים האלה את ספר המקנה הזה ואת החתום ואת ספר הגלוי הזה ונתתם בכלי־חרש למען יעמדו ימים רבים׃ ס	יד	14	'Thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: Take these deeds, this deed of the purchase, both that which is sealed, and this deed which is open, and put them in an earthen vessel; that they may continue many days. {S}
כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת׃ פ	יה	15	For thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: Houses and fields and vineyards shall yet again be bought in this land.' {P}
ואתפלל אל־יהוה אחרי תתי את־ספר המקנה אל־ברוך בן־נריה לאמר׃	יו	16	Now after I had delivered the deed of the purchase unto Baruch the son of Neriah, I prayed unto Yehovah, saying:
אהה אדני יהוה הנה ׀ אתה עשית את־השמים ואת־הארץ בכחך הגדול ובזרעך הנטויה לא־יפלא ממך כל־דבר׃	יז	17	'Ah Lord GOD [Adonai Yehovi]! behold, Thou hast made the heaven and the earth by Thy great power and by Thy outstretched arm; there is nothing too hard for Thee;
עשה חסד לאלפים ומשלם עון אבות אל־חיק בניהם אחריהם האל הגדול הגבור יהוה צבאות שמו׃	יח	18	who showest mercy unto thousands, and recompensest the iniquity of the fathers into the bosom of their children after them; the great, the mighty God, Yehovah of hosts is His name;
גדל העצה ורב העליליה אשר־עיניך פקחות על־כל־דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו׃	יט	19	great in counsel, and mighty in work; whose eyes are open upon all the ways of the sons of men, to give every one according to his ways, and according to the fruit of his doings;
אשר־שמת אתות ומפתים בארץ־מצרים עד־היום הזה ובישראל ובאדם ותעשה־לך שם כיום הזה׃	כ	20	who didst set signs and wonders in the land of Egypt, even unto this day, and in Israel and among other men; and madest Thee a name, as at this day;
ותצא את־עמך את־ישראל מארץ מצרים באתות ובמופתים וביד חזקה ובאזרוע נטויה ובמורא גדול׃	כא	21	and didst bring forth Thy people Israel out of the land of Egypt with signs, and with wonders, and with a strong hand, and with an outstretched arm, and with great terror;
ותתן להם את־הארץ הזאת אשר־נשבעת לאבותם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש׃	כב	22	and gavest them this land, which Thou didst swear to their fathers to give them, a land flowing with milk and honey;
ויבאו וירשו אתה ולא־שמעו בקולך ובתורתך ובתרותך לא־הלכו את כל־אשר צויתה להם לעשות לא עשו ותקרא אתם את כל־הרעה הזאת׃	כג	23	and they came in, and possessed it; but they hearkened not to Thy voice, neither walked in Thy Torah; they have done nothing of all that Thou commandedst them to do; therefore Thou hast caused all this evil to befall them;
הנה הסללות באו העיר ללכדה והעיר נתנה ביד הכשדים הנלחמים עליה מפני החרב והרעב והדבר ואשר דברת היה והנך ראה׃	כד	24	behold the mounds, they are come unto the city to take it; and the city is given into the hand of the Chaldeans that fight against it, because of the sword, and of the famine, and of the pestilence; and what Thou hast spoken is come to pass; and, behold, Thou seest it.
ואתה אמרת אלי אדני יהוה קנה־לך השדה בכסף והעד עדים והעיר נתנה ביד הכשדים׃	כה	25	Yet Thou hast said unto me, O Lord GOD [Adonai Yehovi]: Buy thee the field for money, and call witnesses; whereas the city is given into the hand of the Chaldeans.' {S}
ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו לאמר׃	כו	26	Then came the word of Yehovah unto Jeremiah, saying:
הנה אני יהוה אלהי כל־בשר הממני יפלא כל־דבר׃	כז	27	'Behold, I am Yehovah, the God of all flesh; is there any thing too hard for Me?
לכן כה אמר יהוה הנני נתן את־העיר הזאת ביד הכשדים וביד נבוכדראצר מלך־בבל ולכדה׃	כח	28	Therefore thus saith Yehovah: Behold, I will give this city into the hand of the Chaldeans, and into the hand of Nebuchadrezzar king of Babylon, and he shall take it;
ובאו הכשדים הנלחמים על־העיר הזאת והציתו את־העיר הזאת באש ושרפוה ואת הבתים אשר קטרו על־גגותיהם לבעל והסכו נסכים לאלהים אחרים למען הכעסני׃	כט	29	and the Chaldeans, that fight against this city, shall come and set this city on fire, and burn it, with the houses, upon whose roofs they have offered unto Baal, and poured out drink-offerings unto other gods, to provoke Me.
כי־היו בני־ישראל ובני יהודה אך עשים הרע בעיני מנערתיהם כי בני־ישראל אך מכעסים אתי במעשה ידיהם נאם־יהוה׃	ל	30	For the children of Israel and the children of Judah have only done that which was evil in My sight from their youth; for the children of Israel have only provoked Me with the work of their hands, saith Yehovah.
כי על־אפי ועל־חמתי היתה לי העיר הזאת למן־היום אשר בנו אותה ועד היום הזה להסירה מעל פני׃	לא	31	For this city hath been to Me a provocation of Mine anger and of My fury from the day that they built it even unto this day, that I should remove it from before My face;
על כל־רעת בני־ישראל ובני יהודה אשר עשו להכעסני המה מלכיהם שריהם כהניהם ונביאיהם ואיש יהודה וישבי ירושלם׃	לב	32	because of all the evil of the children of Israel and of the children of Judah, which they have done to provoke Me, they, their kings, their princes, their priests, and their prophets, and the men of Judah, and the inhabitants of Yerushalam.
ויפנו אלי ערף ולא פנים ולמד אתם השכם ולמד ואינם שמעים לקחת מוסר׃	לג	33	And they have turned unto Me the back, and not the face; and though I taught them, teaching them betimes and often, yet they have not hearkened to receive instruction.
וישימו שקוציהם בבית אשר־נקרא־שמי עליו לטמאו׃	לד	34	But they set their abominations in the house whereupon My name is called, to defile it.
ויבנו את־במות הבעל אשר ׀ בגיא בן־הנם להעביר את־בניהם ואת־בנותיהם למלך אשר לא־צויתים ולא עלתה על־לבי לעשות התועבה הזאת למען החטיא החטי את־יהודה׃ ס	לה	35	And they built the high places of Baal, which are in the valley of the son of Hinnom, to set apart their sons and their daughters unto Molech; which I commanded them not, neither came it into My mind, that they should do this abomination; to cause Judah to sin. {S}
ועתה לכן כה־אמר יהוה אלהי ישראל אל־העיר הזאת אשר ׀ אתם אמרים נתנה ביד מלך־בבל בחרב וברעב ובדבר׃	לו	36	And now therefore thus saith Yehovah, the God of Israel, concerning this city, whereof ye say: It is given into the hand of the king of Babylon by the sword, and by the famine, and by the pestilence:
הנני מקבצם מכל־הארצות אשר הדחתים שם באפי ובחמתי ובקצף גדול והשבתים אל־המקום הזה והשבתים לבטח׃	לז	37	Behold, I will gather them out of all the countries, whither I have driven them in Mine anger, and in My fury, and in great wrath; and I will bring them back unto this place, and I will cause them to dwell safely;
והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃	לח	38	and they shall be My people, and I will be their God;
ונתתי להם לב אחד ודרך אחד ליראה אותי כל־הימים לטוב להם ולבניהם אחריהם׃	לט	39	and I will give them one heart and one way, that they may fear Me for ever; for the good of them, and of their children after them;
וכרתי להם ברית עולם אשר לא־אשוב מאחריהם להיטיבי אותם ואת־יראתי אתן בלבבם לבלתי סור מעלי׃	מ	40	and I will make an everlasting covenant with them, that I will not turn away from them, to do them good; and I will put My fear in their hearts, that they shall not depart from Me.
וששתי עליהם להטיב אותם ונטעתים בארץ הזאת באמת בכל־לבי ובכל־נפשי׃ ס	מא	41	Yea, I will rejoice over them to do them good, and I will plant them in this land in truth with My whole heart and with My whole soul. {S}
כי־כה אמר יהוה כאשר הבאתי אל־העם הזה את כל־הרעה הגדולה הזאת כן אנכי מביא עליהם את־כל־הטובה אשר אנכי דבר עליהם׃	מב	42	For thus saith Yehovah: Like as I have brought all this great evil upon this people, so will I bring upon them all the good that I have promised them.
ונקנה השדה בארץ הזאת אשר ׀ אתם אמרים שממה היא מאין אדם ובהמה נתנה ביד הכשדים׃	מג	43	And fields shall be bought in this land, whereof ye say: It is desolate, without man or beast; it is given into the hand of the Chaldeans.
שדות בכסף יקנו וכתוב בספר ׀ וחתום והעד עדים בארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה ובערי ההר ובערי השפלה ובערי הנגב כי־אשיב את־שבותם נאם־יהוה׃ פ	מד	44	Men shall buy fields for money, and subscribe the deeds, and seal them, and call witnesses, in the land of Benjamin, and in the places about Yerushalam, and in the cities of Judah, and in the cities of the hill-country, and in the cities of the Lowland, and in the cities of the South; for I will cause their captivity to return, saith Yehovah.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 33

ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו שנית והוא עודנו עצור בחצר המטרה לאמר׃	א	1	Moreover the word of Yehovah came unto Jeremiah the second time, while he was yet shut up in the court of the guard, saying:
כה־אמר יהוה עשה יהוה יוצר אותה להכינה יהוה שמו׃	ב	2	Thus saith Yehovah the Maker thereof, Yehovah that formed it to establish it, Yehovah is His name:
קרא אלי ואענך ואגידה לך גדלות ובצרות לא ידעתם׃ ס	ג	3	Call unto Me, and I will answer thee, and will tell thee great things, and hidden, which thou knowest not. {P}
כי כה אמר יהוה אלהי ישראל על־בתי העיר הזאת ועל־בתי מלכי יהודה הנתצים אל־הסללות ואל־החרב׃	ד	4	For thus saith Yehovah, the God of Israel, concerning the houses of this city, and concerning the houses of the kings of Judah, which are broken down for mounds, and for ramparts;
באים להלחם את־הכשדים ולמלאם את־פגרי האדם אשר־הכיתי באפי ובחמתי ואשר הסתרתי פני מהעיר הזאת על כל־רעתם׃	ה	5	whereon they come to fight with the Chaldeans, even to fill them with the dead bodies of men, whom I have slain in Mine anger and in My fury, and for all whose wickedness I have hid My face from this city:
הנני מעלה־לה ארכה ומרפא ורפאתים וגליתי להם עתרת שלום ואמת׃	ו	6	Behold, I will bring it healing and cure, and I will cure them; and I will reveal unto them the abundance of peace and truth.
והשבתי את־שבות יהודה ואת שבות ישראל ובנתים כבראשנה׃	ז	7	And I will cause the captivity of Judah and the captivity of Israel to return, and will build them, as at the first.
וטהרתים מכל־עונם אשר חטאו־לי וסלחתי לכל־עונותיהם לכול אשר חטאו־לי ואשר פשעו בי׃	ח	8	And I will cleanse them from all their iniquity, whereby they have sinned against Me; and I will pardon all their iniquities, whereby they have sinned against Me, and whereby they have transgressed against Me.
והיתה לי לשם ששון לתהלה ולתפארת לכל גויי הארץ אשר ישמעו את־כל־הטובה אשר אנכי עשה אתם ופחדו ורגזו על כל־הטובה ועל כל־השלום אשר אנכי עשה לה׃ ס	ט	9	And this city shall be to Me for a name of joy, for a praise and for a glory, before all the nations of the earth, which shall hear all the good that I do unto them, and shall fear and tremble for all the good and for all the peace that I procure unto it. {S}
כה ׀ אמר יהוה עוד ישמע במקום־הזה אשר אתם אמרים חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה בערי יהודה ובחצות ירושלם הנשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה׃	י	10	Thus saith Yehovah: Yet again there shall be heard in this place, whereof ye say: It is waste, without man and without beast, even in the cities of Judah, and in the streets of Yerushalam, that are desolate, without man and without inhabitant and without beast,
קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אמרים הודו את־יהוה צבאות כי־טוב יהוה כי־לעולם חסדו מבאים תודה בית יהוה כי־אשיב את־שבות־הארץ כבראשנה אמר יהוה׃ ס	יא	11	the voice of joy and the voice of gladness, the voice of the bridegroom and the voice of the bride, the voice of them that say: 'Give thanks to Yehovah of hosts, for Yehovah is good, for His mercy endureth for ever', even of them that bring offerings of thanksgiving into the house of Yehovah. For I will cause the captivity of the land to return as at the first, saith Yehovah. {S}
כה־אמר יהוה צבאות עוד יהיה ׀ במקום הזה החרב מאין־אדם ועד־בהמה ובכל־עריו נוה רעים מרבצים צאן׃	יב	12	Thus saith Yehovah of hosts: Yet again shall there be in this place, which is waste, without man and without beast, and in all the cities thereof, a habitation of shepherds causing their flocks to lie down.
בערי ההר בערי השפלה ובערי הנגב ובארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה עד תעברנה הצאן על־ידי מונה אמר יהוה׃ ס	יג	13	In the cities of the hill-country, in the cities of the Lowland, and in the cities of the South, and in the land of Benjamin, and in the places about Yerushalam, and in the cities of Judah, shall the flocks again pass under the hands of him that counteth them, saith Yehovah. {S}
הנה ימים באים נאם־יהוה והקמתי את־הדבר הטוב אשר דברתי אל־בית ישראל ועל־בית יהודה׃	יד	14	Behold, the days come, saith Yehovah, that I will perform that good word which I have spoken concerning the house of Israel and concerning the house of Judah.
בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה ועשה משפט וצדקה בארץ׃	יה	15	In those days, and at that time, will I cause a shoot of righteousness to grow up unto David; and he shall execute justice and righteousness in the land.
בימים ההם תושע יהודה וירושלם תשכון לבטח וזה אשר־יקרא־לה יהוה ׀ צדקנו׃ ס	יו	16	In those days shall Judah be saved, and Yerushalam shall dwell safely; and this is the name whereby she shall be called, Yehovah is our righteousness. {S}
כי־כה אמר יהוה לא־יכרת לדוד איש ישב על־כסא בית־ישראל׃	יז	17	For thus saith Yehovah: There shall not be cut off unto David a man to sit upon the throne of the house of Israel;
ולכהנים הלוים לא־יכרת איש מלפני מעלה עולה ומקטיר מנחה ועשה־זבח כל־הימים׃ ס	יח	18	neither shall there be cut off unto the priests the Levites a man before Me to offer burnt-offerings, and to burn meal-offerings, and to do sacrifice continually. {P}
ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו לאמור׃	יט	19	And the word of Yehovah came unto Jeremiah, saying:
כה אמר יהוה אם־תפרו את־בריתי היום ואת־בריתי הלילה ולבלתי היות יומם־ולילה בעתם׃	כ	20	Thus saith Yehovah: If ye can break My covenant with the day, and My covenant with the night, so that there should not be day and night in their season;
גם־בריתי תפר את־דוד עבדי מהיות־לו בן מלך על־כסאו ואת־הלוים הכהנים משרתי׃	כא	21	Then may also My covenant be broken with David My servant, that he should not have a son to reign upon his throne; and with the Levites the priests, My ministers.
אשר לא־יספר צבא השמים ולא ימד חול הים כן ארבה את־זרע דוד עבדי ואת־הלוים משרתי אתי׃ ס	כב	22	As the host of heaven cannot be numbered, neither the sand of the sea measured; so will I multiply the seed of David My servant, and the Levites that minister unto Me. {S}
ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו לאמר׃	כג	23	And the word of Yehovah came to Jeremiah, saying:
הלוא ראית מה־העם הזה דברו לאמר שתי המשפחות אשר בחר יהוה בהם וימאסם ואת־עמי ינאצון מהיות עוד גוי לפניהם׃ ס	כד	24	'Considerest thou not what this people have spoken, saying: The two families which Yehovah did choose, He hath cast them off? and they contemn My people, that they should be no more a nation before them. {S}
כה אמר יהוה אם־לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא־שמתי׃	כה	25	Thus saith Yehovah: If My covenant be not with day and night, if I have not appointed the ordinances of heaven and earth;
גם־זרע יעקוב ודוד עבדי אמאס מקחת מזרעו משלים אל־זרע אברהם ישחק ויעקב כי־אשיב אשוב את־שבותם ורחמתים׃ ס	כו	26	then will I also cast away the seed of Jacob, and of David My servant, so that I will not take of his seed to be rulers over the seed of Abraham, Isaac, and Jacob; for I will cause their captivity to return, and will have compassion on them.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

p	We read punctuation in L differently from BHS.

Chapter 34

הדבר אשר־היה אל־ירמיהו מאת יהוה ונבוכדראצר מלך־בבל ׀ וכל־חילו וכל־ממלכות ארץ ממשלת ידו וכל־העמים נלחמים על־ירושלם ועל־כל־עריה לאמר׃	א	1	The word which came unto Jeremiah from Yehovah, when Nebuchadrezzar king of Babylon, and all his army, and all the kingdoms of the land of his dominion, and all the peoples, fought against Yerushalam, and against all the cities thereof, saying:
כה־אמר יהוה אלהי ישראל הלך ואמרת אל־צדקיהו מלך יהודה ואמרת אליו כה אמר יהוה הנני נתן את־העיר הזאת ביד מלך־בבל ושרפה באש׃	ב	2	Thus saith Yehovah, the God of Israel: Go, and speak to Zedekiah king of Judah, and tell him: Thus saith Yehovah: Behold, I will give this city into the hand of the king of Babylon, and he shall burn it with fire;
ואתה לא תמלט מידו כי תפש תתפש ובידו תנתן ועיניך את־עיני מלך־בבל תראינה ופיהו את־פיך ידבר ובבל תבוא׃	ג	3	and thou shalt not escape out of his hand, but shalt surely be taken, and delivered into his hand; and thine eyes shall behold the eyes of the king of Babylon, and he shall speak with thee mouth to mouth, and thou shalt go to Babylon.
אך שמע דבר־יהוה צדקיהו מלך יהודה כה־אמר יהוה עליך לא תמות בחרב׃	ד	4	Yet hear the word of Yehovah, O Zedekiah king of Judah: Thus saith Yehovah concerning thee: Thou shalt not die by the sword;
בשלום תמות וכמשרפות אבותיך המלכים הראשנים אשר־היו לפניך כן ישרפו־לך והוי אדון יספדו־לך כי־דבר אני־דברתי נאם־יהוה׃ ס	ה	5	thou shalt die in peace; and with the burnings of thy fathers, the former kings that were before thee, so shall they make a burning for thee; and they shall lament thee: 'Ah lord!' for I have spoken the word, saith Yehovah. {S}
וידבר ירמיהו הנביא אל־צדקיהו מלך יהודה את כל־הדברים האלה בירושלם׃	ו	6	Then Jeremiah the prophet spoke all these words unto Zedekiah king of Judah in Yerushalam,
וחיל מלך־בבל נלחמים על־ירושלם ועל כל־ערי יהודה הנותרות אל־לכיש ואל־עזקה כי הנה נשארו בערי יהודה ערי מבצר׃ פ	ז	7	when the king of Babylon's army fought against Yerushalam, and against all the cities of Judah that were left, against Lachish and against Azekah; for these alone remained of the cities of Judah as fortified cities. {P}
הדבר אשר־היה אל־ירמיהו מאת יהוה אחרי כרת המלך צדקיהו ברית את־כל־העם אשר בירושלם לקרא להם דרור׃	ח	8	The word that came unto Jeremiah from Yehovah, after that the king Zedekiah had made a covenant with all the people that were at Yerushalam, to proclaim liberty unto them;
לשלח איש את־עבדו ואיש את־שפחתו העברי והעבריה חפשים לבלתי עבד־בם ביהודי אחיהו איש׃	ט	9	that every man should let his manservant, and every man his maidservant, being a Hebrew man or a Hebrew woman, go free; that none should make bondmen of them, even of a Jew his brother;
וישמעו כל־השרים וכל־העם אשר־באו בברית לשלח איש את־עבדו ואיש את־שפחתו חפשים לבלתי עבד־בם עוד וישמעו וישלחו׃	י	10	and all the princes and all the people hearkened, that had entered into the covenant to let every one his man-servant, and every one his maid-servant, go free, and not to make bondmen of them any more; they hearkened, and let them go;
וישובו אחרי־כן וישבו את־העבדים ואת־השפחות אשר שלחו חפשים ויכבשום ויכבישום לעבדים ולשפחות׃ ס	יא	11	but afterwards they turned, and caused the servants and the handmaids, whom they had let go free, to return, and brought them into subjection for servants and for handmaids; {P}
ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמר׃	יב	12	therefore the word of Yehovah came to Jeremiah from Yehovah, saying:
כה־אמר יהוה אלהי ישראל אנכי כרתי ברית את־אבותיכם ביום הוצאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמר׃	יג	13	Thus saith Yehovah, the God of Israel: I made a covenant with your fathers in the day that I brought them forth out of the land of Egypt, out of the house of bondage, saying:
מקץ שבע שנים תשלחו איש את־אחיו העברי אשר־ימכר לך ועבדך שש שנים ושלחתו חפשי מעמך ולא־שמעו אבותיכם אלי ולא הטו את־אזנם׃	יד	14	'At the end of seven years ye shall let go every man his brother that is a Hebrew, that hath been sold unto thee, and hath served thee six years, thou shalt let him go free from thee'; but your fathers hearkened not unto Me, neither inclined their ear.
ותשבו אתם היום ותעשו את־הישר בעיני לקרא דרור איש לרעהו ותכרתו ברית לפני בבית אשר־נקרא שמי עליו׃	יה	15	And ye were now turned, and had done that which is right in Mine eyes, in proclaiming liberty every man to his neighbour; and ye had made a covenant before Me in the house whereon My name is called;
ותשבו ותחללו את־שמי ותשבו איש את־עבדו ואיש את־שפחתו אשר־שלחתם חפשים לנפשם ותכבשו אתם להיות לכם לעבדים ולשפחות׃ ס	יו	16	but ye turned and profaned My name, and caused every man his servant, and every man his handmaid, whom ye had let go free at their pleasure, to return; and ye brought them into subjection, to be unto you for servants and for handmaids. {S}
לכן כה־אמר יהוה אתם לא־שמעתם אלי לקרא דרור איש לאחיו ואיש לרעהו הנני קרא לכם דרור נאם־יהוה אל־החרב אל־הדבר ואל־הרעב ונתתי אתכם לזעוה לזועה לכל ממלכות הארץ׃	יז	17	Therefore thus saith Yehovah: Ye have not hearkened unto Me, to proclaim liberty, every man to his brother, and every man to his neighbour; behold, I proclaim for you a liberty, saith Yehovah, unto the sword, unto the pestilence, and unto the famine; and I will make you a horror unto all the kingdoms of the earth.
ונתתי את־האנשים העברים את־ברתי אשר לא־הקימו את־דברי הברית אשר כרתו לפני העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו׃	יח	18	And I will give the men that have transgressed My covenant, that have not performed the words of the covenant which they made before Me, when they cut the calf in twain and passed between the parts thereof;
שרי יהודה ושרי ירושלם הסרסים והכהנים וכל עם הארץ העברים בין בתרי העגל׃	יט	19	the princes of Judah, and the princes of Yerushalam, the officers, and the priests, and all the people of the land, that passed between the parts of the calf;
ונתתי אותם ביד איביהם וביד מבקשי נפשם והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃	כ	20	I will even give them into the hand of their enemies, and into the hand of them that seek their life; and their dead bodies shall be for food unto the fowls of the heaven, and to the beasts of the earth.
ואת־צדקיהו מלך־יהודה ואת־שריו אתן ביד איביהם וביד מבקשי נפשם וביד חיל מלך בבל העלים מעליכם׃	כא	21	And Zedekiah king of Judah and his princes will I give into the hand of their enemies, and into the hand of them that seek their life, and into the hand of the king of Babylon's army, that are gone up from you.
הנני מצוה נאם־יהוה והשבתים אל־העיר הזאת ונלחמו עליה ולכדוה ושרפה באש ואת־ערי יהודה אתן שממה מאין ישב׃ פ	כב	22	Behold, I will command, saith Yehovah, and cause them to return to this city; and they shall fight against it, and take it, and burn it with fire; and I will make the cities of Judah a desolation, without inhabitant. {P}

Chapter 35

הדבר אשר־היה אל־ירמיהו מאת יהוה בימי יהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה לאמר׃	א	1	The word which came unto Jeremiah from Yehovah in the days of Jehoiakim the son of Josiah, king of Judah, saying:
הלוך אל־בית הרכבים ודברת אותם והבאותם בית יהוה אל־אחת הלשכות והשקית אותם יין׃	ב	2	'Go unto the house of the Rechabites, and speak unto them, and bring them into the house of Yehovah, into one of the chambers, and give them wine to drink.'
ואקח את־יאזניה בן־ירמיהו בן־חבצניה ואת־אחיו ואת־כל־בניו ואת כל־בית הרכבים׃	ג	3	Then I took Jaazaniah the son of Jeremiah, the son of Habazziniah, and his brethren, and all his sons, and the whole house of the Rechabites;
ואבא אתם בית יהוה אל־לשכת בני חנן בן־יגדליהו איש האלהים אשר־אצל לשכת השרים אשר ממעל ללשכת מעשיהו בן־שלם שמר הסף׃	ד	4	and I brought them into the house of Yehovah, into the chamber of the sons of Hanan the son of Igdaliah, the man of God, which was by the chamber of the princes, which was above the chamber of Maaseiah the son of Shallum, the keeper of the door;
ואתן לפני ׀ בני בית־הרכבים גבעים מלאים יין וכסות ואמר אליהם שתו־יין׃	ה	5	and I set before the sons of the house of the Rechabites goblets full of wine, and cups, and I said unto them: 'Drink ye wine.'
ויאמרו לא נשתה־יין כי יונדב בן־רכב אבינו צוה עלינו לאמר לא תשתו־יין אתם ובניכם עד־עולם׃	ו	6	But they said: 'We will drink no wine; for Jonadab the son of Rechab our father commanded us, saying: Ye shall drink no wine, neither ye, nor your sons, for ever;
ובית לא־תבנו וזרע לא־תזרעו וכרם לא־תטעו ולא יהיה לכם כי באהלים תשבו כל־ימיכם למען תחיו ימים רבים על־פני האדמה אשר אתם גרים שם׃	ז	7	neither shall ye build house, nor sow seed, nor plant vineyard, nor have any; but all your days ye shall dwell in tents, that ye may live many days in the land wherein ye sojourn.
ונשמע בקול יהונדב בן־רכב אבינו לכל אשר צונו לבלתי שתות־יין כל־ימינו אנחנו נשינו בנינו ובנתינו׃	ח	8	And we have hearkened to the voice of Jonadab the son of Rechab our father in all that he charged us, to drink no wine all our days, we, our wives, our sons, nor our daughters;
ולבלתי בנות בתים לשבתנו וכרם ושדה וזרע לא יהיה־לנו׃	ט	9	nor to build houses for us to dwell in, neither to have vineyard, or field, or seed;
ונשב באהלים ונשמע ונעש ככל אשר־צונו יונדב אבינו׃	י	10	but we have dwelt in tents, and have hearkened, and done according to all that Jonadab our father commanded us.
ויהי בעלות נבוכדראצר מלך־בבל אל־הארץ ונאמר באו ונבוא ירושלם מפני חיל הכשדים ומפני חיל ארם ונשב בירושלם׃ פ	יא	11	But it came to pass, when Nebuchadrezzar king of Babylon came up against the land, that we said: Come, and let us go to Yerushalam for fear of the army of the Chaldeans, and for fear of the army of the Arameans; so we dwell at Yerushalam.' {P}
ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו לאמר׃	יב	12	Then came the word of Yehovah unto Jeremiah, saying:
כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הלך ואמרת לאיש יהודה וליושבי ירושלם הלוא תקחו מוסר לשמע אל־דברי נאם־יהוה׃	יג	13	'Thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: Go, and say to the men of Judah and the inhabitants of Yerushalam: Will ye not receive instruction to hearken to My words? saith Yehovah.
הוקם את־דברי יהונדב בן־רכב אשר־צוה את־בניו לבלתי שתות־יין ולא שתו עד־היום הזה כי שמעו את מצות אביהם ואנכי דברתי אליכם השכם ודבר ולא שמעתם אלי׃	יד	14	The words of Jonadab the son of Rechab, that he commanded his sons, not to drink wine, are performed, and unto this day they drink none, for they hearken to their father's commandment; but I have spoken unto you, speaking betimes and often, and ye have not hearkened unto Me.
ואשלח אליכם את־כל־עבדי הנבאים ׀ השכים ושלח ׀ לאמר שבו־נא איש מדרכו הרעה והיטיבו מעלליכם ואל־תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ושבו אל־האדמה אשר־נתתי לכם ולאבתיכם ולא הטיתם את־אזנכם ולא שמעתם אלי׃	יה	15	I have sent also unto you all My servants the prophets, sending them betimes and often, saying: Return ye now every man from his evil way, and amend your doings, and go not after other gods to serve them, and ye shall dwell in the land which I have given to you and to your fathers; but ye have not inclined your ear, nor hearkened unto Me.
כי הקימו בני יהונדב בן־רכב את־מצות אביהם אשר צום והעם הזה לא שמעו אלי׃ ס	יו	16	Because the sons of Jonadab the son of Rechab have performed the commandment of their father which he commanded them, but this people hath not hearkened unto Me;
לכן כה־אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל הנני מביא אל־יהודה ואל כל־יושבי ירושלם את כל־הרעה אשר דברתי עליהם יען דברתי אליהם ולא שמעו ואקרא להם ולא ענו׃	יז	17	therefore thus saith Yehovah, the God of hosts, the God of Israel: Behold, I will bring upon Judah and upon all the inhabitants of Yerushalam all the evil that I have pronounced against them; because I have spoken unto them, but they have not heard, and I have called unto them, but they have not answered.'
ולבית הרכבים אמר ירמיהו כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל יען אשר שמעתם על־מצות יהונדב אביכם ותשמרו את־כל־מצותיו ותעשו ככל אשר־צוה אתכם׃ ס	יח	18	And unto the house of the Rechabites Jeremiah said: Thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: Because ye have hearkened to the commandment of Jonadab your father, and kept all his precepts, and done according unto all that he commanded you;
לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לא־יכרת איש ליונדב בן־רכב עמד לפני כל־הימים׃ פ	יט	19	therefore thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: There shall not be cut off unto Jonadab the son of Rechab a man to stand before Me for ever.' {P}

Chapter 36

ויהי בשנה הרביעת ליהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה היה הדבר הזה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמר׃	א	1	And it came to pass in the fourth year of Jehoiakim the son of Josiah, king of Judah, that this word came unto Jeremiah from Yehovah, saying:
קח־לך מגלת־ספר וכתבת אליה את כל־הדברים אשר־דברתי אליך על־ישראל ועל־יהודה ועל־כל־הגוים מיום דברתי אליך מימי יאשיהו ועד היום הזה׃	ב	2	'Take thee a roll of a book, and write therein all the words that I have spoken unto thee against Israel, and against Judah, and against all the nations, from the day I spoke unto thee, from the days of Josiah, even unto this day.
אולי ישמעו בית יהודה את כל־הרעה אשר אנכי חשב לעשות להם למען ישובו איש מדרכו הרעה וסלחתי לעונם ולחטאתם׃ ס	ג	3	It may be that the house of Judah will hear all the evil which I purpose to do unto them; that they may return every man from his evil way, and I may forgive their iniquity and their sin.' {S}
ויקרא ירמיהו את־ברוך בן־נריה ויכתב ברוך מפי ירמיהו את כל־דברי יהוה אשר־דבר אליו על־מגלת־ספר׃	ד	4	Then Jeremiah called Baruch the son of Neriah; and Baruch wrote from the mouth of Jeremiah all the words of Yehovah, which He had spoken unto him, upon a roll of a book.
ויצוה ירמיהו את־ברוך לאמר אני עצור לא אוכל לבוא בית יהוה׃	ה	5	And Jeremiah commanded Baruch, saying: 'I am detained, I cannot go into the house of Yehovah;
ובאת אתה וקראת במגלה אשר־כתבת־מפי את־דברי יהוה באזני העם בית יהוה ביום צום וגם באזני כל־יהודה הבאים מעריהם תקראם׃	ו	6	therefore go thou, and read in the roll, which thou hast written from my mouth, the words of Yehovah in the ears of the people in Yehovah's house upon a fast-day; and also thou shalt read them in the ears of all Judah that come out of their cities.
אולי תפל תחנתם לפני יהוה וישבו איש מדרכו הרעה כי־גדול האף והחמה אשר־דבר יהוה אל־העם הזה׃	ז	7	It may be they will present their supplication before Yehovah, and will return every one from his evil way; for great is the anger and the fury that Yehovah hath pronounced against this people.'
ויעש ברוך בן־נריה ככל אשר־צוהו ירמיהו הנביא לקרא בספר דברי יהוה בית יהוה׃ ס	ח	8	And Baruch the son of Neriah did according to all that Jeremiah the prophet commanded him, reading in the book the words of Yehovah in Yehovah's house. {P}
ויהי בשנה החמשית ליהויקים בן־יאשיהו מלך־יהודה בחדש התשעי קראו צום לפני יהוה כל־העם בירושלם וכל־העם הבאים מערי יהודה בירושלם׃	ט	9	Now it came to pass in the fifth year of Jehoiakim the son of Josiah, king of Judah, in the ninth month, that they proclaimed a fast before Yehovah, all the people in Yerushalam, and all the people that came from the cities of Judah unto Yerushalam.
ויקרא ברוך בספר את־דברי ירמיהו בית יהוה בלשכת גמריהו בן־שפן הספר בחצר העליון פתח שער בית־יהוה החדש באזני כל־העם׃	י	10	Then did Baruch read in the book the words of Jeremiah in the house of Yehovah, in the chamber of Gemariah the son of Shaphan the scribe, in the upper court, at the entry of the new gate of Yehovah's house, in the ears of all the people.
וישמע מכיהו בן־גמריהו בן־שפן את־כל־דברי יהוה מעל הספר׃	יא	11	And when Micaiah the son of Gemariah, the son of Shaphan, had heard out of the book all the words of Yehovah,
וירד בית־המלך על־לשכת הספר והנה־שם כל־השרים יושבים אלישמע הספר ודליהו בן־שמעיהו ואלנתן בן־עכבור וגמריהו בן־שפן וצדקיהו בן־חנניהו וכל־השרים׃	יב	12	he went down into the king's house, into the scribe's chamber; and, lo, all the princes sat there, even Elishama the scribe, and Delaiah the son of Shemaiah, and Elnathan the son of Achbor, and Gemariah the son of Shaphan, and Zedekiah the son of Hananiah, and all the princes.
ויגד להם מכיהו את כל־הדברים אשר שמע בקרא ברוך בספר באזני העם׃	יג	13	Then Micaiah declared unto them all the words that he had heard, when Baruch read the book in the ears of the people.
וישלחו כל־השרים אל־ברוך את־יהודי בן־נתניהו בן־שלמיהו בן־כושי לאמר המגלה אשר קראת בה באזני העם קחנה בידך ולך ויקח ברוך בן־נריהו את־המגלה בידו ויבא אליהם׃	יד	14	Therefore all the princes sent Jehudi the son of Nethaniah, the son of Shelemiah, the son of Cushi, unto Baruch, saying: 'Take in thy hand the roll wherein thou hast read in the ears of the people, and come.' So Baruch the son of Neriah took the roll in his hand, and came unto them.
ויאמרו אליו שב נא וקראנה באזנינו ויקרא ברוך באזניהם׃	יה	15	And they said unto him: 'Sit down now, and read it in our ears.' So Baruch read it in their ears.
ויהי כשמעם את־כל־הדברים פחדו איש אל־רעהו ויאמרו אל־ברוך הגיד נגיד למלך את כל־הדברים האלה׃	יו	16	Now it came to pass, when they had heard all the words, they turned in fear one toward another, and said unto Baruch: 'We will surely tell the king of all these words.'
ואת־ברוך שאלו לאמר הגד־נא לנו איך כתבת את־כל־הדברים האלה מפיו׃	יז	17	And they asked Baruch, saying: 'Tell us now: How didst thou write all these words at his mouth?'
ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל־הדברים האלה ואני כתב על־הספר בדיו׃ פ	יח	18	Then Baruch answered them: 'He pronounced all these words unto me with his mouth, and I wrote them with ink in the book.' {S}
ויאמרו השרים אל־ברוך לך הסתר אתה וירמיהו ואיש אל־ידע איפה אתם׃	יט	19	Then said the princes unto Baruch: 'Go, hide thee, thou and Jeremiah, and let no man know where ye are.'
ויבאו אל־המלך חצרה ואת־המגלה הפקדו בלשכת אלישמע הספר ויגידו באזני המלך את כל־הדברים׃	כ	20	And they went in to the king into the court; but they had deposited the roll in the chamber of Elishama the scribe; and they told all the words in the ears of the king.
וישלח המלך את־יהודי לקחת את־המגלה ויקחה מלשכת אלישמע הספר ויקראה יהודי באזני המלך ובאזני כל־השרים העמדים מעל המלך׃	כא	21	So the king sent Jehudi to fetch the roll; and he took it out of the chamber of Elishama the scribe. And Jehudi read it in the ears of the king, and in the ears of all the princes that stood beside the king.
והמלך יושב בית החרף בחדש התשיעי ואת־האח לפניו מבערת׃	כב	22	Now the king was sitting in the winter-house in the ninth month; and the brazier was burning before him.
ויהי ׀ כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה יקרעה בתער הספר והשלך אל־האש אשר אל־האח עד־תם כל־המגלה על־האש אשר על־האח׃	כג	23	And it came to pass, when Jehudi had read three or four columns, that he cut it with the penknife, and cast it into the fire that was in the brazier, until all the roll was consumed in the fire that was in the brazier.
ולא פחדו ולא קרעו את־בגדיהם המלך וכל־עבדיו השמעים את כל־הדברים האלה׃	כד	24	Yet they were not afraid, nor rent their garments, neither the king, nor any of his servants that heard all these words.
וגם אלנתן ודליהו וגמריהו הפגעו במלך לבלתי שרף את־המגלה ולא שמע אליהם׃	כה	25	Moreover Elnathan and Delaiah and Gemariah had entreated the king not to burn the roll; but he would not hear them.
ויצוה המלך את־ירחמאל בן־המלך ואת־שריהו בן־עזריאל ואת־שלמיהו בן־עבדאל לקחת את־ברוך הספר ואת ירמיהו הנביא ויסתרם יהוה׃ ס	כו	26	And the king commanded Jerahmeel the king's son, and Seraiah the son of Azriel, and Shelemiah the son of Abdeel, to take Baruch the scribe and Jeremiah the prophet; but Yehovah hid them. {S}
ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו אחרי ׀ שרף המלך את־המגלה ואת־הדברים אשר כתב ברוך מפי ירמיהו לאמר׃	כז	27	Then the word of Yehovah came to Jeremiah, after that the king had burned the roll, and the words which Baruch wrote at the mouth of Jeremiah, saying:
שוב קח־לך מגלה אחרת וכתב עליה את כל־הדברים הראשנים אשר היו על־המגלה הראשנה אשר שרף יהויקים מלך־יהודה׃	כח	28	'Take thee again another roll, and write in it all the former words that were in the first roll, which Jehoiakim the king of Judah hath burned.
ועל־יהויקים מלך־יהודה תאמר כה אמר יהוה אתה שרפת את־המגלה הזאת לאמר מדוע כתבת עליה לאמר בא־יבוא מלך־בבל והשחית את־הארץ הזאת והשבית ממנה אדם ובהמה׃ ס	כט	29	And concerning Jehoiakim king of Judah thou shalt say: Thus saith Yehovah: Thou hast burned this roll, saying: Why hast thou written therein, saying: The king of Babylon shall certainly come and destroy this land, and shall cause to cease from thence man and beast? {S}
לכן כה־אמר יהוה על־יהויקים מלך יהודה לא־יהיה־לו יושב על־כסא דוד ונבלתו תהיה משלכת לחרב ביום ולקרח בלילה׃	ל	30	Therefore thus saith Yehovah concerning Jehoiakim king of Judah: He shall have none to sit upon the throne of David; and his dead body shall be cast out in the day to the heat, and in the night to the frost.
ופקדתי עליו ועל־זרעו ועל־עבדיו את־עונם והבאתי עליהם ועל־ישבי ירושלם ואל־איש יהודה את כל־הרעה אשר־דברתי אליהם ולא שמעו׃ ס	לא	31	And I will visit upon him and his seed and his servants their iniquity; and I will bring upon them, and upon the inhabitants of Yerushalam, and upon the men of Judah, all the evil that I have pronounced against them, but they hearkened not.'
וירמיהו לקח ׀ מגלה אחרת ויתנה אל־ברוך בן־נריהו הספר ויכתב עליה מפי ירמיהו את כל־דברי הספר אשר שרף יהויקים מלך־יהודה באש ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה׃ ס	לב	32	Then took Jeremiah another roll, and gave it to Baruch the scribe, the son of Neriah; who wrote therein from the mouth of Jeremiah all the words of the book which Jehoiakim king of Judah had burned in the fire; and there were added besides unto them many like words. {P}

Chapter 37

וימלך־מלך צדקיהו בן־יאשיהו תחת כניהו בן־יהויקים אשר המליך נבוכדראצר מלך־בבל בארץ יהודה׃	א	1	And Zedekiah the son of Josiah reigned as king, instead of Coniah the son of Jehoiakim, whom Nebuchadrezzar king of Babylon made king in the land of Judah.
ולא שמע הוא ועבדיו ועם הארץ אל־דברי יהוה אשר דבר ביד ירמיהו הנביא׃	ב	2	But neither he, nor his servants, nor the people of the land, did hearken unto the words of Yehovah, which He spoke by the prophet Jeremiah.
וישלח המלך צדקיהו את־יהוכל בן־שלמיה ואת־צפניהו בן־מעשיה הכהן אל־ירמיהו הנביא לאמר התפלל־נא בעדנו אל־יהוה אלהינו׃	ג	3	And Zedekiah the king sent Jehucal the son of Shelemiah, and Zephaniah the son of Maaseiah the priest, to the prophet Jeremiah, saying: 'Pray now unto Yehovah our God for us.'
וירמיהו בא ויצא בתוך העם ולא־נתנו אתו בית הכלוא הכליא׃	ד	4	Now Jeremiah came in and went out among the people; for they had not put him into prison.
וחיל פרעה יצא ממצרים וישמעו הכשדים הצרים על־ירושלם את־שמעם ויעלו מעל ירושלם׃ פ	ה	5	And Pharaoh's army was come forth out of Egypt; and when the Chaldeans that besieged Yerushalam heard tidings of them, they broke up from Yerushalam. {P}
ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו הנביא לאמר׃	ו	6	Then came the word of Yehovah unto the prophet Jeremiah, saying:
כה־אמר יהוה אלהי ישראל כה תאמרו אל־מלך יהודה השלח אתכם אלי לדרשני הנה ׀ חיל פרעה היצא לכם לעזרה שב לארצו מצרים׃	ז	7	'Thus saith Yehovah, the God of Israel: Thus shall ye say to the king of Judah, that sent you unto Me to inquire of Me: Behold, Pharaoh's army, which is come forth to help you, shall return to Egypt into their own land.
ושבו הכשדים ונלחמו על־העיר הזאת ולכדה ושרפה באש׃ ס	ח	8	And the Chaldeans shall return, and fight against this city; and they shall take it, and burn it with fire. {P}
כה ׀ אמר יהוה אל־תשאו נפשתיכם לאמר הלך ילכו מעלינו הכשדים כי־לא ילכו׃	ט	9	Thus saith Yehovah: Deceive not yourselves, saying: The Chaldeans shall surely depart from us; for they shall not depart.
כי אם־הכיתם כל־חיל כשדים הנלחמים אתכם ונשארו בם אנשים מדקרים איש באהלו יקומו ושרפו את־העיר הזאת באש׃	י	10	For though ye had smitten the whole army of the Chaldeans that fight against you, and there remained but wounded men among them, yet would they rise up every man in his tent, and burn this city with fire.'
והיה בהעלות חיל הכשדים מעל ירושלם מפני חיל פרעה׃ ס	יא	11	And it came to pass, that when the army of the Chaldeans was broken up from Yerushalam for fear of Pharaoh's army, {S}
ויצא ירמיהו מירושלם ללכת ארץ בנימן לחלק משם בתוך העם׃	יב	12	then Jeremiah went forth out of Yerushalam to go into the land of Benjamin, to receive his portion there, in the midst of the people.
ויהי־הוא בשער בנימן ושם בעל פקדת ושמו יראייה בן־שלמיה בן־חנניה ויתפש את־ירמיהו הנביא לאמר אל־הכשדים אתה נפל׃	יג	13	And when he was in the gate of Benjamin, a captain of the ward was there, whose name was Irijah, the son of Shelemiah, the son of Hananiah; and he laid hold on Jeremiah the prophet, saying: 'Thou fallest away to the Chaldeans.'
ויאמר ירמיהו שקר אינני נפל על־הכשדים ולא שמע אליו ויתפש יראייה בירמיהו ויבאהו אל־השרים׃	יד	14	Then said Jeremiah: 'It is false; I fall not away to the Chaldeans'; but he hearkened not to him; so Irijah laid hold on Jeremiah, and brought him to the princes.
ויקצפו השרים על־ירמיהו והכו אתו ונתנו אותו בית האסור בית יהונתן הספר כי־אתו עשו לבית הכלא׃	יה	15	And the princes were wroth with Jeremiah, and smote him, and put him in prison in the house of Jonathan the scribe; for they had made that the prison.
כי בא ירמיהו אל־בית הבור ואל־החניות וישב־שם ירמיהו ימים רבים׃ פ	יו	16	When Jeremiah was come into the dungeon-house, and into the cells, and Jeremiah had remained there many days;
וישלח המלך צדקיהו ויקחהו וישאלהו המלך בביתו בסתר ויאמר היש דבר מאת יהוה ויאמר ירמיהו יש ויאמר ביד מלך־בבל תנתן׃ ס	יז	17	then Zedekiah the king sent, and fetched him; and the king asked him secretly in his house, and said: 'Is there any word from Yehovah?' And Jeremiah said: 'There is.' He said also: 'Thou shalt be delivered into the hand of the king of Babylon.'
ויאמר ירמיהו אל־המלך צדקיהו מה חטאתי לך ולעבדיך ולעם הזה כי־נתתם אותי אל־בית הכלא׃	יח	18	Moreover Jeremiah said unto king Zedekiah: 'Wherein have I sinned against thee, or against thy servants, or against this people, that ye have put me in prison?
וְאַיֵּה֙ ואיו נְבִ֣יאֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־נִבְּא֥וּ לָכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר לֹֽא־יָבֹ֤א מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ עֲלֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל הָאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃	יט	19	Where now are your prophets that prophesied unto you, saying: The king of Babylon shall not come against you, nor against this land?
ועתה שמע־נא אדני המלך תפל־נא תחנתי לפניך ואל־תשבני בית יהונתן הספר ולא אמות שם׃	כ	20	And now hear, I pray thee, O my lord the king: let my supplication, I pray thee, be presented before thee; that thou cause me not to return to the house of Jonathan the scribe, lest I die there.'
ויצוה המלך צדקיהו ויפקדו את־ירמיהו בחצר המטרה ונתן לו ככר־לחם ליום מחוץ האפים עד־תם כל־הלחם מן־העיר וישב ירמיהו בחצר המטרה׃	כא	21	Then Zedekiah the king commanded, and they committed Jeremiah into the court of the guard, and they gave him daily a loaf of bread out of the bakers' street, until all the bread in the city was spent. Thus Jeremiah remained in the court of the guard.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 38

וישמע שפטיה בן־מתן וגדליהו בן־פשחור ויוכל בן־שלמיהו ופשחור בן־מלכיה את־הדברים אשר ירמיהו מדבר אל־כל־העם לאמר׃ ס	א	1	And Shephatiah the son of Mattan, and Gedaliah the son of Pashhur, and Jucal the son of Shelemiah, and Pashhur the son of Malchiah, heard the words that Jeremiah spoke unto all the people, saying:
כה אמר יהוה הישב בעיר הזאת ימות בחרב ברעב ובדבר והיצא אל־הכשדים וחיה יחיה והיתה־לו נפשו לשלל וחי׃ ס	ב	2	'Thus saith Yehovah: He that remaineth in this city shall die by the sword, by the famine, and by the pestilence; but he that goeth forth to the Chaldeans shall live, and his life shall be unto him for a prey, and he shall live. {S}
כה אמר יהוה הנתן תנתן העיר הזאת ביד חיל מלך־בבל ולכדה׃	ג	3	Thus saith Yehovah: This city shall surely be given into the hand of the army of the king of Babylon, and he shall take it.'
ויאמרו השרים אל־המלך יומת נא את־האיש הזה כי־על־כן הוא־מרפא את־ידי אנשי המלחמה הנשארים ׀ בעיר הזאת ואת ידי כל־העם לדבר אליהם כדברים האלה כי ׀ האיש הזה איננו דרש לשלום לעם הזה כי אם־לרעה׃	ד	4	Then the princes said unto the king: 'Let this man, we pray thee, be put to death; forasmuch as he weakeneth the hands of the men of war that remain in this city, and the hands of all the people, in speaking such words unto them; for this man seeketh not the welfare of this people, but the hurt.'
ויאמר המלך צדקיהו הנה־הוא בידכם כי־אין המלך יוכל אתכם דבר׃	ה	5	Then Zedekiah the king said: 'Behold, he is in your hand; for the king is not he that can do any thing against you.'
ויקחו את־ירמיהו וישלכו אתו אל־הבור ׀ מלכיהו בן־המלך אשר בחצר המטרה וישלחו את־ירמיהו בחבלים ובבור אין־מים כי אם־טיט ויטבע ירמיהו בטיט׃ ס	ו	6	Then took they Jeremiah, and cast him into the pit of Malchiah the king's son, that was in the court of the guard; and they let down Jeremiah with cords. And in the pit there was no water, but mire; and Jeremiah sank in the mire. {S}
וישמע עבד־מלך הכושי איש סריס והוא בבית המלך כי־נתנו את־ירמיהו אל־הבור והמלך יושב בשער בנימן׃	ז	7	Now when Ebed-melech the Ethiopian, an officer, who was in the king's house, heard that they had put Jeremiah in the pit; the king then sitting in the gate of Benjamin;
ויצא עבד־מלך מבית המלך וידבר אל־המלך לאמר׃	ח	8	Ebed-melech went forth out of the king's house, and spoke to the king, saying:
אדני המלך הרעו האנשים האלה את כל־אשר עשו לירמיהו הנביא את אשר־השליכו אל־הבור וימת תחתיו מפני הרעב כי אין הלחם עוד בעיר׃	ט	9	'My lord the king, these men have done evil in all that they have done to Jeremiah the prophet, whom they have cast into the pit; and he is like to die in the place where he is because of the famine; for there is no more bread in the city.'
ויצוה המלך את עבד־מלך הכושי לאמר קח בידך מזה שלשים אנשים והעלית את־ירמיהו הנביא מן־הבור בטרם ימות׃	י	10	Then the king commanded Ebed-melech the Ethiopian, saying: 'Take from hence thirty men with thee, and take up Jeremiah the prophet out of the pit, before he die.'
ויקח ׀ עבד־מלך את־האנשים בידו ויבא בית־המלך אל־תחת האוצר ויקח משם בלוי סחבות הסחבות ובלוי מלחים וישלחם אל־ירמיהו אל־הבור בחבלים׃	יא	11	So Ebed-melech took the men with him, and went into the house of the king under the treasury, and took thence worn clouts and worn rags, and let them down by cords into the pit to Jeremiah.
ויאמר עבד־מלך הכושי אל־ירמיהו שים נא בלואי הסחבות והמלחים תחת אצלות ידיך מתחת לחבלים ויעש ירמיהו כן׃	יב	12	And Ebed-melech the Ethiopian said unto Jeremiah: 'Put now these worn clouts and rags under thine armholes under the cords.' And Jeremiah did so.
וימשכו את־ירמיהו בחבלים ויעלו אתו מן־הבור וישב ירמיהו בחצר המטרה׃ ס	יג	13	So they drew up Jeremiah with the cords, and took him up out of the pit; and Jeremiah remained in the court of the guard. {S}
וישלח המלך צדקיהו ויקח את־ירמיהו הנביא אליו אל־מבוא השלישי אשר בבית יהוה ויאמר המלך אל־ירמיהו שאל אני אתך דבר אל־תכחד ממני דבר׃	יד	14	Then Zedekiah the king sent, and took Jeremiah the prophet unto him into the third entry that was in the house of Yehovah; and the king said unto Jeremiah: 'I will ask thee a thing; hide nothing from me.'
ויאמר ירמיהו אל־צדקיהו כי אגיד לך הלוא המת תמיתני וכי איעצך לא תשמע אלי׃	יה	15	Then Jeremiah said unto Zedekiah: 'If I declare it unto thee, wilt thou not surely put me to death? and if I give thee counsel, thou wilt not hearken unto me.'
וישבע המלך צדקיהו אל־ירמיהו בסתר לאמר חי־יהוה את אשר עשה־לנו את־הנפש הזאת אם־אמיתך ואם־אתנך ביד האנשים האלה אשר מבקשים את־נפשך׃ ס	יו	16	So Zedekiah the king swore secretly unto Jeremiah, saying: 'As Yehovah liveth, that made us this soul, I will not put thee to death, neither will I give thee into the hand of these men that seek thy life.' {S}
ויאמר ירמיהו אל־צדקיהו כה־אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל אם־יצא תצא אל־שרי מלך־בבל וחיתה נפשך והעיר הזאת לא תשרף באש וחיתה אתה וביתך׃	יז	17	Then said Jeremiah unto Zedekiah: {S} 'Thus saith Yehovah, the God of hosts, the God of Israel: If thou wilt go forth unto the king of Babylon's princes, then thy soul shall live, and this city shall not be burned with fire; and thou shalt live, thou, and thy house;
ואם לא־תצא אל־שרי מלך בבל ונתנה העיר הזאת ביד הכשדים ושרפוה באש ואתה לא־תמלט מידם׃ ס	יח	18	but if thou wilt not go forth to the king of Babylon's princes, then shall this city be given into the hand of the Chaldeans, and they shall burn it with fire, and thou shalt not escape out of their hand.' {S}
ויאמר המלך צדקיהו אל־ירמיהו אני דאג את־היהודים אשר נפלו אל־הכשדים פן־יתנו אתי בידם והתעללו־בי׃ פ	יט	19	And Zedekiah the king said unto Jeremiah: 'I am afraid of the Jews that are fallen away to the Chaldeans, lest they deliver me into their hand, and they mock me.'
ויאמר ירמיהו לא יתנו שמע־נא ׀ בקול יהוה לאשר אני דבר אליך וייטב לך ותחי נפשך׃	כ	20	But Jeremiah said: 'They shall not deliver thee. Hearken, I beseech thee, to the voice of Yehovah, in that which I speak unto thee; so it shall be well with thee, and thy soul shall live.
ואם־מאן אתה לצאת זה הדבר אשר הראני יהוה׃	כא	21	But if thou refuse to go forth, this is the word that Yehovah hath shown me:
והנה כל־הנשים אשר נשארו בבית מלך־יהודה מוצאות אל־שרי מלך בבל והנה אמרות הסיתוך ויכלו לך אנשי שלמך הטבעו בבץ רגלך נסגו אחור׃	כב	22	Behold, all the women that are left in the king of Judah's house shall be brought forth to the king of Babylon's princes, and those women shall say: Thy familiar friends have set thee on, and have prevailed over thee; thy feet are sunk in the mire, and they are turned away back.
ואת־כל־נשיך ואת־בניך מוצאים אל־הכשדים ואתה לא־תמלט מידם כי ביד מלך־בבל תתפש ואת־העיר הזאת תשרף באש׃ פ	כג	23	And they shall bring out all thy wives and thy children to the Chaldeans; and thou shalt not escape out of their hand, but shalt be taken by the hand of the king of Babylon; and thou shalt cause this city to be burned with fire.' {S}
ויאמר צדקיהו אל־ירמיהו איש אל־ידע בדברים־האלה ולא תמות׃	כד	24	Then said Zedekiah unto Jeremiah: 'Let no man know of these words, and thou shalt not die.
וכי־ישמעו השרים כי־דברתי אתך ובאו אליך ואמרו אליך הגידה־נא לנו מה־דברת אל־המלך אל־תכחד ממנו ולא נמיתך ומה־דבר אליך המלך׃	כה	25	But if the princes hear that I have talked with thee, and they come unto thee, and say unto thee: Declare unto us now what thou hast said unto the king; hide it not from us, and we will not put thee to death; also what the king said unto thee;
ואמרת אליהם מפיל־אני תחנתי לפני המלך לבלתי השיבני בית יהונתן למות שם׃ פ	כו	26	then thou shalt say unto them: I presented my supplication before the king, that he would not cause me to return to Jonathan's house, to die there.' {P}
ויבאו כל־השרים אל־ירמיהו וישאלו אתו ויגד להם ככל־הדברים האלה אשר צוה המלך ויחרשו ממנו כי לא־נשמע הדבר׃ פ	כז	27	Then came all the princes unto Jeremiah, and asked him; and he told them according to all these words that the king had commanded. So they left off speaking with him; for the matter was not reported.
וישב ירמיהו בחצר המטרה עד־יום אשר־נלכדה ירושלם ס והיה כאשר נלכדה ירושלם׃ פ	כח	28	So Jeremiah abode in the court of the guard until the day that Yerushalam was taken. {S} And it came to pass, when Yerushalam was taken--

Chapter 39

בשנה התשעית לצדקיהו מלך־יהודה בחדש העשרי בא נבוכדראצר מלך־בבל וכל־חילו אל־ירושלם ויצרו עליה׃ ס	א	1	in the ninth year of Zedekiah king of Judah, in the tenth month, came Nebuchadrezzar king of Babylon and all his army against Yerushalam, and besieged it;
בעשתי־עשרה שנה לצדקיהו בחדש הרביעי בתשעה לחדש הבקעה העיר׃	ב	2	in the eleventh year of Zedekiah, in the fourth month, the ninth day of the month, a breach was made in the city--
ויבאו כל שרי מלך־בבל וישבו בשער התוך נרגל שר־אצר סמגר־נבו שר־סכים רב־סריס נרגל שר־אצר רב־מג וכל־שארית שרי מלך בבל׃	ג	3	that all the princes of the king of Babylon came in, and sat in the middle gate, even Nergal-sarezer, Samgar-nebo, Sarsechim Rab-saris, Nergal-sarezer Rab-mag, with all the residue of the princes of the king of Babylon.
ויהי כאשר ראם צדקיהו מלך־יהודה וכל ׀ אנשי המלחמה ויברחו ויצאו לילה מן־העיר דרך גן המלך בשער בין החמתים ויצא דרך הערבה׃	ד	4	And it came to pass, that when Zedekiah the king of Judah and all the men of war saw them, then they fled, and went forth out of the city by night, by the way of the king's garden, by the gate betwixt the two walls; and he went out the way of the Arabah.
וירדפו חיל־כשדים אחריהם וישגו את־צדקיהו בערבות ירחו ויקחו אתו ויעלהו אל־נבוכדראצר מלך־בבל רבלתה בארץ חמת וידבר אתו משפטים׃	ה	5	But the army of the Chaldeans pursued after them, and overtook Zedekiah in the plains of Jericho; and when they had taken him, they brought him up to Nebuchadrezzar king of Babylon to Riblah in the land of Hamath, and he gave judgment upon him.
וישחט מלך בבל את־בני צדקיהו ברבלה לעיניו ואת כל־חרי יהודה שחט מלך בבל׃	ו	6	Then the king of Babylon slew the sons of Zedekiah in Riblah before his eyes; also the king of Babylon slew all the nobles of Judah.
ואת־עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים לביא אתו בבלה׃	ז	7	Moreover he put out Zedekiah's eyes, and bound him in fetters, to carry him to Babylon.
ואת־בית המלך ואת־בית העם שרפו הכשדים באש ואת־חמות ירושלם נתצו׃	ח	8	And the Chaldeans burned the king's house, and the house of the people, with fire, and broke down the walls of Yerushalam.
ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת־הנפלים אשר נפלו עליו ואת יתר העם הנשארים הגלה נבוזר־אדן רב־טבחים בבל׃	ט	9	Then Nebuzaradan the captain of the guard carried away captive into Babylon the remnant of the people that remained in the city, the deserters also, that fell away to him, with the rest of the people that remained.
ומן־העם הדלים אשר אין־להם מאומה השאיר נבוזראדן רב־טבחים בארץ יהודה ויתן להם כרמים ויגבים ביום ההוא׃	י	10	But Nebuzaradan the captain of the guard left of the poor of the people, that had nothing, in the land of Judah, and gave them vineyards and fields in that day.
ויצו נבוכדראצר מלך־בבל על־ירמיהו ביד נבוזראדן רב־טבחים לאמר׃	יא	11	Now Nebuchadrezzar king of Babylon gave charge concerning Jeremiah to Nebuzaradan the captain of the guard, saying:
קחנו ועיניך שים עליו ואל־תעש לו מאומה רע כי אם כאשר ידבר אליך כן עשה עמו׃	יב	12	'Take him, and look well to him, and do him no harm; but do unto him even as he shall say unto thee.'
וישלח נבוזראדן רב־טבחים ונבושזבן רב־סריס ונרגל שר־אצר רב־מג וכל רבי מלך־בבל׃	יג	13	So Nebuzaradan the captain of the guard sent, and Nebushazban Rab-saris, and Nergal-sarezer Rab-mag, and all the chief officers of the king of Babylon;
וישלחו ויקחו את־ירמיהו מחצר המטרה ויתנו אתו אל־גדליהו בן־אחיקם בן־שפן להוצאהו אל־הבית וישב בתוך העם׃ ס	יד	14	they sent, and took Jeremiah out of the court of the guard, and committed him unto Gedaliah the son of Ahikam, the son of Shaphan, that he should carry him home; so he dwelt among the people. {S}
ואל־ירמיהו היה דבר־יהוה בהיתו עצור בחצר המטרה לאמר׃	יה	15	Now the word of Yehovah came unto Jeremiah, while he was shut up in the court of the guard, saying:
הלוך ואמרת לעבד־מלך הכושי לאמר כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מביא מבי את־דברי אל־העיר הזאת לרעה ולא לטובה והיו לפניך ביום ההוא׃	יו	16	'Go, and speak to Ebed-melech the Ethiopian, saying: Thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: Behold, I will bring My words upon this city for evil, and not for good; and they shall be accomplished before thee in that day.
והצלתיך ביום־ההוא נאם־יהוה ולא תנתן ביד האנשים אשר־אתה יגור מפניהם׃	יז	17	But I will deliver thee in that day, saith Yehovah; and thou shalt not be given into the hand of the men of whom thou art afraid.
כי מלט אמלטך ובחרב לא תפל והיתה לך נפשך לשלל כי־בטחת בי נאם־יהוה׃ ס	יח	18	For I will surely deliver thee, and thou shalt not fall by the sword, but thy life shall be for a prey unto thee; because thou hast put thy trust in Me, saith Yehovah.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
v	We read one or more vowels in L differently from BHS.

Chapter 40

הדבר אשר־היה אל־ירמיהו מאת יהוה אחר ׀ שלח אתו נבוזראדן רב־טבחים מן־הרמה בקחתו אתו והוא־אסור באזקים בתוך כל־גלות ירושלם ויהודה המגלים בבלה׃	א	1	The word which came to Jeremiah from Yehovah, after that Nebuzaradan the captain of the guard had let him go from Ramah, when he had taken him being bound in chains among all the captives of Yerushalam and Judah, that were carried away captive unto Babylon.
ויקח רב־טבחים לירמיהו ויאמר אליו יהוה אלהיך דבר את־הרעה הזאת אל־המקום הזה׃	ב	2	And the captain of the guard took Jeremiah, and said unto him: 'Yehovah thy God pronounced this evil upon this place;
ויבא ויעש יהוה כאשר דבר כי־חטאתם ליהוה ולא־שמעתם בקולו והיה לכם הדבר דבר הזה׃	ג	3	and Yehovah hath brought it, and done according as He spoke; because ye have sinned against Yehovah, and have not hearkened to His voice, therefore this thing is come upon you.
ועתה הנה פתחתיך היום מן־האזקים אשר על־ידך אם־טוב בעיניך לבוא אתי בבל בא ואשים את־עיני עליך ואם־רע בעיניך לבוא־אתי בבל חדל ראה כל־הארץ לפניך אל־טוב ואל־הישר בעיניך ללכת שמה לך׃	ד	4	And now, behold, I loose thee this day from the chains which are upon thy hand. If it seem good unto thee to come with me into Babylon, come, and I will look well unto thee; but if it seem ill unto thee to come with me into Babylon, forbear; behold, all the land is before thee; whither it seemeth good and right unto thee to go, thither go.--
ועודנו לא־ישוב ושבה אל־גדליה בן־אחיקם בן־שפן אשר הפקיד מלך־בבל בערי יהודה ושב אתו בתוך העם או אל־כל־הישר בעיניך ללכת לך ויתן־לו רב־טבחים ארחה ומשאת וישלחהו׃	ה	5	Yet he would not go back.--Go back then to Gedaliah the son of Ahikam, the son of Shaphan, whom the king of Babylon hath made governor over the cities of Judah, and dwell with him among the people; or go wheresoever it seemeth right unto thee to go.' So the captain of the guard gave him an allowance and a present, and let him go.
ויבא ירמיהו אל־גדליה בן־אחיקם המצפתה וישב אתו בתוך העם הנשארים בארץ׃ ס	ו	6	Then went Jeremiah unto Gedaliah the son of Ahikam to Mizpah, and dwelt with him among the people that were left in the land. {P}
וישמעו כל־שרי החילים אשר בשדה המה ואנשיהם כי־הפקיד מלך־בבל את־גדליהו בן־אחיקם בארץ וכי ׀ הפקיד אתו אנשים ונשים וטף ומדלת הארץ מאשר לא־הגלו בבלה׃	ז	7	Now when all the captains of the forces that were in the fields, even they and their men, heard that the king of Babylon had made Gedaliah the son of Ahikam governor in the land, and had committed unto him men, and women, and children, and of the poorest of the land, of them that were not carried away captive to Babylon;
ויבאו אל־גדליה המצפתה וישמעאל בן־נתניהו ויוחנן ויונתן בני־קרח ושריה בן־תנחמת ובני ׀ עיפי עופי הנטפתי ויזניהו בן־המעכתי המה ואנשיהם׃	ח	8	then they came to Gedaliah to Mizpah, even Ishmael the son of Nethaniah, and Johanan and Jonathan the sons of Kareah, and Seraiah the son of Tanhumeth, and the sons of Ephai the Netophathite, and Jezaniah the son of the Maacathite, they and their men.
וישבע להם גדליהו בן־אחיקם בן־שפן ולאנשיהם לאמר אל־תיראו מעבוד הכשדים שבו בארץ ועבדו את־מלך בבל וייטב לכם׃	ט	9	And Gedaliah the son of Ahikam the son of Shaphan swore unto them and to their men, saying: 'Fear not to serve the Chaldeans; dwell in the land, and serve the king of Babylon, and it shall be well with you.
ואני הנני ישב במצפה לעמד לפני הכשדים אשר יבאו אלינו ואתם אספו יין וקיץ ושמן ושמו בכליכם ושבו בעריכם אשר־תפשתם׃	י	10	As for me, behold, I will dwell at Mizpah, to stand before the Chaldeans that may come unto us; but ye, gather ye wine and summer fruits and oil, and put them in your vessels, and dwell in your cities that ye have taken.'
וגם כל־היהודים אשר־במואב ׀ ובבני־עמון ובאדום ואשר בכל־הארצות שמעו כי־נתן מלך־בבל שארית ליהודה וכי הפקיד עליהם את־גדליהו בן־אחיקם בן־שפן׃	יא	11	Likewise when all the Jews that were in Moab, and among the children of Ammon, and in Edom, and that were in all the countries, heard that the king of Babylon had left a remnant of Judah, and that he had set over them Gedaliah the son of Ahikam, the son of Shaphan;
וישבו כל־היהודים מכל־המקמות אשר נדחו־שם ויבאו ארץ־יהודה אל־גדליהו המצפתה ויאספו יין וקיץ הרבה מאד׃ פ	יב	12	then all the Jews returned out of all places whither they were driven, and came to the land of Judah, to Gedaliah, unto Mizpah, and gathered wine and summer fruits in great abundance. {S}
ויוחנן בן־קרח וכל־שרי החילים אשר בשדה באו אל־גדליהו המצפתה׃	יג	13	Moreover Johanan the son of Kareah, and all the captains of the forces that were in the fields, came to Gedaliah to Mizpah,
ויאמרו אליו הידע תדע כי בעליס ׀ מלך בני־עמון שלח את־ישמעאל בן־נתניה להכתך נפש ולא־האמין להם גדליהו בן־אחיקם׃	יד	14	and said unto him: 'Dost thou know that Baalis the king of the children of Ammon hath sent Ishmael the son of Nethaniah to take thy life?' But Gedaliah the son of Ahikam believed them not.
ויוחנן בן־קרח אמר אל־גדליהו בסתר במצפה לאמר אלכה נא ואכה את־ישמעאל בן־נתניה ואיש לא ידע למה יככה נפש ונפצו כל־יהודה הנקבצים אליך ואבדה שארית יהודה׃	יה	15	Then Johanan the son of Kareah spoke to Gedaliah in Mizpah secretly, saying: 'Let me go, I pray thee, and I will slay Ishmael the son of Nethaniah, and no man shall know it; wherefore should he take thy life, that all the Jews that are gathered unto thee should be scattered, and the remnant of Judah perish?'
ויאמר גדליהו בן־אחיקם אל־יוחנן בן־קרח אל־תעשה תעש את־הדבר הזה כי־שקר אתה דבר אל־ישמעאל׃ ס	יו	16	But Gedaliah the son of Ahikam said unto Johanan the son of Kareah: 'Thou shalt not do this thing; for thou speakest falsely of Ishmael.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 41

ויהי ׀ בחדש השביעי בא ישמעאל בן־נתניה בן־אלישמע מזרע המלוכה ורבי המלך ועשרה אנשים אתו אל־גדליהו בן־אחיקם המצפתה ויאכלו שם לחם יחדו במצפה׃	א	1	Now it came to pass in the seventh month, that Ishmael the son of Nethaniah, the son of Elishama, of the seed royal, and one of the chief officers of the king, and ten men with him, came unto Gedaliah the son of Ahikam to Mizpah; and there they did eat bread together in Mizpah.
ויקם ישמעאל בן־נתניה ועשרת האנשים ׀ אשר־היו אתו ויכו את־גדליהו בן־אחיקם בן־שפן בחרב וימת אתו אשר־הפקיד מלך־בבל בארץ׃	ב	2	Then arose Ishmael the son of Nethaniah, and the ten men that were with him, and smote Gedaliah the son of Ahikam the son of Shaphan with the sword, and slew him, whom the king of Babylon had made governor over the land.
ואת כל־היהודים אשר־היו אתו את־גדליהו במצפה ואת־הכשדים אשר נמצאו־שם את אנשי המלחמה הכה ישמעאל׃	ג	3	Ishmael also slew all the Jews that were with him, even with Gedaliah, at Mizpah, and the Chaldeans that were found there, even the men of war.
ויהי ביום השני להמית את־גדליהו ואיש לא ידע׃	ד	4	And it came to pass the second day after he had slain Gedaliah, and no man knew it,
ויבאו אנשים משכם משלו ומשמרון שמנים איש מגלחי זקן וקרעי בגדים ומתגדדים ומנחה ולבונה בידם להביא בית יהוה׃	ה	5	that there came certain men from Shechem, from Shiloh, and from Samaria, even eighty men, having their beards shaven and their clothes rent, and having cut themselves, with meal-offerings and frankincense in their hand to bring them to the house of Yehovah.
ויצא ישמעאל בן־נתניה לקראתם מן־המצפה הלך הלך ובכה ויהי כפגש אתם ויאמר אליהם באו אל־גדליהו בן־אחיקם׃ ס	ו	6	And Ishmael the son of Nethaniah went forth from Mizpah to meet them, weeping all along as he went; and it came to pass, as he met them, he said unto them: 'Come to Gedaliah the son of Ahikam.'
ויהי כבואם אל־תוך העיר וישחטם ישמעאל בן־נתניה אל־תוך הבור הוא והאנשים אשר־אתו׃	ז	7	And it was so, when they came into the midst of the city, that Ishmael the son of Nethaniah slew them, and cast them into the midst of the pit, he, and the men that were with him.
ועשרה אנשים נמצאו־בם ויאמרו אל־ישמעאל אל־תמתנו כי־יש־לנו מטמנים בשדה חטים ושערים ושמן ודבש ויחדל ולא המיתם בתוך אחיהם׃	ח	8	But ten men were found among them that said unto Ishmael: 'Slay us not; for we have stores hidden in the field, of wheat, and of barley, and of oil, and of honey.' So he forbore, and slew them not among their brethren.
והבור אשר השליך שם ישמעאל את ׀ כל־פגרי האנשים אשר הכה ביד־גדליהו הוא אשר עשה המלך אסא מפני בעשא מלך־ישראל אתו מלא ישמעאל בן־נתניהו חללים׃	ט	9	Now the pit wherein Ishmael cast all the dead bodies of the men whom he had slain by the side of Gedaliah was that which Asa the king had made for fear of Baasa king of Israel; the same Ishmael the son of Nethaniah filled with them that were slain.
וישב ׀ ישמעאל את־כל־שארית העם אשר במצפה את־בנות המלך ואת־כל־העם הנשארים במצפה אשר הפקיד נבוזראדן רב־טבחים את־גדליהו בן־אחיקם וישבם ישמעאל בן־נתניה וילך לעבר אל־בני עמון׃ ס	י	10	Then Ishmael carried away captive all the residue of the people that were in Mizpah, even the king's daughters, and all the people that remained in Mizpah, whom Nebuzaradan the captain of the guard had committed to Gedaliah the son of Ahikam; Ishmael the son of Nethaniah carried them away captive, and departed to go over to the children of Ammon. {S}
וישמע יוחנן בן־קרח וכל־שרי החילים אשר אתו את כל־הרעה אשר עשה ישמעאל בן־נתניה׃	יא	11	But when Johanan the son of Kareah, and all the captains of the forces that were with him, heard of all the evil that Ishmael the son of Nethaniah had done,
ויקחו את־כל־האנשים וילכו להלחם עם־ישמעאל בן־נתניה וימצאו אתו אל־מים רבים אשר בגבעון׃	יב	12	then they took all the men, and went to fight with Ishmael the son of Nethaniah, and found him by the great waters that are in Gibeon.
ויהי כראות כל־העם אשר את־ישמעאל את־יוחנן בן־קרח ואת כל־שרי החילים אשר אתו וישמחו׃	יג	13	Now it came to pass, that when all the people that were with Ishmael saw Johanan the son of Kareah, and all the captains of the forces that were with him, then they were glad.
ויסבו כל־העם אשר־שבה ישמעאל מן־המצפה וישבו וילכו אל־יוחנן בן־קרח׃	יד	14	So all the people that Ishmael had carried away captive from Mizpah cast about and returned, and went unto Johanan the son of Kareah.
וישמעאל בן־נתניה נמלט בשמנה אנשים מפני יוחנן וילך אל־בני עמון׃ ס	יה	15	But Ishmael the son of Nethaniah escaped from Johanan with eight men, and went to the children of Ammon. {S}
ויקח יוחנן בן־קרח וכל־שרי החילים אשר־אתו את כל־שארית העם אשר השיב מאת ישמעאל בן־נתניה מן־המצפה אחר הכה את־גדליה בן־אחיקם גברים אנשי המלחמה ונשים וטף וסרסים אשר השיב מגבעון׃	יו	16	Then took Johanan the son of Kareah, and all the captains of the forces that were with him, all the remnant of the people whom he had recovered from Ishmael the son of Nethaniah, from Mizpah, after that he had slain Gedaliah the son of Ahikam, the men, even the men of war, and the women, and the children, and the officers, whom he had brought back from Gibeon;
וילכו וישבו בגרות כמהם כמוהם אשר־אצל בית לחם ללכת לבוא מצרים׃	יז	17	and they departed, and dwelt in Geruth Chimham, which is by Beth-lehem, to go to enter into Egypt,
מפני הכשדים כי יראו מפניהם כי־הכה ישמעאל בן־נתניה את־גדליהו בן־אחיקם אשר־הפקיד מלך־בבל בארץ׃ ס	יח	18	because of the Chaldeans; for they were afraid of them, because Ishmael the son of Nethaniah had slain Gedaliah the son of Ahikam, whom the king of Babylon made governor over the land. {P}

Chapter 42

ויגשו כל־שרי החילים ויוחנן בן־קרח ויזניה בן־הושעיה וכל־העם מקטן ועד־גדול׃	א	1	Then all the captains of the forces, and Johanan the son of Kareah, and Jezaniah the son of Hoshaiah, and all the people from the least even unto the greatest, came near,
ויאמרו אל־ירמיהו הנביא תפל־נא תחנתנו לפניך והתפלל בעדנו אל־יהוה אלהיך בעד כל־השארית הזאת כי־נשארנו מעט מהרבה כאשר עיניך ראות אתנו׃	ב	2	and said unto Jeremiah the prophet: 'Let, we pray thee, our supplication be accepted before thee, and pray for us unto Yehovah thy God, even for all this remnant; for we are left but a few of many, as thine eyes do behold us;
ויגד־לנו יהוה אלהיך את־הדרך אשר נלך־בה ואת־הדבר אשר נעשה׃	ג	3	that Yehovah thy God may tell us the way wherein we should walk, and the thing that we should do.'
ויאמר אליהם ירמיהו הנביא שמעתי הנני מתפלל אל־יהוה אלהיכם כדבריכם והיה כל־הדבר אשר־יענה יהוה אתכם אגיד לכם לא־אמנע מכם דבר׃	ד	4	Then Jeremiah the prophet said unto them: 'I have heard you; behold, I will pray unto Yehovah your God according to your words; and it shall come to pass, that whatsoever thing Yehovah shall answer you, I will declare it unto you; I will keep nothing back from you.'
והמה אמרו אל־ירמיהו יהי יהוה בנו לעד אמת ונאמן אם־לא ככל־הדבר אשר ישלחך יהוה אלהיך אלינו כן נעשה׃	ה	5	Then they said to Jeremiah: 'Yehovah be a true and faithful witness against us, if we do not even according to all the word wherewith Yehovah thy God shall send thee to us.
אם־טוב ואם־רע בקול ׀ יהוה אלהינו אשר אנחנו אנו שלחים אתך אליו נשמע למען אשר ייטב־לנו כי נשמע בקול יהוה אלהינו׃ ס	ו	6	Whether it be good, or whether it be evil, we will hearken to the voice of Yehovah our God, to whom we send thee; that it may be well with us, when we hearken to the voice of Yehovah our God.' {P}
ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו׃	ז	7	And it came to pass after ten days, that the word of Yehovah came unto Jeremiah.
ויקרא אל־יוחנן בן־קרח ואל כל־שרי החילים אשר אתו ולכל־העם למקטן ועד־גדול׃	ח	8	Then called he Johanan the son of Kareah, and all the captains of the forces that were with him, and all the people from the least even to the greatest,
ויאמר אליהם כה־אמר יהוה אלהי ישראל אשר שלחתם אתי אליו להפיל תחנתכם לפניו׃	ט	9	and said unto them: 'Thus saith Yehovah, the God of Israel, unto whom ye sent me to present your supplication before Him:
אם־שוב תשבו בארץ הזאת ובניתי אתכם ולא אהרס ונטעתי אתכם ולא אתוש כי נחמתי אל־הרעה אשר עשיתי לכם׃	י	10	If ye will still abide in this land, then will I build you, and not pull you down, and I will plant you, and not pluck you up; for I repent Me of the evil that I have done unto you.
אל־תיראו מפני מלך בבל אשר־אתם יראים מפניו אל־תיראו ממנו נאם־יהוה כי־אתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו׃	יא	11	Be not afraid of the king of Babylon, of whom ye are afraid; be not afraid of him, saith Yehovah; for I am with you to save you, and to deliver you from his hand.
ואתן לכם רחמים ורחם אתכם והשיב אתכם אל־אדמתכם׃	יב	12	And I will grant you compassion, that he may have compassion upon you, and cause you to return to your own land.
ואם־אמרים אתם לא נשב בארץ הזאת לבלתי שמע בקול יהוה אלהיכם׃	יג	13	But if ye say: We will not abide in this land; so that ye hearken not to the voice of Yehovah your God;
לאמר לא כי ארץ מצרים נבוא אשר לא־נראה מלחמה וקול שופר לא נשמע וללחם לא־נרעב ושם נשב׃	יד	14	saying: No; but we will go into the land of Egypt, where we shall see no war, nor hear the sound of the horn, nor have hunger of bread; and there will we abide;
ועתה לכן שמעו דבר־יהוה שארית יהודה כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אם־אתם שום תשמון פניכם לבא מצרים ובאתם לגור שם׃	יה	15	now therefore hear ye the word of Yehovah, O remnant of Judah: Thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: If ye wholly set your faces to enter into Egypt, and go to sojourn there;
והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה שם תשיג אתכם בארץ מצרים והרעב אשר־אתם ׀ דאגים ממנו שם ידבק אחריכם מצרים ושם תמתו׃	יו	16	then it shall come to pass, that the sword, which ye fear, shall overtake you there in the land of Egypt, and the famine, whereof ye are afraid, shall follow hard after you there in Egypt; and there ye shall die.
ויהיו כל־האנשים אשר־שמו את־פניהם לבוא מצרים לגור שם ימותו בחרב ברעב ובדבר ולא־יהיה להם שריד ופליט מפני הרעה אשר אני מביא עליהם׃ ס	יז	17	So shall it be with all the men that set their faces to go into Egypt to sojourn there; they shall die by the sword, by the famine, and by the pestilence; and none of them shall remain or escape from the evil that I will bring upon them.
כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כאשר נתך אפי וחמתי על־ישבי ירושלם כן תתך חמתי עליכם בבאכם מצרים והייתם לאלה ולשמה ולקללה ולחרפה ולא־תראו עוד את־המקום הזה׃	יח	18	For thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: As Mine anger and My fury hath been poured forth upon the inhabitants of Yerushalam, so shall My fury be poured forth upon you, when ye shall enter into Egypt; and ye shall be an execration, and an astonishment, and a curse, and a reproach; and ye shall see this place no more.
דבר יהוה עליכם שארית יהודה אל־תבאו מצרים ידע תדעו כי־העידתי בכם היום׃	יט	19	Yehovah hath spoken concerning you, O remnant of Judah: Go ye not into Egypt; know certainly that I have forewarned you this day.
כי התעיתם התעתים בנפשותיכם כי־אתם שלחתם אתי אל־יהוה אלהיכם לאמר התפלל בעדנו אל־יהוה אלהינו וככל אשר יאמר יהוה אלהינו כן הגד־לנו ועשינו׃	כ	20	For ye have dealt deceitfully against your own souls; for ye sent me unto Yehovah your God, saying: Pray for us unto Yehovah our God; and according unto all that Yehovah our God shall say, so declare unto us, and we will do it;
ואגד לכם היום ולא שמעתם בקול יהוה אלהיכם ולכל אשר־שלחני אליכם׃	כא	21	and I have this day declared it to you; but ye have not hearkened to the voice of Yehovah your God in any thing for which He hath sent me unto you.
ועתה ידע תדעו כי בחרב ברעב ובדבר תמותו במקום אשר חפצתם לבוא לגור שם׃ ס	כב	22	Now therefore know certainly that ye shall die by the sword, by the famine, and by the pestilence, in the place whither ye desire to go to sojourn there.' {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

k	We read one or more consonants in L differently from BHS.

Chapter 43

ויהי ככלות ירמיהו לדבר אל־כל־העם את־כל־דברי יהוה אלהיהם אשר שלחו יהוה אלהיהם אליהם את כל־הדברים האלה׃ ס	א	1	And it came to pass, that when Jeremiah had made an end of speaking unto all the people all the words of Yehovah their God, wherewith Yehovah their God had sent him to them, even all these words, {S}
ויאמר עזריה בן־הושעיה ויוחנן בן־קרח וכל־האנשים הזדים אמרים אל־ירמיהו שקר אתה מדבר לא שלחך יהוה אלהינו לאמר לא־תבאו מצרים לגור שם׃	ב	2	then spoke Azariah the son of Hoshaiah, and Johanan the son of Kareah, and all the proud men, saying unto Jeremiah: 'Thou speakest falsely; Yehovah our God hath not sent thee to say: Ye shall not go into Egypt to sojourn there;
כי ברוך בן־נריה מסית אתך בנו למען תת אתנו ביד־הכשדים להמית אתנו ולהגלות אתנו בבל׃	ג	3	but Baruch the son of Neriah setteth thee on against us, to deliver us into the hand of the Chaldeans, that they may put us to death, and carry us away captives to Babylon.'
ולא־שמע יוחנן בן־קרח וכל־שרי החילים וכל־העם בקול יהוה לשבת בארץ יהודה׃	ד	4	So Johanan the son of Kareah, and all the captains of the forces, and all the people, hearkened not to the voice of Yehovah, to dwell in the land of Judah.
ויקח יוחנן בן־קרח וכל־שרי החילים את כל־שארית יהודה אשר־שבו מכל־הגוים אשר נדחו־שם לגור בארץ יהודה׃	ה	5	But Johanan the son of Kareah, and all the captains of the forces, took all the remnant of Judah, that were returned from all the nations whither they had been driven to sojourn in the land of Judah:
את־הגברים ואת־הנשים ואת־הטף ואת־בנות המלך ואת כל־הנפש אשר הניח נבוזראדן רב־טבחים את־גדליהו בן־אחיקם בן־שפן ואת ירמיהו הנביא ואת־ברוך בן־נריהו׃	ו	6	the men, and the women, and the children, and the king's daughters, and every person that Nebuzaradan the captain of the guard had left with Gedaliah the son of Ahikam, the son of Shaphan, and Jeremiah the prophet, and Baruch the son of Neriah;
ויבאו ארץ מצרים כי לא שמעו בקול יהוה ויבאו עד־תחפנחס׃ ס	ז	7	and they came into the land of Egypt; for they hearkened not to the voice of Yehovah; and they came even to Tahpanhes. {S}
ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו בתחפנחס לאמר׃	ח	8	Then came the word of Yehovah unto Jeremiah in Tahpanhes, saying:
קח בידך אבנים גדלות וטמנתם במלט במלבן אשר בפתח בית־פרעה בתחפנחס לעיני אנשים יהודים׃	ט	9	'Take great stones in thy hand, and hide them in the mortar in the framework, which is at the entry of Pharaoh's house in Tahpanhes, in the sight of the men of Judah;
ואמרת אליהם כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שלח ולקחתי את־נבוכדראצר מלך־בבל עבדי ושמתי כסאו ממעל לאבנים האלה אשר טמנתי ונטה את־שפרירו שפרורו עליהם׃	י	10	and say unto them: Thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: Behold, I will send and take Nebuchadrezzar the king of Babylon, My servant, and will set his throne upon these stones that I have hid; and he shall spread his royal pavilion over them.
וּבָ֕א ובאה וְהִכָּ֖ה אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֧ר לַמָּ֣וֶת לַמָּ֗וֶת וַאֲשֶׁ֤ר לַשְּׁבִי֙ לַשֶּׁ֔בִי וַאֲשֶׁ֥ר לַחֶ֖רֶב לֶחָֽרֶב׃	יא	11	And he shall come, and shall smite the land of Egypt; such as are for death to death, and such as are for captivity to captivity, and such as are for the sword to the sword.
והצתי אש בבתי אלהי מצרים ושרפם ושבם ועטה את־ארץ מצרים כאשר־יעטה הרעה את־בגדו ויצא משם בשלום׃	יב	12	And I will kindle a fire in the houses of the gods of Egypt; and he shall burn them, and carry them away captives; and he shall fold up the land of Egypt, as a shepherd foldeth up his garment; and he shall go forth from thence in peace.
ושבר את־מצבות בית שמש אשר בארץ מצרים ואת־בתי אלהי־מצרים ישרף באש׃ ס	יג	13	He shall also break the pillars of Beth-shemesh, that is in the land of Egypt; and the houses of the gods of Egypt shall he burn with fire.' {P}

Chapter 44

הדבר אשר היה אל־ירמיהו אל כל־היהודים הישבים בארץ מצרים הישבים במגדל ובתחפנחס ובנף ובארץ פתרוס לאמר׃ ס	א	1	The word that came to Jeremiah concerning all the Jews that dwelt in the land of Egypt, that dwelt at Migdol, and at Tahpanhes, and at Noph, and in the country of Pathros, saying:
כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אתם ראיתם את כל־הרעה אשר הבאתי על־ירושלם ועל כל־ערי יהודה והנם חרבה היום הזה ואין בהם יושב׃	ב	2	'Thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: Ye have seen all the evil that I have brought upon Yerushalam, and upon all the cities of Judah; and, behold, this day they are a desolation, and no man dwelleth therein;
מפני רעתם אשר עשו להכעסני ללכת לקטר לעבד לאלהים אחרים אשר לא ידעום המה אתם ואבתיכם׃	ג	3	because of their wickedness which they have committed to provoke Me, in that they went to offer, and to serve other gods, whom they knew not, neither they, nor ye, nor your fathers.
ואשלח אליכם את־כל־עבדי הנביאים השכים ושלח לאמר אל־נא תעשו את דבר־התעבה הזאת אשר שנאתי׃	ד	4	Howbeit I sent unto you all My servants the prophets, sending them betimes and often, saying: Oh, do not this abominable thing that I hate.
ולא שמעו ולא־הטו את־אזנם לשוב מרעתם לבלתי קטר לאלהים אחרים׃	ה	5	But they hearkened not, nor inclined their ear to turn from their wickedness, to forbear offering unto other gods.
ותתך חמתי ואפי ותבער בערי יהודה ובחצות ירושלם ותהיינה לחרבה לשממה כיום הזה׃ ס	ו	6	Wherefore My fury and Mine anger was poured forth, and was kindled in the cities of Judah and in the streets of Yerushalam; and they are wasted and desolate, as at this day. {S}
ועתה כה־אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל למה אתם עשים רעה גדולה אל־נפשתכם להכרית לכם איש־ואשה עולל ויונק מתוך יהודה לבלתי הותיר לכם שארית׃	ז	7	Therefore now thus saith Yehovah, the God of hosts, the God of Israel: Wherefore commit ye this great evil against your own souls, to cut off from you man and woman, infant and suckling, out of the midst of Judah, to leave you none remaining;
להכעסני במעשי ידיכם לקטר לאלהים אחרים בארץ מצרים אשר־אתם באים לגור שם למען הכרית לכם ולמען היותכם לקללה ולחרפה בכל גויי הארץ׃	ח	8	in that ye provoke Me with the works of your hands, offering unto other gods in the land of Egypt, whither ye are gone to sojourn; that ye may be cut off, and that ye may be a curse and a reproach among all the nations of the earth?
השכחתם את־רעות אבותיכם ואת־רעות ׀ מלכי יהודה ואת רעות נשיו ואת רעתכם ואת רעת נשיכם אשר עשו בארץ יהודה ובחצות ירושלם׃	ט	9	Have ye forgotten the wicked deeds of your fathers, and the wicked deeds of the kings of Judah, and the wicked deeds of their wives, and your own wicked deeds, and the wicked deeds of your wives, which they committed in the land of Judah, and in the streets of Yerushalam?
לא דכאו עד היום הזה ולא יראו ולא־הלכו בתורתי ובחקתי אשר־נתתי לפניכם ולפני אבותיכם׃ ס	י	10	They are not humbled even unto this day, neither have they feared, nor walked in My Torah, nor in My statutes, that I set before you and before your fathers. {S}
לכן כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שם פני בכם לרעה ולהכרית את־כל־יהודה׃	יא	11	Therefore thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: Behold, I will set My face against you for evil, even to cut off all Judah.
ולקחתי את־שארית יהודה אשר־שמו פניהם לבוא ארץ־מצרים לגור שם ותמו כל בארץ מצרים יפלו בחרב ברעב יתמו מקטן ועד־גדול בחרב וברעב ימתו והיו לאלה לשמה ולקללה ולחרפה׃	יב	12	And I will take the remnant of Judah, that have set their faces to go into the land of Egypt to sojourn there, and they shall all be consumed; in the land of Egypt shall they fall; they shall be consumed by the sword and by the famine; they shall die, from the least even unto the greatest, by the sword and by the famine; and they shall be an execration, and an astonishment, and a curse, and a reproach.
ופקדתי על היושבים בארץ מצרים כאשר פקדתי על־ירושלם בחרב ברעב ובדבר׃	יג	13	For I will punish them that dwell in the land of Egypt, as I have punished Yerushalam, by the sword, by the famine, and by the pestilence;
ולא יהיה פליט ושריד לשארית יהודה הבאים לגור־שם בארץ מצרים ולשוב ׀ ארץ יהודה אשר־המה מנשאים את־נפשם לשוב לשבת שם כי לא־ישובו כי אם־פלטים׃ ס	יד	14	so that none of the remnant of Judah, that are gone into the land of Egypt to sojourn there, shall escape or remain, that they should return into the land of Judah, to which they have a desire to return to dwell there; for none shall return save such as shall escape.' {P}
ויענו את־ירמיהו כל־האנשים הידעים כי־מקטרות נשיהם לאלהים אחרים וכל־הנשים העמדות קהל גדול וכל־העם הישבים בארץ־מצרים בפתרוס לאמר׃	יה	15	Then all the men who knew that their wives offered unto other gods, and all the women that stood by, a great assembly, even all the people that dwelt in the land of Egypt, in Pathros, answered Jeremiah, saying:
הדבר אשר־דברת אלינו בשם יהוה איננו שמעים אליך׃	יו	16	'As for the word that thou hast spoken unto us in the name of Yehovah, we will not hearken unto thee.
כי עשה נעשה את־כל־הדבר ׀ אשר־יצא מפינו לקטר למלכת השמים והסיך־לה נסכים כאשר עשינו אנחנו ואבתינו מלכינו ושרינו בערי יהודה ובחצות ירושלם ונשבע־לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו׃	יז	17	But we will certainly perform every word that is gone forth out of our mouth, to offer unto the queen of heaven, and to pour out drink-offerings unto her, as we have done, we and our fathers, our kings and our princes, in the cities of Judah, and in the streets of Yerushalam; for then had we plenty of food, and were well, and saw no evil.
ומן־אז חדלנו לקטר למלכת השמים והסך־לה נסכים חסרנו כל ובחרב וברעב תמנו׃	יח	18	But since we let off to offer to the queen of heaven, and to pour out drink-offerings unto her, we have wanted all things, and have been consumed by the sword and by the famine.
וכי־אנחנו מקטרים למלכת השמים ולהסך לה נסכים המבלעדי אנשינו עשינו לה כונים להעצבה והסך לה נסכים׃ פ	יט	19	And is it we that offer to the queen of heaven, and pour out drink-offerings unto her? did we make her cakes in her image, and pour out drink-offerings unto her, without our husbands?' {S}
ויאמר ירמיהו אל־כל־העם על־הגברים ועל־הנשים ועל־כל־העם הענים אתו דבר לאמר׃	כ	20	Then Jeremiah said unto all the people, to the men, and to the women, even to all the people that had given him that answer, saying:
הלוא את־הקטר אשר קטרתם בערי יהודה ובחצות ירושלם אתם ואבותיכם מלכיכם ושריכם ועם הארץ אתם זכר יהוה ותעלה על־לבו׃	כא	21	'The offering that ye offered in the cities of Judah, and in the streets of Yerushalam, ye and your fathers, your kings and your princes, and the people of the land, did not Yehovah remember them, and came it not into His mind?
ולא־יוכל יהוה עוד לשאת מפני רע מעלליכם מפני התועבת אשר עשיתם ותהי ארצכם לחרבה ולשמה ולקללה מאין יושב כהיום הזה׃	כב	22	So that Yehovah could no longer bear, because of the evil of your doings, and because of the abominations which ye have committed; therefore is your land become a desolation, and an astonishment, and a curse, without an inhabitant, as at this day.
מפני אשר קטרתם ואשר חטאתם ליהוה ולא שמעתם בקול יהוה ובתרתו ובחקתיו ובעדותיו לא הלכתם על־כן קראת אתכם הרעה הזאת כיום הזה׃ ס	כג	23	Because ye have offered, and because ye have sinned against Yehovah, and have not hearkened to the voice of Yehovah, nor walked in His Torah, nor in His statutes, nor in His testimonies; therefore this evil is happened unto you, as at this day.' {S}
ויאמר ירמיהו אל־כל־העם ואל כל־הנשים שמעו דבר־יהוה כל־יהודה אשר בארץ מצרים׃ ס	כד	24	Moreover Jeremiah said unto all the people, and to all the women: 'Hear the word of Yehovah, all Judah that are in the land of Egypt:
כה־אמר יהוה־צבאות אלהי ישראל לאמר אתם ונשיכם ותדברנה בפיכם ובידיכם מלאתם ׀ לאמר עשה נעשה את־נדרינו אשר נדרנו לקטר למלכת השמים ולהסך לה נסכים הקים תקימנה את־נדריכם ועשה תעשינה את־נדריכם׃ פ	כה	25	Thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel, saying: Ye and your wives have both spoken with your mouths, and with your hands have fulfilled it, saying: We will surely perform our vows that we have vowed, to offer to the queen of heaven, and to pour out drink-offerings unto her; ye shall surely establish your vows, and surely perform your vows. {S}
לכן שמעו דבר־יהוה כל־יהודה הישבים בארץ מצרים הנני נשבעתי בשמי הגדול אמר יהוה אם־יהיה עוד שמי נקרא ׀ בפי ׀ כל־איש יהודה אמר חי־אדני יהוה בכל־ארץ מצרים׃	כו	26	Therefore hear ye the word of Yehovah, all Judah that dwell in the land of Egypt: Behold, I have sworn by My great name, saith Yehovah, that My name shall no more be named in the mouth of any man of Judah in all the land of Egypt saying: As the Lord GOD [Adonai Yehovi] liveth.
הנני שקד עליהם לרעה ולא לטובה ותמו כל־איש יהודה אשר בארץ־מצרים בחרב וברעב עד־כלותם׃	כז	27	Behold, I watch over them for evil, and not for good; and all the men of Judah that are in the land of Egypt shall be consumed by the sword and by the famine, until there be an end of them.
ופליטי חרב ישבון מן־ארץ מצרים ארץ יהודה מתי מספר וידעו כל־שארית יהודה הבאים לארץ־מצרים לגור שם דבר־מי יקום ממני ומהם׃	כח	28	And they that escape the sword shall return out of the land of Egypt into the land of Judah, few in number; and all the remnant of Judah, that are gone into the land of Egypt to sojourn there, shall know whose word shall stand, Mine, or theirs.
וזאת־לכם האות נאם־יהוה כי־פקד אני עליכם במקום הזה למען תדעו כי קום יקומו דברי עליכם לרעה׃ ס	כט	29	And this shall be the sign unto you, saith Yehovah, that I will punish you in this place, that ye may know that My words shall surely stand against you for evil; {P}
כה ׀ אמר יהוה הנני נתן את־פרעה חפרע מלך־מצרים ביד איביו וביד מבקשי נפשו כאשר נתתי את־צדקיהו מלך־יהודה ביד נבוכדראצר מלך־בבל איבו ומבקש נפשו׃ ס	ל	30	thus saith Yehovah: Behold, I will give Pharaoh Hophra king of Egypt into the hand of his enemies, and into the hand of them that seek his life; as I gave Zedekiah king of Judah into the hand of Nebuchadrezzar king of Babylon, his enemy, and that sought his life.' {S}

Chapter 45

הדבר אשר דבר ירמיהו הנביא אל־ברוך בן־נריה בכתבו את־הדברים האלה על־ספר מפי ירמיהו בשנה הרבעית ליהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה לאמר׃ ס	א	1	The word that Jeremiah the prophet spoke unto Baruch the son of Neriah, when he wrote these words in a book at the mouth of Jeremiah, in the fourth year of Jehoiakim the son of Josiah, king of Judah, saying:
כה־אמר יהוה אלהי ישראל עליך ברוך׃	ב	2	'Thus saith Yehovah, the God of Israel, concerning thee, O Baruch: Thou didst say:
אמרת אוי־נא לי כי־יסף יהוה יגון על־מכאבי יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי׃ ס	ג	3	Woe is me now! for Yehovah hath added sorrow to my pain; I am weary with my groaning, and I find no rest.
כה ׀ תאמר אליו כה אמר יהוה הנה אשר־בניתי אני הרס ואת אשר־נטעתי אני נתש ואת־כל־הארץ היא׃	ד	4	Thus shalt thou say unto him: Thus saith Yehovah: Behold, that which I have built will I break down, and that which I have planted I will pluck up; and this in the whole land.
ואתה תבקש־לך גדלות אל־תבקש כי הנני מביא רעה על־כל־בשר נאם־יהוה ונתתי לך את־נפשך לשלל על כל־המקמות אשר תלך־שם׃ ס	ה	5	And seekest thou great things for thyself? seek them not; for, behold, I will bring evil upon all flesh, saith Yehovah; but thy life will I give unto thee for a prey in all places whither thou goest.' {P}

Chapter 46

אשר היה דבר־יהוה אל־ירמיהו הנביא על־הגוים׃	א	1	The word of Yehovah which came to Jeremiah the prophet concerning the nations.
למצרים על־חיל פרעה נכו מלך מצרים אשר־היה על־נהר־פרת בכרכמש אשר הכה נבוכדראצר מלך בבל בשנת הרביעית ליהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה׃	ב	2	Of Egypt: concerning the army of Pharaoh-neco king of Egypt, which was by the river Euphrates in Carchemish, which Nebuchadrezzar king of Babylon smote in the fourth year of Jehoiakim the son of Josiah, king of Judah.
ערכו מגן וצנה וגשו למלחמה׃	ג	3	Make ready buckler and shield, and draw near to battle.
אסרו הסוסים ועלו הפרשים והתיצבו בכובעים מרקו הרמחים לבשו הסרינת׃	ד	4	Harness the horses, and mount, ye horsemen, and stand forth with your helmets; furbish the spears, put on the coats of mail.
מדוע ראיתי המה חתים נסגים אחור וגבוריהם יכתו ומנוס נסו ולא הפנו מגור מסביב נאם־יהוה׃	ה	5	Wherefore do I see them dismayed and turned backward? and their mighty ones are beaten down, and they are fled apace, and look not back; terror is on every side, saith Yehovah.
אל־ינוס הקל ואל־ימלט הגבור צפונה על־יד נהר־פרת כשלו ונפלו׃	ו	6	The swift cannot flee away, nor the mighty man escape; in the north by the river Euphrates have they stumbled and fallen.
מי־זה כיאר יעלה כנהרות יתגעשו מימיו׃	ז	7	Who is this like the Nile that riseth up, like the rivers whose waters toss themselves?
מצרים כיאר יעלה וכנהרות יתגעשו מים ויאמר אעלה אכסה־ארץ אבידה עיר וישבי בה׃	ח	8	Egypt is like the Nile that riseth up, and like the rivers whose waters toss themselves; and he saith: 'I will rise up, I will cover the earth, I will destroy the city and the inhabitants thereof.'
עלו הסוסים והתהללו הרכב ויצאו הגבורים כוש ופוט תפשי מגן ולודים תפשי דרכי קשת׃	ט	9	Prance, ye horses, and rush madly, ye chariots; and let the mighty men go forth: Cush and Put, that handle the shield, and the Ludim, that handle and bend the bow.
והיום ההוא לאדני יהוה צבאות יום נקמה להנקם מצריו ואכלה חרב ושבעה ורותה מדמם כי זבח לאדני יהוה צבאות בארץ צפון אל־נהר־פרת׃	י	10	For the Lord GOD [Adonai Yehovi] of hosts shall have on that day a day of vengeance, that He may avenge Him of His adversaries; and the sword shall devour and be satiate, and shall be made drunk with their blood; for the Lord GOD [Adonai Yehovi] of hosts hath a sacrifice in the north country by the river Euphrates.
עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת־מצרים לשוא הרבית הרביתי רפאות תעלה אין לך׃	יא	11	Go up into Gilead, and take balm, O virgin daughter of Egypt; in vain dost thou use many medicines; there is no cure for thee.
שמעו גוים קלונך וצוחתך מלאה הארץ כי־גבור בגבור כשלו יחדיו נפלו שניהם׃ פ	יב	12	The nations have heard of thy shame, and the earth is full of thy cry; for the mighty man hath stumbled against the mighty, they are fallen both of them together. {P}
הדבר אשר דבר יהוה אל־ירמיהו הנביא לבוא נבוכדראצר מלך בבל להכות את־ארץ מצרים׃	יג	13	The word that Yehovah spoke to Jeremiah the prophet, how that Nebuchadrezzar king of Babylon should come and smite the land of Egypt.
הגידו במצרים והשמיעו במגדול והשמיעו בנף ובתחפנחס אמרו התיצב והכן לך כי־אכלה חרב סביביך׃	יד	14	Declare ye in Egypt, and announce in Migdol, and announce in Noph and in Tahpanhes; say ye: 'Stand forth, and prepare thee, for the sword hath devoured round about thee.'
מדוע נסחף אביריך לא עמד כי יהוה הדפו׃	יה	15	Why is thy strong one overthrown? He stood not, because Yehovah did thrust him down.
הרבה כושל גם־נפל איש אל־רעהו ויאמרו קומה ׀ ונשבה אל־עמנו ואל־ארץ מולדתנו מפני חרב היונה׃	יו	16	He made many to stumble; yea, they fell one upon another, and said: 'Arise, and let us return to our own people, and to the land of our birth, from the oppressing sword.'
קראו שם פרעה מלך־מצרים שאון העביר המועד׃	יז	17	They cried there: 'Pharaoh king of Egypt is but a noise; he hath let the appointed time pass by.'
חי־אני נאם־המלך יהוה צבאות שמו כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא׃	יח	18	As I live, saith the King, whose name is Yehovah of hosts, surely like Tabor among the mountains, and like Carmel by the sea, so shall he come.
כלי גולה עשי לך יושבת בת־מצרים כי־נף לשמה תהיה ונצתה מאין יושב׃ ס	יט	19	O thou daughter that dwellest in Egypt, furnish thyself to go into captivity; for Noph shall become a desolation, and shall be laid waste, without inhabitant. {S}
עגלה יפה־פיה מצרים קרץ מצפון בא בא׃	כ	20	Egypt is a very fair heifer; but the gadfly out of the north is come, it is come.
גם־שכריה בקרבה כעגלי מרבק כי־גם־המה הפנו נסו יחדיו לא עמדו כי יום אידם בא עליהם עת פקדתם׃	כא	21	Also her mercenaries in the midst of her are like calves of the stall, for they also are turned back, they are fled away together, they did not stand; for the day of their calamity is come upon them, the time of their visitation.
קולה כנחש ילך כי־בחיל ילכו ובקרדמות באו לה כחטבי עצים׃	כב	22	The sound thereof shall go like the serpent's; for they march with an army, and come against her with axes, as hewers of wood.
כרתו יערה נאם־יהוה כי לא יחקר כי רבו מארבה ואין להם מספר׃	כג	23	They cut down her forest, saith Yehovah, though it cannot be searched; because they are more than the locusts, and are innumerable.
הבישה בת־מצרים נתנה ביד עם־צפון׃	כד	24	The daughter of Egypt is put to shame; she is delivered into the hand of the people of the north.
אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פוקד אל־אמון מנא ועל־פרעה ועל־מצרים ועל־אלהיה ועל־מלכיה ועל־פרעה ועל הבטחים בו׃	כה	25	Yehovah of hosts, the God of Israel, saith: Behold, I will punish Amon of No, and Pharaoh, and Egypt, with her gods, and her kings; even Pharaoh, and them that trust in him;
ונתתים ביד מבקשי נפשם וביד נבוכדראצר מלך־בבל וביד־עבדיו ואחרי־כן תשכן כימי־קדם נאם־יהוה׃ ס	כו	26	and I will deliver them into the hand of those that seek their lives, and into the hand of Nebuchadrezzar king of Babylon, and into the hand of his servants; and afterwards it shall be inhabited, as in the days of old, saith Yehovah. {P}
ואתה אל־תירא עבדי יעקב ואל־תחת ישראל כי הנני מושעך מרחוק ואת־זרעך מארץ שבים ושב יעקוב ושקט ושאנן ואין מחריד׃ ס	כז	27	But fear not thou, O Jacob My servant, neither be dismayed, O Israel; for, lo, I will save thee from afar, and thy seed from the land of their captivity; and Jacob shall again be quiet and at ease, and none shall make him afraid.
אתה אל־תירא עבדי יעקב נאם־יהוה כי אתך אני כי אעשה כלה בכל־הגוים ׀ אשר הדחתיך שמה ואתך לא־אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך׃ ס	כח	28	Fear not thou, O Jacob My servant, saith Yehovah, for I am with thee; for I will make a full end of all the nations whither I have driven thee, but I will not make a full end of thee; and I will correct thee in measure, but will not utterly destroy thee. {P}

Chapter 47

אשר היה דבר־יהוה אל־ירמיהו הנביא אל־פלשתים בטרם יכה פרעה את־עזה׃ ס	א	1	The word of Yehovah that came to Jeremiah the prophet concerning the Philistines, before that Pharaoh smote Gaza.
כה ׀ אמר יהוה הנה־מים עלים מצפון והיו לנחל שוטף וישטפו ארץ ומלואה עיר וישבי בה וזעקו האדם והילל כל יושב הארץ׃	ב	2	Thus saith Yehovah: behold, waters rise up out of the north, and shall become an overflowing stream, and they shall overflow the land and all that is therein, the city and them that dwell therein; and the men shall cry, and all the inhabitants of the land shall wail.
מקול שעטת פרסות אביריו מרעש לרכבו המון גלגליו לא־הפנו אבות אל־בנים מרפיון ידים׃	ג	3	At the noise of the stamping of the hoofs of his strong ones, at the rushing of his chariots, at the rumbling of his wheels, the fathers look not back to their children for feebleness of hands;
על־היום הבא לשדוד את־כל־פלשתים להכרית לצר ולצידון כל שריד עזר כי־שדד יהוה את־פלשתים שארית אי כפתור׃	ד	4	Because of the day that cometh to spoil all the Philistines, to cut off from Tyre and Zidon every helper that remaineth; for Yehovah will spoil the Philistines, the remnant of the isle of Caphtor.
באה קרחה אל־עזה נדמתה אשקלון שארית עמקם עד־מתי תתגודדי׃ ס	ה	5	Baldness is come upon Gaza, Ashkelon is brought to nought, the remnant of their valley; how long wilt thou cut thyself?
הוי חרב ליהוה עד־אנה לא תשקטי האספי אל־תערך הרגעי ודמי׃	ו	6	O thou sword of Yehovah, how long will it be ere thou be quiet? Put up thyself into thy scabbard, rest, and be still.
איך תשקטי ויהוה צוה־לה אל־אשקלון ואל־חוף הים שם יעדה׃ ס	ז	7	How canst thou be quiet? for Yehovah hath given it a charge; against Ashkelon, and against the sea-shore, there hath He appointed it. {P}

Chapter 48

למואב כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל־נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃	א	1	Of Moab. Thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: Woe unto Nebo! for it is spoiled; Kiriathaim is put to shame, it is taken; Misgab is put to shame and dismayed.
אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם־מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃	ב	2	The praise of Moab is no more; in Heshbon they have devised evil against her: 'Come, and let us cut her off from being a nation.' Thou also, O Madmen, shalt be brought to silence; the sword shall pursue thee.
קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃	ג	3	Hark! a cry from Horonaim, spoiling and great destruction!
נשברה מואב השמיעו זעקה צעיריה צעוריה׃	ד	4	Moab is destroyed; her little ones have caused a cry to be heard.
כי מעלה הלוחית הלחות בבכי יעלה־בכי כי במורד חורנים צרי צעקת־שבר שמעו׃	ה	5	For by the ascent of Luhith with continual weeping shall they go up; for in the going down of Horonaim they have heard the distressing cry of destruction.
נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃	ו	6	Flee, save your lives, and be like a tamarisk in the wilderness.
כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם־את תלכדי ויצא כמוש כמיש בגולה כהניו ושריו יחדיו יחד׃	ז	7	For, because thou hast trusted in thy works and in thy treasures, thou also shalt be taken; and Chemosh shall go forth into captivity, his priests and his princes together.
ויבא שדד אל־כל־עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃	ח	8	And the spoiler shall come upon every city, and no city shall escape; the valley also shall perish, and the plain shall be destroyed; as Yehovah hath spoken.
תנו־ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃	ט	9	Give wings unto Moab, for she must fly and get away; and her cities shall become a desolation, without any to dwell therein.
ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃	י	10	Cursed be he that doeth the work of Yehovah with a slack hand, and cursed be he that keepeth back his sword from blood.
שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל־שמריו ולא־הורק מכלי אל־כלי ובגולה לא הלך על־כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃ ס	יא	11	Moab hath been at ease from his youth, and he hath settled on his lees, and hath not been emptied from vessel to vessel, neither hath he gone into captivity; therefore his taste remaineth in him, and his scent is not changed. {S}
לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ושלחתי־לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃	יב	12	Therefore, behold, the days come, saith Yehovah, that I will send unto him them that tilt up, and they shall tilt him up; and they shall empty his vessels, and break their bottles in pieces.
ובש מואב מכמוש כאשר־בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃	יג	13	And Moab shall be ashamed of Chemosh, as the house of Israel was ashamed of Beth-el their confidence.
איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי־חיל למלחמה׃	יד	14	How say ye: 'We are mighty men, and valiant men for the war'?
שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם־המלך יהוה צבאות שמו׃	יה	15	Moab is spoiled, and they are gone up into her cities, and his chosen young men are gone down to the slaughter, saith the King, whose name is Yehovah of hosts.
קרוב איד־מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃	יו	16	The calamity of Moab is near to come, and his affliction hasteth fast.
נדו לו כל־סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה־עז מקל תפארה׃	יז	17	Bemoan him, all ye that are round about him, and all ye that know his name; say: 'How is the strong staff broken, the beautiful rod!'
רדי מכבוד ושבי ישבי בצמא ישבת בת־דיבון כי־שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃	יח	18	O thou daughter that dwellest in Dibon, come down from thy glory, and sit in thirst; for the spoiler of Moab is come up against thee, he hath destroyed thy strongholds.
אל־דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי־נס ונמלטה אמרי מה־נהיתה׃	יט	19	O inhabitant of Aroer, stand by the way, and watch; ask him that fleeth, and her that escapeth; say: 'What hath been done?'
הביש מואב כי־חתה הילילו הילילי ׀ וזעקו וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃	כ	20	Moab is put to shame, for it is dismayed; wail and cry; tell ye it in Arnon, that Moab is spoiled.
ומשפט בא אל־ארץ המישר אל־חלון ואל־יהצה ועל־מיפעת מופעת׃	כא	21	And judgment is come upon the country of the Plain; upon Holon, and upon Jahzah, and upon Mephaath;
ועל־דיבון ועל־נבו ועל־בית דבלתים׃	כב	22	and upon Dibon, and upon Nebo, and upon Beth-diblathaim;
ועל קריתים ועל־בית גמול ועל־בית מעון׃	כג	23	and upon Kiriathaim, and upon Beth-gamul, and upon Beth-meon;
ועל־קריות ועל־בצרה ועל כל־ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃	כד	24	and upon Kerioth, and upon Bozrah, and upon all the cities of the land of Moab, far or near.
נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃	כה	25	The horn of Moab is cut off, and his arm is broken, saith Yehovah.
השכירהו כי על־יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם־הוא׃	כו	26	Make ye him drunken, for he magnified himself against Yehovah; and Moab shall wallow in his vomit, and he also shall be in derision.
ואם ׀ לוא השחק היה לך ישראל אם־בגנבים נמצא נמצאה כי־מדי דבריך בו תתנודד׃	כז	27	For was not Israel a derision unto thee? Was he found among thieves? For as often as thou speakest of him, thou waggest the head.
עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי־פחת׃	כח	28	O ye that dwell in Moab, leave the cities, and dwell in the rock; and be like the dove that maketh her nest in the sides of the pit's mouth.
שמענו גאון־מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃	כט	29	We have heard of the pride of Moab; he is very proud; his loftiness, and his pride, and his haughtiness, and the assumption of his heart.
אני ידעתי נאם־יהוה עברתו ולא־כן בדיו לא־כן עשו׃	ל	30	I know his arrogancy, saith Yehovah, that it is ill-founded; his boastings have wrought nothing well-founded.
על־כן על־מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל־אנשי קיר־חרש יהגה׃	לא	31	Therefore will I wail for Moab; yea, I will cry out for all Moab; for the men of Kir-heres shall my heart moan.
מבכי יעזר אבכה־לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על־קיצך ועל־בצירך שדד נפל׃	לב	32	With more than the weeping of Jazer will I weep for thee, O vine of Sibmah; thy branches passed over the sea, they reached even to the sea of Jazer; upon thy summer fruits and upon thy vintage the spoiler is fallen.
ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא־ידרך הידד הידד לא הידד׃	לג	33	And gladness and joy is taken away from the fruitful field, and from the land of Moab; and I have caused wine to cease from the winepresses; none shall tread with shouting; the shouting shall be no shouting.
מזעקת חשבון עד־אלעלה עד־יהץ נתנו קולם מצער עד־חרנים עגלת שלשיה כי גם־מי נמרים למשמות יהיו׃	לד	34	From the cry of Heshbon even unto Elealeh, even unto Jahaz have they uttered their voice, from Zoar even unto Horonaim, a heifer of three years old; for the Waters of Nimrim also shall be desolate.
והשבתי למואב נאם־יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃	לה	35	Moreover I will cause to cease in Moab, saith Yehovah, him that offereth in the high place, and him that offereth to his gods.
על־כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל־אנשי קיר־חרש כחלילים יהמה על־כן יתרת עשה אבדו׃	לו	36	Therefore my heart moaneth for Moab like pipes, and my heart moaneth like pipes for the men of Kir-heres; therefore the abundance that he hath gotten is perished.
כי כל־ראש קרחה וכל־זקן גרעה על כל־ידים גדדת ועל־מתנים שק׃	לז	37	For every head is bald, and every beard clipped; upon all the hands are cuttings, and upon the loins sackcloth.
על כל־גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי־שברתי את־מואב ככלי אין־חפץ בו נאם־יהוה׃	לח	38	On all the housetops of Moab and in the broad places thereof there is lamentation every where; for I have broken Moab like a vessel wherein is no pleasure, saith Yehovah.
איך חתה הילילו איך הפנה־ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל־סביביו׃ ס	לט	39	'How is it broken down!' wail ye! 'How hath Moab turned the back with shame!' so shall Moab become a derision and a dismay to all that are round about him. {S}
כי־כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל־מואב׃	מ	40	For thus saith Yehovah: Behold, he shall swoop as a vulture, and shall spread out his wings against Moab.
נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃	מא	41	The cities are taken, and the strongholds are seized, and the heart of the mighty men of Moab at that day shall be as the heart of a woman in her pangs.
ונשמד מואב מעם כי על־יהוה הגדיל׃	מב	42	And Moab shall be destroyed from being a people, because he hath magnified himself against Yehovah.
פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם־יהוה׃	מג	43	Terror, and the pit, and the trap, are upon thee, O inhabitant of Moab, saith Yehovah.
הַנָּ֞ס הניס מִפְּנֵ֤י הַפַּ֙חַד֙ יִפֹּ֣ל אֶל־הַפַּ֔חַת וְהָֽעֹלֶה֙ מִן־הַפַּ֔חַת יִלָּכֵ֖ד בַּפָּ֑ח כִּֽי־אָבִ֨יא אֵלֶ֧יהָ אֶל־מוֹאָ֛ב שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃	מד	44	He that fleeth from the terror shall fall into the pit; and he that getteth up out of the pit shall be taken in the trap; for I will bring upon her, even upon Moab, the year of their visitation, saith Yehovah.
בצל חשבון עמדו מכח נסים כי־אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃	מה	45	In the shadow of Heshbon the fugitives stand without strength; for a fire is gone forth out of Heshbon, and a flame from the midst of Sihon, and it devoureth the corner of Moab, and the crown of the head of the tumultuous ones.
אוי־לך מואב אבד עם־כמוש כי־לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃	מו	46	Woe unto thee, O Moab! The people of Chemosh is undone; for thy sons are taken away captive, and thy daughters into captivity.
ושבתי שבות־מואב באחרית הימים נאם־יהוה עד־הנה משפט מואב׃ ס	מז	47	Yet will I turn the captivity of Moab in the end of days, saith Yehovah. Thus far is the judgment of Moab. {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.
k	We read one or more consonants in L differently from BHS.

Chapter 49

לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם־יורש אין לו מדוע ירש מלכם את־גד ועמו בעריו ישב׃	א	1	Of the children of Ammon. Thus saith Yehovah: Hath Israel no sons? Hath he no heir? Why then doth Malcam take possession of Gad, and his people dwell in the cities thereof?
לכן הנה ימים באים נאם־יהוה והשמעתי אל־רבת בני־עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את־ירשיו אמר יהוה׃	ב	2	Therefore, behold, the days come, saith Yehovah, that I will cause an alarm of war to be heard against Rabbah of the children of Ammon; and it shall become a desolate mound, and her daughters shall be burned with fire; then shall Israel dispossess them that did dispossess him, saith Yehovah.
הילילי חשבון כי שדדה־עי צעקנה בנות רבה חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו׃	ג	3	Wail, O Heshbon, for Ai is undone; cry, ye daughters of Rabbah, gird you with sackcloth; lament, and run to and fro among the folds; for Malcam shall go into captivity, his priests and his princes together.
מה־תתהללי בעמקים זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי׃	ד	4	Wherefore gloriest thou in the valleys, thy flowing valley, O backsliding daughter? that didst trust in thy treasures: 'Who shall come unto me?'
הנני מביא עליך פחד נאם־אדני יהוה צבאות מכל־סביביך ונדחתם איש לפניו ואין מקבץ לנדד׃	ה	5	Behold, I will bring a terror upon thee, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi] of hosts, from all that are round about thee; and ye shall be driven out every man right forth, and there shall be none to gather up him that wandereth.
ואחרי־כן אשיב את־שבות בני־עמון נאם־יהוה׃ ס	ו	6	But afterward I will bring back the captivity of the children of Ammon, saith Yehovah. {P}
לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם׃	ז	7	Of Edom. Thus saith Yehovah of hosts: Is wisdom no more in Teman? Is counsel perished from the prudent? Is their wisdom vanished?
נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו׃	ח	8	Flee ye, turn back, dwell deep, O inhabitants of Dedan; for I do bring the calamity of Esau upon him, the time that I shall punish him.
אם־בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם־גנבים בלילה השחיתו דים׃	ט	9	If grape-gatherers came to thee, would they not leave some gleaning grapes? if thieves by night, would they not destroy till they had enough?
כי־אני חשפתי את־עשו גליתי את־מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו׃	י	10	But I have made Esau bare, I have uncovered his secret places, and he shall not be able to hide himself; his seed is spoiled, and his brethren, and his neighbours, and he is not.
עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנתיך עלי תבטחו׃ ס	יא	11	Leave thy fatherless children, I will rear them, and let thy widows trust in Me. {S}
כי־כה ׀ אמר יהוה הנה אשר־אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי שתה תשתה׃	יב	12	For thus saith Yehovah: Behold, they to whom it pertained not to drink of the cup shall assuredly drink; and art thou he that shall altogether go unpunished? thou shalt not go unpunished, but thou shalt surely drink.
כי בי נשבעתי נאם־יהוה כי־לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל־עריה תהיינה לחרבות עולם׃	יג	13	For I have sworn by Myself, saith Yehovah, that Bozrah shall become an astonishment, a reproach, a waste, and a curse; and all the cities thereof shall be perpetual wastes.
שמועה שמעתי מאת יהוה וציר בגוים שלוח התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה׃	יד	14	I have heard a message from Yehovah, and an ambassador is sent among the nations: 'Gather yourselves together, and come against her, and rise up to the battle.'
כי־הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם׃	יה	15	For, behold, I make thee small among the nations, and despised among men.
תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה כי־תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם־יהוה׃	יו	16	Thy terribleness hath deceived thee, even the pride of thy heart, O thou that dwellest in the clefts of the rock, that holdest the height of the hill; though thou shouldest make thy nest as high as the eagle, I will bring thee down from thence, saith Yehovah.
והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על־כל־מכותה׃	יז	17	And Edom shall become an astonishment; every one that passeth by it shall be astonished and shall hiss at all the plagues thereof.
כמהפכת סדם ועמרה ושכניה אמר יהוה לא־ישב שם איש ולא־יגור בה בן־אדם׃	יח	18	As in the overthrow of Sodom and Gomorrah and the neighbour cities thereof, saith Yehovah, no man shall abide there, neither shall any son of man dwell therein.
הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל־נוה איתן כי־ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי־זה רעה אשר יעמד לפני׃ ס	יט	19	Behold, he shall come up like a lion from the thickets of the Jordan against the strong habitation; for I will suddenly make him run away from it, and whoso is chosen, him will I appoint over it; for who is like Me? and who will appoint Me a time? and who is that shepherd that will stand before Me? {S}
לכן שמעו עצת־יהוה אשר יעץ אל־אדום ומחשבותיו אשר חשב אל־ישבי תימן אם־לא יסחבום צעירי הצאן אם־לא ישים עליהם נוהם׃	כ	20	Therefore hear ye the counsel of Yehovah, that He hath taken against Edom; and His purposes, that He hath purposed against the inhabitants of Teman: surely the least of the flock shall drag them away, surely their habitation shall be appalled at them.
מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים־סוף נשמע קולה׃	כא	21	The earth quaketh at the noise of their fall; there is a cry, the noise whereof is heard in the Red Sea.
הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על־בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה׃ ס	כב	22	Behold, he shall come up and swoop down as the vulture, and spread out his wings against Bozrah; and the heart of the mighty men of Edom at that day shall be as the heart of a woman in her pangs. {P}
לדמשק בושה חמת וארפד כי־שמעה רעה שמעו נמגו בים דאגה השקט לא יוכל׃	כג	23	Of Damascus. Hamath is ashamed, and Arpad; for they have heard evil tidings, they are melted away; there is trouble in the sea; it cannot be quiet.
רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט ׀ החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה׃	כד	24	Damascus is waxed feeble, she turneth herself to flee, and trembling hath seized on her; anguish and pangs have taken hold of her, as of a woman in travail.
איך לא־עזבה עיר תהלת תהלה קרית משושי׃	כה	25	'How is the city of praise left unrepaired, the city of my joy?'
לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל־אנשי המלחמה ידמו ביום ההוא נאם יהוה צבאות׃	כו	26	Therefore her young men shall fall in her broad places, and all the men of war shall be brought to silence in that day, saith Yehovah of hosts.
והצתי אש בחומת דמשק ואכלה ארמנות בן־הדד׃ ס	כז	27	And I will kindle a fire in the wall of Damascus, and it shall devour the palaces of Ben-hadad. {P}
לקדר ׀ ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדראצר נבוכדראצור מלך־בבל כה אמר יהוה קומו עלו אל־קדר ושדדו את־בני־קדם׃	כח	28	Of Kedar, and of the kingdoms of Hazor, which Nebuchadrezzar king of Babylon smote. Thus saith Yehovah: Arise ye, go up against Kedar, and spoil the children of the east.
אהליהם וצאנם יקחו יריעותיהם וכל־כליהם וגמליהם ישאו להם וקראו עליהם מגור מסביב׃	כט	29	Their tents and their flocks shall they take, they shall carry away for themselves their curtains, and all their vessels, and their camels; and they shall proclaim against them a terror on every side.
נסו נדו מאד העמיקו לשבת ישבי חצור נאם־יהוה כי־יעץ עליכם נבוכדראצר מלך־בבל עצה וחשב עליכם עליהם מחשבה׃	ל	30	Flee ye, flit far off, dwell deep, O ye inhabitants of Hazor, saith Yehovah; for Nebuchadrezzar king of Babylon hath taken counsel against you, and hath conceived a purpose against you.
קומו עלו אל־גוי שליו יושב לבטח נאם־יהוה לא־דלתים ולא־בריח לו בדד ישכנו׃	לא	31	Arise, get you up against a nation that is at ease, that dwelleth without care, saith Yehovah; that have neither gates nor bars, that dwell alone.
והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל־רוח קצוצי פאה ומכל־עבריו אביא את־אידם נאם־יהוה׃	לב	32	And their camels shall be a booty, and the multitude of their cattle a spoil; and I will scatter unto all winds them that have the corners polled; and I will bring their calamity from every side of them, saith Yehovah.
והיתה חצור למעון תנים שממה עד־עולם לא־ישב שם איש ולא־יגור בה בן־אדם׃ ס	לג	33	And Hazor shall be a dwelling-place of jackals, a desolation for ever; no man shall abide there, neither shall any son of man dwell therein. {S}
אשר היה דבר־יהוה אל־ירמיהו הנביא אל־עילם בראשית מלכות צדקיה מלך־יהודה לאמר׃	לד	34	The word of Yehovah that came to Jeremiah the prophet concerning Elam in the beginning of the reign of Zedekiah king of Judah, saying:
כה אמר יהוה צבאות הנני שבר את־קשת עילם ראשית גבורתם׃	לה	35	Thus saith Yehovah of hosts: behold, I will break the bow of Elam, the chief of their might.
והבאתי אל־עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא־יהיה הגוי אשר לא־יבוא שם נדחי עילם עולם׃	לו	36	And I will bring against Elam the four winds from the four quarters of heaven, and will scatter them toward all those winds; and there shall be no nation whither the dispersed of Elam shall not come.
והחתתי את־עילם לפני איביהם ולפני ׀ מבקשי נפשם והבאתי עליהם ׀ רעה את־חרון אפי נאם־יהוה ושלחתי אחריהם את־החרב עד כלותי אותם׃	לז	37	And I will cause Elam to be dismayed before their enemies, and before them that seek their life; and I will bring evil upon them, even My fierce anger, saith Yehovah; and I will send the sword after them, till I have consumed them;
ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאם־יהוה׃	לח	38	And I will set My throne in Elam, and will destroy from thence king and princes, saith Yehovah.
והיה ׀ באחרית הימים אשיב אשוב את־שבות שבית עילם נאם־יהוה׃ ס	לט	39	But it shall come to pass in the end of days, that I will bring back the captivity of Elam, saith Yehovah. {P}

Chapter 50

הדבר אשר דבר יהוה אל־בבל אל־ארץ כשדים ביד ירמיהו הנביא׃	א	1	The word that Yehovah spoke concerning Babylon, concerning the land of the Chaldeans, by Jeremiah the prophet.
הגידו בגוים והשמיעו ושאו־נס השמיעו אל־תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה׃	ב	2	Declare ye among the nations and announce, and set up a standard; announce, and conceal not; say: 'Babylon is taken, Bel is put to shame, Merodach is dismayed; her images are put to shame, her idols are dismayed.'
כי עלה עליה גוי מצפון הוא־ישית את־ארצה לשמה ולא־יהיה יושב בה מאדם ועד־בהמה נדו הלכו׃	ג	3	For out of the north there cometh up a nation against her, which shall make her land desolate, and none shall dwell therein; they are fled, they are gone, both man and beast.
בימים ההמה ובעת ההיא נאם־יהוה יבאו בני־ישראל המה ובני־יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו ואת־יהוה אלהיהם יבקשו׃	ד	4	In those days, and in that time, saith Yehovah, the children of Israel shall come, they and the children of Judah together; they shall go on their way weeping, and shall seek Yehovah their God.
ציון ישאלו דרך הנה פניהם באו ונלוו אל־יהוה ברית עולם לא תשכח׃ ס	ה	5	They shall inquire concerning Zion with their faces hitherward: 'Come ye, and join yourselves to Yehovah in an everlasting covenant that shall not be forgotten.'
צאן אבדות היו היה עמי רעיהם התעום הרים שובבום שובבים מהר אל־גבעה הלכו שכחו רבצם׃	ו	6	My people hath been lost sheep; their shepherds have caused them to go astray, they have turned them away on the mountains; they have gone from mountain to hill, they have forgotten their resting-place.
כל־מוצאיהם אכלום וצריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו ליהוה נוה־צדק ומקוה אבותיהם יהוה׃ ס	ז	7	All that found them have devoured them; and their adversaries said: 'We are not guilty'; because they have sinned against Yehovah, the habitation of justice, even Yehovah, the hope of their fathers. {S}
נדו מתוך בבל ומארץ כשדים צאו יצאו והיו כעתודים לפני־צאן׃	ח	8	Flee out of the midst of Babylon, and go forth out of the land of the Chaldeans, and be as the he-goats before the flocks.
כי הנה אנכי מעיר ומעלה על־בבל קהל־גוים גדלים מארץ צפון וערכו לה משם תלכד חציו כגבור משכיל לא ישוב ריקם׃	ט	9	For, lo, I will stir up and cause to come up against Babylon an assembly of great nations from the north country; and they shall set themselves in array against her, from thence she shall be taken; their arrows shall be as of a mighty man that maketh childless; none shall return in vain.
והיתה כשדים לשלל כל־שלליה ישבעו נאם־יהוה׃	י	10	And Chaldea shall be a spoil; all that spoil her shall be satisfied, saith Yehovah.
כי תשמחו תשמחי כי תעלזו תעלזי שסי נחלתי כי תפושו תפושי כעגלה דשה ותצהלו ותצהלי כאברים׃	יא	11	Because ye are glad, because ye rejoice, O ye that plunder My heritage, because ye gambol as a heifer at grass, and neigh as strong horses;
בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה׃	יב	12	Your mother shall be sore ashamed, she that bore you shall be confounded; behold, the hindermost of the nations shall be a wilderness, a dry land, and a desert.
מקצף יהוה לא תשב והיתה שממה כלה כל עבר על־בבל ישם וישרק על־כל־מכותיה׃	יג	13	Because of the wrath of Yehovah it shall not be inhabited, but it shall be wholly desolate; every one that goeth by Babylon shall be appalled and hiss at all her plagues.
ערכו על־בבל ׀ סביב כל־דרכי קשת ידו אליה אל־תחמלו אל־חץ כי ליהוה חטאה׃	יד	14	Set yourselves in array against Babylon round about, all ye that bend the bow, shoot at her, spare no arrows; for she hath sinned against Yehovah.
הריעו עליה סביב נתנה ידה נפלו אשיותיה אשויתיה נהרסו חומותיה כי נקמת יהוה היא הנקמו בה כאשר עשתה עשו־לה׃	יה	15	Shout against her round about, she hath submitted herself; her buttresses are fallen, her walls are thrown down; for it is the vengeance of Yehovah, take vengeance upon her; as she hath done, do unto her.
כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר מפני חרב היונה איש אל־עמו יפנו ואיש לארצו ינסו׃ ס	יו	16	Cut off the sower from Babylon, and him that handleth the sickle in the time of harvest; for fear of the oppressing sword they shall turn every one to his people, and they shall flee every one to his own land. {S}
שה פזורה ישראל אריות הדיחו הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל׃ ס	יז	17	Israel is a scattered sheep, the lions have driven him away; first the king of Assyria hath devoured him, and last this Nebuchadrezzar king of Babylon hath broken his bones. {P}
לכן כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פקד אל־מלך בבל ואל־ארצו כאשר פקדתי אל־מלך אשור׃	יח	18	Therefore thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: behold, I will punish the king of Babylon and his land, as I have punished the king of Assyria.
ושבבתי את־ישראל אל־נוהו ורעה הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו׃	יט	19	And I will bring Israel back to his pasture, and he shall feed on Carmel and Bashan, and his soul shall be satisfied upon the hills of Ephraim and in Gilead.
בימים ההם ובעת ההיא נאם־יהוה יבקש את־עון ישראל ואיננו ואת־חטאת יהודה ולא תמצאינה כי אסלח לאשר אשאיר׃	כ	20	In those days, and in that time, saith Yehovah, the iniquity of Israel shall be sought for, and there shall be none, and the sins of Judah, and they shall not be found; for I will pardon them whom I leave as a remnant. {P}
על־הארץ מרתים עלה עליה ואל־יושבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם־יהוה ועשה ככל אשר צויתיך׃ ס	כא	21	Go up against the land of Merathaim, even against it, and against the inhabitants of Pekod; waste and utterly destroy after them, saith Yehovah, and do according to all that I have commanded thee. {S}
קול מלחמה בארץ ושבר גדול׃	כב	22	Hark! battle is in the land, and great destruction.
איך נגדע וישבר פטיש כל־הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃	כג	23	How is the hammer of the whole earth cut asunder and broken! How is Babylon become a desolation among the nations!
יקשתי לך וגם־נלכדת בבל ואת לא ידעת נמצאת וגם־נתפשת כי ביהוה התגרית׃	כד	24	I have laid a snare for thee, and thou art also taken, O Babylon, and thou wast not aware; thou art found, and also caught, because thou hast striven against Yehovah.
פתח יהוה את־אוצרו ויוצא את־כלי זעמו כי־מלאכה היא לאדני יהוה צבאות בארץ כשדים׃	כה	25	Yehovah hath opened His armoury, and hath brought forth the weapons of His indignation; for it is a work that the Lord GOD [Adonai Yehovi] of hosts hath to do in the land of the Chaldeans.
באו־לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו־ערמים והחרימוה אל־תהי־לה שארית׃	כו	26	Come against her from every quarter, open her granaries, cast her up as heaps, and destroy her utterly; let nothing of her be left.
חרבו כל־פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי־בא יומם עת פקדתם׃ ס	כז	27	Slay all her bullocks, let them go down to the slaughter; woe unto them! for their day is come, the time of their visitation. {S}
קול נסים ופלטים מארץ בבל להגיד בציון את־נקמת יהוה אלהינו נקמת היכלו׃	כח	28	Hark! they flee and escape out of the land of Babylon, to declare in Zion the vengeance of Yehovah our God, the vengeance of His temple.
השמיעו אל־בבל ׀ רבים כל־דרכי קשת חנו עליה סביב אל־יהי־לה פלטה שלמו־לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו־לה כי אל־יהוה זדה אל־קדוש ישראל׃	כט	29	Call together the archers against Babylon, all them that bend the bow; encamp against her round about, let none thereof escape; recompense her according to her work, according to all that she hath done, do unto her: for she hath been arrogant against Yehovah, against the Holy One of Israel.
לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל־אנשי מלחמתה ידמו ביום ההוא נאם־יהוה׃ ס	ל	30	Therefore shall her young men fall in her broad places, and all her men of war shall be brought to silence in that day, saith Yehovah. {P}
הנני אליך זדון נאם־אדני יהוה צבאות כי בא יומך עת פקדתיך׃	לא	31	Behold, I am against thee, O thou most arrogant, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi] of hosts; for thy day is come, the time that I will punish thee.
וכשל זדון ונפל ואין לו מקים והצתי אש בעריו ואכלה כל־סביבתיו׃ ס	לב	32	And the most arrogant shall stumble and fall, and none shall raise him up; and I will kindle a fire in his cities, and it shall devour all that are round about him. {S}
כה אמר יהוה צבאות עשוקים בני־ישראל ובני־יהודה יחדו וכל־שביהם החזיקו בם מאנו שלחם׃	לג	33	Thus saith Yehovah of hosts: The children of Israel and the children of Judah are oppressed together; and all that took them captives hold them fast; they refuse to let them go.
גאלם ׀ חזק יהוה צבאות שמו ריב יריב את־ריבם למען הרגיע את־הארץ והרגיז לישבי בבל׃	לד	34	Their Redeemer is strong, Yehovah of hosts is His name; He will thoroughly plead their cause, that He may give rest to the earth, and disquiet the inhabitants of Babylon.
חרב על־כשדים נאם־יהוה ואל־ישבי בבל ואל־שריה ואל־חכמיה׃	לה	35	A sword is upon the Chaldeans, saith Yehovah, and upon the inhabitants of Babylon, and upon her princes, and upon her wise men.
חרב אל־הבדים ונאלו חרב אל־גבוריה וחתו׃	לו	36	A sword is upon the boasters, and they shall become fools; a sword is upon her mighty men, and they shall be dismayed.
חרב אל־סוסיו ואל־רכבו ואל־כל־הערב אשר בתוכה והיו לנשים חרב אל־אוצרתיה ובזזו׃	לז	37	A sword is upon their horses, and upon their chariots, and upon all the mingled people that are in the midst of her, and they shall become as women; a sword is upon her treasures, and they shall be robbed.
חרב אל־מימיה ויבשו כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו׃	לח	38	A drought is upon her waters, and they shall be dried up; for it is a land of graven images, and they are mad upon things of horror.
לכן ישבו ציים את־איים וישבו בה בנות יענה ולא־תשב עוד לנצח ולא תשכון עד־דור ודור׃	לט	39	Therefore the wild-cats with the jackals shall dwell there, and the ostriches shall dwell therein; and it shall be no more inhabited for ever, neither shall it be dwelt in from generation to generation.
כמהפכת אלהים את־סדם ואת־עמרה ואת־שכניה נאם־יהוה לא־ישב שם איש ולא־יגור בה בן־אדם׃	מ	40	As when God overthrew Sodom and Gomorrah and the neighbour cities thereof, saith Yehovah; so shall no man abide there, neither shall any son of man dwell therein.
הנה עם בא מצפון וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי־ארץ׃	מא	41	Behold, a people cometh from the north, and a great nation, and many kings shall be roused from the uttermost parts of the earth.
קשת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל־סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת־בבל׃	מב	42	They lay hold on bow and spear, they are cruel, and have no compassion; their voice is like the roaring sea, and they ride upon horses; set in array, as a man for war, against thee, O daughter of Babylon.
שמע מלך־בבל את־שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו חיל כיולדה׃	מג	43	The king of Babylon hath heard the fame of them, and his hands wax feeble; anguish hath taken hold of him, and pain, as of a woman in travail.
הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל־נוה איתן כי־ארגעה אריצם ארוצם מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יועדני ומי־זה רעה אשר יעמד לפני׃	מד	44	Behold, he shall come up like a lion from the thickets of the Jordan against the strong habitation; for I will suddenly make them run away from it, and whoso is chosen, him will I appoint over it; for who is like Me? and who will appoint Me a time? and who is that shepherd that will stand before Me?
לכן שמעו עצת־יהוה אשר יעץ אל־בבל ומחשבותיו אשר חשב אל־ארץ כשדים אם־לא יסחבום צעירי הצאן אם־לא ישים עליהם נוה׃	מה	45	Therefore hear ye the counsel of Yehovah, that He hath taken against Babylon, and His purposes, that He hath purposed against the land of the Chaldeans: surely the least of the flock shall drag them away, surely their habitation shall be appalled at them.
מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע׃ ס	מו	46	At the noise of the taking of Babylon the earth quaketh, and the cry is heard among the nations. {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
a	Adaptations to a Qere which L and BHS, by their design, do not indicate.

Chapter 51

כה אמר יהוה הנני מעיר על־בבל ואל־ישבי לב קמי רוח משחית׃	א	1	Thus saith Yehovah: Behold, I will raise up against Babylon, and against them that dwell in Leb-kamai, a destroying wind.
ושלחתי לבבל ׀ זרים וזרוה ויבקקו את־ארצה כי־היו עליה מסביב ביום רעה׃	ב	2	And I will send unto Babylon strangers, that shall fan her, and they shall empty her land; for in the day of trouble they shall be against her round about.
אל־ידרך ידרך הדרך קשתו ואל־יתעל בסרינו ואל־תחמלו אל־בחריה החרימו כל־צבאה׃	ג	3	Let the archer bend his bow against her, and let him lift himself up against her in his coat of mail; and spare ye not her young men, destroy ye utterly all her host.
ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה׃	ד	4	And they shall fall down slain in the land of the Chaldeans, and thrust through in her streets.
כי לא־אלמן ישראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל׃	ה	5	For Israel is not widowed, nor Judah, of his God, of Yehovah of hosts; for their land is full of guilt against the Holy One of Israel.
נסו ׀ מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל־תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה׃	ו	6	Flee out of the midst of Babylon, and save every man his life, be not cut off in her iniquity; for it is the time of Yehovah's vengeance; He will render unto her a recompense.
כוס־זהב בבל ביד־יהוה משכרת כל־הארץ מיינה שתו גוים על־כן יתהללו גוים׃	ז	7	Babylon hath been a golden cup in Yehovah's hand, that made all the earth drunken; the nations have drunk of her wine, therefore the nations are mad.
פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אולי תרפא׃	ח	8	Babylon is suddenly fallen and destroyed, wail for her; take balm for her pain, if so be she may be healed.
רִפִּ֣ינוּ רפאנו אֶת־בָּבֶל֙ וְלֹ֣א נִרְפָּ֔תָה עִזְב֕וּהָ וְנֵלֵ֖ךְ אִ֣ישׁ לְאַרְצ֑וֹ כִּֽי־נָגַ֤ע אֶל־הַשָּׁמַ֙יִם֙ מִשְׁפָּטָ֔הּ וְנִשָּׂ֖א עַד־שְׁחָקִֽים׃	ט	9	We would have healed Babylon, but she is not healed; forsake her, and let us go every one into his own country; for her judgment reacheth unto heaven, and is lifted up even to the skies.
הוציא יהוה את־צדקתינו באו ונספרה בציון את־מעשה יהוה אלהינו׃	י	10	Yehovah hath brought forth our victory; come, and let us declare in Zion the work of Yehovah our God. {S}
הברו החצים מלאו השלטים העיר יהוה את־רוח מלכי מדי כי־על־בבל מזמתו להשחיתה כי־נקמת יהוה היא נקמת היכלו׃	יא	11	Make bright the arrows, fill the quivers, Yehovah hath roused the spirit of the kings of the Medes; because His device is against Babylon, to destroy it; for it is the vengeance of Yehovah, the vengeance of His temple.
אל־חומת בבל שאו־נס החזיקו המשמר הקימו שמרים הכינו הארבים כי גם־זמם יהוה גם־עשה את אשר־דבר אל־ישבי בבל׃	יב	12	Set up a standard against the walls of Babylon, make the watch strong, set the watchmen, prepare the ambushes; for Yehovah hath both devised and done that which He spoke concerning the inhabitants of Babylon.
שֹׁכַנְתְּ֙ שכנתי עַל־מַ֣יִם רַבִּ֔ים רַבַּ֖ת אֽוֹצָרֹ֑ת בָּ֥א קִצֵּ֖ךְ אַמַּ֥ת בִּצְעֵֽךְ׃	יג	13	O thou that dwellest upon many waters, abundant in treasures, thine end is come, the measure of thy covetousness.
נשבע יהוה צבאות בנפשו כי אם־מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד׃ ס	יד	14	Yehovah of hosts hath sworn by Himself: Surely I will fill thee with men, as with the canker-worm, and they shall lift up a shout against thee. {S}
עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃	יה	15	He that hath made the earth by His power, that hath established the world by His wisdom, and hath stretched out the heavens by His discernment;
לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה־ארץ ברקים למטר עשה ויצא רוח מאצרתיו׃	יו	16	At the sound of His giving a multitude of waters in the heavens, He causeth the vapours to ascend from the ends of the earth; He maketh lightnings at the time of the rain, and bringeth forth the wind out of His treasuries;
נבער כל־אדם מדעת הביש כל־צרף מפסל כי שקר נסכו ולא־רוח בם׃	יז	17	Every man is proved to be brutish, for the knowledge--every goldsmith is put to shame by the graven image--that his molten image is falsehood, and there is no breath in them.
הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃	יח	18	They are vanity, a work of delusion; in the time of their visitation they shall perish,
לא־כאלה חלק יעקוב כי־יוצר הכל הוא ושבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃ ס	יט	19	The portion of Jacob is not like these; for He is the former of all things, and [Israel] is the tribe of His inheritance; Yehovah of hosts is His name. {P}
מפץ־אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות׃	כ	20	Thou art My maul and weapons of war, and with thee will I shatter the nations, and with thee will I destroy kingdoms;
ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו׃	כא	21	And with thee will I shatter the horse and his rider, and with thee will I shatter the chariot and him that rideth therein;
ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה׃	כב	22	And with thee will I shatter man and woman, and with thee will I shatter the old man and the youth, and with thee will I shatter the young man and the maid;
ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים׃	כג	23	And with thee will I shatter the shepherd and his flock, and with thee will I shatter the husbandman and his yoke of oxen, and with thee will I shatter governors and deputies.
ושלמתי לבבל ולכל ׀ יושבי כשדים את כל־רעתם אשר־עשו בציון לעיניכם נאם יהוה׃ ס	כד	24	And I will render unto Babylon and to all the inhabitants of Chaldea all their evil that they have done in Zion, in your sight; saith Yehovah.
הנני אליך הר המשחית נאם־יהוה המשחית את־כל־הארץ ונטיתי את־ידי עליך וגלגלתיך מן־הסלעים ונתתיך להר שרפה׃	כה	25	Behold, I am against thee, O destroying mountain, saith Yehovah, which destroyest all the earth; and I will stretch out My hand upon thee, and roll thee down from the rocks, and will make thee a burnt mountain. {S}
ולא־יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי־שממות עולם תהיה נאם־יהוה׃	כו	26	And they shall not take of thee a stone for a corner, nor a stone for foundations; but thou shalt be desolate for ever, saith Yehovah.
שאו־נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו־סוס כילק סמר׃	כז	27	Set ye up a standard in the land, blow the horn among the nations, prepare the nations against her, call together against her the kingdoms of Ararat, Minni, and Ashkenaz; appoint a marshal against her; cause the horses to come up as the rough canker-worm.
קדשו עליה גוים את־מלכי מדי את־פחותיה ואת־כל־סגניה ואת כל־ארץ ממשלתו׃	כח	28	Prepare against her the nations, the kings of the Medes, the governors thereof, and all the deputies thereof, and all the land of his dominion.
ותרעש הארץ ותחל כי קמה על־בבל מחשבות יהוה לשום את־ארץ בבל לשמה מאין יושב׃	כט	29	And the land quaketh and is in pain; for the purposes of Yehovah are performed against Babylon, to make the land of Babylon a desolation, without inhabitant.
חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה׃	ל	30	The mighty men of Babylon have forborne to fight, they remain in their strongholds; their might hath failed, they are become as women; her dwelling-places are set on fire; her bars are broken.
רץ לקראת־רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד להגיד למלך בבל כי־נלכדה עירו מקצה׃	לא	31	One post runneth to meet another, and one messenger to meet an other, to tell the king of Babylon that his city is taken on every quarter;
והמעברות נתפשו ואת־האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו׃ ס	לב	32	And the fords are seized, and the castles they have burned with fire, and the men of war are affrighted. {S}
כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת־בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת־הקציר לה׃	לג	33	For thus saith Yehovah of hosts, the God of Israel: The daughter of Babylon is like a threshing-floor at the time when it is trodden; yet a little while, and the time of harvest shall come for her.
אֲכָלַ֣נִי אכלנו הֲמָמַ֗נִי הממנו נְבוּכַדְרֶאצַּר֮ מֶ֣לֶךְ בָּבֶל֒ הִצִּיגַ֙נִי֙ הציגנו כְּלִ֣י רִ֔יק בְּלָעַ֙נִי֙ בלענו כַּתַּנִּ֔ין מִלָּ֥א כְרֵשׂ֖וֹ מֵֽעֲדָנָ֑י הֱדִיחָֽנִי הדיחנו׃	לד	34	Nebuchadrezzar the king of Babylon hath devoured me, he hath crushed me, he hath set me down as an empty vessel, he hath swallowed me up like a dragon, he hath filled his maw with my delicacies; he hath washed me clean.
חמסי ושארי על־בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל־ישבי כשדים תאמר ירושלם׃ ס	לה	35	'The violence done to me and to my flesh be upon Babylon', shall the inhabitant of Zion say; and: 'My blood be upon the inhabitants of Chaldea', shall Yerushalam say. {S}
לכן כה אמר יהוה הנני־רב את־ריבך ונקמתי את־נקמתך והחרבתי את־ימה והבשתי את־מקורה׃	לו	36	Therefore thus saith Yehovah: Behold, I will plead thy cause, and take vengeance for thee; and I will dry up her sea, and make her fountain dry.
והיתה בבל ׀ לגלים ׀ מעון־תנים שמה ושרקה מאין יושב׃	לז	37	And Babylon shall become heaps, a dwelling-place for jackals, an astonishment, and a hissing, without inhabitant.
יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות׃	לח	38	They shall roar together like young lions; they shall growl as lions' whelps.
בחמם אשית את־משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת־עולם ולא יקיצו נאם יהוה׃	לט	39	With their poison I will prepare their feast, and I will make them drunken, that they may be convulsed, and sleep a perpetual sleep, and not wake, saith Yehovah.
אורידם ככרים לטבוח כאילים עם־עתודים׃	מ	40	I will bring them down like lambs to the slaughter, like rams with he-goats.
איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל־הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃	מא	41	How is Sheshach taken! and the praise of the whole earth seized! How is Babylon become an astonishment among the nations!
עלה על־בבל הים בהמון גליו נכסתה׃	מב	42	The sea is come up upon Babylon; she is covered with the multitude of the waves thereof.
היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא־ישב בהן כל־איש ולא־יעבר בהן בן־אדם׃	מג	43	Her cities are become a desolation, a dry land, and a desert, a land wherein no man dwelleth, neither doth any son of man pass thereby.
ופקדתי על־בל בבבל והצאתי את־בלעו מפיו ולא־ינהרו אליו עוד גוים גם־חומת בבל נפלה׃	מד	44	And I will punish Bel in Babylon, and I will bring forth out of his mouth that which he hath swallowed up, and the nations shall not flow any more unto him; yea, the wall of Babylon shall fall.
צאו מתוכה עמי ומלטו איש את־נפשו מחרון אף־יהוה׃	מה	45	My people, go ye out of the midst of her, and save yourselves every man from the fierce anger of Yehovah.
ופן־ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על־משל׃	מו	46	And let not your heart faint, neither fear ye, for the rumour that shall be heard in the land; for a rumour shall come one year, and after that in another year a rumour, and violence in the land, ruler against ruler.
לכן הנה ימים באים ופקדתי על־פסילי בבל וכל־ארצה תבוש וכל־חלליה יפלו בתוכה׃	מז	47	Therefore behold, the days come, that I will do judgment upon the graven images of Babylon, and her whole land shall be ashamed; and all her slain shall fall in the midst of her.
ורננו על־בבל שמים וארץ וכל אשר בהם כי מצפון יבוא־לה השודדים נאם־יהוה׃	מח	48	Then the heaven and the earth, and all that is therein, shall sing for joy over Babylon; for the spoilers shall come unto her from the north, saith Yehovah.
גם־בבל לנפל חללי ישראל גם־לבבל נפלו חללי כל־הארץ׃	מט	49	As Babylon hath caused the slain of Israel to fall, so at Babylon shall fall the slain of all the land.
פלטים מחרב הלכו אל־תעמדו זכרו מרחוק את־יהוה וירושלם תעלה על־לבבכם׃	נ	50	Ye that have escaped the sword, go ye, stand not still; remember Yehovah from afar, and let Yerushalam come into your mind.
בשנו כי־שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על־מקדשי בית יהוה׃ ס	נא	51	'We are ashamed, because we have heard reproach, confusion hath covered our faces; for strangers are come into the sanctuaries of Yehovah's house.' {P}
לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ופקדתי על־פסיליה ובכל־ארצה יאנק חלל׃	נב	52	Wherefore, behold, the days come, saith Yehovah, that I will do judgment upon her graven images; and through all her land the wounded shall groan.
כי־תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו שדדים לה נאם־יהוה׃ ס	נג	53	Though Babylon should mount up to heaven, and though she should fortify the height of her strength, yet from Me shall spoilers come unto her, saith Yehovah. {S}
קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים׃	נד	54	Hark! a cry from Babylon, and great destruction from the land of the Chaldeans!
כי־שדד יהוה את־בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם׃	נה	55	For Yehovah spoileth Babylon, and destroyeth out of her the great voice; and their waves roar like many waters, the noise of their voice is uttered;
כי בא עליה על־בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גמלות יהוה שלם ישלם׃	נו	56	For the spoiler is come upon her, even upon Babylon, and her mighty men are taken, their bows are shattered; for Yehovah is a God of recompenses, He will surely requite.
והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת־עולם ולא יקיצו נאם־המלך יהוה צבאות שמו׃ ס	נז	57	And I will make drunk her princes and her wise men, her governors and her deputies, and her mighty men; and they shall sleep a perpetual sleep, and not wake, saith the King, whose name is Yehovah of hosts. {S}
כה־אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי־ריק ולאמים בדי־אש ויעפו׃ ס	נח	58	Thus saith Yehovah of hosts: the broad walls of Babylon shall be utterly overthrown, and her high gates shall be burned with fire; and the peoples shall labour for vanity, and the nations for the fire; and they shall be weary. {S}
הדבר אשר־צוה ׀ ירמיהו הנביא את־שריה בן־נריה בן־מחסיה בלכתו את־צדקיהו מלך־יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה׃	נט	59	The word which Jeremiah the prophet commanded Seraiah the son of Neriah, the son of Mahseiah, when he went with Zedekiah the king of Judah to Babylon in the fourth year of his reign. Now Seraiah was quartermaster.
ויכתב ירמיהו את כל־הרעה אשר־תבוא אל־בבל אל־ספר אחד את כל־הדברים האלה הכתבים אל־בבל׃	ס	60	And Jeremiah wrote in one book all the evil that should come upon Babylon, even all these words that are written concerning Babylon.
ויאמר ירמיהו אל־שריה כבאך בבל וראית וקראת את כל־הדברים האלה׃	סא	61	And Jeremiah said to Seraiah: 'When thou comest to Babylon, then see that thou read all these words,
ואמרת יהוה אתה דברת אל־המקום הזה להכריתו לבלתי היות־בו יושב למאדם ועד־בהמה כי־שממות עולם תהיה׃	סב	62	and say: Yehovah, Thou hast spoken concerning this place, to cut it off, that none shall dwell therein, neither man nor beast, but that it shall be desolate for ever.
והיה ככלתך לקרא את־הספר הזה תקשר עליו אבן והשלכתו אל־תוך פרת׃	סג	63	And it shall be, when thou hast made an end of reading this book, that thou shalt bind a stone to it, and cast it into the midst of the Euphrates;
ואמרת ככה תשקע בבל ולא־תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד־הנה דברי ירמיהו׃ ס	סד	64	and thou shalt say: Thus shall Babylon sink, and shall not rise again because of the evil that I will bring upon her; and they shall be weary.' Thus far are the words of Jeremiah. {P}

Chapter 52

בן־עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו חמוטל חמיטל בת־ירמיהו מלבנה׃	א	1	Zedekiah was one and twenty years old when he began to reign; and he reigned eleven years in Yerushalam; and his mother's name was Hamutal the daughter of Jeremiah of Libnah.
ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר־עשה יהויקים׃	ב	2	And he did that which was evil in the sight of Yehovah, according to all that Jehoiakim had done.
כי ׀ על־אף יהוה היתה בירושלם ויהודה עד־השליכו אותם מעל פניו וימרד צדקיהו במלך בבל׃	ג	3	For through the anger of Yehovah did it come to pass in Yerushalam and Judah, until He had cast them out from His presence. And Zedekiah rebelled against the king of Babylon.
ויהי בשנה התשעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבוכדראצר מלך־בבל הוא וכל־חילו על־ירושלם ויחנו עליה ויבנו עליה דיק סביב׃	ד	4	And it came to pass in the ninth year of his reign, in the tenth month, in the tenth day of the month, that Nebuchadrezzar king of Babylon came, he and all his army, against Yerushalam, and encamped against it; and they built forts against it round about.
ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו׃	ה	5	So the city was besieged unto the eleventh year of king Zedekiah.
בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא־היה לחם לעם הארץ׃	ו	6	In the fourth month, in the ninth day of the month, the famine was sore in the city, so that there was no bread for the people of the land.
ותבקע העיר וכל־אנשי המלחמה יברחו ויצאו מהעיר לילה דרך שער בין־החמתים אשר על־גן המלך וכשדים על־העיר סביב וילכו דרך הערבה׃	ז	7	Then a breach was made in the city, and all the men of war fled, and went forth out of the city by night by the way of the gate between the two walls, which was by the king's garden--now the Chaldeans were against the city round about--and they went by the way of the Arabah.
וירדפו חיל־כשדים אחרי המלך וישיגו את־צדקיהו בערבת ירחו וכל־חילו נפצו מעליו׃	ח	8	But the army of the Chaldeans pursued after the king, and overtook Zedekiah in the plains of Jericho; and all his army was scattered from him.
ויתפשו את־המלך ויעלו אתו אל־מלך בבל רבלתה בארץ חמת וידבר אתו משפטים׃	ט	9	Then they took the king, and carried him up unto the king of Babylon to Riblah in the land of Hamath; and he gave judgment upon him.
וישחט מלך־בבל את־בני צדקיהו לעיניו וגם את־כל־שרי יהודה שחט ברבלתה׃	י	10	And the king of Babylon slew the sons of Zedekiah before his eyes; he slew also all the princes of Judah in Riblah.
ואת־עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים ויבאהו מלך־בבל בבלה ויתנהו בית־הפקדת בבית־ עד־יום מותו׃	יא	11	And he put out the eyes of Zedekiah; and the king of Babylon bound him in fetters, and carried him to Babylon, and put him in prison till the day of his death.
ובחדש החמישי בעשור לחדש היא שנת תשע־עשרה שנה למלך נבוכדראצר מלך־בבל בא נבוזראדן רב־טבחים עמד לפני מלך־בבל בירושלם׃	יב	12	Now in the fifth month, in the tenth day of the month, which was the nineteenth year of king Nebuchadrezzar, king of Babylon, came Nebuzaradan the captain of the guard, who stood before the king of Babylon, into Yerushalam;
וישרף את־בית־יהוה ואת־בית המלך ואת כל־בתי ירושלם ואת־כל־בית הגדול שרף באש׃	יג	13	and he burned the house of Yehovah, and the king's house; and all the houses of Yerushalam, even every great man's house, burned he with fire.
ואת־כל־חמות ירושלם סביב נתצו כל־חיל כשדים אשר את־רב־טבחים׃	יד	14	And all the army of the Chaldeans, that were with the captain of the guard, broke down all the walls of Yerushalam round about.
ומדלות העם ואת־יתר העם ׀ הנשארים בעיר ואת־הנפלים אשר נפלו אל־מלך בבל ואת יתר האמון הגלה נבוזראדן רב־טבחים׃	יה	15	Then Nebuzaradan the captain of the guard carried away captive of the poorest sort of the people, and the residue of the people that remained in the city, and those that fell away, that fell to the king of Babylon, and the residue of the multitude.
ומדלות הארץ השאיר נבוזראדן רב־טבחים לכרמים וליגבים׃	יו	16	But Nebuzaradan the captain of the guard left of the poorest of the land to be vinedressers and husbandmen.
ואת־עמודי הנחשת אשר לבית־יהוה ואת־המכנות ואת־ים הנחשת אשר בבית־יהוה שברו כשדים וישאו את־כל־נחשתם בבלה׃	יז	17	And the pillars of brass that were in the house of Yehovah, and the bases and the brazen sea that were in the house of Yehovah, did the Chaldeans break in pieces, and carried all the brass of them to Babylon.
ואת־הסרות ואת־היעים ואת־המזמרות ואת־המזרקת ואת־הכפות ואת כל־כלי הנחשת אשר־ישרתו בהם לקחו׃	יח	18	The pots also, and the shovels, and the snuffers, and the basins, and the pans, and all the vessels of brass wherewith they ministered, took they away.
ואת־הספים ואת־המחתות ואת־המזרקות ואת־הסירות ואת־המנרות ואת־הכפות ואת־המנקיות אשר זהב זהב ואשר־כסף כסף לקח רב־טבחים׃	יט	19	And the cups, and the fire-pans, and the basins, and the pots, and the candlesticks, and the pans, and the bowls--that which was of gold, in gold, and that which was of silver, in silver--the captain of the guard took away.
העמודים ׀ שנים הים אחד והבקר שנים־עשר נחשת אשר־תחת המכנות אשר עשה המלך שלמה לבית יהוה לא־היה משקל לנחשתם כל־הכלים האלה׃	כ	20	The two pillars, the one sea, and the twelve brazen bulls that were under the bases, which king Solomon had made for the house of Yehovah--the brass of all these vessels was without weight.
והעמודים שמנה עשרה אמה קומת קומה העמד האחד וחוט שתים־עשרה אמה יסבנו ועביו ארבע אצבעות נבוב׃	כא	21	And as for the pillars, the height of the one pillar was eighteen cubits; and a line of twelve cubits did compass it; and the thickness thereof was four fingers; it was hollow.
וכתרת עליו נחשת וקומת הכתרת האחת חמש אמות ושבכה ורמונים על־הכותרת סביב הכל נחשת וכאלה לעמוד השני ורמונים׃	כב	22	And a capital of brass was upon it; and the height of the one capital was five cubits, with network and pomegranates upon the capital round about, all of brass; and the second pillar also had like unto these, and pomegranates.
ויהיו הרמנים תשעים וששה רוחה כל־הרמונים מאה על־השבכה סביב׃	כג	23	And there were ninety and six pomegranates on the outside; all the pomegranates were a hundred upon the network round about. {S}
ויקח רב־טבחים את־שריה כהן הראש ואת־צפניה כהן המשנה ואת־שלשת שמרי הסף׃	כד	24	And the captain of the guard took Seraiah the chief priest, and Zephaniah the second priest, and the three keepers of the door;
ומן־העיר לקח סריס אחד אשר־היה פקיד ׀ על־אנשי המלחמה ושבעה אנשים מראי פני־המלך אשר נמצאו בעיר ואת ספר שר הצבא המצבא את־עם הארץ וששים איש מעם הארץ הנמצאים בתוך העיר׃	כה	25	and out of the city he took an officer that was set over the men of war; and seven men of them that saw the king's face, who were found in the city; and the scribe of the captain of the host, who mustered the people of the land; and sixty men of the people of the land, that were found in the midst of the city.
ויקח אותם נבוזראדן רב־טבחים וילך אותם אל־מלך בבל רבלתה׃	כו	26	And Nebuzaradan the captain of the guard took them, and brought them to the king of Babylon to Riblah.
ויכה אותם מלך בבל וימתם ברבלה בארץ חמת ויגל יהודה מעל אדמתו׃	כז	27	And the king of Babylon smote them, and put them to death at Riblah in the land of Hamath. So Judah was carried away captive out of his land. {S}
זה העם אשר הגלה נבוכדראצר בשנת־שבע יהודים שלשת אלפים ועשרים ושלשה׃	כח	28	This is the people whom Nebuchadrezzar carried away captive: in the seventh year three thousand Jews and three and twenty;
בשנת שמונה עשרה לנבוכדראצר מירושלם נפש שמנה מאות שלשים ושנים׃	כט	29	in the eighteenth year of Nebuchadrezzar, from Yerushalam, eight hundred thirty and two persons;
בשנת שלש ועשרים לנבוכדראצר הגלה נבוזראדן רב־טבחים יהודים נפש שבע מאות ארבעים וחמשה כל־נפש ארבעת אלפים ושש מאות׃ פ	ל	30	in the three and twentieth year of Nebuchadrezzar Nebuzaradan the captain of the guard carried away captive of the Jews seven hundred forty and five persons; all the persons were four thousand and six hundred. {S}
ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכן מלך־יהודה בשנים עשר חדש בעשרים וחמשה לחדש נשא אויל מרדך מלך בבל בשנת מלכתו את־ראש יהויכין מלך־יהודה ויצא אותו מבית הכלוא הכליא׃	לא	31	And it came to pass in the seven and thirtieth year of the captivity of Jehoiachin king of Judah, in the twelfth month, in the five and twentieth day of the month, that Evil-merodach king of Babylon, in the first year of his reign, lifted up the head of Jehoiachin king of Judah, and brought him forth out of prison.
וידבר אתו טבות ויתן את־כסאו ממעל לכסא המלכים מלכים אשר אתו בבבל׃	לב	32	And he spoke kindly to him, and set his throne above the throne of the kings that were with him in Babylon.
ושנה את בגדי כלאו ואכל לחם לפניו תמיד כל־ימי חיו׃	לג	33	And he changed his prison garments, and did eat bread before him continually all the days of his life.
וארחתו ארחת תמיד נתנה־לו מאת מלך־בבל דבר־יום ביומו עד־יום מותו כל ימי חייו׃	לד	34	And for his allowance, there was a continual allowance given him of the king of Babylon, every day a portion until the day of his death, all the days of his life. {P}

Tanakh
Book of Jeremiah, Chapter: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52

TRANSLATION / PUBLICATION NOTES:

Tanakh (Hebrew Scriptures) :

Leningrad Codex Based Tanakh (aka Hebrew Scriptures) derived from:
"Electronic" Leningrad Codex obtained from www.tanach.us
Source for the Westminster Leningrad Codex (WLC) — Groves Center:
Maintained by the J.Alan Groves Center For Advanced Biblical Research.
(WLC) Unicode Conversion to Hebrew Font Encoding For Web Pages:
Written In C++ Programming Language
By Robert M. Pill
Copyright © 2005–2023 By Robert M. Pill, All Rights Reserved.

QERE — KETIV
(What is Read —What is Written) :

Qere and Ketiv, from the Aramaic qere or q're, קְרֵי‎ ("[what is] read") and ketiv, or ketib, kethib, kethibh, kethiv, כְּתִיב‎ ("[what is] written"), also known as "keri uchesiv" or "keri uchetiv," refers to a system for marking differences between what is written in the consonantal text of the Hebrew Bible, as preserved by scribal tradition, and what is read. In such situations, the Qere is the technical orthographic device used to indicate the pronunciation of the words in the Masoretic text of the Hebrew language scriptures (Tanakh), while the Ketiv indicates their written form, as inherited from tradition.
SOURCE: https://en.wikipedia.org/wiki/Qere_and_Ketiv

Q. What is the Qere and Ketiv and how does it relate to the Masoretes?
( see: http://jbtc.org/v08/Graves2003.html )

For PDF Of Above Link Click This Line!

A. Qere and Ketiv are orthographic devices that were used by the Masoretes,
i.e., Jewish scribes from the 6-10th centuries.

Qere means, "what is read," and ketiv means, "what is written".

It is found in existing Masoretic manuscripts dating to the 9th and 10th centuries, CE.

There are several forms of Qere / Ketiv, including:
ordinary, vowel, omitted, added, euphemistic, split, and qere perpetuum.

The ketiv that is most relevant is the vowel qere. In this case, the consonants are unchanged,
but different vowel signs are added and only the qere, i.e., what is read, is vocalized. ...

I Challenge The Rabbinic QERE–KETIV System!

In January 2022, beginning with the "Accented" (Full Trop and Vowels), rendering I chose to repair defects in the html encodings which occurred with my mechanical conversion of the unicode multi-wide encoding from http://tanach.us. I also decided to rearrange the Qere–Ketiv "system" with what I consider was the Masoretic intent in the first place!

The New KETIV–qere Hebrew Rendering (ACCENTS)!

Thus, this current version uses the Ketiv, what is written, as the predominant rendering, while making the Qere, what the "rabbis" have commanded as Must Be Read instead, to be a minimalist secondary format (much as rabbis appear to have intended the Ketiv to be!).

One of the reasons I decided to take on this new rendering effort is that in my efforts to understand the nature of the rabbinic Qere–Ketiv system I have not truly found a satisfactory explanation of why the "Qere" should always take precedence over the "Ketiv" in reading the Tanakh.

In fact, as I understand it, rabbinic "scribes", in examining the actual Aleppo and Leningrad Codices, appear to have taken upon themselves to adding the consonant only Qere in the margins upon the original manuscripts, where, in their "infinite wisdom" they have presumed themselves to be the greater authority!

Moreover, as rabbinic sources seem to indicate that the "Ketiv" should never be uttered, I have found instances, such as in Exodus 21:8, where I believe the "Qere" is blatantly INCORRECT — and that the "Ketiv" should be the preferred "reading", as if the Masoretes actually knew what they were doing all along!

In my own regular reading (Stone Edition Tanakh, Koren Publications Tanakh), my preference has been to read the "Ketiv" (what is written) and pretty much minimize the "Qere"! This is not easy to do because the predominant Qere is rendered as if it is the normative form, and the Ketiv follows, typically within brackets, as if it is the offensive variant (Stone Edition Tanakh)! In the Koren Publications Tanakh, the "Ketiv" is what is rendered in the margin, while the "Qere" is found in the regular text! Obviously, normal reading will typically ignore what the Masoretes wrote, the "Ketiv"!

As of January, 2022, and going forward, I intend to render the rabbinic additions of Qere in their current KETIV–qere form found in the accented version. I consider this as to convey the intent of the Masoretes. However, I acknowledge that rabbis (talmudists) have expended much effort to obscure the written Torah as part of their regular practice; as they appear, to me, to view themselves collectively as אֱלֹהִ֔ים Elohim. That is, I believe that those talmudists (rabbis), consider themselves collectively to be God!!! They certainly demand that their edicts (tachanot) are followed as if they are divinely inspired law!

If you find this of interest, please view the page on KETIV–QERE Variants

English Scripture Passages From:
"The Holy Scriptures Tanakh 1917 edition
According To The Masoretic Text (JPS 1917 Edition)"

The Jewish Publication Society of America "The Holy Scriptures According To The Masoretic Text (JPS 1917)" is in the public domain, and may be freely copied.

Notable Modifications
To The JPS 1917 Based English Scripture
In The-Iconoclast.org's Hebrew–English Tanakh:

THE TEN COMMANDMENTS!

In The-Iconoclast.org Modified Version Of the JPS 1917 Text, The Verse numbering has been altered to match the corresponding verses in the original Hebrew Scriptures of the actual Leningrad Codex for "The Ten Commandments" in Exodus 20 and Deuteronomy 5!

For More Information Regarding 'The Ten Commandments', See the Page, Comparing The Ten Commandments Exodus 20 & Deuteronomy 5 In The Leningrad Codex

The Name יְהֹוָה Yehovah

"Yehovah", The Name Of G-d In The Hebrew Scripures ('YHVH': י 'Yud', ה 'He', ו 'Vav', ה 'He', aka Tetragamaton) Is Used Instead of "LORD" (note: ALL CAPITAL LETTERS) As Found In The Original JPS 1917 Tanakh.

For More Information Regarding 'The Name', See the Page, The Name יְהֹוָה [Yehovah] In The Aleppo And Leningrad Codices.

In Converting "LORD" to "Yehovah", I Counted A Total Of 5,553 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה ha Adon Yehovah

The Hebrew Phrase הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה Occurs In Only Two Places, In Exodus 23:17 and 34:23. In Those Cases, I Have Changed The Translation Wording From "Lord GOD" To "Lord GOD [ha Adon Yehovah]".

אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Adonai Yehovi

Typically Translated As "Lord GOD", It Is A Much Less Common Form Of The Divine Name, יְהֹוָה [Yehovah].

This Form אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Is, Nevertheless, Quite Important In Understanding Pronounciation For The Divine Name, Especially Since The Hebrew Form For It Has NOT Undergone The Intense Scrutiny Of rabbinic Censorship As Has "Yehovah". Accordingly, The Hebrew Text For This Form Of 'The Name' Typically HAS NOT BEEN ALTERED In Jewish Publications That Actually Keep The Vowel Pointers From The Masoretic Text!

In Converting "Lord GOD" to "Lord GOD [Adonai Yehovi]", I Counted A Total Of 284 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh. Of All Of Its Occurrences, The Fully Voweled Form Of The Hebrew אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Appears 31 Times, And The Non–Fully Voweled Form אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה (The Same Hebrew Letters, Minus Just The One 'Oh' Sounding Character, "The Holem", Which Follows The First 'He' In ( י 'Yud', ה 'He', ו 'Vav', ה 'He' ), Make Up All Other Occurrences.

תורה Torah

The Word "Law" (Capital and lower case), As Found In The JPS 1917, Has Been Changed To "Torah" Where The Base Hebrew Letters תורה Correspond To The Matching Verse In The Leningrad Codex (Masoretic Text)!

In Converting "Law" to "Torah", I Counted A Total Of 223 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

Yerushalam, Yerush'lem and Yerushalayim

יְרוּשָׁלִַ֖ם "Yerushalam"

The Word "Jerusalem" (the name of capital city in ancient Israel), As Found In The JPS 1917, Has Been Changed To Its Transliterated Equivalent, "Yerushalam" (note the 'am' ending), In All Places Where It Corresponds To [ יְרוּשָׁלִַ֖ם ] In The Hebrew Text.

יְרוּשְׁלֶֽם "Yerush'lem"

A Rare, Second Transliterated Form, "Yerush'lem" (note the 'em' ending), Has Been Changed From "Jerusalem" Where The Hebrew Letters Spell Out The Aramaic Form [ יְרוּשְׁלֶֽם ] Found In Aramaic Parts Of Daniel And Ezra.

ירוּשָׁלַ֙יִם֙ "Yerushalayim"

The Extremely Rare, Third Transliterated Form, "Yerushalayim" (note the 'ayim' ending), Has Been Changed From The JPS 1917 "Jerusalem" To Correspond To The Hebrew [ ירוּשָׁלַ֙יִם֙ ].

Noteworthy Is That This Rarest Form Appears In Only Four (4) Places In The Entire Hebrew Scriptures, Yet, It Is The Most Common Pronunciation For The Name Of The Ancient City! Its Four (Out Of Over 600) Appearances Are:
1) Jeremiah 26:18, 2) Esther 2:6, 3) I Chronicles 3:5, and 4) II Chronicles 25:1.

In Converting "Jerusalem" To Its Transliterated Equivalents, I Counted A Total Of 625 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

Site Last Updated: Last Israel New Moon: Copyright © 2007–2024— Email WebMaster:	November 4, 2024 2024-11-03 [9] Robert M. Pill WebMaster