Thu, 21 Nov 2024 03:05:06 -0600 Yom Chamishi, Chodesh Teshi'i 18, 6024 — יום חמישי חדש תשעי יח ו׳כד

Tanakh
Book of Deuteronomy, Chapter: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34

Deuteronomy

Chapter 1

אלה הדברים אשר דבר משה אל־כל־ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין־פארן ובין־תפל ולבן וחצרת ודי זהב׃	א	1	These are the words which Moses spoke unto all Israel beyond the Jordan; in the wilderness, in the Arabah, over against Suph, between Paran and Tophel, and Laban, and Hazeroth, and Di-zahab.
אחד עשר יום מחרב דרך הר־שעיר עד קדש ברנע׃	ב	2	It is eleven days journey from Horeb unto Kadesh-barnea by the way of mount Seir.
ויהי בארבעים שנה בעשתי־עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל־בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם׃	ג	3	And it came to pass in the fortieth year, in the eleventh month, on the first day of the month, that Moses spoke unto the children of Israel, according unto all that Yehovah had given him in commandment unto them;
אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר־יושב בעשתרת באדרעי׃	ד	4	after he had smitten Sihon the king of the Amorites, who dwelt in Heshbon, and Og the king of Bashan, who dwelt in Ashtaroth, at Edrei;
בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את־התורה הזאת לאמר׃	ה	5	beyond the Jordan, in the land of Moab, took Moses upon him to expound this Torah, saying:
יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב־לכם שבת בהר הזה׃	ו	6	Yehovah our God spoke unto us in Horeb, saying: 'Ye have dwelt long enough in this mountain;
פנו ׀ וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל־כל־שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד־הנהר הגדל נהר־פרת׃	ז	7	turn you, and take your journey, and go to the hill-country of the Amorites and unto all the places nigh thereunto, in the Arabah, in the hill-country, and in the Lowland, and in the South, and by the sea-shore; the land of the Canaanites, and Lebanon, as far as the great river, the river Euphrates.
ראה נתתי לפניכם את־הארץ באו ורשו את־הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם׃	ח	8	Behold, I have set the land before you: go in and possess the land which Yehovah swore unto your fathers, to Abraham, to Isaac, and to Jacob, to give unto them and to their seed after them.'
ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא־אוכל לבדי שאת אתכם׃	ט	9	And I spoke unto you at that time, saying: 'I am not able to bear you myself alone;
יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב׃	י	10	Yehovah your God hath multiplied you, and, behold, ye are this day as the stars of heaven for multitude.--
יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם׃	יא	11	Yehovah, the God of your fathers, make you a thousand times so many more as ye are, and bless you, as He hath promised you!--
איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם׃	יב	12	How can I myself alone bear your cumbrance, and your burden, and your strife?
הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם׃	יג	13	Get you, from each one of your tribes, wise men, and understanding, and full of knowledge, and I will make them heads over you.'
ותענו אתי ותאמרו טוב־הדבר אשר־דברת לעשות׃	יד	14	And ye answered me, and said: 'The thing which thou hast spoken is good for us to do.'
ואקח את־ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם׃	יה	15	So I took the heads of your tribes, wise men, and full of knowledge, and made them heads over you, captains of thousands, and captains of hundreds, and captains of fifties, and captains of tens, and officers, tribe by tribe.
ואצוה את־שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין־אחיכם ושפטתם צדק בין־איש ובין־אחיו ובין גרו׃	יו	16	And I charged your judges at that time, saying: 'Hear the causes between your brethren, and judge righteously between a man and his brother, and the stranger that is with him.
לא־תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני־איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו׃	יז	17	Ye shall not respect persons in judgment; ye shall hear the small and the great alike; ye shall not be afraid of the face of any man; for the judgment is God's; and the cause that is too hard for you ye shall bring unto me, and I will hear it.'
ואצוה אתכם בעת ההוא את כל־הדברים אשר תעשון׃	יח	18	And I commanded you at that time all the things which ye should do.
ונסע מחרב ונלך את כל־המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע׃	יט	19	And we journeyed from Horeb, and went through all that great and dreadful wilderness which ye saw, by the way to the hill-country of the Amorites, as Yehovah our God commanded us; and we came to Kadesh-barnea.
ואמר אלכם באתם עד־הר האמרי אשר־יהוה אלהינו נתן לנו׃	כ	20	And I said unto you: 'Ye are come unto the hill-country of the Amorites, which Yehovah our God giveth unto us.
ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את־הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל־תירא ואל־תחת׃	כא	21	Behold, Yehovah thy God hath set the land before thee; go up, take possession, as Yehovah, the God of thy fathers, hath spoken unto thee; fear not, neither be dismayed.'
ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו־לנו את־הארץ וישבו אתנו דבר את־הדרך אשר נעלה־בה ואת הערים אשר נבא אליהן׃	כב	22	And ye came near unto me every one of you, and said: 'Let us send men before us, that they may search the land for us, and bring us back word of the way by which we must go up, and the cities unto which we shall come.'
וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט׃	כג	23	And the thing pleased me well; and I took twelve men of you, one man for every tribe;
ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד־נחל אשכל וירגלו אתה׃	כד	24	and they turned and went up into the mountains, and came unto the valley of Eshcol, and spied it out.
ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר־יהוה אלהינו נתן לנו׃	כה	25	And they took of the fruit of the land in their hands, and brought it down unto us, and brought us back word, and said: 'Good is the land which Yehovah our God giveth unto us.'
ולא אביתם לעלת ותמרו את־פי יהוה אלהיכם׃	כו	26	Yet ye would not go up, but rebelled against the commandment of Yehovah your God;
ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו׃	כז	27	and ye murmured in your tents, and said: 'Because Yehovah hated us, He hath brought us forth out of the land of Egypt, to deliver us into the hand of the Amorites, to destroy us.
אנה ׀ אנחנו עלים אחינו המסו את־לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם־בני ענקים ראינו שם׃	כח	28	Whither are we going up? our brethren have made our heart to melt, saying: The people is greater and taller than we; the cities are great and fortified up to heaven; and moreover we have seen the sons of the Anakim there.'
ואמר אלכם לא־תערצון ולא־תיראון מהם׃	כט	29	Then I said unto you: 'Dread not, neither be afraid of them.
יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם׃	ל	30	Yehovah your God who goeth before you, He shall fight for you, according to all that He did for you in Egypt before your eyes;
ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא־איש את־בנו בכל־הדרך אשר הלכתם עד־באכם עד־המקום הזה׃	לא	31	and in the wilderness, where thou hast seen how that Yehovah thy God bore thee, as a man doth bear his son, in all the way that ye went, until ye came unto this place.
ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם׃	לב	32	Yet in this thing ye do not believe Yehovah your God,
ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש ׀ לילה לראתכם בדרך אשר תלכו־בה ובענן יומם׃	לג	33	Who went before you in the way, to seek you out a place to pitch your tents in: in fire by night, to show you by what way ye should go, and in the cloud by day.'
וישמע יהוה את־קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר׃	לד	34	And Yehovah heard the voice of your words, and was wroth, and swore, saying:
אם־יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם׃	לה	35	'Surely there shall not one of these men, even this evil generation, see the good land, which I swore to give unto your fathers,
זולתי כלב בן־יפנה הוא יראנה ולו־אתן את־הארץ אשר דרך־בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה׃	לו	36	save Caleb the son of Jephunneh, he shall see it; and to him will I give the land that he hath trodden upon, and to his children; because he hath wholly followed Yehovah.'
גם־בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם־אתה לא־תבא שם׃	לז	37	Also Yehovah was angry with me for your sakes, saying: Thou also shalt not go in thither;
יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי־הוא ינחלנה את־ישראל׃	לח	38	Joshua the son of Nun, who standeth before thee, he shall go in thither; encourage thou him, for he shall cause Israel to inherit it.
וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא־ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה׃	לט	39	Moreover your little ones, that ye said should be a prey, and your children, that this day have no knowledge of good or evil, they shall go in thither, and unto them will I give it, and they shall possess it.
ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים־סוף׃	מ	40	But as for you, turn you, and take your journey into the wilderness by the way to the Red Sea.'
ותענו ׀ ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר־צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את־כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה׃	מא	41	Then ye answered and said unto me: 'We have sinned against Yehovah, we will go up and fight, according to all that Yehovah our God commanded us.' And ye girded on every man his weapons of war, and deemed it a light thing to go up into the hill-country.
ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא־תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃	מב	42	And Yehovah said unto me: 'Say unto them: Go not up, neither fight; for I am not among you; lest ye be smitten before your enemies.'
ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את־פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה׃	מג	43	So I spoke unto you, and ye hearkened not; but ye rebelled against the commandment of Yehovah, and were presumptuous, and went up into the hill-country.
ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד־חרמה׃	מד	44	And the Amorites, that dwell in that hill-country, came out against you, and chased you, as bees do, and beat you down in Seir, even unto Hormah.
ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא־שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם׃	מה	45	And ye returned and wept before Yehovah; but Yehovah hearkened not to your voice, nor gave ear unto you.
ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם׃	מו	46	So ye abode in Kadesh many days, according unto the days that ye abode there.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

P	We read the punctuation in L differently from BHQ.
Q	Marks a place where we agree with BHQ against BHS in reading L.
n	Marks an anomalous form.
p	We read punctuation in L differently from BHS.

Chapter 2

ונפן ונסע המדברה דרך ים־סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את־הר־שעיר ימים רבים׃ ס	א	1	Then we turned, and took our journey into the wilderness by the way to the Red Sea, as Yehovah spoke unto me; and we compassed mount Seir many days. {S}
ויאמר יהוה אלי לאמר׃	ב	2	And Yehovah spoke unto me, saying:
רב־לכם סב את־ההר הזה פנו לכם צפנה׃	ג	3	'Ye have compassed this mountain long enough; turn you northward.
ואת־העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני־עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד׃	ד	4	And command thou the people, saying: Ye are to pass through the border of your brethren the children of Esau, that dwell in Seir; and they will be afraid of you; take ye good heed unto yourselves therefore;
אל־תתגרו בם כי לא־אתן לכם מארצם עד מדרך כף־רגל כי־ירשה לעשו נתתי את־הר שעיר׃	ה	5	contend not with them; for I will not give you of their land, no, not so much as for the sole of the foot to tread on; because I have given mount Seir unto Esau for a possession.
אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם־מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם׃	ו	6	Ye shall purchase food of them for money, that ye may eat; and ye shall also buy water of them for money, that ye may drink.
כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך ידע לכתך את־המדבר הגדל הזה זה ׀ ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר׃	ז	7	For Yehovah thy God hath blessed thee in all the work of thy hand; He hath known thy walking through this great wilderness; these forty years Yehovah thy God hath been with thee; thou hast lacked nothing.'
ונעבר מאת אחינו בני־עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר ס ונפן ונעבר דרך מדבר מואב׃	ח	8	So we passed by from our brethren the children of Esau, that dwell in Seir, from the way of the Arabah, from Elath and from Ezion-geber. {S} And we turned and passed by the way of the wilderness of Moab.
ויאמר יהוה אלי אל־תצר את־מואב ואל־תתגר בם מלחמה כי לא־אתן לך מארצו ירשה כי לבני־לוט נתתי את־ער ירשה׃	ט	9	And Yehovah said unto me: 'Be not at enmity with Moab, neither contend with them in battle; for I will not give thee of his land for a possession; because I have given Ar unto the children of Lot for a possession.--
האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים׃	י	10	The Emim dwelt therein aforetime, a people great, and many, and tall, as the Anakim;
רפאים יחשבו אף־הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים׃	יא	11	these also are accounted Rephaim, as the Anakim; but the Moabites call them Emim.
ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר־נתן יהוה להם׃	יב	12	And in Seir dwelt the Horites aforetime, but the children of Esau succeeded them; and they destroyed them from before them, and dwelt in their stead; as Israel did unto the land of his possession, which Yehovah gave unto them.--
עתה קמו ועברו לכם את־נחל זרד ונעבר את־נחל זרד׃	יג	13	Now rise up, and get you over the brook Zered.' And we went over the brook Zered.
והימים אשר־הלכנו ׀ מקדש ברנע עד אשר־עברנו את־נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד־תם כל־הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם׃	יד	14	And the days in which we came from Kadesh-barnea, until we were come over the brook Zered, were thirty and eight years; until all the generation, even the men of war, were consumed from the midst of the camp, as Yehovah swore unto them.
וגם יד־יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם׃	יה	15	Moreover the hand of Yehovah was against them, to discomfit them from the midst of the camp, until they were consumed.
ויהי כאשר־תמו כל־אנשי המלחמה למות מקרב העם׃ ס	יו	16	So it came to pass, when all the men of war were consumed and dead from among the people, {S}
וידבר יהוה אלי לאמר׃	יז	17	that Yehovah spoke unto me saying:
אתה עבר היום את־גבול מואב את־ער׃	יח	18	'Thou art this day to pass over the border of Moab, even Ar;
וקרבת מול בני עמון אל־תצרם ואל־תתגר בם כי לא־אתן מארץ בני־עמון לך ירשה כי לבני־לוט נתתיה ירשה׃	יט	19	and when thou comest nigh over against the children of Ammon, harass them not, nor contend with them; for I will not give thee of the land of the children of Ammon for a possession; because I have given it unto the children of Lot for a possession.--
ארץ־רפאים תחשב אף־הוא רפאים ישבו־בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים׃	כ	20	That also is accounted a land of Rephaim: Rephaim dwelt therein aforetime; but the Ammonites call them Zamzummim,
עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם׃	כא	21	a people great, and many, and tall, as the Anakim; but Yehovah destroyed them before them; and they succeeded them, and dwelt in their stead;
כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את־החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה׃	כב	22	as He did for the children of Esau, that dwell in Seir, when He destroyed the Horites from before them; and they succeeded them, and dwelt in their stead even unto this day;
והעוים הישבים בחצרים עד־עזה כפתרים היצאים מכפתור השמידם וישבו תחתם׃	כג	23	and the Avvim, that dwelt in villages as far as Gaza, the Caphtorim, that came forth out of Caphtor, destroyed them, and dwelt in their stead.--
קומו סעו ועברו את־נחל ארנן ראה נתתי בידך את־סיחן מלך־חשבון האמרי ואת־ארצו החל רש והתגר בו מלחמה׃	כד	24	Rise ye up, take your journey, and pass over the valley of Arnon; behold, I have given into thy hand Sihon the Amorite, king of Heshbon, and his land; begin to possess it, and contend with him in battle.
היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על־פני העמים תחת כל־השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך׃	כה	25	This day will I begin to put the dread of thee and the fear of thee upon the peoples that are under the whole heaven, who, when they hear the report of thee, shall tremble, and be in anguish because of thee.'
ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל־סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר׃	כו	26	And I sent messengers out of the wilderness of Kedemoth unto Sihon king of Heshbon with words of peace, saying:
אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאול׃	כז	27	'Let me pass through thy land; I will go along by the highway, I will neither turn unto the right hand nor to the left.
אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן־לי ושתיתי רק אעברה ברגלי׃	כח	28	Thou shalt sell me food for money, that I may eat; and give me water for money, that I may drink; only let me pass through on my feet;
כאשר עשו־לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר־אעבר את־הירדן אל־הארץ אשר־יהוה אלהינו נתן לנו׃	כט	29	as the children of Esau that dwell in Seir, and the Moabites that dwell in Ar, did unto me; until I shall pass over the Jordan into the land which Yehovah our God giveth us.'
ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי־הקשה יהוה אלהיך את־רוחו ואמץ את־לבבו למען תתו בידך כיום הזה׃ ס	ל	30	But Sihon king of Heshbon would not let us pass by him; for Yehovah thy God hardened his spirit, and made his heart obstinate, that He might deliver him into thy hand, as appeareth this day. {S}
ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את־סיחן ואת־ארצו החל רש לרשת את־ארצו׃	לא	31	And Yehovah said unto me: 'Behold, I have begun to deliver up Sihon and his land before thee; begin to possess his land.'
ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל־עמו למלחמה יהצה׃	לב	32	Then Sihon came out against us, he and all his people, unto battle at Jahaz.
ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת־בניו בנו ואת־כל־עמו׃	לג	33	And Yehovah our God delivered him up before us; and we smote him, and his sons, and all his people.
ונלכד את־כל־עריו בעת ההוא ונחרם את־כל־עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד׃	לד	34	And we took all his cities at that time, and utterly destroyed every city, the men, and the women, and the little ones; we left none remaining;
רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו׃	לה	35	only the cattle we took for a prey unto ourselves, with the spoil of the cities which we had taken.
מערער אשר על־שפת־נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד־הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את־הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו׃	לו	36	From Aroer, which is on the edge of the valley of Arnon, and from the city that is in the valley, even unto Gilead, there was not a city too high for us: Yehovah our God delivered up all before us.
רק אל־ארץ בני־עמון לא קרבת כל־יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר־צוה יהוה אלהינו׃	לז	37	Only to the land of the children of Ammon thou camest not near; all the side of the river Jabbok, and the cities of the hill-country, and wheresoever Yehovah our God forbade us.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

U	We agree with both BHS 1997 and BHQ on an unexpected reading.

Chapter 3

ונפן ונעל דרך הבשן ויצא עוג מלך־הבשן לקראתנו הוא וכל־עמו למלחמה אדרעי׃	א	1	Then we turned, and went up the way to Bashan; and Og the king of Bashan came out against us, he and all his people, unto battle at Edrei.
ויאמר יהוה אלי אל־תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת־כל־עמו ואת־ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון׃	ב	2	And Yehovah said unto me: 'Fear him not; for I have delivered him, and all his people, and his land, into thy hand; and thou shalt do unto him as thou didst unto Sihon king of the Amorites, who dwelt at Heshbon.'
ויתן יהוה אלהינו בידנו גם את־עוג מלך־הבשן ואת־כל־עמו ונכהו עד־בלתי השאיר־לו שריד׃	ג	3	So Yehovah our God delivered into our hand Og also, the king of Bashan, and all his people; and we smote him until none was left to him remaining.
ונלכד את־כל־עריו בעת ההוא לא היתה קריה אשר לא־לקחנו מאתם ששים עיר כל־חבל ארגב ממלכת עוג בבשן׃	ד	4	And we took all his cities at that time; there was not a city which we took not from them; sixty cities, all the region of Argob, the kingdom of Og in Bashan.
כל־אלה ערים בצרות חומה גבהה דלתים ובריח לבד מערי הפרזי הרבה מאד׃	ה	5	All these were fortified cities, with high walls, gates, and bars; beside the unwalled towns a great many.
ונחרם אותם כאשר עשינו לסיחן מלך חשבון החרם כל־עיר מתם הנשים והטף׃	ו	6	And we utterly destroyed them, as we did unto Sihon king of Heshbon, utterly destroying every city, the men, and the women, and the little ones.
וכל־הבהמה ושלל הערים בזונו לנו׃	ז	7	But all the cattle, and the spoil of the cities, we took for a prey unto ourselves.
ונקח בעת ההוא את־הארץ מיד שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מנחל ארנן עד־הר חרמון׃	ח	8	And we took the land at that time out of the hand of the two kings of the Amorites that were beyond the Jordan, from the valley of Arnon unto mount Hermon--
צידנים יקראו לחרמון שרין והאמרי יקראו־לו שניר׃	ט	9	which Hermon the Sidonians call Sirion, and the Amorites call it Senir--
כל ׀ ערי המישר וכל־הגלעד וכל־הבשן עד־סלכה ואדרעי ערי ממלכת עוג בבשן׃	י	10	all the cities of the plain, and all Gilead, and all Bashan, unto Salcah and Edrei, cities of the kingdom of Og in Bashan.--
כי רק־עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל הלה הוא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת־איש׃	יא	11	For only Og king of Bashan remained of the remnant of the Rephaim; behold, his bedstead was a bedstead of iron; is it not in Rabbah of the children of Ammon? nine cubits was the length thereof, and four cubits the breadth of it, after the cubit of a man.--
ואת־הארץ הזאת ירשנו בעת ההוא מערער אשר־על־נחל ארנן וחצי הר־הגלעד ועריו נתתי לראובני ולגדי׃	יב	12	And this land we took in possession at that time; from Aroer, which is by the valley of Arnon, and half the hill-country of Gilead, and the cities thereof, gave I unto the Reubenites and to the Gadites;
ויתר הגלעד וכל־הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה כל חבל הארגב לכל־הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים׃	יג	13	and the rest of Gilead, and all Bashan, the kingdom of Og, gave I unto the half-tribe of Manasseh; all the region of Argob--all that Bashan is called the land of Rephaim.
יאיר בן־מנשה לקח את־כל־חבל ארגב עד־גבול הגשורי והמעכתי ויקרא אתם על־שמו את־הבשן חות יאיר עד היום הזה׃	יד	14	Jair the son of Manasseh took all the region of Argob, unto the border of the Geshurites and the Maacathites, and called them, even Bashan, after his own name, Havvoth-jair, unto this day.--
ולמכיר נתתי את־הגלעד׃	יה	15	And I gave Gilead unto Machir.
ולראובני ולגדי נתתי מן־הגלעד ועד־נחל ארנן תוך הנחל וגבל ועד יבק הנחל גבול בני עמון׃	יו	16	And unto the Reubenites and unto the Gadites I gave from Gilead even unto the valley of Arnon, the middle of the valley for a border; even unto the river Jabbok, which is the border of the children of Ammon;
והערבה והירדן וגבל מכנרת ועד ים הערבה ים המלח תחת אשדת הפסגה מזרחה׃	יז	17	the Arabah also, the Jordan being the border thereof, from Chinnereth even unto the sea of the Arabah, the Salt Sea, under the slopes of Pisgah eastward.
ואצו אתכם בעת ההוא לאמר יהוה אלהיכם נתן לכם את־הארץ הזאת לרשתה חלוצים תעברו לפני אחיכם בני־ישראל כל־בני־חיל׃	יח	18	And I commanded you at that time, saying: 'Yehovah your God hath given you this land to possess it; ye shall pass over armed before your brethren the children of Israel, all the men of valour.
רק נשיכם וטפכם ומקנכם ידעתי כי־מקנה רב לכם ישבו בעריכם אשר נתתי לכם׃	יט	19	But your wives, and your little ones, and your cattle--I know that ye have much cattle--shall abide in your cities which I have given you;
עד אשר־יניח יהוה ׀ לאחיכם ככם וירשו גם־הם את־הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם בעבר הירדן ושבתם איש לירשתו אשר נתתי לכם׃	כ	20	until Yehovah give rest unto your brethren, as unto you, and they also possess the land which Yehovah your God giveth them beyond the Jordan; then shall ye return every man unto his possession, which I have given you.
ואת־יהושוע צויתי בעת ההוא לאמר עיניך הראת את כל־אשר עשה יהוה אלהיכם לשני המלכים האלה כן־יעשה יהוה לכל־הממלכות אשר אתה עבר שמה׃	כא	21	And I commanded Joshua at that time, saying: 'Thine eyes have seen all that Yehovah your God hath done unto these two kings; so shall Yehovah do unto all the kingdoms whither thou goest over.
לא תיראום כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם׃ ס	כב	22	Ye shall not fear them; for Yehovah your God, He it is that fighteth for you.' {S}
ואתחנן אל־יהוה בעת ההוא לאמר׃	כג	23	And I besought Yehovah at that time, saying:
אדני יהוה אתה החלות להראות את־עבדך את־גדלך ואת־ידך החזקה אשר מי־אל בשמים ובארץ אשר־יעשה כמעשיך וכגבורתך׃	כד	24	'O Lord GOD [Adonai Yehovi], Thou hast begun to show Thy servant Thy greatness, and Thy strong hand; for what god is there in heaven or on earth, that can do according to Thy works, and according to Thy mighty acts?
אעברה־נא ואראה את־הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון׃	כה	25	Let me go over, I pray Thee, and see the good land that is beyond the Jordan, that goodly hill-country, and Lebanon.'
ויתעבר יהוה בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר יהוה אלי רב־לך אל־תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה׃	כו	26	But Yehovah was wroth with me for your sakes, and hearkened not unto me; and Yehovah said unto me: 'Let it suffice thee; speak no more unto Me of this matter.
עלה ׀ ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי־לא תעבר את־הירדן הזה׃	כז	27	Get thee up into the top of Pisgah, and lift up thine eyes westward, and northward, and southward, and eastward, and behold with thine eyes; for thou shalt not go over this Jordan.
וצו את־יהושע וחזקהו ואמצהו כי־הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחיל אותם את־הארץ אשר תראה׃	כח	28	But charge Joshua, and encourage him, and strengthen him; for he shall go over before this people, and he shall cause them to inherit the land which thou shalt see.'
ונשב בגיא מול בית פעור׃ פ	כט	29	So we abode in the valley over against Beth-peor. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

Q	Marks a place where we agree with BHQ against BHS in reading L.
U	We agree with both BHS 1997 and BHQ on an unexpected reading.
n	Marks an anomalous form.
v	We read one or more vowels in L differently from BHS.

Chapter 4

ועתה ישראל שמע אל־החקים ואל־המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את־הארץ אשר יהוה אלהי אבתיכם נתן לכם׃	א	1	And now, O Israel, hearken unto the statutes and unto the ordinances, which I teach you, to do them; that ye may live, and go in and possess the land which Yehovah, the God of your fathers, giveth you.
לא תספו על־הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמר את־מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם׃	ב	2	Ye shall not add unto the word which I command you, neither shall ye diminish from it, that ye may keep the commandments of Yehovah your God which I command you.
עיניכם הראת את אשר־עשה יהוה בבעל פעור כי כל־האיש אשר הלך אחרי בעל־פעור השמידו יהוה אלהיך מקרבך׃	ג	3	Your eyes have seen what Yehovah did in Baal-peor; for all the men that followed the Baal of Peor, Yehovah thy God hath destroyed them from the midst of thee.
ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום׃	ד	4	But ye that did cleave unto Yehovah your God are alive every one of you this day.
ראה ׀ למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יהוה אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה׃	ה	5	Behold, I have taught you statutes and ordinances, even as Yehovah my God commanded me, that ye should do so in the midst of the land whither ye go in to possess it.
ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל־החקים האלה ואמרו רק עם־חכם ונבון הגוי הגדול הזה׃	ו	6	Observe therefore and do them; for this is your wisdom and your understanding in the sight of the peoples, that, when they hear all these statutes, shall say: 'Surely this great nation is a wise and understanding people.'
כי מי־גוי גדול אשר־לו אלהים קרבים אליו כיהוה אלהינו בכל־קראנו אליו׃	ז	7	For what great nation is there, that hath God so nigh unto them, as Yehovah our God is whensoever we call upon Him?
ומי גוי גדול אשר־לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום׃	ח	8	And what great nation is there, that hath statutes and ordinances so righteous as all this Torah, which I set before you this day?
רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן־תשכח את־הדברים אשר־ראו עיניך ופן־יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך׃	ט	9	Only take heed to thyself, and keep thy soul diligently, lest thou forget the things which thine eyes saw, and lest they depart from thy heart all the days of thy life; but make them known unto thy children and thy children's children;
יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחרב באמר יהוה אלי הקהל־לי את־העם ואשמעם את־דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל־הימים אשר הם חיים על־האדמה ואת־בניהם ילמדון׃	י	10	the day that thou stoodest before Yehovah thy God in Horeb, when Yehovah said unto me: 'Assemble Me the people, and I will make them hear My words that they may learn to fear Me all the days that they live upon the earth, and that they may teach their children.'
ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד־לב השמים חשך ענן וערפל׃	יא	11	And ye came near and stood under the mountain; and the mountain burned with fire unto the heart of heaven, with darkness, cloud, and thick darkness.
וידבר יהוה אליכם מתוך האש קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראים זולתי קול׃	יב	12	And Yehovah spoke unto you out of the midst of the fire; ye heard the voice of words, but ye saw no form; only a voice.
ויגד לכם את־בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על־שני לחות אבנים׃	יג	13	And He declared unto you His covenant, which He commanded you to perform, even the ten declarations; and He wrote them upon two tables of stone.
ואתי צוה יהוה בעת ההוא ללמד אתכם חקים ומשפטים לעשתכם אתם בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃	יד	14	And Yehovah commanded me at that time to teach you statutes and ordinances, that ye might do them in the land whither ye go over to possess it.
ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל־תמונה ביום דבר יהוה אליכם בחרב מתוך האש׃	יה	15	Take ye therefore good heed unto yourselves--for ye saw no manner of form on the day that Yehovah spoke unto you in Horeb out of the midst of the fire--
פן־תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל־סמל תבנית זכר או נקבה׃	יו	16	lest ye deal corruptly, and make you a graven image, even the form of any figure, the likeness of male or female,
תבנית כל־בהמה אשר בארץ תבנית כל־צפור כנף אשר תעוף בשמים׃	יז	17	the likeness of any beast that is on the earth, the likeness of any winged fowl that flieth in the heaven,
תבנית כל־רמש באדמה תבנית כל־דגה אשר־במים מתחת לארץ׃	יח	18	the likeness of any thing that creepeth on the ground, the likeness of any fish that is in the water under the earth;
ופן־תשא עיניך השמימה וראית את־השמש ואת־הירח ואת־הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל־השמים׃	יט	19	and lest thou lift up thine eyes unto heaven, and when thou seest the sun and the moon and the stars, even all the host of heaven, thou be drawn away and worship them, and serve them, which Yehovah thy God hath allotted unto all the peoples under the whole heaven.
ואתכם לקח יהוה ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה׃	כ	20	But you hath Yehovah taken and brought forth out of the iron furnace, out of Egypt, to be unto Him a people of inheritance, as ye are this day.
ויהוה התאנף־בי על־דבריכם וישבע לבלתי עברי את־הירדן ולבלתי־בא אל־הארץ הטובה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃	כא	21	Now Yehovah was angered with me for your sakes, and swore that I should not go over the Jordan, and that I should not go in unto that good land, which Yehovah thy God giveth thee for an inheritance;
כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עבר את־הירדן ואתם עברים וירשתם את־הארץ הטובה הזאת׃	כב	22	but I must die in this land, I must not go over the Jordan; but ye are to go over, and possess that good land.
השמרו לכם פן־תשכחו את־ברית יהוה אלהיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך יהוה אלהיך׃	כג	23	Take heed unto yourselves, lest ye forget the covenant of Yehovah your God, which He made with you, and make you a graven image, even the likeness of any thing which Yehovah thy God hath forbidden thee.
כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא אל קנא׃ פ	כד	24	For Yehovah thy God is a devouring fire, a jealous God. {P}
כי־תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני יהוה־אלהיך להכעיסו׃	כה	25	When thou shalt beget children, and children's children, and ye shall have been long in the land, and shall deal corruptly, and make a graven image, even the form of any thing, and shall do that which is evil in the sight of Yehovah thy God, to provoke Him;
העידתי בכם היום את־השמים ואת־הארץ כי־אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את־הירדן שמה לרשתה לא־תאריכן ימים עליה כי השמד תשמדון׃	כו	26	I call heaven and earth to witness against you this day, that ye shall soon utterly perish from off the land whereunto ye go over the Jordan to possess it; ye shall not prolong your days upon it, but shall utterly be destroyed.
והפיץ יהוה אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג יהוה אתכם שמה׃	כז	27	And Yehovah shall scatter you among the peoples, and ye shall be left few in number among the nations, whither Yehovah shall lead you away.
ועבדתם־שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא־יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחן׃	כח	28	And there ye shall serve gods, the work of men's hands, wood and stone, which neither see, nor hear, nor eat, nor smell.
ובקשתם משם את־יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל־לבבך ובכל־נפשך׃	כט	29	But from thence ye will seek Yehovah thy God; and thou shalt find Him, if thou search after Him with all thy heart and with all thy soul.
בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד־יהוה אלהיך ושמעת בקלו׃	ל	30	In thy distress, when all these things are come upon thee, in the end of days, thou wilt return to Yehovah thy God, and hearken unto His voice;
כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את־ברית אבתיך אשר נשבע להם׃	לא	31	for Yehovah thy God is a merciful God; He will not fail thee, neither destroy thee, nor forget the covenant of thy fathers which He swore unto them.
כי שאל־נא לימים ראשנים אשר־היו לפניך למן־היום אשר ברא אלהים ׀ אדם על־הארץ ולמקצה השמים ועד־קצה השמים הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו׃	לב	32	For ask now of the days past, which were before thee, since the day that God created man upon the earth, and from the one end of heaven unto the other, whether there hath been any such thing as this great thing is, or hath been heard like it?
השמע עם קול אלהים מדבר מתוך־האש כאשר־שמעת אתה ויחי׃	לג	33	Did ever a people hear the voice of God speaking out of the midst of the fire, as thou hast heard, and live?
או ׀ הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר־עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניך׃	לד	34	Or hath God assayed to go and take Him a nation from the midst of another nation, by trials, by signs, and by wonders, and by war, and by a mighty hand, and by an outstretched arm, and by great terrors, according to all that Yehovah your God did for you in Egypt before thine eyes?
אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו׃	לה	35	Unto thee it was shown, that thou mightest know that Yehovah, He is God; there is none else beside Him.
מן־השמים השמיעך את־קלו ליסרך ועל־הארץ הראך את־אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש׃	לו	36	Out of heaven He made thee to hear His voice, that He might instruct thee; and upon earth He made thee to see His great fire; and thou didst hear His words out of the midst of the fire.
ותחת כי אהב את־אבתיך ויבחר בזרעו אחריו ויוצאך בפניו בכחו הגדל ממצרים׃	לז	37	And because He loved thy fathers, and chose their seed after them, and brought thee out with His presence, with His great power, out of Egypt,
להוריש גוים גדלים ועצמים ממך מפניך להביאך לתת־לך את־ארצם נחלה כיום הזה׃	לח	38	to drive out nations from before thee greater and mightier than thou, to bring thee in, to give thee their land for an inheritance, as it is this day;
וידעת היום והשבת אל־לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל־הארץ מתחת אין עוד׃	לט	39	know this day, and lay it to thy heart, that Yehovah, He is God in heaven above and upon the earth beneath; there is none else.
ושמרת את־חקיו ואת־מצותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על־האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך כל־הימים׃ פ	מ	40	And thou shalt keep His statutes, and His commandments, which I command thee this day, that it may go well with thee, and with thy children after thee, and that thou mayest prolong thy days upon the land, which Yehovah thy God giveth thee, for ever. {P}
אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש׃	מא	41	Then Moses separated three cities beyond the Jordan toward the sunrising;
לנס שמה רוצח אשר ירצח את־רעהו בבלי־דעת והוא לא־שנא לו מתמול שלשום ונס אל־אחת מן־הערים האל וחי׃	מב	42	that the manslayer might flee thither, that slayeth his neighbour unawares, and hated him not in time past; and that fleeing unto one of these cities he might live:
את־בצר במדבר בארץ המישר לראובני ואת־ראמת בגלעד לגדי ואת־גולן בבשן למנשי׃	מג	43	Bezer in the wilderness, in the table-land, for the Reubenites; and Ramoth in Gilead, for the Gadites; and Golan in Bashan, for the Manassites.
וזאת התורה אשר־שם משה לפני בני ישראל׃	מד	44	And this is the Torah which Moses set before the children of Israel;
אלה העדת והחקים והמשפטים אשר דבר משה אל־בני ישראל בצאתם ממצרים׃	מה	45	these are the testimonies, and the statutes, and the ordinances, which Moses spoke unto the children of Israel, when they came forth out of Egypt;
בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון אשר הכה משה ובני ישראל בצאתם ממצרים׃	מו	46	beyond the Jordan, in the valley over against Beth-peor, in the land of Sihon king of the Amorites, who dwelt at Heshbon, whom Moses and the children of Israel smote, when they came forth out of Egypt;
ויירשו את־ארצו ואת־ארץ ׀ עוג מלך־הבשן שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מזרח שמש׃	מז	47	and they took his land in possession, and the land of Og king of Bashan, the two kings of the Amorites, who were beyond the Jordan toward the sunrising;
מערער אשר על־שפת־נחל ארנן ועד־הר שיאן הוא חרמון׃	מח	48	from Aroer, which is on the edge of the valley of Arnon, even unto mount Sion--the same is Hermon--
וכל־הערבה עבר הירדן מזרחה ועד ים הערבה תחת אשדת הפסגה׃ פ	מט	49	and all the Arabah beyond the Jordan eastward, even unto the sea of the Arabah, under the slopes of Pisgah. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

Q	Marks a place where we agree with BHQ against BHS in reading L.
U	We agree with both BHS 1997 and BHQ on an unexpected reading.
n	Marks an anomalous form.
p	We read punctuation in L differently from BHS.
v	We read one or more vowels in L differently from BHS.

Chapter 5

ויקרא משה אל־כל־ישראל ויאמר אלהם שמע ישראל את־החקים ואת־המשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אתם ושמרתם לעשתם׃	א	1	And Moses called unto all Israel, and said unto them: Hear, O Israel, the statutes and the ordinances which I speak in your ears this day, that ye may learn them, and observe to do them.
יהוה אלהינו כרת עמנו ברית בחרב׃	ב	2	Yehovah our God made a covenant with us in Horeb.
לא את־אבתינו כרת יהוה את־הברית הזאת כי אתנו אנחנו אלה פה היום כלנו חיים׃	ג	3	Yehovah made not this covenant with our fathers, but with us, even us, who are all of us here alive this day.
פנים ׀ בפנים דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש׃	ד	4	Yehovah spoke with you face to face in the mount out of the midst of the fire--
אנכי עמד בין־יהוה וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את־דבר יהוה כי יראתם מפני האש ולא־עליתם בהר לאמר׃ ס	ה	5	I stood between Yehovah and you at that time, to declare unto you the word of Yehovah; for ye were afraid because of the fire, and went not up into the mount--saying: {S}
אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃	ו	6	I am Yehovah thy God, who brought thee out of the land of Egypt, out of the house of bondage.
לא יהיה־לך אלהים אחרים על־פני׃	ז	7	Thou shalt have no other gods before Me.
לא־תעשה־לך פסל ׀ כל־תמונה אשר בשמים ׀ ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים ׀ מתחת לארץ׃	ח	8	Thou shalt not make unto thee a graven image, even any manner of likeness, of any thing that is in heaven above, or that is in the earth beneath, or that is in the water under the earth.
לא־תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על־בנים ועל־שלשים ועל־רבעים לשנאי׃	ט	9	Thou shalt not bow down unto them, nor serve them; for I Yehovah thy God am a jealous God, visiting the iniquity of the fathers upon the children, and upon the third and upon the fourth generation of them that hate Me,
ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותו מצותי׃ ס	י	10	and showing mercy unto the thousandth generation of them that love Me and keep My commandments. {S}
לא תשא את־שם־יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר־ישא את־שמו לשוא׃ ס	יא	11	Thou shalt not lift up the Name of Yehovah thy God as to declare Him worthless; for Yehovah will not hold him guiltless who takes His Name falsely. {S}
שמור את־יום השבת לקדשו כאשר צוך ׀ יהוה אלהיך ששת ימים תעבד ועשית כל־מלאכתך ויום השביעי שבת ׀ ליהוה אלהיך לא תעשה כל־מלאכה אתה ובנך־ובתך ועבדך־ואמתך ושורך וחמרך וכל־בהמתך וגרך אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך׃	יב	12	Observe the sabbath day, to keep it holy, as Yehovah thy God commanded thee. Six days shalt thou labour, and do all thy work; but the seventh day is a sabbath unto Yehovah thy God, in it thou shalt not do any manner of work, thou, nor thy son, nor thy daughter, nor thy man-servant, nor thy maid-servant, nor thine ox, nor thine ass, nor any of thy cattle, nor thy stranger that is within thy gates; that thy man-servant and thy maid-servant may rest as well as thou.
וזכרת כי־עבד היית ׀ בארץ מצרים ויצאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על־כן צוך יהוה אלהיך לעשות את־יום השבת׃ ס	יג	13	And thou shalt remember that thou was a servant in the land of Egypt, and Yehovah thy God brought thee out thence by a mighty hand and by an outstretched arm; therefore Yehovah thy God commanded thee to keep the sabbath day. {S}
כבד את־אביך ואת־אמך כאשר צוך יהוה אלהיך למען ׀ יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃ ס	יד	14	Honour thy father and thy mother, as Yehovah thy God commanded thee; that thy days may be long, and that it may go well with thee, upon the land which Yehovah thy God giveth thee. {S}
לא תרצח׃ ס	יה	15	Thou shalt not murder. {S}
ולא תנאף׃ ס	יו	16	Neither shalt thou commit adultery. {S}
ולא תגנב׃ ס	יז	17	Neither shalt thou steal. {S}
ולא־תענה ברעך עד שוא׃ ס	יח	18	Neither shalt thou bear false witness against thy neighbour. {S}
ולא תחמד אשת רעך ס ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך׃ ס	יט	19	Neither shalt thou covet thy neighbour's wife; {S} neither shalt thou desire thy neighbour's house, his field, or his man-servant, or his maid-servant, his ox, or his ass, or any thing that is thy neighbour's. {S}
את־הדברים האלה דבר יהוה אל־כל־קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל קול גדול ולא יסף ויכתבם על־שני לחת אבנים ויתנם אלי׃	כ	20	These words Yehovah spoke unto all your assembly in the mount out of the midst of the fire, of the cloud, and of the thick darkness, with a great voice, and it went on no more. And He wrote them upon two tables of stone, and gave them unto me.
ויהי כשמעכם את־הקול מתוך החשך וההר בער באש ותקרבון אלי כל־ראשי שבטיכם וזקניכם׃	כא	21	And it came to pass, when ye heard the voice out of the midst of the darkness, while the mountain did burn with fire, that ye came near unto me, even all the heads of your tribes, and your elders;
ותאמרו הן הראנו יהוה אלהינו את־כבדו ואת־גדלו ואת־קלו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי־ידבר אלהים את־האדם וחי׃	כב	22	and ye said: 'Behold, Yehovah our God hath shown us His glory and His greatness, and we have heard His voice out of the midst of the fire; we have seen this day that God doth speak with man, and he liveth.
ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם־יספים ׀ אנחנו לשמע את־קול יהוה אלהינו עוד ומתנו׃	כג	23	Now therefore why should we die? for this great fire will consume us; if we hear the voice of Yehovah our God any more, then we shall die.
כי מי כל־בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך־האש כמנו ויחי׃	כד	24	For who is there of all flesh, that hath heard the voice of the living God speaking out of the midst of the fire, as we have, and lived?
קרב אתה ושמע את כל־אשר יאמר יהוה אלהינו ואת ׀ תדבר אלינו את כל־אשר ידבר יהוה אלהינו אליך ושמענו ועשינו׃	כה	25	Go thou near, and hear all that Yehovah our God may say; and thou shalt speak unto us all that Yehovah our God may speak unto thee; and we will hear it and do it.'
וישמע יהוה את־קול דבריכם בדברכם אלי ויאמר יהוה אלי שמעתי את־קול דברי העם הזה אשר דברו אליך היטיבו כל־אשר דברו׃	כו	26	And Yehovah heard the voice of your words, when ye spoke unto me; and Yehovah said unto me: 'I have heard the voice of the words of this people, which they have spoken unto thee; they have well said all that they have spoken.
מי־יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את־כל־מצותי כל־הימים למען ייטב להם ולבניהם לעלם׃	כז	27	Oh that they had such a heart as this alway, to fear Me, and keep all My commandments, that it might be well with them, and with their children for ever!
לך אמר להם שובו לכם לאהליכם׃	כח	28	Go say to them: Return ye to your tents.
ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל־המצוה והחקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה׃	כט	29	But as for thee, stand thou here by Me, and I will speak unto thee all the commandment, and the statutes, and the ordinances, which thou shalt teach them, that they may do them in the land which I give them to possess it.'
ושמרתם לעשות כאשר צוה יהוה אלהיכם אתכם לא תסרו ימין ושמאל׃	ל	30	Ye shall observe to do therefore as Yehovah your God hath commanded you; ye shall not turn aside to the right hand or to the left.
בכל־הדרך אשר צוה יהוה אלהיכם אתכם תלכו למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון׃	לא	31	Ye shall walk in all the way which Yehovah your God hath commanded you, that ye may live, and that it may be well with you, and that ye may prolong your days in the land which ye shall possess.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

Q	Marks a place where we agree with BHQ against BHS in reading L.
U	We agree with both BHS 1997 and BHQ on an unexpected reading.
n	Marks an anomalous form.
p	We read punctuation in L differently from BHS.

NOTE: VERSE ADJUSTMENTS FOR DEUTERNOMY 5
For More Information, See Our Page: Deuteronomy 5 In The Leningrad Codex

HEBREW TEXT
The Hebrew Text For Deuteronomy 5 Has Been Corrected To Correspond To The Actual Facsimile Text Of The Leningrad Codex, Matching The Verse Ending SOF-PASUQ Symbol
(LOOKS LIKE A HEAVY COLON [ : ]) At The End Of A Verse.

NOTE: The Last Word Of Deuteronomy 5:10, In The WLC Hebrew, DOES NOT Conform To The Leningrad Codex For The Qere–Ketiv. Thus, We Have CORRECTED Our Hebrew Text To Actually Conform To The Leningrad Codex Herein!

ENGLISH TEXT
The (JPS 1917) English Text Verses Have Also Been Adjusted To Correspond To The Verse Order Of The Actual Facsimile Hebrew Text Of The Leningrad Codex for Deuteronomy 5.

Chapter 6

וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃	א	1	Now this is the commandment, the statutes, and the ordinances, which Yehovah your God commanded to teach you, that ye might do them in the land whither ye go over to possess it--
למען תירא את־יהוה אלהיך לשמר את־כל־חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן־בנך כל ימי חייך ולמען יארכן ימיך׃	ב	2	that thou mightest fear Yehovah thy God, to keep all His statutes and His commandments, which I command thee, thou, and thy son, and thy son's son, all the days of thy life; and that thy days may be prolonged.
ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך ארץ זבת חלב ודבש׃ פ	ג	3	Hear therefore, O Israel, and observe to do it; that it may be well with thee, and that ye may increase mightily, as Yehovah, the God of thy fathers, hath promised unto thee--a land flowing with milk and honey. {P}
שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה ׀ אחד׃	ד	4	Hear, O Israel: Yehovah our God, Yehovah is one.
ואהבת את יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך ובכל־מאדך׃	ה	5	And thou shalt love Yehovah thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy might.
והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על־לבבך׃	ו	6	And these words, which I command thee this day, shall be upon thy heart;
ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך׃	ז	7	and thou shalt teach them diligently unto thy children, and shalt talk of them when thou sittest in thy house, and when thou walkest by the way, and when thou liest down, and when thou risest up.
וקשרתם לאות על־ידך והיו לטטפת בין עיניך׃	ח	8	And thou shalt bind them for a sign upon thy hand, and they shall be for frontlets between thine eyes.
וכתבתם על־מזוזת ביתך ובשעריך׃ ס	ט	9	And thou shalt write them upon the door-posts of thy house, and upon thy gates. {S}
והיה כי יביאך ׀ יהוה אלהיך אל־הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא־בנית׃	י	10	And it shall be, when Yehovah thy God shall bring thee into the land which He swore unto thy fathers, to Abraham, to Isaac, and to Jacob, to give thee--great and goodly cities, which thou didst not build,
ובתים מלאים כל־טוב אשר לא־מלאת וברת חצובים אשר לא־חצבת כרמים וזיתים אשר לא־נטעת ואכלת ושבעת׃	יא	11	and houses full of all good things, which thou didst not fill, and cisterns hewn out, which thou didst not hew, vineyards and olive-trees, which thou didst not plant, and thou shalt eat and be satisfied--
השמר לך פן־תשכח את־יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃	יב	12	then beware lest thou forget Yehovah, who brought thee forth out of the land of Egypt, out of the house of bondage.
את־יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע׃	יג	13	Thou shalt fear Yehovah thy God; and Him shalt thou serve, and by His name shalt thou swear.
לא תלכון אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיכם׃	יד	14	Ye shall not go after other gods, of the gods of the peoples that are round about you;
כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן־יחרה אף־יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה׃ ס	יה	15	for a jealous God, even Yehovah thy God, is in the midst of thee; lest the anger of Yehovah thy God be kindled against thee, and He destroy thee from off the face of the earth. {S}
לא תנסו את־יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה׃	יו	16	Ye shall not try Yehovah your God, as ye tried Him in Massah.
שמור תשמרון את־מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך׃	יז	17	Ye shall diligently keep the commandments of Yehovah your God, and His testimonies, and His statutes, which He hath commanded thee.
ועשית הישר והטוב בעיני יהוה למען ייטב לך ובאת וירשת את־הארץ הטבה אשר־נשבע יהוה לאבתיך׃	יח	18	And thou shalt do that which is right and good in the sight of Yehovah; that it may be well with thee, and that thou mayest go in and possess the good land which Yehovah swore unto thy fathers,
להדף את־כל־איביך מפניך כאשר דבר יהוה׃ ס	יט	19	to thrust out all thine enemies from before thee, as Yehovah hath spoken. {S}
כי־ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם׃	כ	20	When thy son asketh thee in time to come, saying: 'What mean the testimonies, and the statutes, and the ordinances, which Yehovah our God hath commanded you?
ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה׃	כא	21	then thou shalt say unto thy son: 'We were Pharaoh's bondmen in Egypt; and Yehovah brought us out of Egypt with a mighty hand.
ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים ׀ במצרים בפרעה ובכל־ביתו לעינינו׃	כב	22	And Yehovah showed signs and wonders, great and sore, upon Egypt, upon Pharaoh, and upon all his house, before our eyes.
ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את־הארץ אשר נשבע לאבתינו׃	כג	23	And He brought us out from thence, that He might bring us in, to give us the land which He swore unto our fathers.
ויצונו יהוה לעשות את־כל־החקים האלה ליראה את־יהוה אלהינו לטוב לנו כל־הימים לחיתנו כהיום הזה׃	כד	24	And Yehovah commanded us to do all these statutes, to fear Yehovah our God, for our good always, that He might preserve us alive, as it is at this day.
וצדקה תהיה־לנו כי־נשמר לעשות את־כל־המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשר צונו׃ ס	כה	25	And it shall be righteousness unto us, if we observe to do all this commandment before Yehovah our God, as He hath commanded us.' {S}

Chapter 7

כי יביאך יהוה אלהיך אל־הארץ אשר־אתה בא־שמה לרשתה ונשל גוים־רבים ׀ מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי שבעה גוים רבים ועצומים ממך׃	א	1	When Yehovah thy God shall bring thee into the land whither thou goest to possess it, and shall cast out many nations before thee, the Hittite, and the Girgashite, and the Amorite, and the Canaanite, and the Perizzite, and the Hivite, and the Jebusite, seven nations greater and mightier than thou;
ונתנם יהוה אלהיך לפניך והכיתם החרם תחרים אתם לא־תכרת להם ברית ולא תחנם׃	ב	2	and when Yehovah thy God shall deliver them up before thee, and thou shalt smite them; then thou shalt utterly destroy them; thou shalt make no covenant with them, nor show mercy unto them;
ולא תתחתן בם בתך לא־תתן לבנו ובתו לא־תקח לבנך׃	ג	3	neither shalt thou make marriages with them: thy daughter thou shalt not give unto his son, nor his daughter shalt thou take unto thy son.
כי־יסיר את־בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים וחרה אף־יהוה בכם והשמידך מהר׃	ד	4	For he will turn away thy son from following Me, that they may serve other gods; so will the anger of Yehovah be kindled against you, and He will destroy thee quickly.
כי־אם־כה תעשו להם מזבחתיהם תתצו ומצבתם תשברו ואשירהם תגדעון ופסיליהם תשרפון באש׃	ה	5	But thus shall ye deal with them: ye shall break down their altars, and dash in pieces their pillars, and hew down their Asherim, and burn their graven images with fire.
כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך בך בחר ׀ יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על־פני האדמה׃ ס	ו	6	For thou art a holy people unto Yehovah thy God: Yehovah thy God hath chosen thee to be His own treasure, out of all peoples that are upon the face of the earth.
לא מרבכם מכל־העמים חשק יהוה בכם ויבחר בכם כי־אתם המעט מכל־העמים׃	ז	7	Yehovah did not set His love upon you, nor choose you, because ye were more in number than any people--for ye were the fewest of all peoples--
כי מאהבת יהוה אתכם ומשמרו את־השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך־מצרים׃	ח	8	but because Yehovah loved you, and because He would keep the oath which He swore unto your fathers, hath Yehovah brought you out with a mighty hand, and redeemed you out of the house of bondage, from the hand of Pharaoh king of Egypt.
וידעת כי־יהוה אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו מצותו לאלף דור׃	ט	9	Know therefore that Yehovah thy God, He is God; the faithful God, who keepeth covenant and mercy with them that love Him and keep His commandments to a thousand generations;
ומשלם לשנאיו אל־פניו להאבידו לא יאחר לשנאו אל־פניו ישלם־לו׃	י	10	and repayeth them that hate Him to their face, to destroy them; He will not be slack to him that hateth Him, He will repay him to his face.
ושמרת את־המצוה ואת־החקים ואת־המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם׃ פ	יא	11	Thou shalt therefore keep the commandment, and the statutes, and the ordinances, which I command thee this day, to do them. {P}
והיה ׀ עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר יהוה אלהיך לך את־הברית ואת־החסד אשר נשבע לאבתיך׃	יב	12	And it shall come to pass, because ye hearken to these ordinances, and keep, and do them, that Yehovah thy God shall keep with thee the covenant and the mercy which He swore unto thy fathers,
ואהבך וברכך והרבך וברך פרי־בטנך ופרי־אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר־אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר־נשבע לאבתיך לתת לך׃	יג	13	and He will love thee, and bless thee, and multiply thee; He will also bless the fruit of thy body and the fruit of thy land, thy corn and thy wine and thine oil, the increase of thy kine and the young of thy flock, in the land which He swore unto thy fathers to give thee.
ברוך תהיה מכל־העמים לא־יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך׃	יד	14	Thou shalt be blessed above all peoples; there shall not be male or female barren among you, or among your cattle.
והסיר יהוה ממך כל־חלי וכל־מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל־שנאיך׃	יה	15	And Yehovah will take away from thee all sickness; and He will put none of the evil diseases of Egypt, which thou knowest, upon thee, but will lay them upon all them that hate thee.
ואכלת את־כל־העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך לא־תחס עינך עליהם ולא תעבד את־אלהיהם כי־מוקש הוא לך׃ ס	יו	16	And thou shalt consume all the peoples that Yehovah thy God shall deliver unto thee; thine eye shall not pity them; neither shalt thou serve their gods; for that will be a snare unto thee. {S}
כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם׃	יז	17	If thou shalt say in thy heart: 'These nations are more than I; how can I dispossess them?'
לא תירא מהם זכר תזכר את אשר־עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל־מצרים׃	יח	18	thou shalt not be afraid of them; thou shalt well remember what Yehovah thy God did unto Pharaoh, and unto all Egypt:
המסת הגדלת אשר־ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך יהוה אלהיך כן־יעשה יהוה אלהיך לכל־העמים אשר־אתה ירא מפניהם׃	יט	19	the great trials which thine eyes saw, and the signs, and the wonders, and the mighty hand, and the outstretched arm, whereby Yehovah thy God brought thee out; so shall Yehovah thy God do unto all the peoples of whom thou art afraid.
וגם את־הצרעה ישלח יהוה אלהיך בם עד־אבד הנשארים והנסתרים מפניך׃	כ	20	Moreover Yehovah thy God will send the hornet among them, until they that are left, and they that hide themselves, perish from before thee.
לא תערץ מפניהם כי־יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא׃	כא	21	Thou shalt not be affrighted at them; for Yehovah thy God is in the midst of thee, a God great and awful.
ונשל יהוה אלהיך את־הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן־תרבה עליך חית השדה׃	כב	22	And Yehovah thy God will cast out those nations before thee by little and little; thou mayest not consume them quickly, lest the beasts of the field increase upon thee.
ונתנם יהוה אלהיך לפניך והמם מהומה גדלה עד השמדם׃	כג	23	But Yehovah thy God shall deliver them up before thee, and shall discomfit them with a great discomfiture, until they be destroyed.
ונתן מלכיהם בידך והאבדת את־שמם מתחת השמים לא־יתיצב איש בפניך עד השמדך אתם׃	כד	24	And He shall deliver their kings into thy hand, and thou shalt make their name to perish from under heaven; there shall no man be able to stand against thee, until thou have destroyed them.
פסילי אלהיהם תשרפון באש לא־תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא׃	כה	25	The graven images of their gods shall ye burn with fire; thou shalt not covet the silver or the gold that is on them, nor take it unto thee, lest thou be snared therein; for it is an abomination to Yehovah thy God.
ולא־תביא תועבה אל־ביתך והיית חרם כמהו שקץ ׀ תשקצנו ותעב ׀ תתעבנו כי־חרם הוא׃ פ	כו	26	And thou shalt not bring an abomination into thy house, and be accursed like unto it; thou shalt utterly detest it, and thou shalt utterly abhor it; for it is a devoted thing. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

P	We read the punctuation in L differently from BHQ.
p	We read punctuation in L differently from BHS.
v	We read one or more vowels in L differently from BHS.

Chapter 8

כל־המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את־הארץ אשר־נשבע יהוה לאבתיכם׃	א	1	All the commandment which I command thee this day shall ye observe to do, that ye may live, and multiply, and go in and possess the land which Yehovah swore unto your fathers.
וזכרת את־כל־הדרך אשר הליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את־אשר בלבבך התשמר מצותיו מצותו אם־לא׃	ב	2	And thou shalt remember all the way which Yehovah thy God hath led thee these forty years in the wilderness, that He might afflict thee, to prove thee, to know what was in thy heart, whether thou wouldest keep His commandments, or no.
ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא־ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על־הלחם לבדו יחיה האדם כי על־כל־מוצא פי־יהוה יחיה האדם׃	ג	3	And He afflicted thee, and suffered thee to hunger, and fed thee with manna, which thou knewest not, neither did thy fathers know; that He might make thee know that man doth not live by bread only, but by every thing that proceedeth out of the mouth of Yehovah doth man live.
שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה׃	ד	4	Thy raiment waxed not old upon thee, neither did thy foot swell, these forty years.
וידעת עם־לבבך כי כאשר ייסר איש את־בנו יהוה אלהיך מיסרך׃	ה	5	And thou shalt consider in thy heart, that, as a man chasteneth his son, so Yehovah thy God chasteneth thee.
ושמרת את־מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו׃	ו	6	And thou shalt keep the commandments of Yehovah thy God, to walk in His ways, and to fear Him.
כי יהוה אלהיך מביאך אל־ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר׃	ז	7	For Yehovah thy God bringeth thee into a good land, a land of brooks of water, of fountains and depths, springing forth in valleys and hills;
ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ־זית שמן ודבש׃	ח	8	a land of wheat and barley, and vines and fig-trees and pomegranates; a land of olive-trees and honey;
ארץ אשר לא במסכנת תאכל־בה לחם לא־תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת׃	ט	9	a land wherein thou shalt eat bread without scarceness, thou shalt not lack any thing in it; a land whose stones are iron, and out of whose hills thou mayest dig brass.
ואכלת ושבעת וברכת את־יהוה אלהיך על־הארץ הטבה אשר נתן־לך׃	י	10	And thou shalt eat and be satisfied, and bless Yehovah thy God for the good land which He hath given thee.
השמר לך פן־תשכח את־יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום׃	יא	11	Beware lest thou forget Yehovah thy God, in not keeping His commandments, and His ordinances, and His statutes, which I command thee this day;
פן־תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת׃	יב	12	lest when thou hast eaten and art satisfied, and hast built goodly houses, and dwelt therein;
ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה־לך וכל אשר־לך ירבה׃	יג	13	and when thy herds and thy flocks multiply, and thy silver and thy gold is multiplied, and all that thou hast is multiplied;
ורם לבבך ושכחת את־יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃	יד	14	then thy heart be lifted up, and thou forget Yehovah thy God, who brought thee forth out of the land of Egypt, out of the house of bondage;
המוליכך במדבר ׀ הגדל והנורא נחש ׀ שרף ועקרב וצמאון אשר אין־מים המוציא לך מים מצור החלמיש׃	יה	15	who led thee through the great and dreadful wilderness, wherein were serpents, fiery serpents, and scorpions, and thirsty ground where was no water; who brought thee forth water out of the rock of flint;
המאכלך מן במדבר אשר לא־ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך׃	יו	16	who fed thee in the wilderness with manna, which thy fathers knew not, that He might afflict thee, and that He might prove thee, to do thee good at thy latter end;
ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את־החיל הזה׃	יז	17	and thou say in thy heart: 'My power and the might of my hand hath gotten me this wealth.'
וזכרת את־יהוה אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את־בריתו אשר־נשבע לאבתיך כיום הזה׃ פ	יח	18	But thou shalt remember Yehovah thy God, for it is He that giveth thee power to get wealth, that He may establish His covenant which He swore unto thy fathers, as it is this day. {P}
והיה אם־שכח תשכח את־יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם העדתי בכם היום כי אבד תאבדון׃	יט	19	And it shall be, if thou shalt forget Yehovah thy God, and walk after other gods, and serve them, and worship them, I forewarn you this day that ye shall surely perish.
כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם׃ פ	כ	20	As the nations that Yehovah maketh to perish before you, so shall ye perish; because ye would not hearken unto the voice of Yehovah your God. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

Q	Marks a place where we agree with BHQ against BHS in reading L.
n	Marks an anomalous form.
p	We read punctuation in L differently from BHS.

Chapter 9

שמע ישראל אתה עבר היום את־הירדן לבא לרשת גוים גדלים ועצמים ממך ערים גדלת ובצרת בשמים׃	א	1	Hear, O Israel: thou art to pass over the Jordan this day, to go in to dispossess nations greater and mightier than thyself, cities great and fortified up to heaven,
עם־גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק׃	ב	2	a people great and tall, the sons of the Anakim, whom thou knowest, and of whom thou hast heard say: 'Who can stand before the sons of Anak?'
וידעת היום כי יהוה אלהיך הוא־העבר לפניך אש אכלה הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך והורשתם והאבדתם מהר כאשר דבר יהוה לך׃	ג	3	Know therefore this day, that Yehovah thy God is He who goeth over before thee as a devouring fire; He will destroy them, and He will bring them down before thee; so shalt thou drive them out, and make them to perish quickly, as Yehovah hath spoken unto thee.
אל־תאמר בלבבך בהדף יהוה אלהיך אתם ׀ מלפניך לאמר בצדקתי הביאני יהוה לרשת את־הארץ הזאת וברשעת הגוים האלה יהוה מורישם מפניך׃	ד	4	Speak not thou in thy heart, after that Yehovah thy God hath thrust them out from before thee, saying: 'For my righteousness Yehovah hath brought me in to possess this land'; whereas for the wickedness of these nations Yehovah doth drive them out from before thee.
לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את־ארצם כי ברשעת ׀ הגוים האלה יהוה אלהיך מורישם מפניך ולמען הקים את־הדבר אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב׃	ה	5	Not for thy righteousness, or for the uprightness of thy heart, dost thou go in to possess their land; but for the wickedness of these nations Yehovah thy God doth drive them out from before thee, and that He may establish the word which Yehovah swore unto thy fathers, to Abraham, to Isaac, and to Jacob.
וידעת כי לא בצדקתך יהוה אלהיך נתן לך את־הארץ הטובה הזאת לרשתה כי עם־קשה־ערף אתה׃	ו	6	Know therefore that it is not for thy righteousness that Yehovah thy God giveth thee this good land to possess it; for thou art a stiffnecked people.
זכר אל־תשכח את אשר־הקצפת את־יהוה אלהיך במדבר למן־היום אשר־יצאת ׀ מארץ מצרים עד־באכם עד־המקום הזה ממרים הייתם עם־יהוה׃	ז	7	Remember, forget thou not, how thou didst make Yehovah thy God wroth in the wilderness; from the day that thou didst go forth out of the land of Egypt, until ye came unto this place, ye have been rebellious against Yehovah.
ובחרב הקצפתם את־יהוה ויתאנף יהוה בכם להשמיד אתכם׃	ח	8	Also in Horeb ye made Yehovah wroth, and Yehovah was angered with you to have destroyed you.
בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר־כרת יהוה עמכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי׃	ט	9	When I was gone up into the mount to receive the tables of stone, even the tables of the covenant which Yehovah made with you, then I abode in the mount forty days and forty nights; I did neither eat bread nor drink water.
ויתן יהוה אלי את־שני לוחת האבנים כתבים באצבע אלהים ועליהם ככל־הדברים אשר דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש ביום הקהל׃	י	10	And Yehovah delivered unto me the two tables of stone written with the finger of God; and on them was written according to all the words, which Yehovah spoke with you in the mount out of the midst of the fire in the day of the assembly.
ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן יהוה אלי את־שני לחת האבנים לחות הברית׃	יא	11	And it came to pass at the end of forty days and forty nights, that Yehovah gave me the two tables of stone, even the tables of the covenant.
ויאמר יהוה אלי קום רד מהר מזה כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים סרו מהר מן־הדרך אשר צויתם עשו להם מסכה׃	יב	12	And Yehovah said unto me: 'Arise, get thee down quickly from hence; for thy people that thou hast brought forth out of Egypt have dealt corruptly; they are quickly turned aside out of the way which I commanded them; they have made them a molten image.'
ויאמר יהוה אלי לאמר ראיתי את־העם הזה והנה עם־קשה־ערף הוא׃	יג	13	Furthermore Yehovah spoke unto me, saying: 'I have seen this people, and, behold, it is a stiffnecked people;
הרף ממני ואשמידם ואמחה את־שמם מתחת השמים ואעשה אותך לגוי־עצום ורב ממנו׃	יד	14	let Me alone, that I may destroy them, and blot out their name from under heaven; and I will make of thee a nation mightier and greater than they.'
ואפן וארד מן־ההר וההר בער באש ושני לחת הברית על שתי ידי׃	יה	15	So I turned and came down from the mount, and the mount burned with fire; and the two tables of the covenant were in my two hands.
וארא והנה חטאתם ליהוה אלהיכם עשיתם לכם עגל מסכה סרתם מהר מן־הדרך אשר־צוה יהוה אתכם׃	יו	16	And I looked, and, behold, ye had sinned against Yehovah your God; ye had made you a molten calf; ye had turned aside quickly out of the way which Yehovah had commanded you.
ואתפש בשני הלחת ואשלכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם׃	יז	17	And I took hold of the two tables, and cast them out of my two hands, and broke them before your eyes.
ואתנפל לפני יהוה כראשנה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי על כל־חטאתכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו׃	יח	18	And I fell down before Yehovah, as at the first, forty days and forty nights; I did neither eat bread nor drink water; because of all your sin which ye sinned, in doing that which was evil in the sight of Yehovah, to provoke Him.
כי יגרתי מפני האף והחמה אשר קצף יהוה עליכם להשמיד אתכם וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא׃	יט	19	For I was in dread of the anger and hot displeasure, wherewith Yehovah was wroth against you to destroy you. But Yehovah hearkened unto me that time also.
ובאהרן התאנף יהוה מאד להשמידו ואתפלל גם־בעד אהרן בעת ההוא	כ	20	Moreover Yehovah was very angry with Aaron to have destroyed him; and I prayed for Aaron also the same time.
ואת־חטאתכם אשר־עשיתם את־העגל לקחתי ואשרף אתו ׀ באש ואכת אתו טחון היטב עד אשר־דק לעפר ואשלך את־עפרו אל־הנחל הירד מן־ההר׃	כא	21	And I took your sin, the calf which ye had made, and burnt it with fire, and beat it in pieces, grinding it very small, until it was as fine as dust; and I cast the dust thereof into the brook that descended out of the mount.--
ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את־יהוה׃	כב	22	And at Taberah, and at Massah, and at Kibroth-hattaavah, ye made Yehovah wroth.
ובשלח יהוה אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את־הארץ אשר נתתי לכם ותמרו את־פי יהוה אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקלו׃	כג	23	And when Yehovah sent you from Kadesh-barnea, saying: 'Go up and possess the land which I have given you'; then ye rebelled against the commandment of Yehovah your God, and ye believed Him not, nor hearkened to His voice.
ממרים הייתם עם־יהוה מיום דעתי אתכם׃	כד	24	Ye have been rebellious against Yehovah from the day that I knew you.--
ואתנפל לפני יהוה את ארבעים היום ואת־ארבעים הלילה אשר התנפלתי כי־אמר יהוה להשמיד אתכם׃	כה	25	So I fell down before Yehovah the forty days and forty nights that I fell down; because Yehovah had said He would destroy you.
ואתפלל אל־יהוה ואמר אדני יהוה אל־תשחת עמך ונחלתך אשר פדית בגדלך אשר־הוצאת ממצרים ביד חזקה׃	כו	26	And I prayed unto Yehovah, and said: 'O Lord GOD [Adonai Yehovi], destroy not Thy people and Thine inheritance, that Thou hast redeemed through Thy greatness, that Thou hast brought forth out of Egypt with a mighty hand.
זכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל־תפן אל־קשי העם הזה ואל־רשעו ואל־חטאתו׃	כז	27	Remember Thy servants, Abraham, Isaac, and Jacob; look not unto the stubbornness of this people, nor to their wickedness, nor to their sin;
פן־יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלי יכלת יהוה להביאם אל־הארץ אשר־דבר להם ומשנאתו אותם הוציאם להמתם במדבר׃	כח	28	lest the land whence Thou broughtest us out say: Because Yehovah was not able to bring them into the land which He promised unto them, and because He hated them, He hath brought them out to slay them in the wilderness.
והם עמך ונחלתך אשר הוצאת בכחך הגדל ובזרעך הנטויה׃ פ	כט	29	Yet they are Thy people and Thine inheritance, that Thou didst bring out by Thy great power and by Thy outstretched arm.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

Q	Marks a place where we agree with BHQ against BHS in reading L.
U	We agree with both BHS 1997 and BHQ on an unexpected reading.
n	Marks an anomalous form.
p	We read punctuation in L differently from BHS.

Chapter 10

בעת ההוא אמר יהוה אלי פסל־לך שני־לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ׃	א	1	At that time Yehovah said unto me: 'Hew thee two tables of stone like unto the first, and come up unto Me into the mount; and make thee an ark of wood.
ואכתב על־הלחת את־הדברים אשר היו על־הלחת הראשנים אשר שברת ושמתם בארון׃	ב	2	And I will write on the tables the words that were on the first tables which thou didst break, and thou shalt put them in the ark.'
ואעש ארון עצי שטים ואפסל שני־לחת אבנים כראשנים ואעל ההרה ושני הלחת בידי׃	ג	3	So I made an ark of acacia-wood, and hewed two tables of stone like unto the first, and went up into the mount, having the two tables in my hand.
ויכתב על־הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי׃	ד	4	And He wrote on the tables according to the first writing, the ten declarations, which Yehovah spoke unto you in the mount out of the midst of the fire in the day of the assembly; and Yehovah gave them unto me.
ואפן וארד מן־ההר ואשם את־הלחת בארון אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני יהוה׃	ה	5	And I turned and came down from the mount, and put the tables in the ark which I had made; and there they are, as Yehovah commanded me.--
ובני ישראל נסעו מבארת בני־יעקן מוסרה שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו׃	ו	6	And the children of Israel journeyed from Beeroth-benejaakan to Moserah; there Aaron died, and there he was buried; and Eleazar his son ministered in the priest's office in his stead.
משם נסעו הגדגדה ומן־הגדגדה יטבתה ארץ נחלי מים׃	ז	7	From thence they journeyed unto Gudgod; and from Gudgod to Jotbah, a land of brooks of water.--
בעת ההוא הבדיל יהוה את־שבט הלוי לשאת את־ארון ברית־יהוה לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה׃	ח	8	At that time Yehovah separated the tribe of Levi, to bear the ark of the covenant of Yehovah, to stand before Yehovah to minister unto Him, and to bless in His name, unto this day.
על־כן לא־היה ללוי חלק ונחלה עם־אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר יהוה אלהיך לו׃	ט	9	Wherefore Levi hath no portion nor inheritance with his brethren; Yehovah is his inheritance, according as Yehovah thy God spoke unto him.--
ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא לא־אבה יהוה השחיתך׃	י	10	Now I stayed in the mount, as at the first time, forty days and forty nights; and Yehovah hearkened unto me that time also; Yehovah would not destroy thee.
ויאמר יהוה אלי קום לך למסע לפני העם ויבאו וירשו את־הארץ אשר־נשבעתי לאבתם לתת להם׃ פ	יא	11	And Yehovah said unto me: 'Arise, go before the people, causing them to set forward, that they may go in and possess the land, which I swore unto their fathers to give unto them.' {P}
ועתה ישראל מה יהוה אלהיך שאל מעמך כי אם־ליראה את־יהוה אלהיך ללכת בכל־דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את־יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך׃	יב	12	And now, Israel, what doth Yehovah thy God require of thee, but to fear Yehovah thy God, to walk in all His ways, and to love Him, and to serve Yehovah thy God with all thy heart and with all thy soul;
לשמר את־מצות יהוה ואת־חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך׃	יג	13	to keep the commandments of Yehovah, and His statutes, which I command thee this day, for thy good?
הן ליהוה אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל־אשר־בה׃	יד	14	Behold, unto Yehovah thy God belongeth the heaven, and the heaven of heavens, the earth, with all that therein is.
רק באבתיך חשק יהוה לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל־העמים כיום הזה׃	יה	15	Only Yehovah had a delight in thy fathers to love them, and He chose their seed after them, even you, above all peoples, as it is this day.
ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד׃	יו	16	Circumcise therefore the foreskin of your heart, and be no more stiffnecked.
כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשר לא־ישא פנים ולא יקח שחד׃	יז	17	For Yehovah your God, He is God of gods, and Lord of lords, the great God, the mighty, and the awful, who regardeth not persons, nor taketh reward.
עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה׃	יח	18	He doth execute justice for the fatherless and widow, and loveth the stranger, in giving him food and raiment.
ואהבתם את־הגר כי־גרים הייתם בארץ מצרים׃	יט	19	Love ye therefore the stranger; for ye were strangers in the land of Egypt.
את־יהוה אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע׃	כ	20	Thou shalt fear Yehovah thy God; Him shalt thou serve; and to Him shalt thou cleave, and by His name shalt thou swear.
הוא תהלתך והוא אלהיך אשר־עשה אתך את־הגדלת ואת־הנוראת האלה אשר ראו עיניך׃	כא	21	He is thy glory, and He is thy God, that hath done for thee these great and tremendous things, which thine eyes have seen.
בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה ועתה שמך יהוה אלהיך ככוכבי השמים לרב׃	כב	22	With seventy persons thy fathers went down into Egypt; and now Yehovah thy God hath made thee as the stars of heaven for multitude.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

C	We read one or more accents in L differently from BHQ.
Q	Marks a place where we agree with BHQ against BHS in reading L.
U	We agree with both BHS 1997 and BHQ on an unexpected reading.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.
n	Marks an anomalous form.
p	We read punctuation in L differently from BHS.
v	We read one or more vowels in L differently from BHS.

Chapter 11

ואהבת את יהוה אלהיך ושמרת משמרתו וחקתיו ומשפטיו ומצותיו כל־הימים׃	א	1	Therefore thou shalt love Yehovah thy God, and keep His charge, and His statutes, and His ordinances, and His commandments, alway.
וידעתם היום כי ׀ לא את־בניכם אשר לא־ידעו ואשר לא־ראו את־מוסר יהוה אלהיכם את־גדלו את־ידו החזקה וזרעו הנטויה׃	ב	2	And know ye this day; for I speak not with your children that have not known, and that have not seen the chastisement of Yehovah your God, His greatness, His mighty hand, and His outstretched arm,
ואת־אתתיו ואת־מעשיו אשר עשה בתוך מצרים לפרעה מלך־מצרים ולכל־ארצו׃	ג	3	and His signs, and His works, which He did in the midst of Egypt unto Pharaoh the king of Egypt, and unto all his land;
ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את־מי ים־סוף על־פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם יהוה עד היום הזה׃	ד	4	and what He did unto the army of Egypt, unto their horses, and to their chariots; how He made the water of the Red Sea to overflow them as they pursued after you, and how Yehovah hath destroyed them unto this day;
ואשר עשה לכם במדבר עד־באכם עד־המקום הזה׃	ה	5	and what He did unto you in the wilderness, until ye came unto this place;
ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן־ראובן אשר פצתה הארץ את־פיה ותבלעם ואת־בתיהם ואת־אהליהם ואת כל־היקום אשר ברגליהם בקרב כל־ישראל׃	ו	6	and what He did unto Dathan and Abiram, the sons of Eliab, the son of Reuben; how the earth opened her mouth, and swallowed them up, and their households, and their tents, and every living substance that followed them, in the midst of all Israel;
כי עיניכם הראת את־כל־מעשה יהוה הגדל אשר עשה׃	ז	7	but your eyes have seen all the great work of Yehovah which He did.
ושמרתם את־כל־המצוה אשר אנכי מצוך היום למען תחזקו ובאתם וירשתם את־הארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃	ח	8	Therefore shall ye keep all the commandment which I command thee this day, that ye may be strong, and go in and possess the land, whither ye go over to possess it;
ולמען תאריכו ימים על־האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם ולזרעם ארץ זבת חלב ודבש׃ ס	ט	9	and that ye may prolong your days upon the land, which Yehovah swore unto your fathers to give unto them and to their seed, a land flowing with milk and honey. {S}
כי הארץ אשר אתה בא־שמה לרשתה לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם משם אשר תזרע את־זרעך והשקית ברגלך כגן הירק׃	י	10	For the land, whither thou goest in to possess it, is not as the land of Egypt, from whence ye came out, where thou didst sow thy seed, and didst water it with thy foot, as a garden of herbs;
והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעת למטר השמים תשתה־מים׃	יא	11	but the land, whither ye go over to possess it, is a land of hills and valleys, and drinketh water as the rain of heaven cometh down;
ארץ אשר־יהוה אלהיך דרש אתה תמיד עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה׃ ס	יב	12	a land which Yehovah thy God careth for; the eyes of Yehovah thy God are always upon it, from the beginning of the year even unto the end of the year. {S}
והיה אם־שמע תשמעו אל־מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את־יהוה אלהיכם ולעבדו בכל־לבבכם ובכל־נפשכם׃	יג	13	And it shall come to pass, if ye shall hearken diligently unto My commandments which I command you this day, to love Yehovah your God, and to serve Him with all your heart and with all your soul,
ונתתי מטר־ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך׃	יד	14	that I will give the rain of your land in its season, the former rain and the latter rain, that thou mayest gather in thy corn, and thy wine, and thine oil.
ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת׃	יה	15	And I will give grass in thy fields for thy cattle, and thou shalt eat and be satisfied.
השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם׃	יו	16	Take heed to yourselves, lest your heart be deceived, and ye turn aside, and serve other gods, and worship them;
וחרה אף־יהוה בכם ועצר את־השמים ולא־יהיה מטר והאדמה לא תתן את־יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם׃	יז	17	and the anger of Yehovah be kindled against you, and He shut up the heaven, so that there shall be no rain, and the ground shall not yield her fruit; and ye perish quickly from off the good land which Yehovah giveth you.
ושמתם את־דברי אלה על־לבבכם ועל־נפשכם וקשרתם אתם לאות על־ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם׃	יח	18	Therefore shall ye lay up these My words in your heart and in your soul; and ye shall bind them for a sign upon your hand, and they shall be for frontlets between your eyes.
ולמדתם אתם את־בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך׃	יט	19	And ye shall teach them your children, talking of them, when thou sittest in thy house, and when thou walkest by the way, and when thou liest down, and when thou risest up.
וכתבתם על־מזוזות ביתך ובשעריך׃	כ	20	And thou shalt write them upon the door-posts of thy house, and upon thy gates;
למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם כימי השמים על־הארץ׃ ס	כא	21	that your days may be multiplied, and the days of your children, upon the land which Yehovah swore unto your fathers to give them, as the days of the heavens above the earth. {S}
כי אם־שמר תשמרון את־כל־המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשתה לאהבה את־יהוה אלהיכם ללכת בכל־דרכיו ולדבקה־בו׃	כב	22	For if ye shall diligently keep all this commandment which I command you, to do it, to love Yehovah your God, to walk in all His ways, and to cleave unto Him,
והוריש יהוה את־כל־הגוים האלה מלפניכם וירשתם גוים גדלים ועצמים מכם׃	כג	23	then will Yehovah drive out all these nations from before you, and ye shall dispossess nations greater and mightier than yourselves.
כל־המקום אשר תדרך כף־רגלכם בו לכם יהיה מן־המדבר והלבנון מן־הנהר נהר־פרת ועד הים האחרון יהיה גבלכם׃	כד	24	Every place whereon the sole of your foot shall tread shall be yours: from the wilderness, and Lebanon, from the river, the river Euphrates, even unto the hinder sea shall be your border.
לא־יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן ׀ יהוה אלהיכם על־פני כל־הארץ אשר תדרכו־בה כאשר דבר לכם׃ ס	כה	25	There shall no man be able to stand against you: Yehovah your God shall lay the fear of you and the dread of you upon all the land that ye shall tread upon, as He hath spoken unto you. {S}
ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה׃	כו	26	Behold, I set before you this day a blessing and a curse:
את־הברכה אשר תשמעו אל־מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום׃	כז	27	the blessing, if ye shall hearken unto the commandments of Yehovah your God, which I command you this day;
והקללה אם־לא תשמעו אל־מצות יהוה אלהיכם וסרתם מן־הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא־ידעתם׃ ס	כח	28	and the curse, if ye shall not hearken unto the commandments of Yehovah your God, but turn aside out of the way which I command you this day, to go after other gods, which ye have not known. {S}
והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל־הארץ אשר־אתה בא־שמה לרשתה ונתתה את־הברכה על־הר גרזים ואת־הקללה על־הר עיבל׃	כט	29	And it shall come to pass, when Yehovah thy God shall bring thee into the land whither thou goest to possess it, that thou shalt set the blessing upon mount Gerizim, and the curse upon mount Ebal.
הלא־המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מרה׃	ל	30	Are they not beyond the Jordan, behind the way of the going down of the sun, in the land of the Canaanites that dwell in the Arabah, over against Gilgal, beside the terebinths of Moreh?
כי אתם עברים את־הירדן לבא לרשת את־הארץ אשר־יהוה אלהיכם נתן לכם וירשתם אתה וישבתם־בה׃	לא	31	For ye are to pass over the Jordan to go in to possess the land which Yehovah your God giveth you, and ye shall possess it, and dwell therein.
ושמרתם לעשות את כל־החקים ואת־המשפטים אשר אנכי נתן לפניכם היום׃	לב	32	And ye shall observe to do all the statutes and the ordinances which I set before you this day.

Chapter 12

אלה החקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר נתן יהוה אלהי אבתיך לך לרשתה כל־הימים אשר־אתם חיים על־האדמה׃	א	1	These are the statutes and the ordinances, which ye shall observe to do in the land which Yehovah, the God of thy fathers, hath given thee to possess it, all the days that ye live upon the earth.
אבד תאבדון את־כל־המקמות אשר עבדו־שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את־אלהיהם על־ההרים הרמים ועל־הגבעות ותחת כל־עץ רענן׃	ב	2	Ye shall surely destroy all the places, wherein the nations that ye are to dispossess served their gods, upon the high mountains, and upon the hills, and under every leafy tree.
ונתצתם את־מזבחתם ושברתם את־מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את־שמם מן־המקום ההוא׃	ג	3	And ye shall break down their altars, and dash in pieces their pillars, and burn their Asherim with fire; and ye shall hew down the graven images of their gods; and ye shall destroy their name out of that place.
לא־תעשון כן ליהוה אלהיכם׃	ד	4	Ye shall not do so unto Yehovah your God.
כי אם־אל־המקום אשר־יבחר יהוה אלהיכם מכל־שבטיכם לשום את־שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה׃	ה	5	But unto the place which Yehovah your God shall choose out of all your tribes to put His name there, even unto His habitation shall ye seek, and thither thou shalt come;
והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם׃	ו	6	and thither ye shall bring your burnt-offerings, and your sacrifices, and your tithes, and the offering of your hand, and your vows, and your freewill-offerings, and the firstlings of your herd and of your flock;
ואכלתם־שם לפני יהוה אלהיכם ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם אשר ברכך יהוה אלהיך׃	ז	7	and there ye shall eat before Yehovah your God, and ye shall rejoice in all that ye put your hand unto, ye and your households, wherein Yehovah thy God hath blessed thee.
לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים פה היום איש כל־הישר בעיניו׃	ח	8	Ye shall not do after all that we do here this day, every man whatsoever is right in his own eyes;
כי לא־באתם עד־עתה אל־המנוחה ואל־הנחלה אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃	ט	9	for ye are not as yet come to the rest and to the inheritance, which Yehovah your God giveth thee.
ועברתם את־הירדן וישבתם בארץ אשר־יהוה אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל־איביכם מסביב וישבתם־בטח׃	י	10	But when ye go over the Jordan, and dwell in the land which Yehovah your God causeth you to inherit, and He giveth you rest from all your enemies round about, so that ye dwell in safety;
והיה המקום אשר־יבחר יהוה אלהיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו את כל־אשר אנכי מצוה אתכם עולתיכם וזבחיכם מעשרתיכם ותרמת ידכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו ליהוה׃	יא	11	then it shall come to pass that the place which Yehovah your God shall choose to cause His name to dwell there, thither shall ye bring all that I command you: your burnt-offerings, and your sacrifices, your tithes, and the offering of your hand, and all your choice vows which ye vow unto Yehovah.
ושמחתם לפני יהוה אלהיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם׃	יב	12	And ye shall rejoice before Yehovah your God, ye, and your sons, and your daughters, and your men-servants, and your maid-servants, and the Levite that is within your gates, forasmuch as he hath no portion nor inheritance with you.
השמר לך פן־תעלה עלתיך בכל־מקום אשר תראה׃	יג	13	Take heed to thyself that thou offer not thy burnt-offerings in every place that thou seest;
כי אם־במקום אשר־יבחר יהוה באחד שבטיך שם תעלה עלתיך ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך׃	יד	14	but in the place which Yehovah shall choose in one of thy tribes, there thou shalt offer thy burnt-offerings, and there thou shalt do all that I command thee.
רק בכל־אות נפשך תזבח ׀ ואכלת בשר כברכת יהוה אלהיך אשר נתן־לך בכל־שעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל׃	יה	15	Notwithstanding thou mayest kill and eat flesh within all thy gates, after all the desire of thy soul, according to the blessing of Yehovah thy God which He hath given thee; the unclean and the clean may eat thereof, as of the gazelle, and as of the hart.
רק הדם לא תאכלו על־הארץ תשפכנו כמים׃	יו	16	Only ye shall not eat the blood; thou shalt pour it out upon the earth as water.
לא־תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל־נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך׃	יז	17	Thou mayest not eat within thy gates the tithe of thy corn, or of thy wine, or of thine oil, or the firstlings of thy herd or of thy flock, nor any of thy vows which thou vowest, nor thy freewill-offerings, nor the offering of thy hand;
כי אם־לפני יהוה אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני יהוה אלהיך בכל משלח ידך׃	יח	18	but thou shalt eat them before Yehovah thy God in the place which Yehovah thy God shall choose, thou, and thy son, and thy daughter, and thy man-servant, and thy maid-servant, and the Levite that is within thy gates; and thou shalt rejoice before Yehovah thy God in all that thou puttest thy hand unto.
השמר לך פן־תעזב את־הלוי כל־ימיך על־אדמתך׃ ס	יט	19	Take heed to thyself that thou forsake not the Levite as long as thou livest upon thy land. {S}
כי־ירחיב יהוה אלהיך את־גבולך כאשר דבר־לך ואמרת אכלה בשר כי־תאוה נפשך לאכל בשר בכל־אות נפשך תאכל בשר׃	כ	20	When Yehovah thy God shall enlarge thy border, as He hath promised thee, and thou shalt say: 'I will eat flesh', because thy soul desireth to eat flesh; thou mayest eat flesh, after all the desire of thy soul.
כי־ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך כאשר צויתך ואכלת בשעריך בכל אות נפשך׃	כא	21	If the place which Yehovah thy God shall choose to put His name there be too far from thee, then thou shalt kill of thy herd and of thy flock, which Yehovah hath given thee, as I have commanded thee, and thou shalt eat within thy gates, after all the desire of thy soul.
אך כאשר יאכל את־הצבי ואת־האיל כן תאכלנו הטמא והטהור יחדו יאכלנו׃	כב	22	Howbeit as the gazelle and as the hart is eaten, so thou shalt eat thereof; the unclean and the clean may eat thereof alike.
רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא־תאכל הנפש עם־הבשר׃	כג	23	Only be stedfast in not eating the blood; for the blood is the life; and thou shalt not eat the life with the flesh.
לא תאכלנו על־הארץ תשפכנו כמים׃	כד	24	Thou shalt not eat it; thou shalt pour it out upon the earth as water.
לא תאכלנו למען ייטב לך ולבניך אחריך כי־תעשה הישר בעיני יהוה׃	כה	25	Thou shalt not eat it; that it may go well with thee, and with thy children after thee, when thou shalt do that which is right in the eyes of Yehovah.
רק קדשיך אשר־יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל־המקום אשר־יבחר יהוה׃	כו	26	Only thy holy things which thou hast, and thy vows, thou shalt take, and go unto the place which Yehovah shall choose;
ועשית עלתיך הבשר והדם על־מזבח יהוה אלהיך ודם־זבחיך ישפך על־מזבח יהוה אלהיך והבשר תאכל׃	כז	27	and thou shalt offer thy burnt-offerings, the flesh and the blood, upon the altar of Yehovah thy God; and the blood of thy sacrifices shall be poured out against the altar of Yehovah thy God, and thou shalt eat the flesh.
שמר ושמעת את כל־הדברים האלה אשר אנכי מצוך למען ייטב לך ולבניך אחריך עד־עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני יהוה אלהיך׃ ס	כח	28	Observe and hear all these words which I command thee, that it may go well with thee, and with thy children after thee for ever, when thou doest that which is good and right in the eyes of Yehovah thy God. {S}
כי־יכרית יהוה אלהיך את־הגוים אשר אתה בא־שמה לרשת אותם מפניך וירשת אתם וישבת בארצם׃	כט	29	When Yehovah thy God shall cut off the nations from before thee, whither thou goest in to dispossess them, and thou dispossessest them, and dwellest in their land;
השמר לך פן־תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן־תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את־אלהיהם ואעשה־כן גם־אני׃	ל	30	take heed to thyself that thou be not ensnared to follow them, after that they are destroyed from before thee; and that thou inquire not after their gods, saying: 'How used these nations to serve their gods? even so will I do likewise.'
לא־תעשה כן ליהוה אלהיך כי כל־תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את־בניהם ואת־בנתיהם ישרפו באש לאלהיהם׃	לא	31	Thou shalt not do so unto Yehovah thy God; for every abomination to Yehovah, which He hateth, have they done unto their gods; for even their sons and their daughters do they burn in the fire to their gods.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

U	We agree with both BHS 1997 and BHQ on an unexpected reading.

Chapter 13

את כל־הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אתו תשמרו לעשות לא־תסף עליו ולא תגרע ממנו׃ פ	א	1	All this word which I command you, that shall ye observe to do; thou shalt not add thereto, nor diminish from it. {P}
כי־יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת׃	ב	2	If there arise in the midst of thee a prophet, or a dreamer of dreams--and he give thee a sign or a wonder,
ובא האות והמופת אשר־דבר אליך לאמר נלכה אחרי אלהים אחרים אשר לא־ידעתם ונעבדם׃	ג	3	and the sign or the wonder come to pass, whereof he spoke unto thee--saying: 'Let us go after other gods, which thou hast not known, and let us serve them';
לא תשמע אל־דברי הנביא ההוא או אל־חולם החלום ההוא כי מנסה יהוה אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את־יהוה אלהיכם בכל־לבבכם ובכל־נפשכם׃	ד	4	thou shalt not hearken unto the words of that prophet, or unto that dreamer of dreams; for Yehovah your God putteth you to proof, to know whether ye do love Yehovah your God with all your heart and with all your soul.
אחרי יהוה אלהיכם תלכו ואתו תיראו ואת־מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון׃	ה	5	After Yehovah your God shall ye walk, and Him shall ye fear, and His commandments shall ye keep, and unto His voice shall ye hearken, and Him shall ye serve, and unto Him shall ye cleave.
והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת כי דבר־סרה על־יהוה אלהיכם המוציא אתכם ׀ מארץ מצרים והפדך מבית עבדים להדיחך מן־הדרך אשר צוך יהוה אלהיך ללכת בה ובערת הרע מקרבך׃	ו	6	And that prophet, or that dreamer of dreams, shall be put to death; because he hath spoken perversion against Yehovah your God, who brought you out of the land of Egypt, and redeemed thee out of the house of bondage, to draw thee aside out of the way which Yehovah thy God commanded thee to walk in. So shalt thou put away the evil from the midst of thee. {S}
כי יסיתך אחיך בן־אמך או־בנך או־בתך או ׀ אשת חיקך או רעך אשר כנפשך בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך׃	ז	7	If thy brother, the son of thy mother, or thy son, or thy daughter, or the wife of thy bosom, or thy friend, that is as thine own soul, entice thee secretly, saying: 'Let us go and serve other gods,' which thou hast not known, thou, nor thy fathers;
מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרבים אליך או הרחקים ממך מקצה הארץ ועד־קצה הארץ׃	ח	8	of the gods of the peoples that are round about you, nigh unto thee, or far off from thee, from the one end of the earth even unto the other end of the earth;
לא־תאבה לו ולא תשמע אליו ולא־תחוס עינך עליו ולא־תחמל ולא־תכסה עליו׃	ט	9	thou shalt not consent unto him, nor hearken unto him; neither shall thine eye pity him, neither shalt thou spare, neither shalt thou conceal him;
כי הרג תהרגנו ידך תהיה־בו בראשונה להמיתו ויד כל־העם באחרנה׃	י	10	but thou shalt surely kill him; thy hand shall be first upon him to put him to death, and afterwards the hand of all the people.
וסקלתו באבנים ומת כי בקש להדיחך מעל יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃	יא	11	And thou shalt stone him with stones, that he die; because he hath sought to draw thee away from Yehovah thy God, who brought thee out of the land of Egypt, out of the house of bondage.
וכל־ישראל ישמעו ויראון ולא־יוספו לעשות כדבר הרע הזה בקרבך׃ ס	יב	12	And all Israel shall hear, and fear, and shall do no more any such wickedness as this is in the midst of thee. {S}
כי־תשמע באחת עריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבת שם לאמר׃	יג	13	If thou shalt hear tell concerning one of thy cities, which Yehovah thy God giveth thee to dwell there, saying:
יצאו אנשים בני־בליעל מקרבך וידיחו את־ישבי עירם לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא־ידעתם׃	יד	14	'Certain base fellows are gone out from the midst of thee, and have drawn away the inhabitants of their city, saying: Let us go and serve other gods, which ye have not known';
ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך׃	יה	15	then shalt thou inquire, and make search, and ask diligently; and, behold, if it be truth, and the thing certain, that such abomination is wrought in the midst of thee;
הכה תכה את־ישבי העיר ההיא ההוא לפי־חרב החרם אתה ואת־כל־אשר־בה ואת־בהמתה לפי־חרב׃	יו	16	thou shalt surely smite the inhabitants of that city with the edge of the sword, destroying it utterly, and all that is therein and the cattle thereof, with the edge of the sword.
ואת־כל־שללה תקבץ אל־תוך רחבה ושרפת באש את־העיר ואת־כל־שללה כליל ליהוה אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד׃	יז	17	And thou shalt gather all the spoil of it into the midst of the broad place thereof, and shall burn with fire the city, and all the spoil thereof every whit, unto Yehovah thy God; and it shall be a heap for ever; it shall not be built again.
ולא־ידבק בידך מאומה מן־החרם למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן־לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך׃	יח	18	And there shall cleave nought of the devoted thing to thy hand, that Yehovah may turn from the fierceness of His anger, and show thee mercy, and have compassion upon thee, and multiply thee, as He hath sworn unto thy fathers;
כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר את־כל־מצותיו אשר אנכי מצוך היום לעשות הישר בעיני יהוה אלהיך׃ ס	יט	19	when thou shalt hearken to the voice of Yehovah thy God, to keep all His commandments which I command thee this day, to do that which is right in the eyes of Yehovah thy God. {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

U	We agree with both BHS 1997 and BHQ on an unexpected reading.

Chapter 14

בנים אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא־תשימו קרחה בין עיניכם למת׃	א	1	Ye are the children of Yehovah your God: ye shall not cut yourselves, nor make any baldness between your eyes for the dead.
כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על־פני האדמה׃ ס	ב	2	For thou art a holy people unto Yehovah thy God, and Yehovah hath chosen thee to be His own treasure out of all peoples that are upon the face of the earth. {S}
לא תאכל כל־תועבה׃	ג	3	Thou shalt not eat any abominable thing.
זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים׃	ד	4	These are the beasts which ye may eat: the ox, the sheep, and the goat,
איל וצבי ויחמור ואקו ודישן ותאו וזמר׃	ה	5	the hart, and the gazelle, and the roebuck, and the wild goat, and the pygarg, and the antelope, and the mountain-sheep.
וכל־בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃	ו	6	And every beast that parteth the hoof, and hath the hoof wholly cloven in two, and cheweth the cud, among the beasts, that ye may eat.
אך את־זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את־הגמל ואת־הארנבת ואת־השפן כי־מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם׃	ז	7	Nevertheless these ye shall not eat of them that only chew the cud, or of them that only have the hoof cloven: the camel, and the hare, and the rock-badger, because they chew the cud but part not the hoof, they are unclean unto you;
ואת־החזיר כי־מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו׃ ס	ח	8	and the swine, because he parteth the hoof but cheweth not the cud, he is unclean unto you; of their flesh ye shall not eat, and their carcasses ye shall not touch. {S}
את־זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר־לו סנפיר וקשקשת תאכלו׃	ט	9	These ye may eat of all that are in the waters: whatsoever hath fins and scales may ye eat;
וכל אשר אין־לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא הוא לכם׃ ס	י	10	and whatsoever hath not fins and scales ye shall not eat; it is unclean unto you. {S}
כל־צפור טהרה תאכלו׃	יא	11	Of all clean birds ye may eat.
וזה אשר לא־תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה׃	יב	12	But these are they of which ye shall not eat: the great vulture, and the bearded vulture, and the ospray;
והראה ואת־האיה והדיה למינה׃	יג	13	and the glede, and the falcon, and the kite after its kinds;
ואת כל־ערב למינו׃	יד	14	and every raven after its kinds;
ואת בת היענה ואת־התחמס ואת־השחף ואת־הנץ למינהו׃	יה	15	and the ostrich, and the night-hawk, and the sea-mew, and the hawk after its kinds;
את־הכוס ואת־הינשוף והתנשמת׃	יו	16	the little owl, and the great owl, and the horned owl;
והקאת ואת־הרחמה ואת־השלך׃	יז	17	and the pelican, and the carrion-vulture, and the cormorant;
והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף׃	יח	18	and the stork, and the heron after its kinds, and the hoopoe, and the bat.
וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו׃	יט	19	And all winged swarming things are unclean unto you; they shall not be eaten.
כל־עוף טהור תאכלו׃	כ	20	Of all clean winged things ye may eat.
לא תאכלו כל־נבלה לגר אשר־בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו׃ פ	כא	21	Ye shall not eat of any thing that dieth of itself; thou mayest give it unto the stranger that is within thy gates, that he may eat it; or thou mayest sell it unto a foreigner; for thou art a holy people unto Yehovah thy God. Thou shalt not seethe a kid in its mother's milk. {P}
עשר תעשר את כל־תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה׃	כב	22	Thou shalt surely tithe all the increase of thy seed, that which is brought forth in the field year by year.
ואכלת לפני ׀ יהוה אלהיך במקום אשר־יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את־יהוה אלהיך כל־הימים׃	כג	23	And thou shalt eat before Yehovah thy God, in the place which He shall choose to cause His name to dwell there, the tithe of thy corn, of thy wine, and of thine oil, and the firstlings of thy herd and of thy flock; that thou mayest learn to fear Yehovah thy God always.
וכי־ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי־ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם כי יברכך יהוה אלהיך׃	כד	24	And if the way be too long for thee, so that thou art not able to carry it, because the place is too far from thee, which Yehovah thy God shall choose to set His name there, when Yehovah thy God shall bless thee;
ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל־המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו׃	כה	25	then shalt thou turn it into money, and bind up the money in thy hand, and shalt go unto the place which Yehovah thy God shall choose.
ונתתה הכסף בכל אשר־תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני יהוה אלהיך ושמחת אתה וביתך׃	כו	26	And thou shalt bestow the money for whatsoever thy soul desireth, for oxen, or for sheep, or for wine, or for strong drink, or for whatsoever thy soul asketh of thee; and thou shalt eat there before Yehovah thy God, and thou shalt rejoice, thou and thy household.
והלוי אשר־בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך׃ ס	כז	27	And the Levite that is within thy gates, thou shalt not forsake him; for he hath no portion nor inheritance with thee. {S}
מקצה ׀ שלש שנים תוציא את־כל־מעשר תבואתך בשנה ההוא והנחת בשעריך׃	כח	28	At the end of every three years, even in the same year, thou shalt bring forth all the tithe of thine increase, and shall lay it up within thy gates.
ובא הלוי כי אין־לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך יהוה אלהיך בכל־מעשה ידך אשר תעשה׃ ס	כט	29	And the Levite, because he hath no portion nor inheritance with thee, and the stranger, and the fatherless, and the widow, that are within thy gates, shall come, and shall eat and be satisfied; that Yehovah thy God may bless thee in all the work of thy hand which thou doest. {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

U	We agree with both BHS 1997 and BHQ on an unexpected reading.

Chapter 15

מקץ שבע־שנים תעשה שמטה׃	א	1	At the end of every seven years thou shalt make a release.
וזה דבר השמטה שמוט כל־בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא־יגש את־רעהו ואת־אחיו כי־קרא שמטה ליהוה׃	ב	2	And this is the manner of the release: every creditor shall release that which he hath lent unto his neighbour; he shall not exact it of his neighbour and his brother; because Yehovah's release hath been proclaimed.
את־הנכרי תגש ואשר יהיה לך את־אחיך תשמט ידך׃	ג	3	Of a foreigner thou mayest exact it; but whatsoever of thine is with thy brother thy hand shall release.
אפס כי לא יהיה־בך אביון כי־ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן־לך נחלה לרשתה׃	ד	4	Howbeit there shall be no needy among you--for Yehovah will surely bless thee in the land which Yehovah thy God giveth thee for an inheritance to possess it--
רק אם־שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את־כל־המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום׃	ה	5	if only thou diligently hearken unto the voice of Yehovah thy God, to observe to do all this commandment which I command thee this day.
כי־יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר־לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו׃ ס	ו	6	For Yehovah thy God will bless thee, as He promised thee; and thou shalt lend unto many nations, but thou shalt not borrow; and thou shalt rule over many nations, but they shall not rule over thee. {S}
כי־יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר־יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את־לבבך ולא תקפץ את־ידך מאחיך האביון׃	ז	7	If there be among you a needy man, one of thy brethren, within any of thy gates, in thy land which Yehovah thy God giveth thee, thou shalt not harden thy heart, nor shut thy hand from thy needy brother;
כי־פתח תפתח את־ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו׃	ח	8	but thou shalt surely open thy hand unto him, and shalt surely lend him sufficient for his need in that which he wanteth.
השמר לך פן־יהיה דבר עם־לבבך בליעל לאמר קרבה שנת־השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל־יהוה והיה בך חטא׃	ט	9	Beware that there be not a base thought in thy heart, saying: 'The seventh year, the year of release, is at hand'; and thine eye be evil against thy needy brother, and thou give him nought; and he cry unto Yehovah against thee, and it be sin in thee.
נתון תתן לו ולא־ירע לבבך בתתך לו כי בגלל ׀ הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל־מעשך ובכל משלח ידך׃	י	10	Thou shalt surely give him, and thy heart shall not be grieved when thou givest unto him; because that for this thing Yehovah thy God will bless thee in all thy work, and in all that thou puttest thy hand unto.
כי לא־יחדל אביון מקרב הארץ על־כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את־ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך׃ ס	יא	11	For the poor shall never cease out of the land; therefore I command thee, saying: 'Thou shalt surely open thy hand unto thy poor and needy brother, in thy land.' {S}
כי־ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך׃	יב	12	If thy brother, a Hebrew man, or a Hebrew woman, be sold unto thee, he shall serve thee six years; and in the seventh year thou shalt let him go free from thee.
וכי־תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם׃	יג	13	And when thou lettest him go free from thee, thou shalt not let him go empty;
העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן־לו׃	יד	14	thou shalt furnish him liberally out of thy flock, and out of thy threshing-floor, and out of thy winepress; of that wherewith Yehovah thy God hath blessed thee thou shalt give unto him.
וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על־כן אנכי מצוך את־הדבר הזה היום׃	יה	15	And thou shalt remember that thou wast a bondman in the land of Egypt, and Yehovah thy God redeemed thee; therefore I command thee this thing to-day.
והיה כי־יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת־ביתך כי־טוב לו עמך׃	יו	16	And it shall be, if he say unto thee: 'I will not go out from thee'; because he loveth thee and thy house, because he fareth well with thee;
ולקחת את־המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה־כן׃	יז	17	then thou shalt take an awl, and thrust it through his ear and into the door, and he shall be thy bondman for ever. And also unto thy bondwoman thou shalt do likewise.
לא־יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה׃ פ	יח	18	It shall not seem hard unto thee, when thou lettest him go free from thee; for to the double of the hire of a hireling hath he served thee six years; and Yehovah thy God will bless thee in all that thou doest. {P}
כל־הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליהוה אלהיך לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך׃	יט	19	All the firstling males that are born of thy herd and of thy flock thou shalt sanctify unto Yehovah thy God; thou shalt do no work with the firstling of thine ox, nor shear the firstling of thy flock.
לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר־יבחר יהוה אתה וביתך׃	כ	20	Thou shalt eat it before Yehovah thy God year by year in the place which Yehovah shall choose, thou and thy household.
וכי־יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך׃	כא	21	And if there be any blemish therein, lameness, or blindness, any ill blemish whatsoever, thou shalt not sacrifice it unto Yehovah thy God.
בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל׃	כב	22	Thou shalt eat it within thy gates; the unclean and the clean may eat it alike, as the gazelle, and as the hart.
רק את־דמו לא תאכל על־הארץ תשפכנו כמים׃ פ	כג	23	Only thou shalt not eat the blood thereof; thou shalt pour it out upon the ground as water. {P}

Chapter 16

שמור את־חדש האביב ועשית פסח ליהוה אלהיך כי בחדש האביב הוציאך יהוה אלהיך ממצרים לילה׃	א	1	Observe the month of Aviv, and keep the passover unto Yehovah thy God; for in the month of Aviv Yehovah thy God brought thee forth out of Egypt by night.
וזבחת פסח ליהוה אלהיך צאן ובקר במקום אשר־יבחר יהוה לשכן שמו שם׃	ב	2	And thou shalt sacrifice the passover-offering unto Yehovah thy God, of the flock and the herd, in the place which Yehovah shall choose to cause His name to dwell there.
לא־תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל־עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכר את־יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך׃	ג	3	Thou shalt eat no leavened bread with it; seven days shalt thou eat unleavened bread therewith, even the bread of affliction; for in haste didst thou come forth out of the land of Egypt; that thou mayest remember the day when thou camest forth out of the land of Egypt all the days of thy life.
ולא־יראה לך שאר בכל־גבלך שבעת ימים ולא־ילין מן־הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר׃	ד	4	And there shall be no leaven seen with thee in all they borders seven days; neither shall any of the flesh, which thou sacrificest the first day at even, remain all night until the morning.
לא תוכל לזבח את־הפסח באחד שעריך אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃	ה	5	Thou mayest not sacrifice the passover-offering within any of thy gates, which Yehovah thy God giveth thee;
כי אם־אל־המקום אשר־יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם תזבח את־הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים׃	ו	6	but at the place which Yehovah thy God shall choose to cause His name to dwell in, there thou shalt sacrifice the passover-offering at even, at the going down of the sun, at the season that thou camest forth out of Egypt.
ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך׃	ז	7	And thou shalt roast and eat it in the place which Yehovah thy God shall choose; and thou shalt turn in the morning, and go unto thy tents.
ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת ליהוה אלהיך לא תעשה מלאכה׃ ס	ח	8	Six days thou shalt eat unleavened bread; and on the seventh day shall be a solemn assembly to Yehovah thy God; thou shalt do no work therein. {S}
שבעה שבעת תספר־לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות׃	ט	9	Seven weeks shalt thou number unto thee; from the time the sickle is first put to the standing corn shalt thou begin to number seven weeks.
ועשית חג שבעות ליהוה אלהיך מסת נדבת ידך אשר תתן כאשר יברכך יהוה אלהיך׃	י	10	And thou shalt keep the feast of weeks unto Yehovah thy God after the measure of the freewill-offering of thy hand, which thou shalt give, according as Yehovah thy God blesseth thee.
ושמחת לפני ׀ יהוה אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם׃	יא	11	And thou shalt rejoice before Yehovah thy God, thou, and thy son, and thy daughter, and thy man-servant, and thy maid-servant, and the Levite that is within thy gates, and the stranger, and the fatherless, and the widow, that are in the midst of thee, in the place which Yehovah thy God shall choose to cause His name to dwell there.
וזכרת כי־עבד היית במצרים ושמרת ועשית את־החקים האלה׃ פ	יב	12	And thou shalt remember that thou wast a bondman in Egypt; and thou shalt observe and do these statutes. {P}
חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך׃	יג	13	Thou shalt keep the feast of tabernacles seven days, after that thou hast gathered in from thy threshing-floor and from thy winepress.
ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך׃	יד	14	And thou shalt rejoice in thy feast, thou, and thy son, and thy daughter, and thy man-servant, and thy maid-servant, and the Levite, and the stranger, and the fatherless, and the widow, that are within thy gates.
שבעת ימים תחג ליהוה אלהיך במקום אשר־יבחר יהוה כי יברכך יהוה אלהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח׃	יה	15	Seven days shalt thou keep a feast unto Yehovah thy God in the place which Yehovah shall choose; because Yehovah thy God shall bless thee in all thine increase, and in all the work of thy hands, and thou shalt be altogether joyful.
שלוש פעמים ׀ בשנה יראה כל־זכורך את־פני ׀ יהוה אלהיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא יראה את־פני יהוה ריקם׃	יו	16	Three times in a year shall all thy males appear before Yehovah thy God in the place which He shall choose; on the feast of unleavened bread, and on the feast of weeks, and on the feast of tabernacles; and they shall not appear before Yehovah empty;
איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלהיך אשר נתן־לך׃ ס	יז	17	every man shall give as he is able, according to the blessing of Yehovah thy God which He hath given thee. {S}
שפטים ושטרים תתן־לך בכל־שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את־העם משפט־צדק׃	יח	18	Judges and officers shalt thou make thee in all thy gates, which Yehovah thy God giveth thee, tribe by tribe; and they shall judge the people with righteous judgment.
לא־תטה משפט לא תכיר פנים ולא־תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם׃	יט	19	Thou shalt not wrest judgment; thou shalt not respect persons; neither shalt thou take a gift; for a gift doth blind the eyes of the wise, and pervert the words of the righteous.
צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את־הארץ אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃ ס	כ	20	Justice, justice shalt thou follow, that thou mayest live, and inherit the land which Yehovah thy God giveth thee. {S}
לא־תטע לך אשרה כל־עץ אצל מזבח יהוה אלהיך אשר תעשה־לך׃ ס	כא	21	Thou shalt not plant thee an Asherah of any kind of tree beside the altar of Yehovah thy God, which thou shalt make thee.
ולא־תקים לך מצבה אשר שנא יהוה אלהיך׃ ס	כב	22	Neither shalt thou set thee up a pillar, which Yehovah thy God hateth. {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

Q	Marks a place where we agree with BHQ against BHS in reading L.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.
n	Marks an anomalous form.

Chapter 17

לא־תזבח ליהוה אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת יהוה אלהיך הוא׃ ס	א	1	Thou shalt not sacrifice unto Yehovah thy God an ox, or a sheep, wherein is a blemish, even any evil thing; for that is an abomination unto Yehovah thy God. {S}
כי־ימצא בקרבך באחד שעריך אשר־יהוה אלהיך נתן לך איש או־אשה אשר יעשה את־הרע בעיני יהוה־אלהיך לעבר בריתו׃	ב	2	If there be found in the midst of thee, within any of thy gates which Yehovah thy God giveth thee, man or woman, that doeth that which is evil in the sight of Yehovah thy God, in transgressing His covenant,
וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם ולשמש ׀ או לירח או לכל־צבא השמים אשר לא־צויתי׃	ג	3	and hath gone and served other gods, and worshipped them, or the sun, or the moon, or any of the host of heaven, which I have commanded not;
והגד־לך ושמעת ודרשת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל׃	ד	4	and it be told thee, and thou hear it, then shalt thou inquire diligently, and, behold, if it be true, and the thing certain, that such abomination is wrought in Israel;
והוצאת את־האיש ההוא או את־האשה ההוא אשר עשו את־הדבר הרע הזה אל־שעריך את־האיש או את־האשה וסקלתם באבנים ומתו׃	ה	5	then shalt thou bring forth that man or that woman, who have done this evil thing, unto thy gates, even the man or the woman; and thou shalt stone them with stones, that they die.
על־פי ׀ שנים עדים או שלשה עדים יומת המת לא יומת על־פי עד אחד׃	ו	6	At the mouth of two witnesses, or three witnesses, shall he that is to die be put to death; at the mouth of one witness he shall not be put to death.
יד העדים תהיה־בו בראשנה להמיתו ויד כל־העם באחרנה ובערת הרע מקרבך׃ פ	ז	7	The hand of the witnesses shall be first upon him to put him to death, and afterward the hand of all the people. So thou shalt put away the evil from the midst of thee. {P}
כי יפלא ממך דבר למשפט בין־דם ׀ לדם בין־דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל־המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו׃	ח	8	If there arise a matter too hard for thee in judgment, between blood and blood, between plea and plea, and between stroke and stroke, even matters of controversy within thy gates; then shalt thou arise, and get thee up unto the place which Yehovah thy God shall choose.
ובאת אל־הכהנים הלוים ואל־השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט׃	ט	9	And thou shall come unto the priests the Levites, and unto the judge that shall be in those days; and thou shalt inquire; and they shall declare unto thee the sentence of judgment.
ועשית על־פי הדבר אשר יגידו לך מן־המקום ההוא אשר יבחר יהוה ושמרת לעשות ככל אשר יורוך׃	י	10	And thou shalt do according to the tenor of the sentence, which they shall declare unto thee from that place which Yehovah shall choose; and thou shalt observe to do according to all that they shall teach thee.
על־פי התורה אשר יורוך ועל־המשפט אשר־יאמרו לך תעשה לא תסור מן־הדבר אשר־יגידו לך ימין ושמאל׃	יא	11	According to the Torah which they shall teach thee, and according to the judgment which they shall tell thee, thou shalt do; thou shalt not turn aside from the sentence which they shall declare unto thee, to the right hand, nor to the left.
והאיש אשר־יעשה בזדון לבלתי שמע אל־הכהן העמד לשרת שם את־יהוה אלהיך או אל־השפט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל׃	יב	12	And the man that doeth presumptuously, in not hearkening unto the priest that standeth to minister there before Yehovah thy God, or unto the judge, even that man shall die; and thou shalt exterminate the evil from Israel.
וכל־העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד׃ ס	יג	13	And all the people shall hear, and fear, and do no more presumptuously. {S}
כי־תבא אל־הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל־הגוים אשר סביבתי׃	יד	14	When thou art come unto the land which Yehovah thy God giveth thee, and shalt possess it, and shalt dwell therein; and shalt say: 'I will set a king over me, like all the nations that are round about me';
שום תשים עליך מלך אשר יבחר יהוה אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא־אחיך הוא׃	יה	15	thou shalt in any wise set him king over thee, whom Yehovah thy God shall choose; one from among thy brethren shalt thou set king over thee; thou mayest not put a foreigner over thee, who is not thy brother.
רק לא־ירבה־לו סוסים ולא־ישיב את־העם מצרימה למען הרבות סוס ויהוה אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד׃	יו	16	Only he shall not multiply horses to himself, nor cause the people to return to Egypt, to the end that he should multiply horses; forasmuch as Yehovah hath said unto you: 'Ye shall henceforth return no more that way.'
ולא ירבה־לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה־לו מאד׃	יז	17	Neither shall he multiply wives to himself, that his heart turn not away; neither shall he greatly multiply to himself silver and gold.
והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את־משנה התורה הזאת על־ספר מלפני הכהנים הלוים׃	יח	18	And it shall be, when he sitteth upon the throne of his kingdom, that he shall write him a copy of this Torah in a book, out of that which is before the priests the Levites.
והיתה עמו וקרא בו כל־ימי חייו למען ילמד ליראה את־יהוה אלהיו לשמר את־כל־דברי התורה הזאת ואת־החקים האלה לעשתם׃	יט	19	And it shall be with him, and he shall read therein all the days of his life; that he may learn to fear Yehovah his God, to keep all the words of this Torah and these statutes, to do them;
לבלתי רום־לבבו מאחיו ולבלתי סור מן־המצוה ימין ושמאול למען יאריך ימים על־ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל׃ ס	כ	20	that his heart be not lifted up above his brethren, and that he turn not aside from the commandment, to the right hand, or to the left; to the end that he may prolong his days in his kingdom, he and his children, in the midst of Israel. {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

C	We read one or more accents in L differently from BHQ.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 18

לא־יהיה לכהנים הלוים כל־שבט לוי חלק ונחלה עם־ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון׃	א	1	The priests the Levites, even all the tribe of Levi, shall have no portion nor inheritance with Israel; they shall eat the offerings of Yehovah made by fire, and His inheritance.
ונחלה לא־יהיה־לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר־לו׃ ס	ב	2	And they shall have no inheritance among their brethren; Yehovah is their inheritance, as He hath spoken unto them. {S}
וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם־שור אם־שה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה׃	ג	3	And this shall be the priests' due from the people, from them that offer a sacrifice, whether it be ox or sheep, that they shall give unto the priest the shoulder, and the two cheeks, and the maw.
ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן־לו׃	ד	4	The first-fruits of thy corn, of thy wine, and of thine oil, and the first of the fleece of thy sheep, shalt thou give him.
כי בו בחר יהוה אלהיך מכל־שבטיך לעמד לשרת בשם־יהוה הוא ובניו כל־הימים׃ ס	ה	5	For Yehovah thy God hath chosen him out of all thy tribes, to stand to minister in the name of Yehovah, him and his sons for ever. {S}
וכי־יבא הלוי מאחד שעריך מכל־ישראל אשר־הוא גר שם ובא בכל־אות נפשו אל־המקום אשר־יבחר יהוה׃	ו	6	And if a Levite come from any of thy gates out of all Israel, where he sojourneth, and come with all the desire of his soul unto the place which Yehovah shall choose;
ושרת בשם יהוה אלהיו ככל־אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה׃	ז	7	then he shall minister in the name of Yehovah his God, as all his brethren the Levites do, who stand there before Yehovah.
חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על־האבות׃ ס	ח	8	They shall have like portions to eat, beside that which is his due according to the fathers' houses. {S}
כי אתה בא אל־הארץ אשר־יהוה אלהיך נתן לך לא־תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם׃	ט	9	When thou art come into the land which Yehovah thy God giveth thee, thou shalt not learn to do after the abominations of those nations.
לא־ימצא בך מעביר בנו־ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף׃	י	10	There shall not be found among you any one that maketh his son or his daughter to pass through the fire, one that useth divination, a soothsayer, or an enchanter, or a sorcerer,
וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל־המתים׃	יא	11	or a charmer, or one that consulteth a ghost or a familiar spirit, or a necromancer.
כי־תועבת יהוה כל־עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מפניך׃	יב	12	For whosoever doeth these things is an abomination unto Yehovah; and because of these abominations Yehovah thy God is driving them out from before thee.
תמים תהיה עם יהוה אלהיך׃ ס	יג	13	Thou shalt be whole-hearted with Yehovah thy God.
כי ׀ הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל־מעננים ואל־קסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך יהוה אלהיך׃	יד	14	For these nations, that thou art to dispossess, hearken unto soothsayers, and unto diviners; but as for thee, Yehovah thy God hath not suffered thee so to do.
נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון׃	יה	15	A prophet will Yehovah thy God raise up unto thee, from the midst of thee, of thy brethren, like unto me; unto him ye shall hearken;
ככל אשר־שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את־קול יהוה אלהי ואת־האש הגדלה הזאת לא־אראה עוד ולא אמות׃	יו	16	according to all that thou didst desire of Yehovah thy God in Horeb in the day of the assembly, saying: 'Let me not hear again the voice of Yehovah my God, neither let me see this great fire any more, that I die not.'
ויאמר יהוה אלי היטיבו אשר דברו׃	יז	17	And Yehovah said unto me: 'They have well said that which they have spoken.
נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל־אשר אצונו׃	יח	18	I will raise them up a prophet from among their brethren, like unto thee; and I will put My words in his mouth, and he shall speak unto them all that I shall command him.
והיה האיש אשר לא־ישמע אל־דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו׃	יט	19	And it shall come to pass, that whosoever will not hearken unto My words which he shall speak in My name, I will require it of him.
אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא־צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא׃	כ	20	But the prophet, that shall speak a word presumptuously in My name, which I have not commanded him to speak, or that shall speak in the name of other gods, that same prophet shall die.'
וכי תאמר בלבבך איכה נדע את־הדבר אשר לא־דברו יהוה׃	כא	21	And if thou say in thy heart: 'How shall we know the word which Yehovah hath not spoken?'
אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא־יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא־דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו׃ ס	כב	22	When a prophet speaketh in the name of Yehovah, if the thing follow not, nor come to pass, that is the thing which Yehovah hath not spoken; the prophet hath spoken it presumptuously, thou shalt not be afraid of him. {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

Q	Marks a place where we agree with BHQ against BHS in reading L.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.
n	Marks an anomalous form.

Chapter 19

כי־יכרית יהוה אלהיך את־הגוים אשר יהוה אלהיך נתן לך את־ארצם וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם׃	א	1	When Yehovah thy God shall cut off the nations, whose land Yehovah thy God giveth thee, and thou dost succeed them, and dwell in their cities, and in their houses;
שלוש ערים תבדיל לך בתוך ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה׃	ב	2	thou shalt separate three cities for thee in the midst of thy land, which Yehovah thy GOD giveth thee to possess it.
תכין לך הדרך ושלשת את־גבול ארצך אשר ינחילך יהוה אלהיך והיה לנוס שמה כל־רצח׃	ג	3	Thou shalt prepare thee the way, and divide the borders of thy land, which Yehovah thy God causeth thee to inherit, into three parts, that every manslayer may flee thither.
וזה דבר הרצח אשר־ינוס שמה וחי אשר יכה את־רעהו בבלי־דעת והוא לא־שנא לו מתמל שלשם׃	ד	4	And this is the case of the manslayer, that shall flee thither and live: whoso killeth his neighbour unawares, and hated him not in time past;
ואשר יבא את־רעהו ביער לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן־העץ ומצא את־רעהו ומת הוא ינוס אל־אחת הערים־האלה וחי׃	ה	5	as when a man goeth into the forest with his neighbour to hew wood, and his hand fetcheth a stroke with the axe to cut down the tree, and the head slippeth from the helve, and lighteth upon his neighbour, that he die; he shall flee unto one of these cities and live;
פן־ירדף גאל הדם אחרי הרצח כי־יחם לבבו והשיגו כי־ירבה הדרך והכהו נפש ולו אין משפט־מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום׃	ו	6	lest the avenger of blood pursue the manslayer, while his heart is hot, and overtake him, because the way is long, and smite him mortally; whereas he was not deserving of death, inasmuch as he hated him not in time past.
על־כן אנכי מצוך לאמר שלש ערים תבדיל לך׃ ס	ז	7	Wherefore I command thee, saying: 'Thou shalt separate three cities for thee.'
ואם־ירחיב יהוה אלהיך את־גבלך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את־כל־הארץ אשר דבר לתת לאבתיך׃	ח	8	And if Yehovah thy God enlarge thy border, as He hath sworn unto thy fathers, and give thee all the land which He promised to give unto thy fathers--
כי־תשמר את־כל־המצוה הזאת לעשתה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את־יהוה אלהיך וללכת בדרכיו כל־הימים ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה׃	ט	9	if thou shalt keep all this commandment to do it, which I command thee this day, to love Yehovah thy God, and to walk ever in His ways--then shalt thou add three cities more for thee, beside these three;
ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה והיה עליך דמים׃ ס	י	10	that innocent blood be not shed in the midst of thy land, which Yehovah thy God giveth thee for an inheritance, and so blood be upon thee. {P}
וכי־יהיה איש שנא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל־אחת הערים האל׃	יא	11	But if any man hate his neighbour, and lie in wait for him, and rise up against him, and smite him mortally that he die; and he flee into one of these cities;
ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם ומת׃	יב	12	then the elders of his city shall send and fetch him thence, and deliver him into the hand of the avenger of blood, that he may die.
לא־תחוס עינך עליו ובערת דם־הנקי מישראל וטוב לך׃ ס	יג	13	Thine eye shall not pity him, but thou shalt put away the blood of the innocent from Israel, that it may go well with thee. {S}
לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה׃ ס	יד	14	Thou shalt not remove thy neighbour's landmark, which they of old time have set, in thine inheritance which thou shalt inherit, in the land that Yehovah thy God giveth thee to possess it. {S}
לא־יקום עד אחד באיש לכל־עון ולכל־חטאת בכל־חטא אשר יחטא על־פי ׀ שני עדים או על־פי שלשה־עדים יקום דבר׃	יה	15	One witness shall not rise up against a man for any iniquity, or for any sin, in any sin that he sinneth; at the mouth of two witnesses, or at the mouth of three witnesses, shall a matter be established.
כי־יקום עד־חמס באיש לענות בו סרה׃	יו	16	If an unrighteous witness rise up against any man to bear perverted witness against him;
ועמדו שני־האנשים אשר־להם הריב לפני יהוה לפני הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם׃	יז	17	then both the men, between whom the controversy is, shall stand before Yehovah, before the priests and the judges that shall be in those days.
ודרשו השפטים היטב והנה עד־שקר העד שקר ענה באחיו׃	יח	18	And the judges shall inquire diligently; and, behold, if the witness be a false witness, and hath testified falsely against his brother;
ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך׃	יט	19	then shall ye do unto him, as he had purposed to do unto his brother; so shalt thou put away the evil from the midst of thee.
והנשארים ישמעו ויראו ולא־יספו לעשות עוד כדבר הרע הזה בקרבך׃	כ	20	And those that remain shall hear, and fear, and shall henceforth commit no more any such evil in the midst of thee.
ולא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל׃ ס	כא	21	And thine eye shall not pity: life for life, eye for eye, tooth for tooth, hand for hand, foot for foot. {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

C	We read one or more accents in L differently from BHQ.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 20

כי־תצא למלחמה על־איביך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי־יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים׃	א	1	When thou goest forth to battle against thine enemies, and seest horses, and chariots, and a people more than thou, thou shalt not be afraid of them; for Yehovah thy God is with thee, who brought thee up out of the land of Egypt.
והיה כקרבכם אל־המלחמה ונגש הכהן ודבר אל־העם׃	ב	2	And it shall be, when ye draw nigh unto the battle, that the priest shall approach and speak unto the people,
ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על־איביכם אל־ירך לבבכם אל־תיראו ואל־תחפזו ואל־תערצו מפניהם׃	ג	3	and shall say unto them: 'Hear, O Israel, ye draw nigh this day unto battle against your enemies; let not your heart faint; fear not, nor be alarmed, neither be ye affrighted at them;
כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם־איביכם להושיע אתכם׃	ד	4	for Yehovah your God is He that goeth with you, to fight for you against your enemies, to save you.'
ודברו השטרים אל־העם לאמר מי־האיש אשר בנה בית־חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו פן־ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו׃	ה	5	And the officers shall speak unto the people, saying: 'What man is there that hath built a new house, and hath not dedicated it? let him go and return to his house, lest he die in the battle, and another man dedicate it.
ומי־האיש אשר־נטע כרם ולא חללו ילך וישב לביתו פן־ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו׃	ו	6	And what man is there that hath planted a vineyard, and hath not used the fruit thereof? let him go and return unto his house, lest he die in the battle, and another man use the fruit thereof.
ומי־האיש אשר־ארש אשה ולא לקחה ילך וישב לביתו פן־ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה׃	ז	7	And what man is there that hath betrothed a wife, and hath not taken her? let him go and return unto his house, lest he die in the battle, and another man take her.'
ויספו השטרים לדבר אל־העם ואמרו מי־האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את־לבב אחיו כלבבו׃	ח	8	And the officers shall speak further unto the people, and they shall say: 'What man is there that is fearful and faint-hearted? let him go and return unto his house, lest his brethren's heart melt as his heart.'
והיה ככלת השטרים לדבר אל־העם ופקדו שרי צבאות בראש העם׃ ס	ט	9	And it shall be, when the officers have made an end of speaking unto the people, that captains of hosts shall be appointed at the head of the people. {S}
כי־תקרב אל־עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום׃	י	10	When thou drawest nigh unto a city to fight against it, then proclaim peace unto it.
והיה אם־שלום תענך ופתחה לך והיה כל־העם הנמצא־בה יהיו לך למס ועבדוך׃	יא	11	And it shall be, if it make thee answer of peace, and open unto thee, then it shall be, that all the people that are found therein shall become tributary unto thee, and shall serve thee.
ואם־לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה׃	יב	12	And if it will make no peace with thee, but will make war against thee, then thou shalt besiege it.
ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את־כל־זכורה לפי־חרב׃	יג	13	And when Yehovah thy God delivereth it into thy hand, thou shalt smite every male thereof with the edge of the sword;
רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל־שללה תבז לך ואכלת את־שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך׃	יד	14	but the women, and the little ones, and the cattle, and all that is in the city, even all the spoil thereof, shalt thou take for a prey unto thyself; and thou shalt eat the spoil of thine enemies, which Yehovah thy God hath given thee.
כן תעשה לכל־הערים הרחקת ממך מאד אשר לא־מערי הגוים־האלה הנה׃	יה	15	Thus shalt thou do unto all the cities which are very far off from thee, which are not of the cities of these nations.
רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל־נשמה׃	יו	16	Howbeit of the cities of these peoples, that Yehovah thy God giveth thee for an inheritance, thou shalt save alive nothing that breatheth,
כי־החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי כאשר צוך יהוה אלהיך׃	יז	17	but thou shalt utterly destroy them: the Hittite, and the Amorite, the Canaanite, and the Perizzite, the Hivite, and the Jebusite; as Yehovah thy God hath commanded thee;
למען אשר לא־ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם׃ ס	יח	18	that they teach you not to do after all their abominations, which they have done unto their gods, and so ye sin against Yehovah your God. {S}
כי־תצור אל־עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא־תשחית את־עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור׃	יט	19	When thou shalt besiege a city a long time, in making war against it to take it, thou shalt not destroy the trees thereof by wielding an axe against them; for thou mayest eat of them, but thou shalt not cut them down; for is the tree of the field man, that it should be besieged of thee?
רק עץ אשר־תדע כי־לא־עץ מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מצור על־העיר אשר־הוא עשה עמך מלחמה עד רדתה׃ פ	כ	20	Only the trees of which thou knowest that they are not trees for food, them thou mayest destroy and cut down, that thou mayest build bulwarks against the city that maketh war with thee, until it fall. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

Q	Marks a place where we agree with BHQ against BHS in reading L.
n	Marks an anomalous form.
p	We read punctuation in L differently from BHS.

Chapter 21

כי־ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו׃	א	1	If one be found slain in the land which Yehovah thy God giveth thee to possess it, lying in the field, and it be not known who hath smitten him;
ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל־הערים אשר סביבת החלל׃	ב	2	then thy elders and thy judges shall come forth, and they shall measure unto the cities which are round about him that is slain.
והיה העיר הקרבה אל־החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא־עבד בה אשר לא־משכה בעל׃	ג	3	And it shall be, that the city which is nearest unto the slain man, even the elders of that city shall take a heifer of the herd, which hath not been wrought with, and which hath not drawn in the yoke.
והורדו זקני העיר ההוא את־העגלה אל־נחל איתן אשר לא־יעבד בו ולא יזרע וערפו־שם את־העגלה בנחל׃	ד	4	And the elders of that city shall bring down the heifer unto a rough valley, which may neither be plowed nor sown, and shall break the heifer's neck there in the valley.
ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל־פיהם יהיה כל־ריב וכל־נגע׃	ה	5	And the priests the sons of Levi shall come near--for them Yehovah thy God hath chosen to minister unto Him, and to bless in the name of Yehovah; and according to their word shall every controversy and every stroke be.
וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל־החלל ירחצו את־ידיהם על־העגלה הערופה בנחל׃	ו	6	And all the elders of that city, who are nearest unto the slain man, shall wash their hands over the heifer whose neck was broken in the valley.
וענו ואמרו ידינו לא שפכו שפכה את־הדם הזה ועינינו לא ראו׃	ז	7	And they shall speak and say: 'Our hands have not shed this blood, neither have our eyes seen it.
כפר לעמך ישראל אשר־פדית יהוה ואל־תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם׃	ח	8	Forgive, Yehovah, Thy people Israel, whom Thou hast redeemed, and suffer not innocent blood to remain in the midst of Thy people Israel.' And the blood shall be forgiven them.
ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי־תעשה הישר בעיני יהוה׃ ס	ט	9	So shalt thou put away the innocent blood from the midst of thee, when thou shalt do that which is right in the eyes of Yehovah. {S}
כי־תצא למלחמה על־איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו׃	י	10	When thou goest forth to battle against thine enemies, and Yehovah thy God delivereth them into thy hands, and thou carriest them away captive,
וראית בשביה אשת יפת־תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה׃	יא	11	and seest among the captives a woman of goodly form, and thou hast a desire unto her, and wouldest take her to thee to wife;
והבאתה אל־תוך ביתך וגלחה את־ראשה ועשתה את־צפרניה׃	יב	12	then thou shalt bring her home to thy house; and she shall shave her head, and pare her nails;
והסירה את־שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את־אביה ואת־אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה׃	יג	13	and she shall put the raiment of her captivity from off her, and shall remain in thy house, and bewail her father and her mother a full month; and after that thou mayest go in unto her, and be her husband, and she shall be thy wife.
והיה אם־לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא־תמכרנה בכסף לא־תתעמר בה תחת אשר עניתה׃ ס	יד	14	And it shall be, if thou have no delight in her, then thou shalt let her go whither she will; but thou shalt not sell her at all for money, thou shalt not deal with her as a slave, because thou hast humbled her. {S}
כי־תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו־לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה׃	יה	15	If a man have two wives, the one beloved, and the other hated, and they have borne him children, both the beloved and the hated; and if the first-born son be hers that was hated;
והיה ביום הנחילו את־בניו את אשר־יהיה לו לא יוכל לבכר את־בן־האהובה על־פני בן־השנואה הבכר׃	יו	16	then it shall be, in the day that he causeth his sons to inherit that which he hath, that he may not make the son of the beloved the first-born before the son of the hated, who is the first-born;
כי את־הבכר בן־השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר־ימצא לו כי־הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה׃ ס	יז	17	but he shall acknowledge the first-born, the son of the hated, by giving him a double portion of all that he hath; for he is the first-fruits of his strength, the right of the first-born is his. {S}
כי־יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם׃	יח	18	If a man have a stubborn and rebellious son, that will not hearken to the voice of his father, or the voice of his mother, and though they chasten him, will not hearken unto them;
ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל־זקני עירו ואל־שער מקמו׃	יט	19	then shall his father and his mother lay hold on him, and bring him out unto the elders of his city, and unto the gate of his place;
ואמרו אל־זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא׃	כ	20	and they shall say unto the elders of his city: 'This our son is stubborn and rebellious, he doth not hearken to our voice; he is a glutton, and a drunkard.'
ורגמהו כל־אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל־ישראל ישמעו ויראו׃ ס	כא	21	And all the men of his city shall stone him with stones, that he die; so shalt thou put away the evil from the midst of thee; and all Israel shall hear, and fear. {S}
וכי־יהיה באיש חטא משפט־מות והומת ותלית אתו על־עץ׃	כב	22	And if a man have committed a sin worthy of death, and he be put to death, and thou hang him on a tree;
לא־תלין נבלתו על־העץ כי־קבור תקברנו ביום ההוא כי־קללת אלהים תלוי ולא תטמא את־אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃ ס	כג	23	his body shall not remain all night upon the tree, but thou shalt surely bury him the same day; for he that is hanged is a reproach unto God; that thou defile not thy land which Yehovah thy God giveth thee for an inheritance. {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

C	We read one or more accents in L differently from BHQ.
Q	Marks a place where we agree with BHQ against BHS in reading L.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.
n	Marks an anomalous form.
v	We read one or more vowels in L differently from BHS.

Chapter 22

לא־תראה את־שור אחיך או את־שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך׃	א	1	Thou shalt not see thy brother's ox or his sheep driven away, and hide thyself from them; thou shalt surely bring them back unto thy brother.
ואם־לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל־תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו׃	ב	2	And if thy brother be not nigh unto thee, and thou know him not, then thou shalt bring it home to thy house, and it shall be with thee until thy brother require it, and thou shalt restore it to him.
וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל־אבדת אחיך אשר־תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם׃ ס	ג	3	And so shalt thou do with his ass; and so shalt thou do with his garment; and so shalt thou do with every lost thing of thy brother's, which he hath lost, and thou hast found; thou mayest not hide thyself. {S}
לא־תראה את־חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו׃ ס	ד	4	Thou shalt not see thy brother's ass or his ox fallen down by the way, and hide thyself from them; thou shalt surely help him to lift them up again. {S}
לא־יהיה כלי־גבר על־אשה ולא־ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת יהוה אלהיך כל־עשה אלה׃ פ	ה	5	A woman shall not wear that which pertaineth unto a man, neither shall a man put on a woman's garment; for whosoever doeth these things is an abomination unto Yehovah thy God. {P}
כי יקרא קן־צפור ׀ לפניך בדרך בכל־עץ ׀ או על־הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על־האפרחים או על־הביצים לא־תקח האם על־הבנים׃	ו	6	If a bird's nest chance to be before thee in the way, in any tree or on the ground, with young ones or eggs, and the dam sitting upon the young, or upon the eggs, thou shalt not take the dam with the young;
שלח תשלח את־האם ואת־הבנים תקח־לך למען ייטב לך והארכת ימים׃ ס	ז	7	thou shalt in any wise let the dam go, but the young thou mayest take unto thyself; that it may be well with thee, and that thou mayest prolong thy days. {S}
כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא־תשים דמים בביתך כי־יפל הנפל ממנו׃ ס	ח	8	When thou buildest a new house, then thou shalt make a parapet for thy roof, that thou bring not blood upon thy house, if any man fall from thence.
לא־תזרע כרמך כלאים פן־תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם׃ ס	ט	9	Thou shalt not sow thy vineyard with two kinds of seed; lest the fulness of the seed which thou hast sown be forfeited together with the increase of the vineyard. {S}
לא־תחרש בשור־ובחמר יחדו׃ ס	י	10	Thou shalt not plow with an ox and an ass together.
לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו׃ ס	יא	11	Thou shalt not wear a mingled stuff, wool and linen together. {S}
גדלים תעשה־לך על־ארבע כנפות כסותך אשר תכסה־בה׃ ס	יב	12	Thou shalt make thee twisted cords upon the four corners of thy covering, wherewith thou coverest thyself. {S}
כי־יקח איש אשה ובא אליה ושנאה׃	יג	13	If any man take a wife, and go in unto her, and hate her,
ושם לה עלילת דברים והוציא עליה שם רע ואמר את־האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא־מצאתי לה בתולים׃	יד	14	and lay wanton charges against her, and bring up an evil name upon her, and say: 'I took this woman, and when I came nigh to her, I found not in her the tokens of virginity';
ולקח אבי הנערה הנער ואמה והוציאו את־בתולי הנערה הנער אל־זקני העיר השערה׃	יה	15	then shall the father of the damsel, and her mother, take and bring forth the tokens of the damsel's virginity unto the elders of the city in the gate.
ואמר אבי הנערה הנער אל־הזקנים את־בתי נתתי לאיש הזה לאשה וישנאה׃	יו	16	And the damsel's father shall say unto the elders: 'I gave my daughter unto this man to wife, and he hateth her;
והנה־הוא שם עלילת דברים לאמר לא־מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרשו השמלה לפני זקני העיר׃	יז	17	and, lo, he hath laid wanton charges, saying: I found not in thy daughter the tokens of virginity; and yet these are the tokens of my daughter's virginity.' And they shall spread the garment before the elders of the city.
ולקחו זקני העיר־ההוא את־האיש ויסרו אתו׃	יח	18	And the elders of that city shall take the man and chastise him.
וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולו־תהיה לאשה לא־יוכל לשלחה כל־ימיו׃ ס	יט	19	And they shall fine him a hundred shekels of silver, and give them unto the father of the damsel, because he hath brought up an evil name upon a virgin of Israel; and she shall be his wife; he may not put her away all his days. {S}
ואם־אמת היה הדבר הזה לא־נמצאו בתולים לנערה לנער׃	כ	20	But if this thing be true, that the tokens of virginity were not found in the damsel;
והוציאו את־הנערה הנער אל־פתח בית־אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי־עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך׃ ס	כא	21	then they shall bring out the damsel to the door of her father's house, and the men of her city shall stone her with stones that she die; because she hath wrought a wanton deed in Israel, to play the harlot in her father's house; so shalt thou put away the evil from the midst of thee. {S}
כי־ימצא איש שכב ׀ עם־אשה בעלת־בעל ומתו גם־שניהם האיש השכב עם־האשה והאשה ובערת הרע מישראל׃ ס	כב	22	If a man be found lying with a woman married to a husband, then they shall both of them die, the man that lay with the woman, and the woman; so shalt thou put away the evil from Israel. {S}
כי יהיה נערה נער בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה׃	כג	23	If there be a damsel that is a virgin betrothed unto a man, and a man find her in the city, and lie with her;
והוצאתם את־שניהם אל־שער ׀ העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את־הנערה הנער על־דבר אשר לא־צעקה בעיר ואת־האיש על־דבר אשר־ענה את־אשת רעהו ובערת הרע מקרבך׃ ס	כד	24	then ye shall bring them both out unto the gate of that city, and ye shall stone them with stones that they die: the damsel, because she cried not, being in the city; and the man, because he hath humbled his neighbour's wife; so thou shalt put away the evil from the midst of thee. {S}
ואם־בשדה ימצא האיש את־הנערה הנער המארשה והחזיק־בה האיש ושכב עמה ומת האיש אשר־שכב עמה לבדו׃	כה	25	But if the man find the damsel that is betrothed in the field, and the man take hold of her, and lie with her; then the man only that lay with her shall die.
וְלַֽנַּעֲרָה֙ ולנער לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין לַֽנַּעֲרָ֖ה לנער חֵ֣טְא מָ֑וֶת כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל־רֵעֵ֙הוּ֙ וּרְצָח֣וֹ נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ן הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃	כו	26	But unto the damsel thou shalt do nothing; there is in the damsel no sin worthy of death; for as when a man riseth against his neighbour, and slayeth him, even so is this matter.
כי בשדה מצאה צעקה הנערה הנער המארשה ואין מושיע לה׃ ס	כז	27	For he found her in the field; the betrothed damsel cried, and there was none to save her. {S}
כי־ימצא איש נערה נער בתולה אשר לא־ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו׃	כח	28	If a man find a damsel that is a virgin, that is not betrothed, and lay hold on her, and lie with her, and they be found;
ונתן האיש השכב עמה לאבי הנערה הנער חמשים כסף ולו־תהיה לאשה תחת אשר ענה לא־יוכל שלחה כל־ימיו׃ ס	כט	29	then the man that lay with her shall give unto the damsel's father fifty shekels of silver, and she shall be his wife, because he hath humbled her; he may not put her away all his days. {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

Q	Marks a place where we agree with BHQ against BHS in reading L.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.
n	Marks an anomalous form.
p	We read punctuation in L differently from BHS.
v	We read one or more vowels in L differently from BHS.

Chapter 23

לא־יקח איש את־אשת אביו ולא יגלה כנף אביו׃ ס	א	1	A man shall not take his father's wife, and shall not uncover his father's skirt. {S}
לא־יבא פצוע־דכא וכרות שפכה בקהל יהוה׃ ס	ב	2	He that is crushed or maimed in his privy parts shall not enter into the assembly of Yehovah. {S}
לא־יבא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא־יבא לו בקהל יהוה׃ ס	ג	3	A bastard shall not enter into the assembly of Yehovah; even to the tenth generation shall none of his enter into the assembly of Yehovah. {S}
לא־יבא עמוני ומואבי בקהל יהוה גם דור עשירי לא־יבא להם בקהל יהוה עד־עולם׃	ד	4	An Ammonite or a Moabite shall not enter into the assembly of Yehovah; even to the tenth generation shall none of them enter into the assembly of Yehovah for ever;
על־דבר אשר לא־קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את־בלעם בן־בעור מפתור ארם נהרים לקללך׃	ה	5	because they met you not with bread and with water in the way, when ye came forth out of Egypt; and because they hired against thee Bilaam the son of Beor from Pethor of Aram-naharaim, to curse thee.
ולא־אבה יהוה אלהיך לשמע אל־בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את־הקללה לברכה כי אהבך יהוה אלהיך׃	ו	6	Nevertheless Yehovah thy God would not hearken unto Bilaam; but Yehovah thy God turned the curse into a blessing unto thee, because Yehovah thy God loved thee.
לא־תדרש שלמם וטבתם כל־ימיך לעולם׃ ס	ז	7	Thou shalt not seek their peace nor their prosperity all thy days for ever. {S}
לא־תתעב אדמי כי אחיך הוא ס לא־תתעב מצרי כי־גר היית בארצו׃	ח	8	Thou shalt not abhor an Edomite, for he is thy brother; thou shalt not abhor an Egyptian, because thou wast a stranger in his land.
בנים אשר־יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל יהוה׃ ס	ט	9	The children of the third generation that are born unto them may enter into the assembly of Yehovah. {S}
כי־תצא מחנה על־איביך ונשמרת מכל דבר רע׃	י	10	When thou goest forth in camp against thine enemies, then thou shalt keep thee from every evil thing.
כי־יהיה בך איש אשר לא־יהיה טהור מקרה־לילה ויצא אל־מחוץ למחנה לא יבא אל־תוך המחנה׃	יא	11	If there be among you any man, that is not clean by reason of that which chanceth him by night, then shall he go abroad out of the camp, he shall not come within the camp.
והיה לפנות־ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל־תוך המחנה׃	יב	12	But it shall be, when evening cometh on, he shall bathe himself in water; and when the sun is down, he may come within the camp.
ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ׃	יג	13	Thou shalt have a place also without the camp, whither thou shalt go forth abroad.
ויתד תהיה לך על־אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את־צאתך׃	יד	14	And thou shalt have a paddle among thy weapons; and it shall be, when thou sittest down abroad, thou shalt dig therewith, and shalt turn back and cover that which cometh from thee.
כי יהוה אלהיך מתהלך ׀ בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא־יראה בך ערות דבר ושב מאחריך׃ ס	יה	15	For Yehovah thy God walketh in the midst of thy camp, to deliver thee, and to give up thine enemies before thee; therefore shall thy camp be holy; that He see no unseemly thing in thee, and turn away from thee. {S}
לא־תסגיר עבד אל־אדניו אשר־ינצל אליך מעם אדניו׃	יו	16	Thou shalt not deliver unto his master a bondman that is escaped from his master unto thee;
עמך ישב בקרבך במקום אשר־יבחר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו׃ ס	יז	17	he shall dwell with thee, in the midst of thee, in the place which he shall choose within one of thy gates, where it liketh him best; thou shalt not wrong him. {S}
לא־תהיה קדשה מבנות ישראל ולא־יהיה קדש מבני ישראל׃	יח	18	There shall be no harlot of the daughters of Israel, neither shall there be a sodomite of the sons of Israel.
לא־תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה אלהיך לכל־נדר כי תועבת יהוה אלהיך גם־שניהם׃	יט	19	Thou shalt not bring the hire of a harlot, or the price of a dog, into the house of Yehovah thy God for any vow; for even both these are an abomination unto Yehovah thy God. {S}
לא־תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל־דבר אשר ישך׃	כ	20	Thou shalt not lend upon interest to thy brother: interest of money, interest of victuals, interest of any thing that is lent upon interest.
לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך יהוה אלהיך בכל משלח ידך על־הארץ אשר־אתה בא־שמה לרשתה׃ ס	כא	21	Unto a foreigner thou mayest lend upon interest; but unto thy brother thou shalt not lend upon interest; that Yehovah thy God may bless thee in all that thou puttest thy hand unto, in the land whither thou goest in to possess it. {S}
כי־תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו כי־דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא׃	כב	22	When thou shalt vow a vow unto Yehovah thy God, thou shalt not be slack to pay it; for Yehovah thy God will surely require it of thee; and it will be sin in thee.
וכי תחדל לנדר לא־יהיה בך חטא׃	כג	23	But if thou shalt forbear to vow, it shall be no sin in thee.
מוצא שפתיך תשמר ועשית כאשר נדרת ליהוה אלהיך נדבה אשר דברת בפיך׃ ס	כד	24	That which is gone out of thy lips thou shalt observe and do; according as thou hast vowed freely unto Yehovah thy God, even that which thou hast promised with thy mouth. {S}
כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל־כליך לא תתן׃ ס	כה	25	When thou comest into thy neighbour's vineyard, then thou mayest eat grapes until thou have enough at thine own pleasure; but thou shalt not put any in thy vessel. {S}
כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך׃ ס	כו	26	When thou comest into thy neighbour's standing corn, then thou mayest pluck ears with thy hand; but thou shalt not move a sickle unto thy neighbour's standing corn. {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

U	We agree with both BHS 1997 and BHQ on an unexpected reading.

Chapter 24

כי־יקח איש אשה ובעלה והיה אם־לא תמצא־חן בעיניו כי־מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו׃	א	1	When a man taketh a wife, and marrieth her, then it cometh to pass, if she find no favour in his eyes, because he hath found some unseemly thing in her, that he writeth her a bill of divorcement, and giveth it in her hand, and sendeth her out of his house,
ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש־אחר׃	ב	2	and she departeth out of his house, and goeth and becometh another man's wife,
ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר־לקחה לו לאשה׃	ג	3	and the latter husband hateth her, and writeth her a bill of divorcement, and giveth it in her hand, and sendeth her out of his house; or if the latter husband die, who took her to be his wife;
לא־יוכל בעלה הראשון אשר־שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי־תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את־הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃ ס	ד	4	her former husband, who sent her away, may not take her again to be his wife, after that she is defiled; for that is abomination before Yehovah; and thou shalt not cause the land to sin, which Yehovah thy God giveth thee for an inheritance. {S}
כי־יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא־יעבר עליו לכל־דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את־אשתו אשר־לקח׃ ס	ה	5	When a man taketh a new wife, he shall not go out in the host, neither shall he be charged with any business; he shall be free for his house one year, and shall cheer his wife whom he hath taken.
לא־יחבל רחים ורכב כי־נפש הוא חבל׃ ס	ו	6	No man shall take the mill or the upper millstone to pledge; for he taketh a man's life to pledge. {S}
כי־ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר־בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך׃	ז	7	If a man be found stealing any of his brethren of the children of Israel, and he deal with him as a slave, and sell him; then that thief shall die; so shalt thou put away the evil from the midst of thee. {S}
השמר בנגע־הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר־יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות׃ ס	ח	8	Take heed in the plague of leprosy, that thou observe diligently, and do according to all that the priests the Levites shall teach you, as I commanded them, so ye shall observe to do.
זכור את אשר־עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים׃ ס	ט	9	Remember what Yehovah thy God did unto Miriam, by the way as ye came forth out of Egypt. {S}
כי־תשה ברעך משאת מאומה לא־תבא אל־ביתו לעבט עבטו׃	י	10	When thou dost lend thy neighbour any manner of loan, thou shalt not go into his house to fetch his pledge.
בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את־העבוט החוצה׃	יא	11	Thou shalt stand without, and the man to whom thou dost lend shall bring forth the pledge without unto thee.
ואם־איש עני הוא לא תשכב בעבטו׃	יב	12	And if he be a poor man, thou shalt not sleep with his pledge;
השב תשיב לו את־העבוט כבא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך׃ ס	יג	13	thou shalt surely restore to him the pledge when the sun goeth down, that he may sleep in his garment, and bless thee; and it shall be righteousness unto thee before Yehovah thy God. {S}
לא־תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך׃	יד	14	Thou shalt not oppress a hired servant that is poor and needy, whether he be of thy brethren, or of thy strangers that are in thy land within thy gates.
ביומו תתן שכרו ולא־תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את־נפשו ולא־יקרא עליך אל־יהוה והיה בך חטא׃ ס	יה	15	In the same day thou shalt give him his hire, neither shall the sun go down upon it; for he is poor, and setteth his heart upon it: lest he cry against thee unto Yehovah and it be sin in thee. {S}
לא־יומתו אבות על־בנים ובנים לא־יומתו על־אבות איש בחטאו יומתו׃ ס	יו	16	The fathers shall not be put to death for the children, neither shall the children be put to death for the fathers; every man shall be put to death for his own sin. {S}
לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה׃	יז	17	Thou shalt not pervert the justice due to the stranger, or to the fatherless; nor take the widow's raiment to pledge.
וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על־כן אנכי מצוך לעשות את־הדבר הזה׃ ס	יח	18	But thou shalt remember that thou wast a bondman in Egypt, and Yehovah thy God redeemed thee thence; therefore I command thee to do this thing. {S}
כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך׃	יט	19	When thou reapest thy harvest in thy field, and hast forgot a sheaf in the field, thou shalt not go back to fetch it; it shall be for the stranger, for the fatherless, and for the widow; that Yehovah thy God may bless thee in all the work of thy hands. {S}
כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃ ס	כ	20	When thou beatest thine olive-tree, thou shalt not go over the boughs again; it shall be for the stranger, for the fatherless, and for the widow.
כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃	כא	21	When thou gatherest the grapes of thy vineyard, thou shalt not glean it after thee; it shall be for the stranger, for the fatherless, and for the widow.
וזכרת כי־עבד היית בארץ מצרים על־כן אנכי מצוך לעשות את־הדבר הזה׃ ס	כב	22	And thou shalt remember that thou wast a bondman in the land of Egypt; therefore I command thee to do this thing. {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

Q	Marks a place where we agree with BHQ against BHS in reading L.
U	We agree with both BHS 1997 and BHQ on an unexpected reading.
k	We read one or more consonants in L differently from BHS.
n	Marks an anomalous form.

Chapter 25

כי־יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל־המשפט ושפטום והצדיקו את־הצדיק והרשיעו את־הרשע׃	א	1	If there be a controversy between men, and they come unto judgment, and the judges judge them, by justifying the righteous, and condemning the wicked,
והיה אם־בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר׃	ב	2	then it shall be, if the wicked man deserve to be beaten, that the judge shall cause him to lie down, and to be beaten before his face, according to the measure of his wickedness, by number.
ארבעים יכנו לא יסיף פן־יסיף להכתו על־אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך׃ ס	ג	3	Forty stripes he may give him, he shall not exceed; lest, if he should exceed, and beat him above these with many stripes, then thy brother should be dishonoured before thine eyes.
לא־תחסם שור בדישו׃ ס	ד	4	Thou shalt not muzzle the ox when he treadeth out the corn. {S}
כי־ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין־לו לא־תהיה אשת־המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה׃	ה	5	If brethren dwell together, and one of them die, and have no child, the wife of the dead shall not be married abroad unto one not of his kin; her husband's brother shall go in unto her, and take her to him to wife, and perform the duty of a husband's brother unto her.
והיה הבכור אשר תלד יקום על־שם אחיו המת ולא־ימחה שמו מישראל׃	ו	6	And it shall be, that the first-born that she beareth shall succeed in the name of his brother that is dead, that his name be not blotted out of Israel.
ואם־לא יחפץ האיש לקחת את־יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל־הזקנים ואמרה מאין יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי׃	ז	7	And if the man like not to take his brother's wife, then his brother's wife shall go up to the gate unto the elders, and say: 'My husband's brother refuseth to raise up unto his brother a name in Israel; he will not perform the duty of a husband's brother unto me.'
וקראו־לו זקני־עירו ודברו אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה׃	ח	8	Then the elders of his city shall call him, and speak unto him; and if he stand, and say: 'I like not to take her';
ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא־יבנה את־בית אחיו	ט	9	then shall his brother's wife draw nigh unto him in the presence of the elders, and loose his shoe from off his foot, and spit in his face; and she shall answer and say: 'So shall it be done unto the man that doth not build up his brother's house.'
ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל׃ ס	י	10	And his name shall be called in Israel the house of him that had his shoe loosed. {S}
כי־ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את־אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו׃	יא	11	When men strive together one with another, and the wife of the one draweth near to deliver her husband out of the hand of him that smiteth him, and putteth forth her hand, and taketh him by the secrets;
וקצתה את־כפה לא תחוס עינך׃ ס	יב	12	then thou shalt cut off her hand, thine eye shall have no pity. {S}
לא־יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה׃ ס	יג	13	Thou shalt not have in thy bag diverse weights, a great and a small.
לא־יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה׃	יד	14	Thou shalt not have in thy house diverse measures, a great and a small.
אבן שלמה וצדק יהיה־לך איפה שלמה וצדק יהיה־לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃	יה	15	A perfect and just weight shalt thou have; a perfect and just measure shalt thou have; that thy days may be long upon the land which Yehovah thy God giveth thee.
כי תועבת יהוה אלהיך כל־עשה אלה כל עשה עול׃ פ	יו	16	For all that do such things, even all that do unrighteously, are an abomination unto Yehovah thy God. {P}
זכור את אשר־עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים׃	יז	17	Remember what Amalek did unto thee by the way as ye came forth out of Egypt;
אשר קרך בדרך ויזנב בך כל־הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים׃	יח	18	how he met thee by the way, and smote the hindmost of thee, all that were enfeebled in thy rear, when thou wast faint and weary; and he feared not God.
והיה בהניח יהוה אלהיך ׀ לך מכל־איביך מסביב בארץ אשר יהוה־אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את־זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח׃ פ	יט	19	Therefore it shall be, when Yehovah thy God hath given thee rest from all thine enemies round about, in the land which Yehovah thy God giveth thee for an inheritance to possess it, that thou shalt blot out the remembrance of Amalek from under heaven; thou shalt not forget. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

Q	Marks a place where we agree with BHQ against BHS in reading L.
U	We agree with both BHS 1997 and BHQ on an unexpected reading.
n	Marks an anomalous form.
p	We read punctuation in L differently from BHS.

Chapter 26

והיה כי־תבוא אל־הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה׃	א	1	And it shall be, when thou art come in unto the land which Yehovah thy God giveth thee for an inheritance, and dost possess it, and dwell therein;
ולקחת מראשית ׀ כל־פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל־המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם׃	ב	2	that thou shalt take of the first of all the fruit of the ground, which thou shalt bring in from thy land that Yehovah thy God giveth thee; and thou shalt put it in a basket and shalt go unto the place which Yehovah thy God shall choose to cause His name to dwell there.
ובאת אל־הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ליהוה אלהיך כי־באתי אל־הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו׃	ג	3	And thou shalt come unto the priest that shall be in those days, and say unto him: 'I profess this day unto Yehovah thy God, that I am come unto the land which Yehovah swore unto our fathers to give us.'
ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח יהוה אלהיך׃	ד	4	And the priest shall take the basket out of thy hand, and set it down before the altar of Yehovah thy God.
וענית ואמרת לפני ׀ יהוה אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי־שם לגוי גדול עצום ורב׃	ה	5	And thou shalt speak and say before Yehovah thy God: 'A wandering Aramean was my father, and he went down into Egypt, and sojourned there, few in number; and he became there a nation, great, mighty, and populous.
וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה׃	ו	6	And the Egyptians dealt ill with us, and afflicted us, and laid upon us hard bondage.
ונצעק אל־יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את־קלנו וירא את־ענינו ואת־עמלנו ואת־לחצנו׃	ז	7	And we cried unto Yehovah, the God of our fathers, and Yehovah heard our voice, and saw our affliction, and our toil, and our oppression.
ויוצאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתים׃	ח	8	And Yehovah brought us forth out of Egypt with a mighty hand, and with an outstretched arm, and with great terribleness, and with signs, and with wonders.
ויבאנו אל־המקום הזה ויתן־לנו את־הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש׃	ט	9	And He hath brought us into this place, and hath given us this land, a land flowing with milk and honey.
ועתה הנה הבאתי את־ראשית פרי האדמה אשר־נתתה לי יהוה והנחתו לפני יהוה אלהיך והשתחוית לפני יהוה אלהיך׃	י	10	And now, behold, I have brought the first of the fruit of the land, which Thou, Yehovah, hast given me.' And thou shalt set it down before Yehovah thy God, and worship before Yehovah thy God.
ושמחת בכל־הטוב אשר נתן־לך יהוה אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך׃ ס	יא	11	And thou shalt rejoice in all the good which Yehovah thy God hath given unto thee, and unto thy house, thou, and the Levite, and the stranger that is in the midst of thee. {S}
כי תכלה לעשר את־כל־מעשר תבואתך בשנה השלישת שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו׃	יב	12	When thou hast made an end of tithing all the tithe of thine increase in the third year, which is the year of tithing, and hast given it unto the Levite, to the stranger, to the fatherless, and to the widow, that they may eat within thy gates, and be satisfied,
ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן־הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל־מצותך אשר צויתני לא־עברתי ממצותיך ולא שכחתי׃	יג	13	then thou shalt say before Yehovah thy God: 'I have put away the hallowed things out of my house, and also have given them unto the Levite, and unto the stranger, to the fatherless, and to the widow, according to all Thy commandment which Thou hast commanded me; I have not transgressed any of Thy commandments, neither have I forgotten them.
לא־אכלתי באני ממנו ולא־בערתי ממנו בטמא ולא־נתתי ממנו למת שמעתי בקול יהוה אלהי עשיתי ככל אשר צויתני׃	יד	14	I have not eaten thereof in my mourning, neither have I put away thereof, being unclean, nor given thereof for the dead; I have hearkened to the voice of Yehovah my God, I have done according to all that Thou hast commanded me.
השקיפה ממעון קדשך מן־השמים וברך את־עמך את־ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש׃ ס	יה	15	Look forth from Thy holy habitation, from heaven, and bless Thy people Israel, and the land which Thou hast given us, as Thou didst swear unto our fathers, a land flowing with milk and honey.' {S}
היום הזה יהוה אלהיך מצוך לעשות את־החקים האלה ואת־המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל־לבבך ובכל־נפשך׃	יו	16	This day Yehovah thy God commandeth thee to do these statutes and ordinances; thou shalt therefore observe and do them with all thy heart, and with all thy soul.
את־יהוה האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמע בקלו׃	יז	17	Thou hast avouched Yehovah this day to be thy God, and that thou wouldest walk in His ways, and keep His statutes, and His commandments, and His ordinances, and hearken unto His voice.
ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר־לך ולשמר כל־מצותיו׃	יח	18	And Yehovah hath avouched thee this day to be His own treasure, as He hath promised thee, and that thou shouldest keep all His commandments;
ולתתך עליון על כל־הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם־קדש ליהוה אלהיך כאשר דבר׃ ס	יט	19	and to make thee high above all nations that He hath made, in praise, and in name, and in glory; and that thou mayest be a holy people unto Yehovah thy God, as He hath spoken. {P}

Chapter 27

ויצו משה וזקני ישראל את־העם לאמר שמר את־כל־המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום׃	א	1	And Moses and the elders of Israel commanded the people, saying: 'Keep all the commandment which I command you this day.
והיה ביום אשר תעברו את־הירדן אל־הארץ אשר־יהוה אלהיך נתן לך והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד׃	ב	2	And it shall be on the day when ye shall pass over the Jordan unto the land which Yehovah thy God giveth thee, that thou shalt set thee up great stones, and plaster them with plaster.
וכתבת עליהן את־כל־דברי התורה הזאת בעברך למען אשר תבא אל־הארץ אשר־יהוה אלהיך ׀ נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר יהוה אלהי־אבתיך לך׃	ג	3	And thou shalt write upon them all the words of this Torah, when thou art passed over; that thou mayest go in unto the land which Yehovah thy God giveth thee, a land flowing with milk and honey, as Yehovah, the God of thy fathers, hath promised thee.
והיה בעברכם את־הירדן תקימו את־האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם בשיד׃	ד	4	And it shall be when ye are passed over the Jordan, that ye shall set up these stones, which I command you this day, in mount Ebal, and thou shalt plaster them with plaster.
ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא־תניף עליהם ברזל׃	ה	5	And there shalt thou build an altar unto Yehovah thy God, an altar of stones; thou shalt lift up no iron tool upon them.
אבנים שלמות תבנה את־מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עולת ליהוה אלהיך׃	ו	6	Thou shalt build the altar of Yehovah thy God of unhewn stones; and thou shalt offer burnt-offerings thereon unto Yehovah thy God.
וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך׃	ז	7	And thou shalt sacrifice peace-offerings, and shalt eat there; and thou shalt rejoice before Yehovah thy God.
וכתבת על־האבנים את־כל־דברי התורה הזאת באר היטב׃ ס	ח	8	And thou shalt write upon the stones all the words of this Torah very plainly.' {S}
וידבר משה והכהנים הלוים אל כל־ישראל לאמר הסכת ׀ ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם ליהוה אלהיך׃	ט	9	And Moses and the priests the Levites spoke unto all Israel, saying: 'Keep silence, and hear, O Israel; this day thou art become a people unto Yehovah thy God.
ושמעת בקול יהוה אלהיך ועשית את־מצותו ואת־חקיו אשר אנכי מצוך היום׃ ס	י	10	Thou shalt therefore hearken to the voice of Yehovah thy God, and do His commandments and His statutes, which I command thee this day.' {S}
ויצו משה את־העם ביום ההוא לאמר׃	יא	11	And Moses charged the people the same day, saying:
אלה יעמדו לברך את־העם על־הר גרזים בעברכם את־הירדן שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן׃	יב	12	'These shall stand upon mount Gerizim to bless the people, when ye are passed over the Jordan: Simeon, and Levi, and Judah, and Issachar, and Joseph, and Benjamin;
ואלה יעמדו על־הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי׃	יג	13	and these shall stand upon mount Ebal for the curse: Reuben, Gad, and Asher, and Zebulun, Dan, and Naphtali.
וענו הלוים ואמרו אל־כל־איש ישראל קול רם׃ ס	יד	14	And the Levites shall speak, and say unto all the men of Israel with a loud voice: {S}
ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו כל־העם ואמרו אמן׃ ס	יה	15	Cursed be the man that maketh a graven or molten image, an abomination unto Yehovah, the work of the hands of the craftsman, and setteth it up in secret. And all the people shall answer and say: Amen. {S}
ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל־העם אמן׃ ס	יו	16	Cursed be he that dishonoureth his father or his mother. And all the people shall say: Amen. {S}
ארור מסיג גבול רעהו ואמר כל־העם אמן׃ ס	יז	17	Cursed be he that removeth his neighbour's landmark. And all the people shall say: Amen. {S}
ארור משגה עור בדרך ואמר כל־העם אמן׃ ס	יח	18	Cursed be he that maketh the blind to go astray in the way. And all the people shall say: Amen. {S}
ארור מטה משפט גר־יתום ואלמנה ואמר כל־העם אמן׃ ס	יט	19	Cursed be he that perverteth the justice due to the stranger, fatherless, and widow. And all the people shall say: Amen.
ארור שכב עם־אשת אביו כי גלה כנף אביו ואמר כל־העם אמן׃ ס	כ	20	Cursed be he that lieth with his father's wife; because he hath uncovered his father's skirt. And all the people shall say: Amen. {S}
ארור שכב עם־כל־בהמה ואמר כל־העם אמן׃ ס	כא	21	Cursed be he that lieth with any manner of beast. And all the people shall say: Amen. {S}
ארור שכב עם־אחתו בת־אביו או בת־אמו ואמר כל־העם אמן׃ ס	כב	22	Cursed be he that lieth with his sister, the daughter of his father, or the daughter of his mother. And all the people shall say: Amen. {S}
ארור שכב עם־חתנתו ואמר כל־העם אמן׃ ס	כג	23	Cursed be he that lieth with his mother-in-law. And all the people shall say: Amen. {S}
ארור מכה רעהו בסתר ואמר כל־העם אמן׃ ס	כד	24	Cursed be he that smiteth his neighbour in secret. And all the people shall say: Amen. {S}
ארור לקח שחד להכות נפש דם נקי ואמר כל־העם אמן׃ ס	כה	25	Cursed be he that taketh a bribe to slay an innocent person. And all the people shall say: Amen. {S}
ארור אשר לא־יקים את־דברי התורה־הזאת לעשות אותם ואמר כל־העם אמן׃ פ	כו	26	Cursed be he that confirmeth not the words of this Torah to do them. And all the people shall say: Amen.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

Q	Marks a place where we agree with BHQ against BHS in reading L.
q	We have abandoned or added a ketib/qere relative to BHS. In doing this we agree with L against BHS.

Chapter 28

והיה אם־שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את־כל־מצותיו אשר אנכי מצוך היום ונתנך יהוה אלהיך עליון על כל־גויי הארץ׃	א	1	And it shall come to pass, if thou shalt hearken diligently unto the voice of Yehovah thy God, to observe to do all His commandments which I command thee this day, that Yehovah thy God will set thee on high above all the nations of the earth.
ובאו עליך כל־הברכות האלה והשיגך כי תשמע בקול יהוה אלהיך׃	ב	2	And all these blessings shall come upon thee, and overtake thee, if thou shalt hearken unto the voice of Yehovah thy God.
ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה׃	ג	3	Blessed shalt thou be in the city, and blessed shalt thou be in the field.
ברוך פרי־בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך׃	ד	4	Blessed shall be the fruit of thy body, and the fruit of thy land, and the fruit of thy cattle, the increase of thy kine, and the young of thy flock.
ברוך טנאך ומשארתך׃	ה	5	Blessed shall be thy basket and thy kneading-trough.
ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך׃	ו	6	Blessed shalt thou be when thou comest in, and blessed shalt thou be when thou goest out.
יתן יהוה את־איביך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך׃	ז	7	Yehovah will cause thine enemies that rise up against thee to be smitten before thee; they shall come out against thee one way, and shall flee before thee seven ways.
יצו יהוה אתך את־הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברכך בארץ אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃	ח	8	Yehovah will command the blessing with thee in thy barns, and in all that thou puttest thy hand unto; and He will bless thee in the land which Yehovah thy God giveth thee.
יקימך יהוה לו לעם קדוש כאשר נשבע־לך כי תשמר את־מצות יהוה אלהיך והלכת בדרכיו׃	ט	9	Yehovah will establish thee for a holy people unto Himself, as He hath sworn unto thee; if thou shalt keep the commandments of Yehovah thy God, and walk in His ways.
וראו כל־עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך׃	י	10	And all the peoples of the earth shall see that the name of Yehovah is called upon thee; and they shall be afraid of thee.
והותרך יהוה לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לתת לך׃	יא	11	And Yehovah will make thee over-abundant for good, in the fruit of thy body, and in the fruit of thy cattle, and in the fruit of thy land, in the land which Yehovah swore unto thy fathers to give thee.
יפתח יהוה ׀ לך את־אוצרו הטוב את־השמים לתת מטר־ארצך בעתו ולברך את כל־מעשה ידך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה׃	יב	12	Yehovah will open unto thee His good treasure the heaven to give the rain of thy land in its season, and to bless all the work of thy hand; and thou shalt lend unto many nations, but thou shalt not borrow.
ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי־תשמע אל־מצות ׀ יהוה אלהיך אשר אנכי מצוך היום לשמר ולעשות׃	יג	13	And Yehovah will make thee the head, and not the tail; and thou shalt be above only, and thou shalt not be beneath; if thou shalt hearken unto the commandments of Yehovah thy God, which I command thee this day, to observe and to do them;
ולא תסור מכל־הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאול ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם׃ ס	יד	14	and shalt not turn aside from any of the words which I command you this day, to the right hand, or to the left, to go after other gods to serve them. {P}
והיה אם־לא תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את־כל־מצותיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום ובאו עליך כל־הקללות האלה והשיגוך׃	יה	15	But it shall come to pass, if thou wilt not hearken unto the voice of Yehovah thy God, to observe to do all His commandments and His statutes which I command thee this day; that all these curses shall come upon thee, and overtake thee.
ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה׃	יו	16	Cursed shalt thou be in the city, and cursed shalt thou be in the field.
ארור טנאך ומשארתך׃	יז	17	Cursed shall be thy basket and thy kneading-trough.
ארור פרי־בטנך ופרי אדמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך׃	יח	18	Cursed shall be the fruit of thy body, and the fruit of thy land, the increase of thy kine, and the young of thy flock.
ארור אתה בבאך וארור אתה בצאתך׃	יט	19	Cursed shalt thou be when thou comest in, and cursed shalt thou be when thou goest out.
ישלח יהוה ׀ בך את־המארה את־המהומה ואת־המגערת בכל־משלח ידך אשר תעשה עד השמדך ועד־אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני׃	כ	20	Yehovah will send upon thee cursing, discomfiture, and rebuke, in all that thou puttest thy hand unto to do, until thou be destroyed, and until thou perish quickly; because of the evil of thy doings, whereby thou hast forsaken Me.
ידבק יהוה בך את־הדבר עד כלתו אתך מעל האדמה אשר־אתה בא־שמה לרשתה׃	כא	21	Yehovah will make the pestilence cleave unto thee, until He have consumed thee from off the land, whither thou goest in to possess it.
יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפוך עד אבדך׃	כב	22	Yehovah will smite thee with consumption, and with fever, and with inflammation, and with fiery heat, and with drought, and with blasting, and with mildew; and they shall pursue thee until thou perish.
והיו שמיך אשר על־ראשך נחשת והארץ אשר־תחתיך ברזל׃	כג	23	And thy heaven that is over thy head shall be brass, and the earth that is under thee shall be iron.
יתן יהוה את־מטר ארצך אבק ועפר מן־השמים ירד עליך עד השמדך׃	כד	24	Yehovah will make the rain of thy land powder and dust; from heaven shall it come down upon thee, until thou be destroyed.
יתנך יהוה ׀ נגף לפני איביך בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ׃	כה	25	Yehovah will cause thee to be smitten before thine enemies; thou shalt go out one way against them, and shalt flee seven ways before them; and thou shalt be a horror unto all the kingdoms of the earth.
והיתה נבלתך למאכל לכל־עוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד׃	כו	26	And thy carcasses shall be food unto all fowls of the air, and unto the beasts of the earth, and there shall be none to frighten them away.
יככה יהוה בשחין מצרים ובטחרים ובעפלים ובגרב ובחרס אשר לא־תוכל להרפא׃	כז	27	Yehovah will smite thee with the boil of Egypt, and with the emerods, and with the scab, and with the itch, whereof thou canst not be healed.
יככה יהוה בשגעון ובעורון ובתמהון לבב׃	כח	28	Yehovah will smite thee with madness, and with blindness, and with astonishment of heart.
והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את־דרכיך והיית אך עשוק וגזול כל־הימים ואין מושיע׃	כט	29	And thou shalt grope at noonday, as the blind gropeth in darkness, and thou shalt not make thy ways prosperous; and thou shalt be only oppressed and robbed alway, and there shall be none to save thee.
אשה תארש ואיש אחר ישכבנה ישגלנה בית תבנה ולא־תשב בו כרם תטע ולא תחללנו׃	ל	30	Thou shalt betroth a wife, and another man shall lie with her; thou shalt build a house, and thou shalt not dwell therein; thou shalt plant a vineyard, and shalt not use the fruit thereof.
שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע׃	לא	31	Thine ox shall be slain before thine eyes, and thou shalt not eat thereof; thine ass shall be violently taken away from before thy face, and shall not be restored to thee; thy sheep shall be given unto thine enemies; and thou shalt have none to save thee.
בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל־היום ואין לאל ידך׃	לב	32	Thy sons and thy daughters shall be given unto another people, and thine eyes shall look, and fail with longing for them all the day; and there shall be nought in the power of thy hand.
פרי אדמתך וכל־יגיעך יאכל עם אשר לא־ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל־הימים׃	לג	33	The fruit of thy land, and all thy labours, shall a nation which thou knowest not eat up; and thou shalt be only oppressed and crushed away:
והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה׃	לד	34	so that thou shalt be mad for the sight of thine eyes which thou shalt see.
יככה יהוה בשחין רע על־הברכים ועל־השקים אשר לא־תוכל להרפא מכף רגלך ועד קדקדך׃	לה	35	Yehovah will smite thee in the knees, and in the legs, with a sore boil, whereof thou canst not be healed, from the sole of thy foot unto the crown of thy head.
יולך יהוה אתך ואת־מלכך אשר תקים עליך אל־גוי אשר לא־ידעת אתה ואבתיך ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן׃	לו	36	Yehovah will bring thee, and thy king whom thou shalt set over thee, unto a nation that thou hast not known, thou nor thy fathers; and there shalt thou serve other gods, wood and stone.
והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר־ינהגך יהוה שמה׃	לז	37	And thou shalt become an astonishment, a proverb, and a byword, among all the peoples whither Yehovah shall lead thee away.
זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה׃	לח	38	Thou shalt carry much seed out into the field, and shalt gather little in; for the locust shall consume it.
כרמים תטע ועבדת ויין לא־תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת׃	לט	39	Thou shalt plant vineyards and dress them, but thou shalt neither drink of the wine, nor gather the grapes; for the worm shall eat them.
זיתים יהיו לך בכל־גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך׃	מ	40	Thou shalt have olive-trees throughout all thy borders, but thou shalt not anoint thyself with the oil; for thine olives shall drop off.
בנים ובנות תוליד ולא־יהיו לך כי ילכו בשבי׃	מא	41	Thou shalt beget sons and daughters, but they shall not be thine; for they shall go into captivity.
כל־עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל׃	מב	42	All thy trees and the fruit of thy land shall the locust possess.
הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה׃	מג	43	The stranger that is in the midst of thee shall mount up above thee higher and higher; and thou shalt come down lower and lower.
הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב׃	מד	44	He shall lend to thee, and thou shalt not lend to him; he shall be the head, and thou shalt be the tail.
ובאו עליך כל־הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי־לא שמעת בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך׃	מה	45	And all these curses shall come upon thee, and shall pursue thee, and overtake thee, till thou be destroyed; because thou didst not hearken unto the voice of Yehovah thy God, to keep His commandments and His statutes which He commanded thee.
והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד־עולם׃	מו	46	And they shall be upon thee for a sign and for a wonder, and upon thy seed for ever;
תחת אשר לא־עבדת את־יהוה אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל׃	מז	47	because thou didst not serve Yehovah thy God with joyfulness, and with gladness of heart, by reason of the abundance of all things;
ועבדת את־איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על־צוארך עד השמידו אתך׃	מח	48	therefore shalt thou serve thine enemy whom Yehovah shall send against thee, in hunger, and in thirst, and in nakedness, and in want of all things; and he shall put a yoke of iron upon thy neck, until he have destroyed thee.
ישא יהוה עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר גוי אשר לא־תשמע לשנו׃	מט	49	Yehovah will bring a nation against thee from far, from the end of the earth, as the vulture swoopeth down; a nation whose tongue thou shalt not understand;
גוי עז פנים אשר לא־ישא פנים לזקן ונער לא יחן׃	נ	50	a nation of fierce countenance, that shall not regard the person of the old, nor show favour to the young.
ואכל פרי בהמתך ופרי־אדמתך עד השמדך אשר לא־ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרת צאנך עד האבידו אתך׃	נא	51	And he shall eat the fruit of thy cattle, and the fruit of thy ground, until thou be destroyed; that also shall not leave thee corn, wine, or oil, the increase of thy kine, or the young of thy flock, until he have caused thee to perish.
והצר לך בכל־שעריך עד רדת חמתיך הגבהות והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל־ארצך והצר לך בכל־שעריך בכל־ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך׃	נב	52	And he shall besiege thee in all thy gates, until thy high and fortified walls come down, wherein thou didst trust, throughout all thy land; and he shall besiege thee in all thy gates throughout all thy land, which Yehovah thy God hath given thee.
ואכלת פרי־בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן־לך יהוה אלהיך במצור ובמצוק אשר־יציק לך איבך׃	נג	53	And thou shalt eat the fruit of thine own body, the flesh of thy sons and of thy daughters whom Yehovah thy God hath given thee; in the siege and in the straitness, wherewith thine enemies shall straiten thee.
האיש הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר׃	נד	54	The man that is tender among you, and very delicate, his eye shall be evil against his brother, and against the wife of his bosom, and against the remnant of his children whom he hath remaining;
מתת ׀ לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר־לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל־שעריך׃	נה	55	so that he will not give to any of them of the flesh of his children whom he shall eat, because he hath nothing left him; in the siege and in the straitness, wherewith thine enemy shall straiten thee in all thy gates.
הרכה בך והענגה אשר לא־נסתה כף־רגלה הצג על־הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה׃	נו	56	The tender and delicate woman among you, who would not adventure to set the sole of her foot upon the ground for delicateness and tenderness, her eye shall be evil against the husband of her bosom, and against her son, and against her daughter;
ובשליתה היוצת ׀ מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי־תאכלם בחסר־כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך׃	נז	57	and against her afterbirth that cometh out from between her feet, and against her children whom she shall bear; for she shall eat them for want of all things secretly; in the siege and in the straitness, wherewith thine enemy shall straiten thee in thy gates.
אם־לא תשמר לעשות את־כל־דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה ליראה את־השם הנכבד והנורא הזה את יהוה אלהיך׃	נח	58	If thou wilt not observe to do all the words of this Torah that are written in this book, that thou mayest fear this glorious and awful Name, Yehovah thy God;
והפלא יהוה את־מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלות ונאמנות וחלים רעים ונאמנים׃	נט	59	then Yehovah will make thy plagues wonderful, and the plagues of thy seed, even great plagues, and of long continuance, and sore sicknesses, and of long continuance.
והשיב בך את כל־מדוה מצרים אשר יגרת מפניהם ודבקו בך׃	ס	60	And He will bring back upon thee all the diseases of Egypt, which thou wast in dread of; and they shall cleave unto thee.
גם כל־חלי וכל־מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם יהוה עליך עד השמדך׃	סא	61	Also every sickness, and every plague, which is not written in the book of this Torah, them will Yehovah bring upon thee, until thou be destroyed.
ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב כי־לא שמעת בקול יהוה אלהיך׃	סב	62	And ye shall be left few in number, whereas ye were as the stars of heaven for multitude; because thou didst not hearken unto the voice of Yehovah thy God.
והיה כאשר־שש יהוה עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר־אתה בא־שמה לרשתה׃	סג	63	And it shall come to pass, that as Yehovah rejoiced over you to do you good, and to multiply you; so Yehovah will rejoice over you to cause you to perish, and to destroy you; and ye shall be plucked from off the land whither thou goest in to possess it.
והפיצך יהוה בכל־העמים מקצה הארץ ועד־קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא־ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן׃	סד	64	And Yehovah shall scatter thee among all peoples, from the one end of the earth even unto the other end of the earth; and there thou shalt serve other gods, which thou hast not known, thou nor thy fathers, even wood and stone.
ובגוים ההם לא תרגיע ולא־יהיה מנוח לכף־רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש׃	סה	65	And among these nations shalt thou have no repose, and there shall be no rest for the sole of thy foot; but Yehovah shall give thee there a trembling heart, and failing of eyes, and languishing of soul.
והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך׃	סו	66	And thy life shall hang in doubt before thee; and thou shalt fear night and day, and shalt have no assurance of thy life.
בבקר תאמר מי־יתן ערב ובערב תאמר מי־יתן בקר מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה׃	סז	67	In the morning thou shalt say: 'Would it were even!' and at even thou shalt say: 'Would it were morning!' for the fear of thy heart which thou shalt fear, and for the sight of thine eyes which thou shalt see.
והשיבך יהוה ׀ מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא־תסיף עוד לראתה והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות ואין קנה׃ ס	סח	68	And Yehovah shall bring thee back into Egypt in ships, by the way whereof I said unto thee: 'Thou shalt see it no more again'; and there ye shall sell yourselves unto your enemies for bondmen and for bondwoman, and no man shall buy you. {S}
אלה דברי הברית אשר־צוה יהוה את־משה לכרת את־בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר־כרת אתם בחרב׃ פ	סט	69	These are the words of the covenant which Yehovah commanded Moses to make with the children of Israel in the land of Moab, beside the covenant which He made with them in Horeb. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

C	We read one or more accents in L differently from BHQ.
Q	Marks a place where we agree with BHQ against BHS in reading L.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.
n	Marks an anomalous form.
p	We read punctuation in L differently from BHS.

Chapter 29

ויקרא משה אל־כל־ישראל ויאמר אלהם אתם ראיתם את כל־אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מצרים לפרעה ולכל־עבדיו ולכל־ארצו׃	א	1	And Moses called unto all Israel, and said unto them: Ye have seen all that Yehovah did before your eyes in the land of Egypt unto Pharaoh, and unto all his servants, and unto all his land;
המסות הגדלת אשר ראו עיניך האתת והמפתים הגדלים ההם׃	ב	2	the great trials which thine eyes saw, the signs and those great wonders;
ולא־נתן יהוה לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע עד היום הזה׃	ג	3	but Yehovah hath not given you a heart to know, and eyes to see, and ears to hear, unto this day.
ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר לא־בלו שלמתיכם מעליכם ונעלך לא־בלתה מעל רגלך׃	ד	4	And I have led you forty years in the wilderness; your clothes are not waxen old upon you, and thy shoe is not waxen old upon thy foot.
לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם למען תדעו כי אני יהוה אלהיכם׃	ה	5	Ye have not eaten bread, neither have ye drunk wine or strong drink; that ye might know that I am Yehovah your God.
ותבאו אל־המקום הזה ויצא סיחן מלך־חשבון ועוג מלך־הבשן לקראתנו למלחמה ונכם׃	ו	6	And when ye came unto this place, Sihon the king of Heshbon, and Og the king of Bashan, came out against us unto battle, and we smote them.
ונקח את־ארצם ונתנה לנחלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי׃	ז	7	And we took their land, and gave it for an inheritance unto the Reubenites, and to the Gadites, and to the half-tribe of the Manassites.
ושמרתם את־דברי הברית הזאת ועשיתם אתם למען תשכילו את כל־אשר תעשון׃ פ	ח	8	Observe therefore the words of this covenant, and do them, that ye may make all that ye do to prosper. {P}
אתם נצבים היום כלכם לפני יהוה אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל׃	ט	9	Ye are standing this day all of you before Yehovah your God: your heads, your tribes, your elders, and your officers, even all the men of Israel,
טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך׃	י	10	your little ones, your wives, and thy stranger that is in the midst of thy camp, from the hewer of thy wood unto the drawer of thy water;
לעברך בברית יהוה אלהיך ובאלתו אשר יהוה אלהיך כרת עמך היום׃	יא	11	that thou shouldest enter into the covenant of Yehovah thy God--and into His oath--which Yehovah thy God maketh with thee this day;
למען הקים־אתך היום ׀ לו לעם והוא יהיה־לך לאלהים כאשר דבר־לך וכאשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב׃	יב	12	that He may establish thee this day unto Himself for a people, and that He may be unto thee a God, as He spoke unto thee, and as He swore unto thy fathers, to Abraham, to Isaac, and to Jacob.
ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את־הברית הזאת ואת־האלה הזאת׃	יג	13	Neither with you only do I make this covenant and this oath;
כי את־אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני יהוה אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום׃	יד	14	but with him that standeth here with us this day before Yehovah our God, and also with him that is not here with us this day--
כי־אתם ידעתם את אשר־ישבנו בארץ מצרים ואת אשר־עברנו בקרב הגוים אשר עברתם׃	יה	15	for ye know how we dwelt in the land of Egypt; and how we came through the midst of the nations through which ye passed;
ותראו את־שקוציהם ואת גלליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם׃	יו	16	and ye have seen their detestable things, and their idols, wood and stone, silver and gold, which were with them--
פן־יש בכם איש או־אשה או משפחה או־שבט אשר לבבו פנה היום מעם יהוה אלהינו ללכת לעבד את־אלהי הגוים ההם פן־יש בכם שרש פרה ראש ולענה׃	יז	17	lest there should be among you man, or woman, or family, or tribe, whose heart turneth away this day from Yehovah our God, to go to serve the gods of those nations; lest there should be among you a root that beareth gall and wormwood;
והיה בשמעו את־דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה־לי כי בשררות לבי אלך למען ספות הרוה את־הצמאה׃	יח	18	and it come to pass, when he heareth the words of this curse, that he bless himself in his heart, saying: 'I shall have peace, though I walk in the stubbornness of my heart--that the watered be swept away with the dry';
לא־יאבה יהוה סלח לו כי אז יעשן אף־יהוה וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל־האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את־שמו מתחת השמים׃	יט	19	Yehovah will not be willing to pardon him, but then the anger of Yehovah and His jealousy shall be kindled against that man, and all the curse that is written in this book shall lie upon him, and Yehovah shall blot out his name from under heaven;
והבדילו יהוה לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה׃	כ	20	and Yehovah shall separate him unto evil out of all the tribes of Israel, according to all the curses of the covenant that is written in this book of the Torah.
ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה וראו את־מכות הארץ ההוא ואת־תחלאיה אשר־חלה יהוה בה׃	כא	21	And the generation to come, your children that shall rise up after you, and the foreigner that shall come from a far land, shall say, when they see the plagues of that land, and the sicknesses wherewith Yehovah hath made it sick;
גפרית ומלח שרפה כל־ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא־יעלה בה כל־עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצבוים וצביים אשר הפך יהוה באפו ובחמתו׃	כב	22	and that the whole land thereof is brimstone, and salt, and a burning, that it is not sown, nor beareth, nor any grass groweth therein, like the overthrow of Sodom and Gomorrah, Admah and Zeboiim, which Yehovah overthrew in His anger, and in His wrath;
ואמרו כל־הגוים על־מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה׃	כג	23	even all the nations shall say 'Wherefore hath Yehovah done thus unto this land? what meaneth the heat of this great anger?'
ואמרו על אשר עזבו את־ברית יהוה אלהי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים׃	כד	24	then men shall say: 'Because they forsook the covenant of Yehovah, the God of their fathers, which He made with them when He brought them forth out of the land of Egypt;
וילכו ויעבדו אלהים אחרים וישתחוו להם אלהים אשר לא־ידעום ולא חלק להם׃	כה	25	and went and served other gods, and worshipped them, gods that they knew not, and that He had not allotted unto them;
ויחר־אף יהוה בארץ ההוא להביא עליה את־כל־הקללה הכתובה בספר הזה׃	כו	26	therefore the anger of Yehovah was kindled against this land, to bring upon it all the curse that is written in this book;
ויתשם יהוה מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל־ארץ אחרת כיום הזה׃	כז	27	and Yehovah rooted them out of their land in anger, and in wrath, and in great indignation, and cast them into another land, as it is this day'.--
הנסתרת ליהוה אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד־עולם לעשות את־כל־דברי התורה הזאת׃ ס	כח	28	The secret things belong unto Yehovah our God; but the things that are revealed belong unto us and to our children for ever, that we may do all the words of this Torah. {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

4	Puncta extraordinaria -- a ׄ is used to mark such marks in the text when they are above the line and a ׅ when they are below the line.
C	We read one or more accents in L differently from BHQ.
U	We agree with both BHS 1997 and BHQ on an unexpected reading.

Chapter 30

והיה כי־יבאו עליך כל־הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל־לבבך בכל־הגוים אשר הדיחך יהוה אלהיך שמה׃	א	1	And it shall come to pass, when all these things are come upon thee, the blessing and the curse, which I have set before thee, and thou shalt bethink thyself among all the nations, whither Yehovah thy God hath driven thee,
ושבת עד־יהוה אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר־אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל־לבבך ובכל־נפשך׃	ב	2	and shalt return unto Yehovah thy God, and hearken to His voice according to all that I command thee this day, thou and thy children, with all thy heart, and with all thy soul;
ושב יהוה אלהיך את־שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל־העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה׃	ג	3	that then Yehovah thy God will turn thy captivity, and have compassion upon thee, and will return and gather thee from all the peoples, whither Yehovah thy God hath scattered thee.
אם־יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך׃	ד	4	If any of thine that are dispersed be in the uttermost parts of heaven, from thence will Yehovah thy God gather thee, and from thence will He fetch thee.
והביאך יהוה אלהיך אל־הארץ אשר־ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך׃	ה	5	And Yehovah thy God will bring thee into the land which thy fathers possessed, and thou shalt possess it; and He will do thee good, and multiply thee above thy fathers.
ומל יהוה אלהיך את־לבבך ואת־לבב זרעך לאהבה את־יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך למען חייך׃	ו	6	And Yehovah thy God will circumcise thy heart, and the heart of thy seed, to love Yehovah thy God with all thy heart, and with all thy soul, that thou mayest live.
ונתן יהוה אלהיך את כל־האלות האלה על־איביך ועל־שנאיך אשר רדפוך׃	ז	7	And Yehovah thy God will put all these curses upon thine enemies, and on them that hate thee, that persecuted thee.
ואתה תשוב ושמעת בקול יהוה ועשית את־כל־מצותיו אשר אנכי מצוך היום׃	ח	8	And thou shalt return and hearken to the voice of Yehovah, and do all His commandments which I command thee this day.
והותירך יהוה אלהיך בכל ׀ מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטובה כי ׀ ישוב יהוה לשוש עליך לטוב כאשר־שש על־אבתיך׃	ט	9	And Yehovah thy God will make thee over-abundant in all the work of thy hand, in the fruit of thy body, and in the fruit of thy cattle, and in the fruit of thy land, for good; for Yehovah will again rejoice over thee for good, as He rejoiced over thy fathers;
כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל־יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך׃ פ	י	10	if thou shalt hearken to the voice of Yehovah thy God, to keep His commandments and His statutes which are written in this book of the Torah; if thou turn unto Yehovah thy God with all thy heart, and with all thy soul. {S}
כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא־נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא׃	יא	11	For this commandment which I command thee this day, it is not too hard for thee, neither is it far off.
לא בשמים הוא לאמר מי יעלה־לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה׃	יב	12	It is not in heaven, that thou shouldest say: 'Who shall go up for us to heaven, and bring it unto us, and make us to hear it, that we may do it?'
ולא־מעבר לים הוא לאמר מי יעבר־לנו אל־עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה׃	יג	13	Neither is it beyond the sea, that thou shouldest say: 'Who shall go over the sea for us, and bring it unto us, and make us to hear it, that we may do it?'
כי־קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו׃ ס	יד	14	But the word is very nigh unto thee, in thy mouth, and in thy heart, that thou mayest do it. {S}
ראה נתתי לפניך היום את־החיים ואת־הטוב ואת־המות ואת־הרע׃	יה	15	See, I have set before thee this day life and good, and death and evil,
אשר אנכי מצוך היום לאהבה את־יהוה אלהיך ללכת בדרכיו ולשמר מצותיו וחקתיו ומשפטיו וחיית ורבית וברכך יהוה אלהיך בארץ אשר־אתה בא־שמה לרשתה׃	יו	16	in that I command thee this day to love Yehovah thy God, to walk in His ways, and to keep His commandments and His statutes and His ordinances; then thou shalt live and multiply, and Yehovah thy God shall bless thee in the land whither thou goest in to possess it.
ואם־יפנה לבבך ולא תשמע ונדחת והשתחוית לאלהים אחרים ועבדתם׃	יז	17	But if thy heart turn away, and thou wilt not hear, but shalt be drawn away, and worship other gods, and serve them;
הגדתי לכם היום כי אבד תאבדון לא־תאריכן ימים על־האדמה אשר אתה עבר את־הירדן לבא שמה לרשתה׃	יח	18	I declare unto you this day, that ye shall surely perish; ye shall not prolong your days upon the land, whither thou passest over the Jordan to go in to possess it.
העידתי בכם היום את־השמים ואת־הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך׃	יט	19	I call heaven and earth to witness against you this day, that I have set before thee life and death, the blessing and the curse; therefore choose life, that thou mayest live, thou and thy seed;
לאהבה את־יהוה אלהיך לשמע בקלו ולדבקה־בו כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על־האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם׃ פ	כ	20	to love Yehovah thy God, to hearken to His voice, and to cleave unto Him; for that is thy life, and the length of thy days; that thou mayest dwell in the land which Yehovah swore unto thy fathers, to Abraham, to Isaac, and to Jacob, to give them. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

U	We agree with both BHS 1997 and BHQ on an unexpected reading.

Chapter 31

וילך משה וידבר את־הדברים האלה אל־כל־ישראל׃	א	1	And Moses went and spoke these words unto all Israel.
ויאמר אלהם בן־מאה ועשרים שנה אנכי היום לא־אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את־הירדן הזה׃	ב	2	And he said unto them: 'I am a hundred and twenty years old this day; I can no more go out and come in; and Yehovah hath said unto me: Thou shalt not go over this Jordan.
יהוה אלהיך הוא ׀ עבר לפניך הוא־ישמיד את־הגוים האלה מלפניך וירשתם יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר יהוה׃	ג	3	Yehovah thy God, He will go over before thee; He will destroy these nations from before thee, and thou shalt dispossess them; and Joshua, he shall go over before thee, as Yehovah hath spoken.
ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשר השמיד אתם׃	ד	4	And Yehovah will do unto them as He did to Sihon and to Og, the kings of the Amorites, and unto their land; whom He destroyed.
ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם ככל־המצוה אשר צויתי אתכם׃	ה	5	And Yehovah will deliver them up before you, and ye shall do unto them according unto all the commandment which I have commanded you.
חזקו ואמצו אל־תיראו ואל־תערצו מפניהם כי ׀ יהוה אלהיך הוא ההלך עמך לא ירפך ולא יעזבך׃ פ	ו	6	Be strong and of good courage, fear not, nor be affrighted at them; for Yehovah thy God, He it is that doth go with thee; He will not fail thee, nor forsake thee.' {S}
ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל־ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את־העם הזה אל־הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם׃	ז	7	And Moses called unto Joshua, and said unto him in the sight of all Israel: 'Be strong and of good courage; for thou shalt go with this people into the land which Yehovah hath sworn unto their fathers to give them; and thou shalt cause them to inherit it.
ויהוה הוא ׀ ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת׃	ח	8	And Yehovah, He it is that doth go before thee; He will be with thee, He will not fail thee, neither forsake thee; fear not, neither be dismayed.'
ויכתב משה את־התורה הזאת ויתנה אל־הכהנים בני לוי הנשאים את־ארון ברית יהוה ואל־כל־זקני ישראל׃	ט	9	And Moses wrote this Torah, and delivered it unto the priests the sons of Levi, that bore the ark of the covenant of Yehovah, and unto all the elders of Israel.
ויצו משה אותם לאמר מקץ ׀ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות׃	י	10	And Moses commanded them, saying: 'At the end of every seven years, in the set time of the year of release, in the feast of tabernacles,
בבוא כל־ישראל לראות את־פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את־התורה הזאת נגד כל־ישראל באזניהם׃	יא	11	when all Israel is come to appear before Yehovah thy God in the place which He shall choose, thou shalt read this Torah before all Israel in their hearing.
הקהל את־העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את־יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את־כל־דברי התורה הזאת׃	יב	12	Assemble the people, the men and the women and the little ones, and thy stranger that is within thy gates, that they may hear, and that they may learn, and fear Yehovah your God, and observe to do all the words of this Torah;
ובניהם אשר לא־ידעו ישמעו ולמדו ליראה את־יהוה אלהיכם כל־הימים אשר אתם חיים על־האדמה אשר אתם עברים את־הירדן שמה לרשתה׃ פ	יג	13	and that their children, who have not known, may hear, and learn to fear Yehovah your God, as long as ye live in the land whither ye go over the Jordan to possess it.' {P}
ויאמר יהוה אל־משה הן קרבו ימיך למות קרא את־יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד׃	יד	14	And Yehovah said unto Moses: 'Behold, thy days approach that thou must die; call Joshua, and present yourselves in the tent of meeting, that I may give him a charge.' And Moses and Joshua went, and presented themselves in the tent of meeting.
וירא יהוה באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על־פתח האהל׃ ס	יה	15	And Yehovah appeared in the Tent in a pillar of cloud; and the pillar of cloud stood over the door of the Tent.
ויאמר יהוה אל־משה הנך שכב עם־אבתיך וקם העם הזה וזנה ׀ אחרי ׀ אלהי נכר־הארץ אשר הוא בא־שמה בקרבו ועזבני והפר את־בריתי אשר כרתי אתו׃	יו	16	And Yehovah said unto Moses: 'Behold, thou art about to sleep with thy fathers; and this people will rise up, and go astray after the foreign gods of the land, whither they go to be among them, and will forsake Me, and break My covenant which I have made with them.
וחרה אפי בו ביום־ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי־אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה׃	יז	17	Then My anger shall be kindled against them in that day, and I will forsake them, and I will hide My face from them, and they shall be devoured, and many evils and troubles shall come upon them; so that they will say in that day: Are not these evils come upon us because our God is not among us?
ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל־הרעה אשר עשה כי פנה אל־אלהים אחרים׃	יח	18	And I will surely hide My face in that day for all the evil which they shall have wrought, in that they are turned unto other gods.
ועתה כתבו לכם את־השירה הזאת ולמדה את־בני־ישראל שימה בפיהם למען תהיה־לי השירה הזאת לעד בבני ישראל׃	יט	19	Now therefore write ye this song for you, and teach thou it the children of Israel; put it in their mouths, that this song may be a witness for Me against the children of Israel.
כי־אביאנו אל־האדמה ׀ אשר־נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל־אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את־בריתי׃	כ	20	For when I shall have brought them into the land which I swore unto their fathers, flowing with milk and honey; and they shall have eaten their fill, and waxen fat; and turned unto other gods, and served them, and despised Me, and broken My covenant;
והיה כי־תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את־יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל־הארץ אשר נשבעתי׃	כא	21	then it shall come to pass, when many evils and troubles are come upon them, that this song shall testify before them as a witness; for it shall not be forgotten out of the mouths of their seed; for I know their imagination how they do even now, before I have brought them into the land which I swore.'
ויכתב משה את־השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את־בני ישראל׃	כב	22	So Moses wrote this song the same day, and taught it the children of Israel.
ויצו את־יהושע בן־נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את־בני ישראל אל־הארץ אשר־נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך׃	כג	23	And he gave Joshua the son of Nun a charge, and said: 'Be strong and of good courage; for thou shalt bring the children of Israel into the land which I swore unto them; and I will be with thee.'
ויהי ׀ ככלות משה לכתב את־דברי התורה־הזאת על־ספר עד תמם׃	כד	24	And it came to pass, when Moses had made an end of writing the words of this Torah in a book, until they were finished,
ויצו משה את־הלוים נשאי ארון ברית־יהוה לאמר׃	כה	25	that Moses commanded the Levites, that bore the ark of the covenant of Yehovah, saying:
לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית־יהוה אלהיכם והיה־שם בך לעד׃	כו	26	'Take this book of the Torah, and put it by the side of the ark of the covenant of Yehovah your God, that it may be there for a witness against thee.
כי אנכי ידעתי את־מריך ואת־ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם־יהוה ואף כי־אחרי מותי׃	כז	27	For I know thy rebellion, and thy stiff neck; behold, while I am yet alive with you this day, ye have been rebellious against Yehovah; and how much more after my death?
הקהילו אלי את־כל־זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את־השמים ואת־הארץ׃	כח	28	Assemble unto me all the elders of your tribes, and your officers, that I may speak these words in their ears, and call heaven and earth to witness against them.
כי ידעתי אחרי מותי כי־השחת תשחתון וסרתם מן־הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי־תעשו את־הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם׃	כט	29	For I know that after my death ye will in any wise deal corruptly, and turn aside from the way which I have commanded you; and evil will befall you in the end of days; because ye will do that which is evil in the sight of Yehovah, to provoke Him through the work of your hands.'
וידבר משה באזני כל־קהל ישראל את־דברי השירה הזאת עד תמם׃ פ	ל	30	And Moses spoke in the ears of all the assembly of Israel the words of this song, until they were finished: {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

C	We read one or more accents in L differently from BHQ.
U	We agree with both BHS 1997 and BHQ on an unexpected reading.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 32

האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי־פי׃	א	1	Give ear, ye heavens, and I will speak; and let the earth hear the words of my mouth.
יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי־דשא וכרביבים עלי־עשב׃	ב	2	My doctrine shall drop as the rain, my speech shall distil as the dew; as the small rain upon the tender grass, and as the showers upon the herb.
כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו׃	ג	3	For I will proclaim the name of Yehovah; ascribe ye greatness unto our God.
הצור תמים פעלו כי כל־דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא׃	ד	4	The Rock, His work is perfect; for all His ways are justice; a God of faithfulness and without iniquity, just and right is He.
שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל׃	ה	5	Is corruption His? No; His children's is the blemish; a generation crooked and perverse.
ה־ליהוה תגמלו־זאת עם נבל ולא חכם הלוא־הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך׃	ו	6	Do ye thus requite Yehovah, O foolish people and unwise? is not He thy father that hath gotten thee? hath He not made thee, and established thee?
זכר ימות עולם בינו שנות דור־ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך׃	ז	7	Remember the days of old, consider the years of many generations; ask thy father, and he will declare unto thee, thine elders, and they will tell thee.
בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל׃	ח	8	When the Most High gave to the nations their inheritance, when He separated the children of men, He set the borders of the peoples according to the number of the children of Israel.
כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו׃	ט	9	For the portion of Yehovah is His people, Jacob the lot of His inheritance.
ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו׃	י	10	He found him in a desert land, and in the waste, a howling wilderness; He compassed him about, He cared for him, He kept him as the apple of His eye.
כנשר יעיר קנו על־גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על־אברתו׃	יא	11	As an eagle that stirreth up her nest, hovereth over her young, spreadeth abroad her wings, taketh them, beareth them on her pinions--
יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׃	יב	12	Yehovah alone did lead him, and there was no strange god with Him.
ירכבהו על־במתי במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׃	יג	13	He made him ride on the high places of the earth, and he did eat the fruitage of the field; and He made him to suck honey out of the crag, and oil out of the flinty rock;
חמאת בקר וחלב צאן עם־חלב כרים ואילים בני־בשן ועתודים עם־חלב כליות חטה ודם־ענב תשתה־חמר׃	יד	14	Curd of kine, and milk of sheep, with fat of lambs, and rams of the breed of Bashan, and he-goats, with the kidney-fat of wheat; and of the blood of the grape thou drankest foaming wine.
וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׃	יה	15	But Jeshurun waxed fat, and kicked--thou didst wax fat, thou didst grow thick, thou didst become gross--and he forsook God who made him, and contemned the Rock of his salvation.
יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃	יו	16	They roused Him to jealousy with strange gods, with abominations did they provoke Him.
יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם׃	יז	17	They sacrificed unto demons, no-gods, gods that they knew not, new gods that came up of late, which your fathers dreaded not.
צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך׃	יח	18	Of the Rock that begot thee thou wast unmindful, and didst forget God that bore thee.
וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו׃	יט	19	And Yehovah saw, and spurned, because of the provoking of His sons and His daughters.
ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא־אמן בם׃	כ	20	And He said: 'I will hide My face from them, I will see what their end shall be; for they are a very froward generation, children in whom is no faithfulness.
הם קנאוני בלא־אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא־עם בגוי נבל אכעיסם׃	כא	21	They have roused Me to jealousy with a no-god; they have provoked Me with their vanities; and I will rouse them to jealousy with a no-people; I will provoke them with a vile nation.
כי־אש קדחה באפי ותיקד עד־שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃	כב	22	For a fire is kindled in My nostril, and burneth unto the depths of the nether-world, and devoureth the earth with her produce, and setteth ablaze the foundations of the mountains.
אספה עלימו רעות חצי אכלה־בם׃	כג	23	I will heap evils upon them; I will spend Mine arrows upon them;
מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן־בהמות אשלח־בם עם־חמת זחלי עפר׃	כד	24	The wasting of hunger, and the devouring of the fiery bolt, and bitter destruction; and the teeth of beasts will I send upon them, with the venom of crawling things of the dust.
מחוץ תשכל־חרב ומחדרים אימה גם־בחור גם־בתולה יונק עם־איש שיבה׃	כה	25	Without shall the sword bereave, and in the chambers terror; slaying both young man and virgin, the suckling with the man of gray hairs.
אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם׃	כו	26	I thought I would make an end of them, I would make their memory cease from among men;
לולי כעס אויב אגור פן־ינכרו צרימו פן־יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל־זאת׃	כז	27	Were it not that I dreaded the enemy's provocation, lest their adversaries should misdeem, lest they should say: Our hand is exalted, and not Yehovah hath wrought all this.'
כי־גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃	כח	28	For they are a nation void of counsel, and there is no understanding in them.
לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם׃	כט	29	If they were wise, they would understand this, they would discern their latter end.
איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם־לא כי־צורם מכרם ויהוה הסגירם׃	ל	30	How should one chase a thousand, and two put ten thousand to flight, except their Rock had given them over and Yehovah had delivered them up?
כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים׃	לא	31	For their rock is not as our Rock, even our enemies themselves being judges.
כי־מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי־רוש אשכלת מררת למו׃	לב	32	For their vine is of the vine of Sodom, and of the fields of Gomorrah; their grapes are grapes of gall, their clusters are bitter;
חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר׃	לג	33	Their wine is the venom of serpents, and the cruel poison of asps.
הלא־הוא כמס עמדי חתם באוצרתי׃	לד	34	'Is not this laid up in store with Me, sealed up in My treasuries?
לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו׃	לה	35	Vengeance is Mine, and recompense, against the time when their foot shall slip; for the day of their calamity is at hand, and the things that are to come upon them shall make haste.
כי־ידין יהוה עמו ועל־עבדיו יתנחם כי יראה כי־אזלת יד ואפס עצור ועזוב׃	לו	36	For Yehovah will judge His people, and repent Himself for His servants; when He seeth that their stay is gone, and there is none remaining, shut up or left at large.
ואמר אי אלהימו צור חסיו בו׃	לז	37	And it is said: Where are their gods, the rock in whom they trusted;
אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה׃	לח	38	Who did eat the fat of their sacrifices, and drank the wine of their drink-offering? let him rise up and help you, let him be your protection.
ראו ׀ עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל׃	לט	39	See now that I, even I, am He, and there is no god with Me; I kill, and I make alive; I have wounded, and I heal; and there is none that can deliver out of My hand.
כי־אשא אל־שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם׃	מ	40	For I lift up My hand to heaven, and say: As I live for ever,
אם־שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם׃	מא	41	If I whet My glittering sword, and My hand take hold on judgment; I will render vengeance to Mine adversaries, and will recompense them that hate Me.
אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב׃	מב	42	I will make Mine arrows drunk with blood, and My sword shall devour flesh; with the blood of the slain and the captives, from the long-haired heads of the enemy.'
הרנינו גוים עמו כי דם־עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃ פ	מג	43	Sing aloud, O ye nations, of His people; for He doth avenge the blood of His servants, and doth render vengeance to His adversaries, and doth make expiation for the land of His people. {P}
ויבא משה וידבר את־כל־דברי השירה־הזאת באזני העם הוא והושע בן־נון׃	מד	44	And Moses came and spoke all the words of this song in the ears of the people, he, and Hoshea the son of Nun.
ויכל משה לדבר את־כל־הדברים האלה אל־כל־ישראל׃	מה	45	And when Moses made an end of speaking all these words to all Israel,
ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל־הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את־בניכם לשמר לעשות את־כל־דברי התורה הזאת׃	מו	46	he said unto them: 'Set your heart unto all the words wherewith I testify against you this day; that ye may charge your children therewith to observe to do all the words of this Torah.
כי לא־דבר רק הוא מכם כי־הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על־האדמה אשר אתם עברים את־הירדן שמה לרשתה׃ פ	מז	47	For it is no vain thing for you; because it is your life, and through this thing ye shall prolong your days upon the land, whither ye go over the Jordan to possess it.' {P}
וידבר יהוה אל־משה בעצם היום הזה לאמר׃	מח	48	And Yehovah spoke unto Moses that selfsame day, saying:
עלה אל־הר העברים הזה הר־נבו אשר בארץ מואב אשר על־פני ירחו וראה את־ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה׃	מט	49	'Get thee up into this mountain of Abarim, unto mount Nebo, which is in the land of Moab, that is over against Jericho; and behold the land of Canaan, which I give unto the children of Israel for a possession;
ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל־עמיך כאשר־מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל־עמיו׃	נ	50	and die in the mount whither thou goest up, and be gathered unto thy people; as Aaron thy brother died in mount Hor, and was gathered unto his people.
על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי־מריבת קדש מדבר־צן על אשר לא־קדשתם אותי בתוך בני ישראל׃	נא	51	Because ye trespassed against Me in the midst of the children of Israel at the waters of Meribath-kadesh, in the wilderness of Zin; because ye sanctified Me not in the midst of the children of Israel.
כי מנגד תראה את־הארץ ושמה לא תבוא אל־הארץ אשר־אני נתן לבני ישראל׃ פ	נב	52	For thou shalt see the land afar off; but thou shalt not go thither into the land which I give the children of Israel.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

y	Yathir readings in L which we have designated as Qeres when both Dothan and BHS list a Qere.

Chapter 33

וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את־בני ישראל לפני מותו׃	א	1	And this is the blessing wherewith Moses the man of God blessed the children of Israel before his death.
ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אש דת אשדת למו׃	ב	2	And he said: Yehovah came from Sinai, and rose from Seir unto them; He shined forth from mount Paran, and He came from the myriads holy, at His right hand was a fiery law unto them.
אף חבב עמים כל־קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך׃	ג	3	Yea, He loveth the peoples, all His holy ones--they are in Thy hand; and they sit down at Thy feet, receiving of Thy words.
תורה צוה־לנו משה מורשה קהלת יעקב׃	ד	4	Moses commanded us a Torah, an inheritance of the congregation of Jacob.
ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל׃	ה	5	And there was a king in Jeshurun, when the heads of the people were gathered, all the tribes of Israel together.
יחי ראובן ואל־ימת ויהי מתיו מספר׃ ס	ו	6	Let Reuben live, and not die in that his men become few. {S}
וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל־עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה׃ ס	ז	7	And this for Judah, and he said: Hear, Yehovah, the voice of Judah, and bring him in unto his people; his hands shall contend for him, and Thou shalt be a help against his adversaries. {P}
וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על־מי מריבה׃	ח	8	And of Levi he said: Thy Thummim and Thy Urim be with Thy holy one, whom Thou didst prove at Massah, with whom Thou didst strive at the waters of Meribah;
האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת־אחיו לא הכיר ואת־בניו בנו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו׃	ט	9	Who said of his father, and of his mother: 'I have not seen him'; neither did he acknowledge his brethren, nor knew he his own children; for they have observed Thy word, and keep Thy covenant.
יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על־מזבחך׃	י	10	They shall teach Jacob Thine ordinances, and Israel Thy Torah; they shall put incense before Thee, and whole burnt-offering upon Thine altar.
ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן־יקומון׃ ס	יא	11	Bless, Yehovah, his substance, and accept the work of his hands; smite through the loins of them that rise up against him, and of them that hate him, that they rise not again. {S}
לבנימן אמר ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל־היום ובין כתיפיו שכן׃ ס	יב	12	Of Benjamin he said: The beloved of Yehovah shall dwell in safety by Him; He covereth him all the day, and He dwelleth between his shoulders. {S}
וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת׃	יג	13	And of Joseph he said: Blessed of Yehovah be his land; for the precious things of heaven, for the dew, and for the deep that coucheth beneath,
וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים׃	יד	14	And for the precious things of the fruits of the sun, and for the precious things of the yield of the moons,
ומראש הררי־קדם וממגד גבעות עולם׃	יה	15	And for the tops of the ancient mountains, and for the precious things of the everlasting hills,
וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃	יו	16	And for the precious things of the earth and the fulness thereof, and the good will of Him that dwelt in the bush; let the blessing come upon the head of Joseph, and upon the crown of the head of him that is prince among his brethren.
בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי־ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה׃ ס	יז	17	His firstling bullock, majesty is his; and his horns are the horns of the wild-ox; with them he shall gore the peoples all of them, even the ends of the earth; and they are the ten thousands of Ephraim, and they are the thousands of Manasseh. {S}
ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך׃	יח	18	And of Zebulun he said: Rejoice, Zebulun, in thy going out, and, Issachar, in thy tents.
עמים הר־יקראו שם יזבחו זבחי־צדק כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול׃ ס	יט	19	They shall call peoples unto the mountain; there shall they offer sacrifices of righteousness; for they shall suck the abundance of the seas, and the hidden treasures of the sand. {S}
ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף־קדקד׃	כ	20	And of Gad he said: Blessed be He that enlargeth Gad; he dwelleth as a lioness, and teareth the arm, yea, the crown of the head.
וירא ראשית לו כי־שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם־ישראל׃ ס	כא	21	And he chose a first part for himself, for there a portion of a ruler was reserved; and there came the heads of the people, he executed the righteousness of Yehovah, and His ordinances with Israel. {S}
ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן־הבשן׃	כב	22	And of Dan he said: Dan is a lion's whelp, that leapeth forth from Bashan.
ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה׃ ס	כג	23	And of Naphtali he said: O Naphtali, satisfied with favour, and full with the blessing of Yehovah: possess thou the sea and the south. {S}
ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו׃	כד	24	And of Asher he said: Blessed be Asher above sons; let him be the favoured of his brethren, and let him dip his foot in oil.
ברזל ונחשת מנעליך וכימיך דבאך׃	כה	25	Iron and brass shall be thy bars; and as thy days, so shall thy strength be.
אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים׃	כו	26	There is none like unto God, O Jeshurun, who rideth upon the heaven as thy help, and in His excellency on the skies.
מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד׃	כז	27	The eternal God is a dwelling-place, and underneath are the everlasting arms; and He thrust out the enemy from before thee, and said: 'Destroy.'
וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל־ארץ דגן ותירוש אף־שמיו יערפו טל׃	כח	28	And Israel dwelleth in safety, the fountain of Jacob alone, in a land of corn and wine; yea, his heavens drop down dew.
אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר־חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על־במותימו תדרך׃ ס	כט	29	Happy art thou, O Israel, who is like unto thee? a people saved by Yehovah, the shield of thy help, and that is the sword of thy excellency! And thine enemies shall dwindle away before thee; and thou shalt tread upon their high places. {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

P	We read the punctuation in L differently from BHQ.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 34

ויעל משה מערבת מואב אל־הר נבו ראש הפסגה אשר על־פני ירחו ויראהו יהוה את־כל־הארץ את־הגלעד עד־דן׃	א	1	And Moses went up from the plains of Moab unto mount Nebo, to the top of Pisgah, that is over against Jericho. And Yehovah showed him all the land, even Gilead as far as Dan;
ואת כל־נפתלי ואת־ארץ אפרים ומנשה ואת כל־ארץ יהודה עד הים האחרון׃	ב	2	and all Naphtali, and the land of Ephraim and Manasseh, and all the land of Judah as far as the hinder sea;
ואת־הנגב ואת־הככר בקעת ירחו עיר התמרים עד־צער׃	ג	3	and the South, and the Plain, even the valley of Jericho the city of palm-trees, as far as Zoar.
ויאמר יהוה אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבר׃	ד	4	And Yehovah said unto him: 'This is the land which I swore unto Abraham, unto Isaac, and unto Jacob, saying: I will give it unto thy seed; I have caused thee to see it with thine eyes, but thou shalt not go over thither.'
וימת שם משה עבד־יהוה בארץ מואב על־פי יהוה׃	ה	5	So Moses the servant of Yehovah died there in the land of Moab, according to the word of Yehovah.
ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולא־ידע איש את־קברתו עד היום הזה׃	ו	6	And he was buried in the valley in the land of Moab over against Beth-peor; and no man knoweth of his sepulchre unto this day.
ומשה בן־מאה ועשרים שנה במתו לא־כהתה עינו ולא־נס לחה׃	ז	7	And Moses was a hundred and twenty years old when he died: his eye was not dim, nor his natural force abated.
ויבכו בני ישראל את־משה בערבת מואב שלשים יום ויתמו ימי בכי אבל משה׃	ח	8	And the children of Israel wept for Moses in the plains of Moab thirty days; so the days of weeping in the mourning for Moses were ended.
ויהושע בן־נון מלא רוח חכמה כי־סמך משה את־ידיו עליו וישמעו אליו בני־ישראל ויעשו כאשר צוה יהוה את־משה׃	ט	9	And Joshua the son of Nun was full of the spirit of wisdom; for Moses had laid his hands upon him; and the children of Israel hearkened unto him, and did as Yehovah commanded Moses.
ולא־קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יהוה פנים אל־פנים׃	י	10	And there hath not arisen a prophet since in Israel like unto Moses, whom Yehovah knew face to face;
לכל־האתות והמופתים אשר שלחו יהוה לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל־עבדיו ולכל־ארצו׃	יא	11	in all the signs and the wonders, which Yehovah sent him to do in the land of Egypt, to Pharaoh, and to all his servants, and to all his land;
ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל־ישראל׃	יב	12	and in all the mighty hand, and in all the great terror, which Moses wrought in the sight of all Israel. {P}

Tanakh
Book of Deuteronomy, Chapter: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34

TRANSLATION / PUBLICATION NOTES:

Tanakh (Hebrew Scriptures) :

Leningrad Codex Based Tanakh (aka Hebrew Scriptures) derived from:
"Electronic" Leningrad Codex obtained from www.tanach.us
Source for the Westminster Leningrad Codex (WLC) — Groves Center:
Maintained by the J.Alan Groves Center For Advanced Biblical Research.
(WLC) Unicode Conversion to Hebrew Font Encoding For Web Pages:
Written In C++ Programming Language
By Robert M. Pill
Copyright © 2005–2023 By Robert M. Pill, All Rights Reserved.

QERE — KETIV
(What is Read —What is Written) :

Qere and Ketiv, from the Aramaic qere or q're, קְרֵי‎ ("[what is] read") and ketiv, or ketib, kethib, kethibh, kethiv, כְּתִיב‎ ("[what is] written"), also known as "keri uchesiv" or "keri uchetiv," refers to a system for marking differences between what is written in the consonantal text of the Hebrew Bible, as preserved by scribal tradition, and what is read. In such situations, the Qere is the technical orthographic device used to indicate the pronunciation of the words in the Masoretic text of the Hebrew language scriptures (Tanakh), while the Ketiv indicates their written form, as inherited from tradition.
SOURCE: https://en.wikipedia.org/wiki/Qere_and_Ketiv

Q. What is the Qere and Ketiv and how does it relate to the Masoretes?
( see: http://jbtc.org/v08/Graves2003.html )

For PDF Of Above Link Click This Line!

A. Qere and Ketiv are orthographic devices that were used by the Masoretes,
i.e., Jewish scribes from the 6-10th centuries.

Qere means, "what is read," and ketiv means, "what is written".

It is found in existing Masoretic manuscripts dating to the 9th and 10th centuries, CE.

There are several forms of Qere / Ketiv, including:
ordinary, vowel, omitted, added, euphemistic, split, and qere perpetuum.

The ketiv that is most relevant is the vowel qere. In this case, the consonants are unchanged,
but different vowel signs are added and only the qere, i.e., what is read, is vocalized. ...

I Challenge The Rabbinic QERE–KETIV System!

In January 2022, beginning with the "Accented" (Full Trop and Vowels), rendering I chose to repair defects in the html encodings which occurred with my mechanical conversion of the unicode multi-wide encoding from http://tanach.us. I also decided to rearrange the Qere–Ketiv "system" with what I consider was the Masoretic intent in the first place!

The New KETIV–qere Hebrew Rendering (ACCENTS)!

Thus, this current version uses the Ketiv, what is written, as the predominant rendering, while making the Qere, what the "rabbis" have commanded as Must Be Read instead, to be a minimalist secondary format (much as rabbis appear to have intended the Ketiv to be!).

One of the reasons I decided to take on this new rendering effort is that in my efforts to understand the nature of the rabbinic Qere–Ketiv system I have not truly found a satisfactory explanation of why the "Qere" should always take precedence over the "Ketiv" in reading the Tanakh.

In fact, as I understand it, rabbinic "scribes", in examining the actual Aleppo and Leningrad Codices, appear to have taken upon themselves to adding the consonant only Qere in the margins upon the original manuscripts, where, in their "infinite wisdom" they have presumed themselves to be the greater authority!

Moreover, as rabbinic sources seem to indicate that the "Ketiv" should never be uttered, I have found instances, such as in Exodus 21:8, where I believe the "Qere" is blatantly INCORRECT — and that the "Ketiv" should be the preferred "reading", as if the Masoretes actually knew what they were doing all along!

In my own regular reading (Stone Edition Tanakh, Koren Publications Tanakh), my preference has been to read the "Ketiv" (what is written) and pretty much minimize the "Qere"! This is not easy to do because the predominant Qere is rendered as if it is the normative form, and the Ketiv follows, typically within brackets, as if it is the offensive variant (Stone Edition Tanakh)! In the Koren Publications Tanakh, the "Ketiv" is what is rendered in the margin, while the "Qere" is found in the regular text! Obviously, normal reading will typically ignore what the Masoretes wrote, the "Ketiv"!

As of January, 2022, and going forward, I intend to render the rabbinic additions of Qere in their current KETIV–qere form found in the accented version. I consider this as to convey the intent of the Masoretes. However, I acknowledge that rabbis (talmudists) have expended much effort to obscure the written Torah as part of their regular practice; as they appear, to me, to view themselves collectively as אֱלֹהִ֔ים Elohim. That is, I believe that those talmudists (rabbis), consider themselves collectively to be God!!! They certainly demand that their edicts (tachanot) are followed as if they are divinely inspired law!

If you find this of interest, please view the page on KETIV–QERE Variants

English Scripture Passages From:
"The Holy Scriptures Tanakh 1917 edition
According To The Masoretic Text (JPS 1917 Edition)"

The Jewish Publication Society of America "The Holy Scriptures According To The Masoretic Text (JPS 1917)" is in the public domain, and may be freely copied.

Notable Modifications
To The JPS 1917 Based English Scripture
In The-Iconoclast.org's Hebrew–English Tanakh:

THE TEN COMMANDMENTS!

In The-Iconoclast.org Modified Version Of the JPS 1917 Text, The Verse numbering has been altered to match the corresponding verses in the original Hebrew Scriptures of the actual Leningrad Codex for "The Ten Commandments" in Exodus 20 and Deuteronomy 5!

For More Information Regarding 'The Ten Commandments', See the Page, Comparing The Ten Commandments Exodus 20 & Deuteronomy 5 In The Leningrad Codex

The Name יְהֹוָה Yehovah

"Yehovah", The Name Of G-d In The Hebrew Scripures ('YHVH': י 'Yud', ה 'He', ו 'Vav', ה 'He', aka Tetragamaton) Is Used Instead of "LORD" (note: ALL CAPITAL LETTERS) As Found In The Original JPS 1917 Tanakh.

For More Information Regarding 'The Name', See the Page, The Name יְהֹוָה [Yehovah] In The Aleppo And Leningrad Codices.

In Converting "LORD" to "Yehovah", I Counted A Total Of 5,553 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה ha Adon Yehovah

The Hebrew Phrase הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה Occurs In Only Two Places, In Exodus 23:17 and 34:23. In Those Cases, I Have Changed The Translation Wording From "Lord GOD" To "Lord GOD [ha Adon Yehovah]".

אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Adonai Yehovi

Typically Translated As "Lord GOD", It Is A Much Less Common Form Of The Divine Name, יְהֹוָה [Yehovah].

This Form אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Is, Nevertheless, Quite Important In Understanding Pronounciation For The Divine Name, Especially Since The Hebrew Form For It Has NOT Undergone The Intense Scrutiny Of rabbinic Censorship As Has "Yehovah". Accordingly, The Hebrew Text For This Form Of 'The Name' Typically HAS NOT BEEN ALTERED In Jewish Publications That Actually Keep The Vowel Pointers From The Masoretic Text!

In Converting "Lord GOD" to "Lord GOD [Adonai Yehovi]", I Counted A Total Of 284 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh. Of All Of Its Occurrences, The Fully Voweled Form Of The Hebrew אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Appears 31 Times, And The Non–Fully Voweled Form אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה (The Same Hebrew Letters, Minus Just The One 'Oh' Sounding Character, "The Holem", Which Follows The First 'He' In ( י 'Yud', ה 'He', ו 'Vav', ה 'He' ), Make Up All Other Occurrences.

תורה Torah

The Word "Law" (Capital and lower case), As Found In The JPS 1917, Has Been Changed To "Torah" Where The Base Hebrew Letters תורה Correspond To The Matching Verse In The Leningrad Codex (Masoretic Text)!

In Converting "Law" to "Torah", I Counted A Total Of 223 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

Yerushalam, Yerush'lem and Yerushalayim

יְרוּשָׁלִַ֖ם "Yerushalam"

The Word "Jerusalem" (the name of capital city in ancient Israel), As Found In The JPS 1917, Has Been Changed To Its Transliterated Equivalent, "Yerushalam" (note the 'am' ending), In All Places Where It Corresponds To [ יְרוּשָׁלִַ֖ם ] In The Hebrew Text.

יְרוּשְׁלֶֽם "Yerush'lem"

A Rare, Second Transliterated Form, "Yerush'lem" (note the 'em' ending), Has Been Changed From "Jerusalem" Where The Hebrew Letters Spell Out The Aramaic Form [ יְרוּשְׁלֶֽם ] Found In Aramaic Parts Of Daniel And Ezra.

ירוּשָׁלַ֙יִם֙ "Yerushalayim"

The Extremely Rare, Third Transliterated Form, "Yerushalayim" (note the 'ayim' ending), Has Been Changed From The JPS 1917 "Jerusalem" To Correspond To The Hebrew [ ירוּשָׁלַ֙יִם֙ ].

Noteworthy Is That This Rarest Form Appears In Only Four (4) Places In The Entire Hebrew Scriptures, Yet, It Is The Most Common Pronunciation For The Name Of The Ancient City! Its Four (Out Of Over 600) Appearances Are:
1) Jeremiah 26:18, 2) Esther 2:6, 3) I Chronicles 3:5, and 4) II Chronicles 25:1.

In Converting "Jerusalem" To Its Transliterated Equivalents, I Counted A Total Of 625 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

Site Last Updated: Last Israel New Moon: Copyright © 2007–2024— Email WebMaster:	November 4, 2024 2024-11-03 [9] Robert M. Pill WebMaster